כל סיפורי החיות מתחילים בילדה קטנה בעלת עיני עגל המבקשת חית מחמד. אבל יש לנו חתולים ותרנגולות עניתי בניסיון נואש להנצל מרגשות האשם. אבל אני רוצה ארנבת. רגשות האשם ישר אמרו לי "מניאק, תביא לה ארנבת" ככה מצאתי את עצמי קונה זוג ארנבות מקסים שיחכו לנסיכות. באו הנסיכות, הסתכלו בארנבות ובלי היסוס או פחד אמרו "אבל אני בכלל רציתי תוכים" [טפי על אמאשלך הצולעת יא ילדה כונפה מעצבנת, ככה לא אמרתי אבל חשבתי לשניה] אבל רצית ארנבת אמרתי בלי היסוס בניסיון נואש אחרון להציל את המצב. "לא נכון, אני רציתי תוכי" ככה מצאתי את עצמי מטייל בשוק הציפורים בקאסם, סוחב כלוב וארבעה תוכנים מקסימים. חלפו הימים כלילות [ישנתי אכלתי עבדתי] התוכנים עבדו [אין לי מושג קלוש מדוע זיונים של תוכים נקראים עבודה] ונולדו לנו חמישה תוכנים ילדים, שנים התפגרו בטרם עת [ינוחו על הפח בשלום]. באחת מארוחות הערב עם חברים, גיליתי זוג חברים המגדלים כנריות. עבורם הכנריות הן אהבה גדולה. מייד ננזפתי הכיצד אני לא משחרר את התוכנים בבית לתרגול תעופה. למחרת בלי היסוס שחררתי את התוכונים בבית פנימה לטיסה ניסוי. מצאתי את עצמי יושב בבית במופע אימים של תוכים, הציפורים של היצקוק. מסתבר שתוכונים שלא עפו תקופה לא יודעים לעוף היטב, ומטסי תוכים מעל הראש בניסיון נואש לעצור לפני הקיר לא צלח. תוכים מתעופפים מעל הראש במטסי יום העצמאות. חלפה חצי שעה, לשמחתי התוכונים התעייפו קלות וחיפשו מקום מנוחה. אבל בעיה לשחרר זה קל אבל לאסוף את התוכונים לכלוב זה קצת יותר מסובך. כך מצאתי את עצמי, לבוש תחתוני בוקסרס שחורים [כדי שאצא סקסי בפוסט] מחזיק מברשת אבק צבעונית, רודף אחרי התוכונים בניסיון שיכנוע חזרה לכלוב. אבק ניקיתי היטב בכל הפינות הרחוקות של החדר. סוף טוב הכל טוב, כל התוכונים חזרו לביתם בשלום החדר חזר להיות שלי רק לשלשת קטנה נדבקה לכף הרגל.
מסקנה חשובה יש לנעול כפכפי קרוקס בזמן איסוף התוכונים למקומם.
|