ראשית - הסתייגות: הכל נכתב בעברית ולכן גם שמות הלהקות והשירים. מצד שני לא צריך להיות עד כדי כך ארכאי (עוד יזרקו אותי לרשת א' בלי שאשים לב) - ולכן הם כתובים בעברית אנגלית (לא "הדלתות" אלא ה"דורס"). זהו. אפשר להתחיל.

היתה תקופה בחיי, בה נהגתי לחשוב כי אם יחברו למח שלי מחשב משוכלל בזמן שאני שומע קטע שאני ממש אוהב, ייצאו ממנו תשובות שישנו את העולם. תשובות הקשורות למילים שהקשבתי להן יחד עם המנגינות, והכל במידה רבה מאד תחום בין תחילת שנות השבעים לאמצע השמונים, בין מנעד מדומיין שקיים משילוב של ניל יאנג ולו ריד של אחרי וולוט אנדרגראונד ולד זפלין דרך ג'טרו טאל וקינג קרימזון ועד הסמית'ס ומינימל קומפקט פחות או יותר.

התקופה הזו שלי כנראה חלפה כי כיום הדמיון שלי עובד פחות בכיוון הזה, אבל זו כנראה אשמתי הזמנית, מחוברת להיבטי זמן פנוי, ויתור עצמי, להתפתחות בכיוון הג'אז ואהבת טום וייטס שצפה מעל הכל. אפשר לציין רק מעט חריגים שמשדרים אלי את התדר, כגון כמה קטעים של גומז ובערך זהו.

בגלל שגדלתי על מוזיקה ואני מחובר אליה כל חיי (מחלה הכוללת סימפטומים מיידיים כגון השפעות על שנאת/אהבת האדם שלי, צורת הנהיגה, לעיסת המסטיק וצמצום האישונים) ניסיתי במשך זמן רב לבנות לעצמי תמונה היסטורית של התפתחות אבולוציונית הקשורה בעיקר למוזיקה ומושפעת גם מאירועים היסטוריים. אין זה אומר כמובן שההתפתחות היא תמיד קדימה (שהרי אפשר למשל לראות קשר ישיר בין אמרסון לייק ופאלמר למוזיקת האוס של סוף הניינטיז). מה שבטוח הוא שבראש שלי היתה תמונה שרק החלק האחרון שלה היה חסר. חלק זה הושלם בדמיוני רק בעקבות שיר אחד של "גרייטפול דד". זה לא משהו של הדדס מהסיקסטיז והסבנטיז (וגם לא הסגנון שלהם מאז, אפילו לא של "אמריקן ביוטי" אל פשוט שיר אהבה שמדמה מצב בצורה ישירה וכנה).

השיר נקרא טאץ' אוף גריי ומעבר להיותו שיר קליט וכיפי (אגב, היחיד שלהם שהגיע לראש מצעד הפזמונים - כבר אומר דרשני), הוא סגר את הסיפור והארומה החרוכה שלו נתנה את השם של הבלוג הזה

 והנה הסיפור:

נמשיל את המצב במוזיקה למכונית שיצאה מתוך סרט של ג'יימס דין. כזו פיפטיז, שנוסעת לה במרחבי הזמן, תמיד קדימה. משלב כלשהו, בערך מאמצע שנות השישים היא מאיצה, ונמצאת במקביל בהמון מקומות שונים. גם בוודסטוק וגם בפאקטורי, גם בלונדון גם בלוס אנג'לס. היא גם נמצאת במימדים שונים אבל כל הזמן מאיצה, המהירות שלה עולה, כחלק מהפופולריות האדירה של כל העסק. בתקופה מסוימת של איזור ה-6 שנים בין המכונית הזאת עכשיו עושה הכל. היא הכל. כל דבר שיוצא (ויוצאים מלא דברים) מהטייפ שלה הוא הדבר הראשון, הכי טוב ומקצועי וחדשני.

ואז, פתאום, היא מתנגשת בקיר בלתי נראה.

הקיר הזה הוא העולם האמיתי, שמעבר לפנטזיה של המוזיקה ולהשלכות של מה שהיא ייצרה נותן עם פטיש 5 קילו של משבר אנרגיה/ויאטנאם/מיתון/האנגר-אובר/אובר-דוז/הכל כבר נעשה/הפרחים נבלו והמיתרים של הגיטרות התחילו להקרע. הקיר הזה הוא אמצע שנות השבעים והסאונד שלו אמנם הוא פאנקיסטי, כחלק מתגובת נגד דורית, אבל במכונית המומשלת שלי, הוא דווקא תמיד מצטייר כמו אליס קופר ב"לאב איט טו דת'". מין יצור מקומט, חציו ילדותי/נערי חציו שטני, שיוצא ממכונית מעוכה שנכנסה בקיר או בעמוד, ומבין שנגמרה החגיגה. אפשר לראות את היצור הזה גם אצל השירים הכל כך אישיים של דילן ב"בלאד און דה טראקס" אבל ממש בצורה שונה (ודילן מצריך טור אחר ושלם).

מכל מקום, הסאונד של המעבר הדורי הזה מגולם אחד לאחד בשיר טאץ' אוף גריי של ה"דדס". לא רק בגלל שהם היו כאן בכל החגיגה, אלא בעיקר כי מהם יוצא הצליל הכי מזוקק של התפכחות. הם כבר המציאו כלכך הרבה דברים שמה שעוד נותר להם זה רק לסגור את הסיפור כולו, ולעשות על הדרך כמה דולרים, עד שיתפגרו במהלך שנות ה-90.

כמחווה לכלב האפור שלי (שלא יבין וסביר שאף לא יקרא) צירפתי את מילות השיר שכאמור אינו מהגדולים, אך הוא קולע ומופלא מוזיקלית ושווה הורדה (פיראטית. לא אני אמרתי...) או קניה.

קישור לקליפ של השיר (עם השלדים, ועם ה"דדס" המזדקנים והשוקעים אל קרקעית התודעה של כולנו):

http://www.youtube.com/watch?v=5NEE8oURdM0&feature=related

שבת חביבה

רם ש.

המילים

Must be getting early
Clocks are running late
Paint by Number morning sky
Looks so phony

Dawn is breaking everywhere
Light a candle, curse the glare
Draw the curtains I don't care, cause
It's all right

I will get by, I will get by, I will get by, I will survive

I see you've got your list out
Say your piece and get out
Yes I get the gist of it, but
It's all right

Sorry that you feel that way
The only thing there is to say
Every silver lining's got a
Touch of grey

I will get by, I will get by, I will get by, I will survive

It's a lesson to me
The ables and the beggars and the theives.
The ABC's we all must face
To try to keep a little grace

It's a lesson to me
The Deltas and the East and the Freeze
The ABC's we all think of
To try to win a little love

I know the rent is in arrears
The dog has not been fed in years
It's even worse than it appears
But it's all right

Cow is giving kerosene
Kid can't read at seventeen
The words he knows are all obscene, but
It's all right

I will get by, I will get by, I will get by, I will survive

The shoe is on the hand it fits
There's really nothing much to it
Whistle through your teeth and spit, 'cause
It's all right

Oh well a touch of grey
Kinda suits you anyway,
That was all I had to say, and
It's all right

I will get by, I will get by, I will get by, I will survive