כבר סוף יום, הציוד לעלית הגג הועלה, ממתין שהמקלחת תתפנה ובכך לחתום את פרק היום.
כמתוך בהייה מסמנים לו שהמקלחת עכשיו פנויה, אוסף את כלי הרחצה, מגבת, ויורד קומה.
נקי בגוף רענן עולה חזרה, שעת ערב שקטה מנוצלת לשיחה עם המשפחה הקרובה, שומע את חברו לילדים תשובות עונה: "אבא, מטייל .....", "מחר נהיה.....", "יש לי אבן שאספתי במיוחד בשבילך....".
הגעגוע מחריע, עוזר אומץ ושוב לנסות רוצה.
"אבא מה אתה רוצה", "לשאול מה שלומך",
בלב מוחמץ, עם גוש מחניק גרון, לא מבין למה זה הדפוס של כול שיחה, מה שם כה בלתי נגלה. |
esther K
בתגובה על חבר
esther K
בתגובה על כול האמת העירומה מאחורי תאונות הדרכים בארץ הקודש
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי תודה
אכן כך, כרגע בחו"ל כמעט שנה אחרי, היו טלפונים וגעגועים. כן, זה מאד תלוי בתוכניות (בערוץ jetix) או במשחק המחשב.
כנראה שזה השלב הראשון בחינוך ההורים.
הי ראובן,
הקליפ הזה זרק אותי לחוויה אישית
השיר הזה לקוח מתוך התקליט הראשון שהיה לי בחיי
בגיל בו הייתי כנראה כמו הבנים שלך
ואולי קצת יותר...
ולגבי מה שתיארת
מכירה את זה
זה תמיד צובט את הלב
אבל רגע אחרי
זה יכול להשתנות לחלוטין
נכון?:)
תודה!!
אהבתי את הקליפ,למרות שהשאיר בי תחושה של בדידות.
הילדים שלי כבר גדולים והקטנה, שכבר גדולה (בת 20), גרה אתי, אבל מכירה היטב את התחושה.
זה טיבן של פרידות ופרוק התא המשפחתי.*
כן, לפעמים חושב על כך שלכול דבר יש זמן, ועצם זה שכרגע לבד, מאפשר לי להיות ולעשות איתם הרבה.
תודה!!
העיקר שאתה שם בשבילם, ובטוח שהם צריכים אותך נורא... ומתגעגעים אליך כפי שאתה אליהם...
חיבוק
אכן, תודה!! אשמח אם תרצי לשמוע את הרהוריך אולי יחד נוכל ללמוד ולהבין יותר
תודה
תודה על האמפטיה
אכן כך, זו כנראה אחת ההתמודדויות הלא קלות שבאות יחד עם פרידה וגירושים.
תודה רבה על התגובה
תחושת הכאב, הגעגוע, התיסכול ניכרת היטב במה שכתבת.
יש לי כל מיני הרהורים בנושא, אבל זה לא לכאן.
רגע מוכר
תיארת אותו בדיוק רב
ונגעת נכון במשמעויות שלו
*
זה שובר לב, מה שכתבת. וגם הקליפ.