כותרות TheMarker >
    ';

    אימון רגשי

    את גישת 'האימון הרגשי' לא המצאתי, אלא פיתחתי מתוך התנסות אישית בהתמודדות עם טראומה ומתוך האמונה ביכולת האינסופית של כל אחד מאתנו ליצור ולצמוח.

    כמטפל בנפש, למדתי שלמעשה אין 'טיפול נפשי', אבל שיש צורך עצום בפיתוח ובשיקום המיומנויות הרגשיות שלנו. 'האימון הרגשי' הוא כלי יעיל ביותר לשיפור המיומנויות הרגשיות, והוא אינו 'טיפול' אלא דרך חיים.

    האימון הרגשי אינו 'העבודה' שלי, אלא החזון שלי. אני מאמין שהוא הכלי היעיל ביותר לניהול חיים טובים, יחסים טובים עם אחרים וקשר יעיל עם המציאות. בכפר הקטן שאליו עברנו, בבולגריה, אני כותב ספרים בנושא זה, וגם מקיים סדנאות ומפגשים מרוכזים למטפלים, לזוגות, להורים, ועוד.

    בבלוג הזה אשתף אתכם בשימוש היומיומי באימון הרגשי.



    שיר לשבת: דילן תומס

    15 תגובות   יום שישי , 15/8/08, 15:51





    Do not go gentle into that good night


    הנחתי למחשבותי לנדוד, עד ששמעתי באוזני רוחי את קולו הנפלא של דילן תומס קורא את השיר 'אל תיכנע לזה הלילה-טוב'. לפני שלוש-עשרה שנים, כשהתגוררתי בלונדון, העזתי לראשונה לקרוא שירה אנגלית, וכבר אינני זוכר מדוע היה דילן תומס הראשון שקראתי. אולי משום שהכרתי את 'מתחת לחורש חלב' בעברית.
    השיר של דילן כבש את לבי בקריאה ראשונה, לא רק בשל תוכנו המרגש, העוסק בחיים ובמוות (ובקשר הרגיש לי במיוחד של אב עם בנו), אלא במיוחד בשל המוסיקה שלו. השיר כמו מתנגן מעצמו, בקצב הלא-רגיל של חמשה-רבעים. לאחר זמן מה מצאתי קלטת של דילן תומס הקורא בעצמו את שיריו, ובאתר יו-טיוב תוכלו לראות ולשמוע אותו קורא את השיר הזה.
    אתמול תרגמתי את השיר, ברצף אחד, ושלחתי אותו למנויי 'פיוט' כפי שהוא, טרי ולא לגמרי מעובד, כפי שיכול להיות תרגום שזה עתה נולד. 
    השיר הזה מכריז על מרד נגד המוות בכבודו ובעצמו. זהו, כמובן, מרד חסר-סיכוי, דון-קישוטי, שאינו כופר בידיעה שלא ניתן למרוד במוות. דילן מתאר את ההסכמה האילמת של הנבונים, של האנשים הטובים, של פראי-האדם וגם של זעופי-הפנים עם בואו הצפוי של המוות, ועם הזעקה שהם משמיעים למרות הכל כשהוא מתקרב.
    זהו שיר על הזעקה המעניקה לחיינו משמעות, הזעקה המכריזה על קיומם של החיים, למרות בואו הצפוי של המוות. אבל יותר מכל, זהו שיר אישי, שבו קורא דילן לאביו המזדקן לזעוק נגד המוות הקרב, ובכך לפרוץ גם את המחיצה שבין אב לבן, בין חיים למוות.

    Do not go gentle into that good night
    ,Do not go gentle into that good night
    ;Old age should burn and rave at close of day
    .Rage, rage against the dying of the light


    ,Though wise men at their end know dark is right
    Because their words had forked no lightning they
    .Do not go gentle into that good night


    Good men, the last wave by, crying how bright
    ,Their frail deeds might have danced in a green bay
    .Rage, rage against the dying of the light


    ,Wild men who caught and sang the sun in flight
    ,And learn, too late, they grieved it on its way
    .Do not go gentle into that good night


    Grave men, near death, who see with blinding sight
    ,Blind eyes could blaze like meteors and be gay
    .Rage, rage against the dying of the light


    ,And you, my father, there on the sad height
    .Curse, bless me now with your fierce tears, I pray
    .Do not go gentle into that good night
    .Rage, rage against the dying of the light




    אם תרצו לקבל מדי שבוע בדואר האלקטרוני את השיר השבועי, אתם מוזמנים להצטרף לרשימת המנויים באתר 'ספרים - נפש, גוף וכל השאר'.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/08 21:01:

       

      מלאכת מחשבת.

       

        25/8/08 19:26:

      צטט: אהוד-אמיר 2008-08-15 18:37:39

      תרגום מהשורה הראשונה.

      הדיוק וההקפדה על חריזת השורות לא שכיחים במקומותנו.

       

      דיאלוג האור והחושך הזכיר לי תרגום ישן שעשיתי ללנגסטון יוז (langston hughes):

       

      Poppy Flower

      A wild poppy-flower

      Withered and died.

      The day-people laughed-

      But the night-people cried.

      A wild poppy-flower

      Withered and died.[1]



      [1] Arnold Rampersad and David Roessel (eds.), The Collected Poems of Langston Hughes (N.Y.: Vintage Classics, 1995), p 42.

       

      כך נראה הנסיון שלי:

       

      פרח פרג

      פרג בר

      יבֵש, קַמֵל.

      אנשי-היום צחקו

      בכה איש הלֵיל

      פרג בר

      יבֵש, קַמֵל. 

       

      ****

       

      במקור  "אנשי הליל" ולא "איש הליל", אבל ההנגדה של הצבעים, בהקבלה כלל לא מרומזת ליחסי הגזעים בארצות הברית, מועצמת, לדעתי, על ידי הפיכתם ללשון יחיד, בודד, נחות במעמדו. רוב שירתו של יוז עוסקת בכך. וזה גם הציל אותי מבעיית החריזה שבה נתקלתי...

       

       

       

      תודה, אהוד,

       

      אינני חושב שלשון יחיד הצילה אותך מבניית החריזה. אם היית כותב "אך בכו אנשי הליל" היית שומר על החרוז, וגם על המקצב.

       

      תודה על גילוי השיר הזה.

       

      דרור

       

       

        22/8/08 16:34:

      צטט: א"ריק 2008-08-19 22:42:15

      ואפשר גם לקרוא ולהשוות לתרגום תמים ונחמד של יערת הדבש, כאן.

       

      תודה א"ריק,

       

      נחמד לגלות שעוד מישהו תרגם כאן את השיר הזה פחות או יותר באותו הזמן.

       

      אני מזמין את כולם לרוץ ולקרוא גם את התרגום של יערת הדבש.

       

      שבת שלום,

       

      דרור

       

        19/8/08 22:42:
      ואפשר גם לקרוא ולהשוות לתרגום תמים ונחמד של יערת הדבש, כאן.
        18/8/08 07:42:


      מקסים דרור!

      אז בהמשך כוכב יגיע על:

      קריאת השיר המרשימה.

      וגם על.. שילוב הצבעים הנעימים לעין של טפט השיר

       

       


      תודה על התרגום הקסום, גם אם הנושא כבד.

       

      זה תפס אותי שבועיים לפני יום השנה השני למותו של אבי,

       

      ודיבר אלי מאוד מאוד.

       

       

        15/8/08 23:07:

      יפה

      אהבתי גם את ההקראה

      ותודה שהבאת גם את המקור בקריאה

        15/8/08 22:30:

      וואוו, דרור

       

      ממש מרגש

       

      כייף לך שאתה מסוגל לתרגם ככה מאנגלית. ובכלל - כל מי שמסוגל לקרוא שירה אנגלית באופן שוטף...

       

      כוכב גדול על התרגום, על השיתוף ועל הוידאו שלך קורא

       

      שירלי

       

        15/8/08 18:37:

      תרגום מהשורה הראשונה.

      הדיוק וההקפדה על חריזת השורות לא שכיחים במקומותנו.

       

      דיאלוג האור והחושך הזכיר לי תרגום ישן שעשיתי ללנגסטון יוז (langston hughes):

      Poppy Flower

       

      A wild poppy-flower

      Withered and died.

       

      The day-people laughed-

      But the night-people cried.

       

      A wild poppy-flower

      Withered and died.[1]

       



      [1] Arnold Rampersad and David Roessel (eds.), The Collected Poems of Langston Hughes (N.Y.: Vintage Classics, 1995), p 42.

       

      כך נראה הנסיון שלי:

      פרח פרג

       

      פרג בר

      יבֵש, קַמֵל.

       

      אנשי-היום צחקו

      בכה איש הלֵיל

       

      פרג בר

      יבֵש, קַמֵל. 

       

      ****

       

      במקור  "אנשי הליל" ולא "איש הליל", אבל ההנגדה של הצבעים, בהקבלה כלל לא מרומזת ליחסי הגזעים בארצות הברית, מועצמת, לדעתי, על ידי הפיכתם ללשון יחיד, בודד, נחות במעמדו. רוב שירתו של יוז עוסקת בכך. וזה גם הציל אותי מבעיית החריזה שבה נתקלתי...

       

       

       

        15/8/08 18:21:


      השיר נפלא והתרגום לא פחות

      תודה. 

        15/8/08 17:18:


      אכן שיר מקסים

       

      רוצה לשתף את החברים באתר בביצוע המקורי של ריצ'רד ברטון לאותו שיר באנגלית....

      http://www.youtube.com/watch?v=YxDgYMwXr1k

        15/8/08 17:11:

      הקול שלך מעצים את השיר.

      שבת שלום וחג טו באב שמח!חיוך

        15/8/08 17:05:


      חזק ומרגש מאוד!

      שירו של דילן תומס, תרגומך וקריאתך, דרור.

      ומעל לכל - החוויה האישית, הקושרת את השיר הטוב בחבל הטבור  אל חיינו, וההפך...

        15/8/08 16:25:

      *
        15/8/08 16:22:


      כתוב יפה. אם כי קודר לקראת יום השישי.

      :) תודה ששיתפת

       

      ארכיון

      פרופיל

      ד"ר דרור גרין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין