זהו אין לאן לברוח יותר...זה הזמן לחשבון נפש...כל שנה ביום ההולדת אני חודש לפני עושה חשבון נפש..בדרך כלל זה קשור לבן אדם לחברו כי אני תמיד אומרת אם הייתי הדוברת של אלוהים בטח הוא היה אומר לי להגיד שפחות חשוב לו שנתפלל ונתנדנד...בתפילה והוא כמעט בטוח לא שם לב כמטאפורה אם ברכנו ברכה זאת או אחרת כי מה שמעניין את אלוהים זה איך אנחנו מתנהגים זה לזה ועל כך יום כיפור גם לא מכפר כי אם התהנגת אל חבריך בצורה בוטה ללא אהבה לא עזרת שהיה צריך אותך לא אהבת אותו בכל לבבך ..אז לשם כך אני עורכת את חשבון הנפש כמטפלת אני נותנת באהבה ..את מלא תשומת הלב אני עושה כמיטב יכולתי לרפא להקשיב להיות אמפטית אבל אני בטוחה שפה ושם אני טועה אולי המטופל היה צריך ולא הייתי מספיק קשובה או לא הייתי מספיק רגישה לצרכיו..וגם אני עורכת את אותו החשבון לגבי חברי בני המשפחה וכו ומעלה על הכתב את תוצאות חשבון הנפש קוראת מפנימה ...וצועדת לקראת שיפור מבקשת ממדריכי הרוחניים ומההשגחה העליונה סיוע ... ועכשיו אני אברך את חברי ביום הולדתי ..נשמע הזוי? אבל אני שמעתי מבחור חוזר בתשובה חסיד חבד שהרבי מלובביץ זכר צדיק לברכה אמר ..שאדם צריך לברך ביום הולדתו כך הברכות עולות מעלה מעלה... |