פרק זה ניכתב לפני כחצי שנה ומאז ....לא כתבתי לפני שבוע התחלתי לכתוב..... למה חצי שנה............ עצרתי את המרוץ ....... העליתי את הפרק הזה לאחר שקראתי את הפוסט האחרון של POZIT סליחה שהוא לא מסודר יפה בדף. התבנית של וורד שונה ושם הוא מסודר
"ידידי היקר" , אמר הרב מתבונן על יצירותיי ,"לא סתם אלוהים גרם לכך שתעבור תאונה . תראה למה הגעת , תראה איזה אושר, איזה דברים יפים אתה עושה , איך אתה גורם לאנשים ליהנות , האם אתה חושב שלולא עברת את התאונה ועזבת את העסק היית מגיע לזה ?" "ולמה הוא לא טפח לי ככה על השכם לרמוז לי ,לא מספיק " ? עניתי תוך כדי הדגמת טפיחה עצבנית על הכתף , "הייתי חייב להידרס בשביל להגיע לזה ?" "ידידי היקר" הוסיף הרב , "הוא רמז לך פעם ופעמיים ויותר , אתה זה שלא הקשבת !" "אתה רצת במרוץ החיים ....מתי היה לך זמן להקשיב ?" טוב, לך תגיד לרב , אדם יקר , איש חינוך , וכאחד שאפילו חיתן את בני וברך אותי מתחת לחופה שאני ואלוהים לא הולכים ביחד מאז שלמדתי לקרוא בגיל 6 . היום , לאחר למעלה מ5 שנים של טיפולים , ניתוחים , טיפול נפשי , המשפט הזה פשוט מסרב לצאת לי מהראש והחלטתי לנסות ולהבין אותו יחד איתכם. אינני יודע אם אצליח לגרום לזה שהספר ייכתב או ייצא לאור או בכלל אגמור לכתוב אותו כי את ההקדמה הזאת כמו שאמרתי לקח לי חמש שנים לאזור אומץ ולהתחיל לכתוב. © |