הסרטים שלי נלקחים מהבלוק באסטר, איפה שהעובדים מבריקים כל עשר דקות את המדפים, עומדים כל היום כי אין שם כיסאות ומקבלים שכר מינימום, איפה שיש רק סרטים שהרבה אנשים לוקחים ולא שום סרט אחר סרטי ה"אוזן השלישית" המרובים והמגוונים אינם נגישים לי ולרוב אינם מתורגמים לעברית, כך שכל סרט צרפתי מתעופף לי מעל לראש כשהדרך היחידה להבין אותו היא כתוביות באנגלית שרצות מהר, זה לא הקטע שלי... "מלחמתו של צ'ארלי ווילסון" הוא סרט בנים, וזה אומר שהוא סרט ממש לא מעניין יש שם הרבה גברים בעלי גישה לכסף, קשרים ונשק והרבה נשים שהן חיות המחמד שלהם הסרט מציג את הגיבור שלו, איש הקונגרס צ'ארלי ווילסון, כאדם בעל מעלות רעות רבות, חובב נשים וויסקי, אך בסך הכל שוחר טוב והגון בגילומו המשעמם אך המשכנע של טום הנקס הוא מושך בחוטים של שנות השמונים באמריקה כדי לעזור לאפגנים לנצח את הרוסים, מה שיביא לבעיה של ארה"ב בימינו אין לי מילים לתאר כמה הסרט, שנראה חביב, הזה משעמם וחסר חיים כל מה שיש שם זו ברברת כוחנית על כסף וכלי נשק ואנחנו עדים לדרך שבה גברים בעלי כוח רב מנהלים את עסקיהם ואת העולם בחיי...איזה שיעמום.... לרגע מוצג שם גאון צעיר בכלי לחימה, שהוא כמובן גאון שח-מט שנהנה לשחק עם החבר'ה בפארק.... ים של קלישאות שחוקות בסרט אחד קטן וחסר טעם. אז האפגנים ניצחו את הרוסים, צ'ארלי הצליח, נו אז מה? אין לסרט משהו יותר עמוק ואנושי להציע לי? זו הבעיה העיקרית של הסרט, הגיבור שלו שטוח ואנחנו לא יודעים עליו כלום מלבד נחישות וחיבה לשעשועים. למי שנהנה מברברת דיפלומטית על טילים ומיליונים, שיהנה. |