כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    מלחמת לבנון הראשונה - סיכום

    14 תגובות   יום שלישי, 19/6/07, 07:11

    בתחילת החודש ציינו בשקט מופתי עשרים וחמש שנה למבצע שלום הגליל.

     

    ביוני 1982 ביומו הראשון או השני של מבצע  "שלום הגליל" הצלחנו להכעיס את המורה אהובה בעת שיעור מולדת. פרטי האירוע המדויק כבר פרחו מזכרוני.

    המורה הנרגזת החליטה להטיל על כיתתנו עונש קולקטיבי חינוכי.

    היא הטילה עלינו להכין סיקור יומי של הלחימה מאותו יום ועד שהמבצע ייגמר.

     

    מכיוון שאני לוקח מטלות ברצינות, בשנת אלפיים איתרתי את המורה אהובה והגשתי לה את העבודה הסופית של מעל לששת אלפיים עמוד.

    בשנה האחרונה יש לי תחושה מוזרה שהייתי צריך לחכות עם ההגשה

    אני מקווה שזה לא יפגע לי בציון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/9/10 07:37:

      צטט: st_s 2007-08-04 14:47:42

       

      מלחמת לבנון היתה המלחמה הראשונה שסללה את הדרך לבאות אחריה של מלחמת ברירה. של מלחמה יזומה על ידינו (גם ששת הימים היתה קצת כזאת רק שאז באמת לא היתה ברירה) והמלחמה הראשונה ששברה את הקונצנזוס הלאומי והביאה בעקבותיה את אובדן הדרך של היום.

       

      'מבצע' קדש קצת מקלקל את התיאוריה הזו.

        10/7/08 18:58:

      צטט: heleni 2008-07-10 18:34:14


      זכרון של מבצע שהפך

      למלחמה שהתארכה והתארכה

      ומשפחות לא זכו לראות את יקיריהם .

      והכלבים נובחים והשיירה עוברת

      והמלחמה נמשכת

       

      ועוד מלחמה בלבנון פקדה אותנו

       נערים יפה תואר ובלורית לא שבו

      והשלום נראה לא נראה באופק,

      ממש כמו בפגישה חצי-פגישה..

       

       

       

      אני זוכר בבירור את התחושה של ילד בן 11 

      המלחמה מהזווית ההיא נראתה אפילו קצת מרגשת.

      ההזדמנות להצטלם בשכפ"ץ ונשק של אבא גיבור שיצא לחופשה מן המילואים

       

        10/7/08 18:34:


      זכרון של מבצע שהפך

      למלחמה שהתארכה והתארכה

      ומשפחות לא זכו לראות את יקיריהם .

      והכלבים נובחים והשיירה עוברת

      והמלחמה נמשכת

       

      ועוד מלחמה בלבנון פקדה אותנו

       נערים יפה תואר ובלורית לא שבו

      והשלום נראה לא נראה באופק,

      ממש כמו בפגישה חצי-פגישה..

       

        19/6/08 11:19:

      חבל מאוד שאנשי השמאל הצליחו לשנות את ההיסטוריה שלנו-!

      אני הייתי 40 יום ולילה בתחילת המילחמה דאז בתפקיד חשוב-

      כחבלן ביחידה לפינוי שלל-אמל"ח (יחידת סילוק פצצות-יהלו"ם).

      התקדמתי עם הכוחות בעיקר בגיזרת החוף צור,צידון,דאמור ועד

      ביירות וסביבותיה ולעיתים הוקפצתי לאיזורים אחרים בלבנון-!-

      כמו גיזרת נבטיה וגזרות אחרות בהן התגלו מצבורי נשק ואמל"ח

      הכוחות שפרצו היו מגלים "מיצבורי נשק של בניינים והאנגרים"-

      מחסני ענק מלאים:פצצות,טילים,קטיושות,קאסאמים,נשק מסוכן-

      וחדש,ברובו ארוז ומוכן להפעלה כנגדינו-!-שנירכש מכל הצבאות

      אני הייתי בודק שאין מילכודים ומפוצץ בשטח מה שפתוח/וחשוד

      ומפנה יומם וליל את מה שהיה ארוז ונראה לי לפנות בביטחון, 

      ובמשך 40 יום ולילה העמיסו פלוגות עתודאים שסופחו לתפקיד

      משאיות ריו ענקיות שנסעו וחזרו ופינו האנגרים מלאים פצצות.

      כמויות נשק עצומות של מיצעדים שהיו בלבנון הוצאו מהלבנון

      ומומחים שהיו בשטח הצהירו שגם אם לאש"ף יהיה תקציב פתוח

      לרכישה חדשה של נשק יקח לו לפחות 10 שנים להיזדווד שוב.

      בעיקבות הכוחות ניקיון השטח והתקדמותם של הכוחות צפונה 

      הגיעו כוחות גדולים של צה"ל וההתקדמות הייתה נקיה ומהירה

      המחבלים נסו והיסתתרו בביירות ואז התגלתה פרשת אלי גבע

      מח"ט של חטיבת טנקי מרכבה שהייתה אמורה להיכנס לביירות

      וסירב לפקד על החטיבה,עצר את ההיתקדמות ועורר ויכוחים-!.

      ובהמשך היו מאורכות סאברה ושתילה והסכם עם יאסר ערפאת

      על עזיבתו את ביירות עם קבוצה גדולה של מחבלים ונישקם-!.

      ניתן להבין את חששות אלי גבע שאביו היה אלוף פיקוד מרכז,

      כשפתאום מתגלית ביירות מהערפל כעיר ענקית מלאה באזרחים

      ולא ברור לי ולהרבה אחרים למה המשיך צה"ל להישאר בלבנון-

      עוד הרבה שנים,עם ניסיונות לכונן שם מימשל אוהד לישראל-?

      עם מיגוון חמולות של שיעים,דרוזים,סונים,ופלגים שונים אחרים

      המיבצע ו/או מילחמה שהתחילו בכדי להחזיר את השקט לצפון,

      ובדומה ליציאה למילחמת לבנון השניה-למעלה מ-20 שנה אחרי

      היו הרבה יותר מוצלחים=אז והצלחנו לנקות די מהר את השטח

      להבריח את המחבלים, ולנטרל את מלאי התחמושת שהיה להם

      היום ורק אחרי שנתיים למילחמת לבנון ה-2- אומרים המומחים

      שכבר יש למחבלים יותר אמל"ח משהיה להם ערב המילחמה-!.

      וכולנו זוכרים את אלפי הקאסמים שנחתו על הצפון ללא הפוגה.

       

      חבל שתוצאות המילחמה האחרונה ובשונה משהיה אז-ב 1982

      לא הושגו ובגלל ממשלה הססנית וכושלת,כידוע גם לווינוגרד-!

      אבל תוצאות "המילחמה-דאז" הביאו לשקט ממושך בגבול הצפון

      ובמיחמה כמו במילחמה תפקידו של הצבא לנצח את האוייבים.

      גם הסכם הפסקת האש שמיהרנו לחתום עליו מתגלה כחארטה..

      לדעתי צריך היה להכניס כוחות צבא גדולים ולכתר את חיזבאלה

      למגר אותם ולנתק את האפשרויות שלהם לברוח מכל-הכיוונים.

      וכנראה שעל הכישלונות הללו נשלם לצערי ובגדול בשנים הבאות

      ולמי שרוצה ללוות את הארועים האחרונים של המילחמה בצפון

      והסכמי הפסקת האש הגרועים שעשינו מצורפים הקישורים !..

      המצב הביטחוני מחמיר בצפון וגם בדרום

      http://www.goop.co.il/Goop/forums/ShowPost.aspx?PostID=180517

       

      ביקורות על ניהול המילחמה בצפון

      http://www.goop.co.il/Goop/forums/ShowPost.aspx?PostID=185835

       

      הפסקת אש ל-48 שעות שלא החזיקה מים בפיתה

      http://www.goop.co.il/Goop/forums/ShowPost.aspx?PostID=184316

      ואם נחזור לימינו שלנו ומהיום בבוקר הפסקת אש בעזה-!?!

      http://www.goop.co.il/Goop/forums/ShowPost.aspx?PostID=208293

       

         

        17/6/08 22:00:

      סיפור עצוב ללא קץ

      צטט: מיכל האחת והיחידה 2008-06-08 13:10:27

      26 שנים חלפו, ועדיין אקטואלי...

      אחי דורון היה ההרוג הראשון.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=323708

      לצערי, עדיין לא יודעים מתי ומי יהיה האחרון.

       

      26 שנים חלפו, ועדיין אקטואלי...

      אחי דורון היה ההרוג הראשון.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=323708

      לצערי, עדיין לא יודעים מתי ומי יהיה האחרון.

        5/8/07 01:24:

       

      צטט: st_s 2007-08-04 14:47:42

       

      לא רק זה.

      מלחמת לבנון היתה המלחמה הראשונה שסללה את הדרך לבאות אחריה של מלחמת ברירה. של מלחמה יזומה על ידינו (גם ששת הימים היתה קצת כזאת רק שאז באמת לא היתה ברירה) והמלחמה הראשונה ששברה את הקונצנזוס הלאומי והביאה בעקבותיה את אובדן הדרך של היום.

      מסכים עם כל מילה

        4/8/07 14:47:

       

      צטט: mouli bentman 2007-08-04 09:10:57

      לא רק שהזיכרון שלנו הוא חלקי וסלקטיבי

      אנחנו חוזרים אל אותן שוחות אל אותם פצעים

      לזרות עליהם מלח.

       

      זה נכון שלמלחמות 67 ו-73 ישנה חשיבות היסטורית והשפעה אדירה על חיינו ד היום.

      אך אני חושב שיותר מכל מלחמה אחרת, מלחמת לבנון שינתה את המציאות האזורית ואת יחסי הכוחות באזור. עד אז גם עם הקורבן הגדול של 73 היינו הצבא הבלתי מנוצח. מלמחת לבנון החלה לחשוף את החולשות שלנו, החלה לחשוף את הדרכים למוטט אותנו. לוחמת הגרילה, חוסר הלכידות, השינויי שהובילה המלחמה בחברה שלנו חשף את החולשות. משם הדרך לאינתפדה הראשונה הייתה קצרה וישירה.

       

       

      לא רק זה.

      מלחמת לבנון היתה המלחמה הראשונה שסללה את הדרך לבאות אחריה של מלחמת ברירה. של מלחמה יזומה על ידינו (גם ששת הימים היתה קצת כזאת רק שאז באמת לא היתה ברירה) והמלחמה הראשונה ששברה את הקונצנזוס הלאומי והביאה בעקבותיה את אובדן הדרך של היום.

        4/8/07 09:10:

      לא רק שהזיכרון שלנו הוא חלקי וסלקטיבי

      אנחנו חוזרים אל אותן שוחות אל אותם פצעים

      לזרות עליהם מלח.

       

      זה נכון שלמלחמות 67 ו-73 ישנה חשיבות היסטורית והשפעה אדירה על חיינו ד היום.

      אך אני חושב שיותר מכל מלחמה אחרת, מלחמת לבנון שינתה את המציאות האזורית ואת יחסי הכוחות באזור. עד אז גם עם הקורבן הגדול של 73 היינו הצבא הבלתי מנוצח. מלמחת לבנון החלה לחשוף את החולשות שלנו, החלה לחשוף את הדרכים למוטט אותנו. לוחמת הגרילה, חוסר הלכידות, השינויי שהובילה המלחמה בחברה שלנו חשף את החולשות. משם הדרך לאינתפדה הראשונה הייתה קצרה וישירה.

        3/8/07 22:10:

      המלחמה שאף אחד לא חוגג לה יום הולדת. יום ההולדת של מלחמת ששת הימים חל יום או יומיים לפני זה של מלחמת לבנון. ב- 6 ביוני פרצו הקרבות, ב- 7 ביוני פרצנו ללבנון. אני לא ממש יכולה לשכוח את זה כי ביום ההוא נפל חברי גיורא רון, שמותו היה מהארועים שעיצבו את חיי והפכו אותי למי שאני היום. השנה, יותר מבשנים עברו, היתה משמעות סמלית גדולה למלחמה ההיא, שיום ההולדת שלה בלט בהעדרו. בצל מלחמת לבנון השניה והחגיגות הזחוחות לרגל 40 שנות כיבוש, ניסו להסתיר את הכתם, את המלחמה שבה בהבין העם שהמלך הוא עירום.

      וגם הייתי שמחה לראות בהזדמנות את ששת אלפים העמודים שכתבת....העניין הוא שזה פיאסקו שאינו נגמר: כל יום בשנה הוא יום זיכרון למלחמה המיותרת שלו, למשפחות השכולות שלו, לחלמאות הלאומית שלו....

        19/6/07 07:53:

      מודה שלא חשדתי בכלום

      עלי אריק הצליח לעבוד

      אבל זה בהחלט היה שיעור מולדת

        19/6/07 07:40:

      טוף כאמור הייתם ילדים

      אנחנו כבר ידענו. מהרגע הראשון ועוד לפניו.

        19/6/07 07:38:

      אני קורא לדברים בשמם

      זאת אומרת ביום הראשון או השני למלחמת לבנון

      עדיין לא ידענו שהיא לא תהיה מבצע שלום הגליל

        19/6/07 07:30:

      אחלה פוסט אם לא היית קורא לזה "מבצע שלום הגליל" שזה קצת אקסימורון למה שהיה שם ולתזה שאתה מעלה בו על מלחמה שטרם הסתיימה וכל קשר בינה לבין שלום או לביןן הגליל הוא במקרה הטוב מפוקפק.

       

       

       

       


      ורק להזכיר 367 ימים וגלעד שליט עדיין בידי החמאס

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין