קונים עיתונים? ה ת ו צ א ו ת

לצפייה במסך מלא

קונים עיתונים? ה ת ו צ א ו ת

‎4

45 תגובות יום שלישי, 19/6/07, 08:24

האינטרנט לא נוגס בעיתוני הדפוס. לפחות בקרב המוולווטים

השורה התחתונה וגם הראשונה היא - ואני מודה שהופתעתי מכך מאוד מאוד - אנשים קונים עיתונים. על פי 38 המשיבים לפוסט (נכון, 137 תגובות, יותר מ- 1,350 קוראים, אבל זה מספר התגובות השלמות), האינטרנט לא מהווה תחליף בשום פנים ואופן לעיתונות הדפוס. זאת אומרת: ארבעה מו"לים יכולים לנשום לרווחה באופן זמני.

מצד שני, המדגם אינו מדגם סטטיסטי מייצג, ומאותו צד בדיוק, קהל קוראי הבלוג ומי שענו על הסקר הם קהל הומוגני לחלוטין שעיתונות היא הסם שלו, הבילוי שלו בשעות הפנאי ובכלל חלק מהחיים. מתברר שהקוראים, שאני מעריכה את גילם בין 25-45, כלומר כמעט שני דורות, אוהבים את מגע הנייר וחושבים שאין לו תחליף. אותם נימוקים שניתנים בדרך כלל לשאלה למה המגזינים ימשיכו לשגשג ניתנים גם בתשובה לשאלת קריאת העיתונים היומיים ולגירסת סופהשבוע שלהם. אנשים אוהבים לדפדף, אוהבים להרגיש את הנייר, לגעת בו. הם רוצים להפוך את חוויית הקריאה המופשטת למוחשית.

עוד נתון שעורכי האתרים צריכים להתייחס אליו הוא אורך הכתבות. אם קהל בקיא ורגיל בקריאה שכזה מתקשה לקרוא כתבות ארוכות באינטרנט, מה יגידו זבי הרשת, כלומר מי שינקו אינטרנט מיום הולדתם? מצד שני, אולי ממש להפך: רק מי שקוראים עיתוני נייר וספרים לא מסוגלים לקרוא כתבות ארוכות באינטרנט. מעניין היה לקבל התייחסויות לכך מקבוצות אחרות.

גם אני כשלעצמי מודה שלמראה מאמרים המשתרכים על פני טור ארוך ארוך ארוך נופל לבי. בעיקר כשמדובר באנגלית. בעברית אני רגילה יותר, אם כי הלוק הכללי של כתבה בפורמט מודפס נותן תמונה הרבה יותר מלאה ורחבה שלה, הרבה יותר קלה לעיכול ולקליטה, גם בגלל העיצוב והצילומים והכותרות השונות וכל מה שכרוך בעימוד מגזיני.

קריאת עיתוני נייר, כך מתברר, היא חלק מחוויית פנאי הכרוכה בהשתרעות נינוחה לאחור, או בבילוי בבית קפה, או, רחמנא, בתא השירותים. חוויית הקריאה באינטרנט, כלומר במחשב, מצריכה מאמץ: גהירה קדימה, אימוץ-יתר של העיניים ולעתים גם תלות במהירות הגלישה. האינטרנט, כך מתברר, משמש להתעדכנות מהירה, או לקריאת חומרים שלא מצויים בעיתונות הדפוס, למשל בלוגים.

באשר להארץ, הרוב המכריע טען שהעובדה שהעיתון כולו מונח לפניו באתר לא מפחיתה מהצורך שלו לאחוז במוצר המודפס. והנה תמרור עם סימן קריאה לחוששים מכרסום האינטרנט בדפוס.

נתון מעניין נוסף עלה באשר ליחסים בין ווינט לידיעות. דומה שקוראי העיתון/האתר לא מוטרדים במיוחד מהבידול ומההפרדה המוחלטת בין שני המוצרים. להפך, דומה שאנשים אוהבים את העובדה שידיעות הוא מוצר מודפס ושאי אפשר למצוא אותו באינטרנט. כלומר, לא נשמעה פה שום קריאה, הבו ידיעותנט! דומה ששני המוצרים, ווינט וידיעות משלימים אחד את השני. או כדברי פרנצ'סקה טוטי, אם הם רוצים מערכות כפולות - "שיתבשמו".

את טיים אאוט קוראים כרבע מהמשיבים, ומדבריהם לא עולה שהם קרועים על הפורמט הדיגיטלי, אלא מתייחסים אליו כאל זה מה יש. העיתון הכרוך לעומת זאת, הוא אחד מהיותר נשמרים במהלך השבוע. מה שמוביל אותי לכך שעיתוני הסו"ש נשמרים לרוב כשבוע בבית, כלומר עד בוא החבילה הבאה.

ומה מושך קוראים לכתבה? בעיקר הנושא. לא כותרת, לא לידים ולא צילום. נכון ששם הכותב נמצא במקום השני כמקדם משיכה, אבל הרחק מנושא הכתבה. לשמות הכותבים יש משמעות, כך מתברר, רק, אם בכלל, כשמדובר בטורים אישיים. וזה עוד בקרב מי שכן מכירים את שמות הכותבים ומודעים אליהם.

אבל רגע, לפני שנפתחים בקבוקי השמפניה ברחובות הרלוונטיים ועצי יערות הגשם שום מתכנסים בבהלה, מחבקים אחד את השני מאחר שהם יודעים שסופם קרוב, צריך לערוך את המשאל הזה בקרב קבוצות התייחסות הרבה יותר רחבות ומגוונות. אני משערת שאם השאלון הזה היה מתפרסם, למשל, במאבד תמלילים, מצד אחד של הסקאלה, או בוואלה! מהקוטב השני, התוצאות היו אחרות.

המשיבים ותשובותיהם, בקצרה. תודה רבה על שיתוף הפעולה.

1. רבקה - קוראת בסו"ש.
2. נועה - קוראת הכל
3. עמיר - רק הארץ, בחמיצות פנים.
4. טל - הארץ, מעריב גלובס, שישי גם ידיעות.
5. כנרת - הכל.
6. נרי - רק בבתי קפה. לא קונה.
7. תומר - גם באמצע השבוע.
8. גע"ס - רק ידיעות.
9. ולדי - הארץ.

10. פרנצ' - בעיקר באמצע השבוע.

11. עינת מירון - הכל.
12. דודה מלכה - עושה מעיתונים פסל סביבתי.
13. קרן שמש - מרפרפת. רק הארץ והעיר.
14. היריב - כמעט כלום.
15. ניר הולצמן - קורא פחות ופחות.
16. לילי שרון (טיילור) - חולת דפדוף.
17. העם - ידיעות ומקומון.
18. hsro - לא קונה, בגלל אצבעות שחורות.
19. ריקי כהן - כתבות ארוכות בפרינט הארץ. קוראת הכל, מקווה שלא יהיה סוף לקריאה.

20. אופק נמרוד לי - קורא הכל.
21. עמי ברנד - קורא הארץ, משלים את השאר. המחשב לא מתאים לשירותים ולמיטה.

22. חנה בית הלחמי - לא קונה ולא מתגעגעת.
23. בתיה בכר - קוראת הכל, לא מתכוונת לוותר.
24. דואל - רק בסו"ש, הארץ. משפיע, אם העיתון מופיע באינטרנט.
25. אליהו ביטון - לא קורא כלל דפוס. את הארץ באתר. קורא המארקר וגלובס.
26. טוויסטר - מנוי על הארץ, מתעדכנת באמצע השבוע בבתי קפה. איזה חיים יש לזאתי.

27. נמרוד - מנוי על הארץ, לא קורא את השאר.
28. ampm - רק הארץ.
29. מיכל הכט - הארץ.
30. פינצטה - הארץ. הקריאה באינטרנט מבאסת. מחליפה ידיעות/מעריב עם השכנה.
31. עטרה אופק - הארץ. בכפר קוראת דברים חשובים יותר מעיתונים.
32. קרן או - קוראת הכל הכל הכל, מתחרה רק בנועה אסטרייכר. מעדיפה גרסת דפוס.
33. נטע יוסף-בודניק - ידיעות בסופשבוע ורייטינג. לא תוותר על דפדוף.

34. אבי יריב - הכל. מתחיל באתרים ויורד לדפוס. אין תחליף לדפדוף. מחבב וצורך מודעות.
35. טל ד. - רק בסו"ש, מנוי להארץ אצל ההורים. וגם מקומונים ירושלמים.
36. מעינה זו - ידיעות, הארץ. לא מוותרת על הדפדוף.
37. נירית ברדוגו - שנים בסו"ש. לא מפסיקה לדפדף ולרשרש.
38. אזיקית - ישראלי ברכבת פעם בשבוע. ידיעות והארץ אצל ההורים. בגמילה.

ושוב תודה רבה למשיבים. הצ'קים בדרך.
vlvtunderground@gmail.com

דרג את התוכן: