לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
בגוף אני זוכרת אותך.
נרדמנו חבוקים, והתכוונתי להדוף אותו קלות ולתפוס לי תנוחה נוחה כדי שאוכל ממש לישון, אלא שהוא אחז בי בחוזקה בחיבוק קרוב. פזלתי אליו קלות, בודקת שהוא אכן ישן, וניסיתי שוב להזיז את הזרוע שלו ממני והלאה. לא הלך. אחרי כמה נסיונות כושלים, שכבתי מיואשת בלי לזוז ואז באיזה תרגיל מוצלח במיוחד הצלחתי לזוז קצת. לא הרבה, כי זו לא היתה מיטה זוגית, ובכל זאת, מצאתי לי פוזה, נשמתי לרווחה ועצמתי את עיניי. לא יצאו 2 דקות וחשתי בזרועו מחבקת אותי שוב. החלטתי שככה אי-אפשר והערתי אותו: "תגיד, יש מישהי שאתה מתגעגע אליה"? שאלתי. "מה פתאום", ענה ושב לנחור. למחרת הציע לי לנסוע איתו לטיול, על חשבונו, ואני סירבתי. אתמול נזכרתי בזה, וביקשתי שיציע לי שוב... :-))
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"גשר ארוך ארוך של מחשבות מעורפלות וראות לקוייה מוביל אותנו אליכן,
אל הסכנה, אל ההרפתקאה, אל גן העדן של האהבה". - יקירי, הנה לך התחלה של פוסט משגע.
אני מת על המשחקים האלה...
אוי, נשים נשים.
גשר ארוך ארוך של מחשבות מעורפלות וראות לקוייה מוביל אותנו אליכן,
אל הסכנה, אל ההרפתקאה, אל גן העדן של האהבה.
עינתוש! באמת איחרת, חיכינו לך!
תודה יקירתי, סופסוף מישהי פה מתייחסת לפוסט שלי.
flyart ידידי, אם תחכה בכל-כך הרבה סבלנות עד ששתינו נג... נסיים, אוהו, כמה שתחכה! פשוט תצטרף :-)
כייף פה!
מתוקים.
האמת שאני לא, אבל ההיא נחה
הבאת אוכל משהו?? כי לפה לא באים בידיים ריקות :))
סליחה שאני מפריע, סיימתם?בדיוק בשביל זה נכתב השיר אלף כבאים לא יצליחו להציל אותי או משהו כזה....
מממ שורף אש :))
דרלינג, זה לא סתם אש, זה אש ותמרות עשן! לשלוח לך כבאי?אתלא אוכלת חריף ממני בייב
וזה בלתי אכיל בעליל... טוב דווקא כן אני בשלישית ויש לי דמעות בעינים מרוב חריפות
אני מעלה אש מכל מקום....(תקראי בפרטי) וזה מחייך אותי :)))
חחח... בטח קיווית שאני אבוא.
תרטני עד מחרתיים אני אוהבת את זה
ובאמת חסידה זה סוג של עוף לא? מישהו בדק גם איזה טעם יש לה
כי למשל יען בדקתי (לא טעים, יבשושי שכזה)
הוא מביא לי אותה לבלוג בדיוק כשאני מתה מרעב.. וכל מה שיש לי לאכול זה עגבניות מוחמצות חריפות באופן לא אנושי, מה עבר לי בראש כשתקעתי שם 5 פלפלים חריפים זה מה שאני רוצה להבין
חכי חכי, אנחנו עוד ניקח אותך יום אחד ואז נראה! (רטינה נוסח מארג').
וגם אני מצחקקת, אבל דווקא בגלל החסידה שלך. חחחחח....
אוייש את כזאת גרועה מזל שיש לך יתרונות רבים אחרים
ואת אמורה להיות מיומנת אחרי הקורס ההוא עם הילדים לא????
לא נורא ממש כמו עם פנצילין יש מצב שמתרגלים... אויש אני מצחקקת לי באופן ממש לא עצמוני :)))
דרלינג, כרגע אני ירוקה בעצמי... מהקאות. הייתי דביקה והצטרפתי אליו להפלגת-מתנה. בעעעע!
}{הממ... מסכימה, לפעמים המוח נותן פרשנות נאותה לדיווחי הגוף :-)))
אויש אתם כאלו דביקים ורומנטיים, רחמנות על כל אלו שאין להם ....
כייף אמיתי אתם מותק אל תקשיבי לקנאים שלובשים צבע ירוק על פניהם....
החיבוק ההוא שלו ליווה אותך כל השנים.
זה יום טוב להציע בו. :)
הגוף אכן זוכר, אבל המוח שלנו נותן את הפירושים והכונות.