כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אצבעות שחורות 15.8.8

    126 תגובות   יום שבת, 16/8/08, 10:13

    יפה וִלווט בני ציפר את מלחמתנו בקווקז, מצדוק יחזקאלי ועד הפיכת גרוזיה לגיאורגיה.


    ועוד שאלה קטנה לקינוח הפרשה: אם הפצוע הישראלי בגיאורגיה לא היה יחזקאלי, עיתונאי ישראלי רב זכויות בעיתון הגדול במדינה, אלא סתם איזה משה כהן מעפולה עלית שהגיע לטיול שורשים בגיאורגיה, האם גם אז היה מוטסים פרופ' אבי ריבקינד וד"ר אבי שמיר לשדה הקרב?


    להמוסף לשבת היתה מחווה יפה ליחזקאלי:

    שני עמודים תוכננו במוסף לכתבה שלו.

    את האחד השאירו ריק, לבן, עם הסבר על הפציעה ועל כך שהעיתון יחכה לסיפור שלו, ובשני יש תצלום בגודל עמוד של הבור שהותיר הפגז (או הפצצה? תחליטו) שפגע בו. כן, מחווה אנושית יפה מצד העורכים שלו, אבל האם הקוראים באמת צריכים לקבל כפולת עמודים שכזו?


    רועי ארד כותב על הסיקור. צור שיזף, שהיה שם, עונה לו. ארד משיב.


    והבדיחה הכי מצחיקה באפעס:

    צבי יחזקאלי לבוש לבן, בישיבה מזרחית, ידיו בנמסטה:

    "אמא, תירגעי, אני אומר לך, זה צדוק שנפצע, לא אני, את יכולה לישון בשקט, אני בכלל בשכם"


    בחדר המיטות, 3:00 לפנות בוקר

    בן כספית (מוספשבוע) מאוד מוטרד מהאופציה שציפי לבני תרה"מ אותנו:
    "...הנעלם הגדול מבחינתנו הוא התשובה לשאלה אם תוכל לעמוד בלחץ. מה יקרה שם, בחדר השינה של ציפי לבני ונפתלי שפיצר, כשיצלצל הטלפון האדום ההוא בשלוש לפנות בוקר. זו שאלה שצריכה לטרוד את מנוחתנו בבואנו להחליט. שאלה קיומית"

    אני אגיד לך מה יקרה: ראשית היא תצרח 'נפתלי, ג'וק!', אחר כך תסיר לאט לאט את הבייבי דול. לאחר מכן את הרולים מהשיער. ואז תתחיל לנקות את הפנים מהלילה, ולמרוח את כל הקרמים, וגם תפדר היטב את אפה הגדול כדי שלא יבלוט (מנחם בן כתב שהאף שלה מזעזע). ואז, אחרי שנפתלי יפרוף לה את המחוך, יסעד אותה במלחי הרחה ויכין לה תה צמחים מעלעלים שקטף בגינה היא תתעשת חלקית ותוכל טיפל'ה להבין מה היתה בכלל השיחה שקיבלה לפני שעתיים (זה הזמן שיקח לה להתאושש).
    אז זהו, מר כספית, שכנעת אותי. עכשיו אני גם מוטרדת בשאלה הקיומית הזו, מה יקרה בחדר השינה של הזוג לבני-שפיצר לכש.

     

    כן, הוא שואל במדור מה יקרה כשברק, מופז, ביבי ולבני יקבלו את אותה שיחה. אצל לבני זה נשמע הכי רע.


    7 לילות

    בפרויקט מיוחד: שלל כתביו התבקשו לכתוב על 50 רגעים בהיסטוריה של התרבות בהם היו רוצים להיות נוכחים.  למשל על סט צילומי המקלחת בפסיכו, בהופעה של ליאונרד כהן בסיני ב-73', בהופעה של בוב דילן ב-65', בצילום פרק הסיום של הסופרנוס ועוד ועוד.

    אבל איך נערך הפרויקט הזה? כלומר למה אירוע איקס במקום ראשון ו-ווי באחרון?

    אם הייתם מבהירים את דירוג ה-50, אפילו אם היה אלפאביתי, כרונולוגי, משהו - זה היה נראה הרבה פחות אקלקטי.


    שלי נעלך

    ספר על נעליים כתבה פרופ' עדנה נחשון ובראיון לגלריה היא אומרת "על החיבור לאדמה ולאנרגיות שלה מדברים, אגב, גם ביוגה, המעודדת הימנעות מנעליים ככל האפשר".

    לפני שהיא ממשיכה לדבר הבא, אני ממליצה לגברת לחוות  שיעור יוגה אחד, שניים, ולראות אם אפשר לעשות אותו עם נעליים על הרגליים.


    משתכשכים

    ידיעות תל אביב בשער על בריכת מריבה יהודים/ ערבים ביפו.

    הכי אהבתי את המשפט הבא: "עם חשיפת הסיפור בפני ערבים בכירים ביפו, תגובה קשה לא איחרה לבוא".


    מלכת הבועה
    (אחלה כותרת), רותו מודן (אחותשל), זכתה ב"אוסקר של הקומיקס" (צ"ל בפרס אייזנר) על הרומן הגרפי קרוב רחוק, ובשער מוסף הארץ.

    אחח, היו ימים, תחילת אמצע שנות ה-90 בזמן תל אביב.


    ליבק בעליון

    בסופו של דבר יצטרכו חנוך מרמרי ואלכס ליבק כן לשלם לחרדי שתצלומו פורסם בעיתון מבלי שאישר זאת.


    פר-סו-מות

    איך יכול להיות שפרסומת ישראל מתייבשת עם רננה רז היא במקום הראשון בפרסומות האהובות?
    "האהדה לפרסומת" (גלובס), אומרת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה "חוצה פערי מגדר, השכלה, הכנסה, רמת דתיות ומוצא, אולם היא גבוהה יחסית בקרב גילאי 35 ומעלה בהשוואה לגילאי 34 ומטה".

    How come?


    סחתיין

    לרשף לוי, שהתראיין בו"ז ל-7 לילות ולעולם האישה.

    ככה זה כשיש לך שישה ילדים, אתה יכול לרקוד על כל העולמות.

    ולמכור 200 אלף כרטיסים לאיים אבודים.

    וגם רנדי ניומן זכה לשני ראיונות סו"ש

    בתרבות מעריב ובגלריה. מי הסתחבק איתו יותר דויד פרץ או בן שלו?


    מז"ט

    למדונקה (ולסמדר שיר) במלאת להן 50.


    ט"ו באב

    עוד שי קטן לחג האהבה, לכל הטוענים שנישואין בחיק הדת בעצם מגינים על נשים.


    מח' הגהה

    נחתכה לה התשובה האחרונה (כנראה) לשאלה של רוגל אלפר את יוצרת הסדרה שירת החטאים (תרבות מעריב).

    ונשמט האפס בכותרת המשנה על היפה והחנון (דיוקן). צ"ל ערוץ 10.


    לפני פיזור

    שיחת אמש בסלונים הייתה איך זה יכול להיות שמייקל פלפס אוכל 12,000 קלוריות ביום.
    אבל אני הייתי נסערת יותר מהזבל שהוא מכניס לתוכו, לא מהכמות: לחם מטוגן עם סוכר? חביתיות שוקולד? פיצה תעשייתית? סנדוויץ' האם וגבינה? בעעע.

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (125)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/6/09 12:27:
      רק אחד כמו בן כספית יכול לכתוב דבר כזה! וסתם להשמיץ? אני גם יכול לכתוב מה בן כספית עושה שהטלפון שלו מצלצל לפנות בוקר איך שהוא קודם זורק קללה על המתקשר ואז על אמא של המתקשר וכו' לכן אני חושב שבאמת יקח את ההצעה שנתנו לך אדון בן כספית
        20/8/08 12:43:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-19 00:17:48

      צטט: rivka preisler 2008-08-17 04:28:42

      ומעניין שלא התייחסת לטיעוני זה:                                            

      וטיעון אחרון והגיוני מאוד בעיני - הכיצד זה שעם ישראל שהחרים את שבט בנימין בשל אונס ישתף פעולה עם אונס נרחב?

      זה מאוד פשוט - הענישה, החריפה והקולקטיבית, היא לעולם על עניינים של חדירה לטריטוריה ומאבק על מוקדי שליטה. בפרספקטיבה הסטורית בכלל, בכל הקשור ליחס לפשיעה בכלל ונגד נשים בפרט - גם היום יושב בני סלע למאסר עולם כי הוא "זר" (בהגדרת ה"אחר" - הנחות חברתית) שפגע בבנות "שלנו". רמון עדיין שר בממשלה וקצב מקבל רכב שרד ולשכה.

      כדי להגדיר אונד כפשע בר ענישה, על הסיטואציה להיות כזו שמכילה עוולות נוספות על בסיסי הגדרת הכבוד של המענישים.

      אורחת משבט לוי נאנסה באוהלם של בני בנימין - זה סיפור שמכיל כמה מרכיבי חילול-כבוד. הפתרון להמשך קיומם של בני שבט בנימין כבר נמצא במרחב הנורמטיבי של יחס מחפיץ לנשים, שהיו בסה"כ אינסטרומנטליות לאותו פתרון, לא מואנשות.

      זה המצב עד היום, למיצער.

       

       

      מעניין שבחרת שלא להתייחס לזה

       

      צטט: rivka preisler 2008-08-17 04:28:42

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-17 00:04:43

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 23:23:33

       

       

      ההיסטוריה חלוקה עלייך: אם היו מוחרמים - כיצד זה תיאמו איתם את ט"ו באב?

      ההסטוריה אינה חלוקה עלי. את חלוקה עלי. זכותך, גם אם זה לא מבוסס הסטורית.

       

      לא ולא, זה מתחיל כך:
      שופטים כא,יג  

      וישלחו כל העדה,  וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון;   ויקראו להם, שלום.     

       

      ומעניין שלא התייחסת לטיעוני זה:                                            

      וטיעון אחרון והגיוני מאוד בעיני - הכיצד זה שעם ישראל שהחרים את שבט בנימין בשל אונס ישתף פעולה עם אונס נרחב?

      ולזה

      שבט בנימין כולו הוחרם בשל אונס של נערה יחידה, ועכשיו בנות ישראל רבות יימסרו לאותו השבט כדי שיאנסו?

      לא נראה לי.

       

      ולזה

      בעיניי, הנסיון לגייס כל סיפור, או לעוות סיפור הסטורי כך שיתאים לאג'נדה מסוימת, גם היא היא סופּר מוצדקת, דווקא מחליש אותה. גם אם בבסיסה היא אג'נדה שאין עליה חולקים, הרי שעיוות הסיפור כך שיתאים לה, לטעמי, עלול להטיל גם בטיעונים החזקים והמוצקים ביותר שלה ספק. בעיניי זה חבל.

       

       

      שזו טכניקה לגיטימית בעולמות מסוימים, החל בעולמם של בלוגרים פסידו-אינטלקטואלים עילגים שמרצפים את הטקסטים המתלהמים שלהם במילים גבוהות (אך לא בהקשר הנכון ובשגיאות כתיב), דרך מיסיונרים יהודים דתיים שהביאו לעולם את "כבודה של בת מלך פנימה", משתתפי פופוליטיקה ופוליטיקאים ועד ארתור פינקלשטיין, אך אינה לגיטימית בעולם שלי.

       

      בעיני, השירות שאת עושה לאג'נדה שבשמה את משתמשת בטכניקה הזו לא רחוק מכך שהיית רצה עירומה ברחובות כשרק שלט "אל תחפיצו אותי!" מכסה על מבושייך, או במילים אחרות: בשם האג'נדה את מוותרת על ערכים הרבה יותר בסיסיים כמו הגינות והוגנות.

       

      לגבי הקו שאת מותחת בין ט"ו באב למשה קצב - הרי ש

      בני סלע הורשע במספר רב של מעשי אונס אכזריים,

      חיים רמון הורשה בנשיקה בכפייה,

      ומשה קצב עדיין לא הורשע.

      הייתי יכולה למצוא דוגמאות הרבה יותר טובות לטענה (המשונה בעיני) הזאת, אבל אין לי כוונה לתת לך את השירות הזה. ואגב, גונן שגב, שר לשעבר, רופא (עכשיו גם כן לשעבר) ואשכנזי דווקא ישב בכלא. אמנם על סמים, אבל הוא לגמרי לא ה"אחר" שאת מדברת עליו.

       

      ולעניין הקישור של ט"ו באב להחפצת נשים - אני יכולה לתת לך לפחות שני נרטיבים מנוגדים לזה שלך תוך עיגונם בטקס המקראי והחז"לי. כיוון שאת נוהגת לגזור את הטקסטים שלי (ואת התנ"כיים) כאוות נפשך אני נמנעת. אולי אכתוב על כך פוסט נפרד.

       

      ושירות שכן אתן לך בכל זאת - המילה "למצער" פירושה "לכל הפחות" והיא נכתבת בלא יו"ד גם בכתיב חסר ניקוד, למקרה שתרצי לשבץ אותה בהקשר נכון בטקסטים שלך בעתיד.

       

       

        20/8/08 10:30:
      "אוקיי, נרגעתי. רציתי רק לוודא שהבנתי נכון. ואתה צודק באלף אחוז כמובן.

       

      וואללה? ואני חשבתי שביום שאני ואת נסכים על משהו - מוזס, נמרודי, פישמן, שוקן, אדלסון וג. יפית יתכנסו כולם במרתף של יואב יצחק ויקיימו דיון חירום בהנחיית רמי יצהר איילה חסון ולפיד ג'וניור איך חרבה לה הדמוקרטיה המפוארת ביותר במזרח התיכון ואנא אנו באים ולאן אנו הולכים אם פני העיתונות מבאישים את ריח הדגים שהם עוטפים...

       

      אני מציע שבכל זאת אולי תחפשי לך איזה חתן עשיר ואני אחפש לי איזו כלה שהצורה החיצונית שלה תהיה הדבר הכי טוב שהכסף שיש לי יכול לקנות, כדי לא להסתבך עם מועצת העיתונות באיזה תיק שדליה למדה מדורית לתפור הכי טוב בצ'חונה צ'לנו.

       

      ילאביי,

      היידה סוהא, הולכים...

       

        20/8/08 10:02:

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 10:27:28

      צטט: velvet 2008-08-19 09:54:50

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 06:35:18

      ("תתפסי לך חתן עשיר" אומרת אמא משכילה לביתה המחונכת בעצם לגדול כזונה)

      לא הבנתי מה העמדה שלך כלפי אמירה שכזו, שאינה נדירה בלשון המעטה גם היום. אולי בעיקר היום.

      לטעמי את עמדתי כולה הבהרתי בתוך המשפט שציטטת, אבל אין לי שום בעיה לפרש את כוונת המשורר במרוקנית מדוברת:

      כל אמא שאמרה אי פעם לבת שלה שתתפוס לעצמה חתן עשיר, מדיחה את הבת שלה לזנות, ואינה אלא סרסרית מובהקת.

      אוקיי, נרגעתי. רציתי רק לוודא שהבנתי נכון. ואתה צודק באלף אחוז כמובן.
        19/8/08 10:27:

      צטט: velvet 2008-08-19 09:54:50

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 06:35:18

      ("תתפסי לך חתן עשיר" אומרת אמא משכילה לביתה המחונכת בעצם לגדול כזונה)

      לא הבנתי מה העמדה שלך כלפי אמירה שכזו, שאינה נדירה בלשון המעטה גם היום. אולי בעיקר היום.

       

       

       

      לטעמי את עמדתי כולה הבהרתי בתוך המשפט שציטטת, אבל אין לי שום בעיה לפרש את כוונת המשורר במרוקנית מדוברת:

       

      כל אמא שאמרה אי פעם לבת שלה שתתפוס לעצמה חתן עשיר, מדיחה את הבת שלה לזנות, ואינה אלא סרסרית מובהקת.

       

      אין כל הבדל במהות השאיפה לשרת לקוח עשיר אחד (זונה קמעונאית) לבין אותו עיסוק בסיטונאות - ואם קיים הבדל, הוא רק לזכותה של הזונה להמונים, שכן היא לא מזייפת מיצגי שווא, לא מוליכה שולל, מוכרת רק את הגוף ולא גם את המצפון, ובעיקר: לא מולידה ילדים ללקוח שהיא בכלל לא אוהבת ויש להניח שברבות הימים היא אפילו לומדת לתעב.

       

      טענת ההגנה שכאילו כל מה שהיא רוצה זה שהילדה שלה תהיה מסודרת בחיים, היא בדיוק הטיעון של כל סרסור כלפי הקורבן שלו.

       

      הנחת היסוד המעניקה לגישה הזו לגיטימציה חברתית ולגישה "אימהית" מקובלת, הפך את היחסים הנפלאים בין גברים ונשים לבית זונות אחד גדול, שבו בניגוד לפרסומות - כמו שקוקה קולה הוא רעל לחיים ולא טעם החיים.

       

      כסף לא הופך אף אישה למאושרת יותר, אלא רק לאומללה הרבה יותר. בן זוג אוהב, ילד אהוב או סתם עיסוק מרתק ועצמאי, גם בלי טובות של שום גברבר שבטוח כי הכסף שלו מקנה לו בעלות על האישה, הם שמקנים לאישה (ובהיפוך הרלוונטי, לגבר) אושר, וכסף יותר מפריע מאשר עוזר להיות מאושר על באמת.

       

       

       

        19/8/08 09:54:

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 06:35:18

      ("תתפסי לך חתן עשיר" אומרת אמא משכילה לביתה המחונכת בעצם לגדול כזונה)

      לא הבנתי מה העמדה שלך כלפי אמירה שכזו, שאינה נדירה בלשון המעטה גם היום. אולי בעיקר היום.

       

       

        19/8/08 09:47:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-19 09:32:28

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 06:35:18

      חבל. החיים יפים -יפים מידי- ואין כל מקום לתת להתסביכים האלה -גם אם יש להם סיבה הקשורה באיזה אירוע מצער בעברך- לנהל אותך ולמרר את צורת החשיבה שלך כלפי כל העולם ואישתו.

       

       

      WOW. אתה רשום בפנקס הפסיכולוגים?

       

       

      למה הפסיכולוגים רשומים בכלל בפנקס הנורמאליים?

       

      הבירוקרטיה היא מפלט עלוב למדי לביקורת בונה שלא היה מזיק לך לקחת לתשומת הלב שלך, כדי לרכך ולו במעט את השפעתן המרה של רגשות הנחיתות על האינטיליגנציה הגבוה שיש לך.

       

      אני לא נגדך, תנסי להבין את זה, ובעיקר תנסי גם את להפסיק להיות נגדך.

       

       

       

        19/8/08 09:32:

      צטט: ניקוליי 2008-08-19 06:35:18

      חבל. החיים יפים -יפים מידי- ואין כל מקום לתת להתסביכים האלה -גם אם יש להם סיבה הקשורה באיזה אירוע מצער בעברך- לנהל אותך ולמרר את צורת החשיבה שלך כלפי כל העולם ואישתו.

       

       

      WOW. אתה רשום בפנקס הפסיכולוגים?

        19/8/08 06:35:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-19 00:17:48

       

      הפתרון להמשך קיומם של בני שבט בנימין כבר נמצא במרחב הנורמטיבי של יחס מחפיץ לנשים, שהיו בסה"כ אינסטרומנטליות לאותו פתרון, לא מואנשות.

      זה המצב עד היום, למיצער.

       

       

      הראייה של את המציאות מעוותת מאוד ולא בריאה. חבל, כי רגשות הנחיתות הללו אינן מאפשרות לך להנות מעצם היותך אישה, ולכבד את ההנאות של הצד השני, שהוא גבר.

      כשגבר משלם עבור בחורה במסעדה, הוא ג'נטלמן ולא אינסטרומנט (והיא לא זונה אלא אישה).

      וכך גם כשאישה עושה מה שהטבע ייעד להן לעשות (ושגברים לא יכולים לעשות "בדרך הטבע") - היא לא אינסטרומנט, אלא בסך הכל אישה. עם כל היפה, והטוב, והמהנה שבזה.

      אז גבר הוא אינסטרומנט בדיוק כמו שאישה היא אינסטרומנט, ואפשר לתאר את זה באור מאוד שלילי ("תתפסי לך חתן עשיר" אומרת אמא משכילה לביתה המחונכת בעצם לגדול כזונה) ובאור חיובי.

      נשים וגברים אינם שווים. וזה לא הופך אף אחד מהם לטוב יותר או פחות מהשני, אבל זה הופך את כל מי שמנסה לאלץ את הנשים והגברים להתכוונס אל תוך המסגרת המלאכותית הזו של שוויון - לדי אומלל.

      חבל. החיים יפים -יפים מידי- ואין כל מקום לתת להתסביכים האלה -גם אם יש להם סיבה הקשורה באיזה אירוע מצער בעברך- לנהל אותך ולמרר את צורת החשיבה שלך כלפי כל העולם ואישתו.

       

        19/8/08 00:17:

      צטט: rivka preisler 2008-08-17 04:28:42

      ומעניין שלא התייחסת לטיעוני זה:                                            

      וטיעון אחרון והגיוני מאוד בעיני - הכיצד זה שעם ישראל שהחרים את שבט בנימין בשל אונס ישתף פעולה עם אונס נרחב?

      זה מאוד פשוט - הענישה, החריפה והקולקטיבית, היא לעולם על עניינים של חדירה לטריטוריה ומאבק על מוקדי שליטה. בפרספקטיבה הסטורית בכלל, בכל הקשור ליחס לפשיעה בכלל ונגד נשים בפרט - גם היום יושב בני סלע למאסר עולם כי הוא "זר" (בהגדרת ה"אחר" - הנחות חברתית) שפגע בבנות "שלנו". רמון עדיין שר בממשלה וקצב מקבל רכב שרד ולשכה.

      כדי להגדיר אונד כפשע בר ענישה, על הסיטואציה להיות כזו שמכילה עוולות נוספות על בסיסי הגדרת הכבוד של המענישים.

      אורחת משבט לוי נאנסה באוהלם של בני בנימין - זה סיפור שמכיל כמה מרכיבי חילול-כבוד. הפתרון להמשך קיומם של בני שבט בנימין כבר נמצא במרחב הנורמטיבי של יחס מחפיץ לנשים, שהיו בסה"כ אינסטרומנטליות לאותו פתרון, לא מואנשות.

      זה המצב עד היום, למיצער.

       

        19/8/08 00:10:

      בן כספית לא לבד. לבנים מזיעות הידיים מלחץ, מתרופפת להם האחיזה.


      לvelevet

       

      עובדיה יוסף היה גאה בדיון התורני שהתגלגל כאן

       

      חיוך

       

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 21:23:39


      לגבי ט"ו באב, להלן המייל שהעברתי היום, שלא כהרגלי, בתפוצת נאטו למאות נמענים:


      רק להזכיר לכולנו שט"ו באב אינו חג האהבה אלא חגיגות האינוס של בנות ישראל, ואחד הארועים התנ"כיים המאששים את הדיכוי וההחפצה השיטתית של נשים בתרבות היהודית.
      תזכורת לסיפור האמיתי:
      בני בנימין ביצעו אונס אכזרי בבת שבט לוי ולאחר מאבק עקוב מדם הוכרז עליהם חרם התערבבות עם השבטים האחרים. על מנת שלא יכחד השבט, החליטו בני השבטים האחרים להקריב נשים מבנות שבטי ישראל לחטיפה ואינוס (שיטתי וממוסד, הפעם) ע"י בני בנימין. הנשים נשלחו על ידי משפחותיהם לחולל בכרמים ובני בנימין באו, אנסו וחטפו אותן, על מנת לקדשן בביאה ולשאת אותן לנשים.
      אני נדהמת בכל פעם מחדש מהחגיגה המצמררת הזו, מהיעדר הסקרנות של הקהל הרחב באשר למקורותיו של "החג" הזה ומהאטימות והשטחיות שעולים מהחגיגות. אם כבר - היה צריך ט"ו באב להיות מוכרז כיום המאבק של העם היהודי באלימות נגד נשים ומיגורה מתוכו בכל הבט.
      א/נשים יקרים/ות - תאהבו כל השנה, למעט בט"ו באב. אז, הדליקו נר והזילו דמעה על כל הנערות הללו שהוקרבו חיים על ידי משפחותיהם, ועל החברה היהודית המקדשת עד עצם היום הזה את האינוס ההמוני הזה.
      ככה, אולי נבנה כאן חברה אמפטית, הומאנית ומכבדת יותר.

      לסיפור פילגש בגבעה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A9_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94  שנחיה בכבוד ונאהב,חנה.

       

       

      לחנה

       

      כל שנותר לומר על דברייך הוא

       

       אמן

        17/8/08 22:17:

      האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים זכויות ממון וכו'?

      החיים אינם שוויוניים, ואין גם סיבה שיהיו כאלה בחברה "דמוקרטית" (קפיטליסטית).

      העשירים והמקושרים יקבלו יחס מועדף כי מגיע להם. אלה הם בדיוק הפירות של עבודה קשה, והצלחה.

      קצת מזכיר את הגישה הימי-בניימית לפיה המלך הוא נציג אלוהים עלי אדמות ולכן מגיע לו יותר, רק שאצלך מלך התחלף ב"עשירים".

      אפשר להיות עשיר ומקושר רק כי נולדת במקום הנכון, ואז אלה הם רק הפירות של מזל עיוור, לא יותר.

      אז מה אם זה מזכיר לך את ימי הביניים... לי הגישה ההפוכה מזכירה לי את ימי הקומוניזם, שבהם כל כלומניק שלא עשה שום דבר בחייו ציפה לקבל "כפי צרכיו" על חשבון אנשים מוכשרים שתרמו לחברה בשפע "כפי יכולתם".

      אכן, אפשר להיות עשיר ומקושר רק כי נולדת במקום הנכון, ואז אלה הם פירות המזל העיוור.

      וכי מה רע במזל עיוור כשהוא מזל טוב?

      העיקר הוא שאפשר להיות עשיר ומקושר גם כשנולדת במקום הכי דפוק ולמשפחה עניה למדי, וזו היא החוכמה.

      לא למות מקינאה על אלה שנולדו עם כפי של כסף בפה, אלא לעקוף אותם בסיבוב עם כפית של זהב, בזכות הכישרון, ההתמדה והיכולת האישית.

      גם לאחר קריאת תגובתך לא שוכנעתי כי הבטלנים שעוסקים כל היום ברחמים עצמיים במקום בעשייה ראויים לטיפול מיוחד מהסוג לו ראויים אלה שעושים משהו של ממש בחיים.

      עלובי החיים שמצפים מאחרים ש"יתנו להם" חייבים להסתפק בנדבות שהם מקבצים. קבצנים לא צריכים להיות בררנים.

        17/8/08 21:59:

      צטט: החגב עומד יציב 2008-08-16 17:34:20

      צטט: rikyc 2008-08-16 16:52:23

      צטט: החגב עומד יציב 2008-08-16 16:14:46

      צטט: סנונית 2008-08-16 15:57:11


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

       

       דווקא הכי הזכיר לי את עזר וייצמן ומה שהוא אמר בזמנו לאליס מילר:"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".(מויקיפדיה)

       

      זוכרת את ההתבטאות הזו. יהיה משעשע לעשות פה את גיליון הקלון, ולהביא את כל הציטוטים השוביניסטים של פוליטיקאים לדורותיהם. לדעתי עייזר יקח, או בעצם המנוח גנדי. פעם פגשתי את גנדי כעיתונאית, והוא נתן לי נאום, באיזה אירוע דוחה כלשהו, על תפקידה של האשה, הוא לא צחק בכלל שאמר שבעיניו אשה אידיאלית היא קולב.

        רחבעם זאבי כן? ולא מהטמה גנדי, רק שיהיה ברור.

       

       


      כשמש ;)
        17/8/08 21:55:

      צטט: rikyc 2008-08-16 16:52:23

      צטט: החגב עומד יציב 2008-08-16 16:14:46

      צטט: סנונית 2008-08-16 15:57:11


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

       

       דווקא הכי הזכיר לי את עזר וייצמן ומה שהוא אמר בזמנו לאליס מילר:"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".(מויקיפדיה)

       

      זוכרת את ההתבטאות הזו. יהיה משעשע לעשות פה את גיליון הקלון, ולהביא את כל הציטוטים השוביניסטים של פוליטיקאים לדורותיהם. לדעתי עייזר יקח, או בעצם המנוח גנדי. פעם פגשתי את גנדי כעיתונאית, והוא נתן לי נאום, באיזה אירוע דוחה כלשהו, על תפקידה של האשה, הוא לא צחק בכלל שאמר שבעיניו אשה אידיאלית היא קולב.

       

      כלב נובח לא נושך, אני מוטרדת במיוחד מהפוליטיקאי שלא סיפק ציטוטים עסיסיים והלך הישר למעשים. כבוד הנשיא, את יודעת.

       

      כנראה שזה מאוחר מדי לשלוח את עייזר לקורס גדר, הא?

       

      רעיון משובח לפוסט

        17/8/08 21:22:

      צטט: velvet 2008-08-17 16:11:30

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 16:08:01

      צטט: velvet 2008-08-17 14:58:10

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 14:53:16

      לפחות אתה נותן קרדיט...שים לב לשיא במ"ול 1,אף מילה של קרדיט מהמ"נכלית...אפילו צ"ג זקוק לפעמים למילה  טובה....בוכה נו מקי טפה....

      על מה קרדיט? מופתע הרי כתבתי לך למעלה שגמרתי לכתוב על זה פוסט!

      סתם על מי העלה את זה ראשון?....

      איזה קרציה, יואו.

      אולי קרדית האבק, דומה, אבל...

       

       

       

       

       

        17/8/08 16:11:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 16:08:01

      צטט: velvet 2008-08-17 14:58:10

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 14:53:16

      לפחות אתה נותן קרדיט...שים לב לשיא במ"ול 1,אף מילה של קרדיט מהמ"נכלית...אפילו צ"ג זקוק לפעמים למילה  טובה....בוכה נו מקי טפה....

      על מה קרדיט? מופתע הרי כתבתי לך למעלה שגמרתי לכתוב על זה פוסט!

      סתם על מי העלה את זה ראשון?....

      איזה קרציה, יואו.

       

       

       

       

        17/8/08 16:10:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 16:03:32


      עשיתי ועשיתי ,(מקווה שעשית חצי) ואני לא זקוק לאף אחד, ומעולם לא הזדקקתי. לי? זה, לא יקרה!!!

      אני לא צריך לא את דדי ולא את תמי, תאמין לי.

      אבל מה, כולם כאלה? אולי בכל זאת יש כמה "סתם אזרחים" ש"לא עשו את זה"? סתם אתה יודע...קמים בבוקר עובדים...

      אני מתקשה להבין למה סתם אזרחים לא צריכים לקבל סתם יחס... יחס טוב, אבל לא חריג.

      הרי אי אפשר לתת יחס "מיוחד" לכל אחד, שהרי אז זה לא "מיוחד".

      אנשים מיוחדים, שיש להם הישגים מיוחדים, יקבלו יחס מיוחד, כי הם פשוט מיוחדים.

      אלה החיים חביבי, וטוב שכך.

       

        17/8/08 16:08:

      צטט: velvet 2008-08-17 14:58:10

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 14:53:16

      לפחות אתה נותן קרדיט...שים לב לשיא במ"ול 1,אף מילה של קרדיט מהמ"נכלית...אפילו צ"ג זקוק לפעמים למילה  טובה....בוכה נו מקי טפה....

      על מה קרדיט? מופתע הרי כתבתי לך למעלה שגמרתי לכתוב על זה פוסט!

      סתם על מי העלה את זה ראשון?....

       

       

       

        17/8/08 16:03:


      עשיתי ועשיתי ,(מקווה שעשית חצי) ואני לא זקוק לאף אחד, ומעולם לא הזדקקתי. לי? זה, לא יקרה!!!

      אני לא צריך לא את דדי ולא את תמי, תאמין לי.

      אבל מה, כולם כאלה? אולי בכל זאת יש כמה "סתם אזרחים" ש"לא עשו את זה"? סתם אתה יודע...קמים בבוקר עובדים...

       

        17/8/08 15:29:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 14:29:40


      גם אם הציבור שילם לעיתונאי ששירת אותו כל כך הרבה - זה הוגן. חברה מהוגנת מחוייבת לגמול לפרטים בתוכה בהתאם למידת התרומה שלהם אליה. חברה שמשלמת לראש ממשלה משכורת של מזכירה בכירה ומטומטמת בניו יורק, מזמינה את השחיתות עליה, בצדק.

       -------------------

      אתה בטח מתכוון ל: אחיות, שוטרים, חיילים, עובדות סוציאליות.... ע י ת ו נ א י ם?! תורמים למדינה מה? הרס, חורבן,השחתת הציבור? הציבור ? הציבור צריך לשלם לעיתונאים?(בעיתון פרטי?) נפלת בסנפלינג בלי כובע?

      כל ההבאה, ומבצע צדוק  היה כולו מסחרי, פרסומי, תדמיתי. חב בורוביץ מוזס, רצתה להוכיח לכולם שעל אל זה המוביל של המדינה , מה שכבר מזמן מזמן לא, וקיבלו את התדמית שהשקיעו בה מיליונים בפרסום.

       וכמובן משפ. מוזס יחצנה בידיעות .(עם כמובן בידול מארקיע שלא הייתה מוכנה ל"הרתם")

      הדסה קיבל פרסום שהיה צריך להשקיע בו מליונים , כולל המנכ"ל והבכירים.(מאז שרון כבר שכחנו).

      לא!!! שום "אזרח רגיל" לא היה זוכה לזה.

       

       

      במקום לקטר כמו סתם אזרח רגיל, תנסה לעשות בחיים שלך משהו לא רגיל, כדי להיות ראוי גם אתה ליחס יוצא דופן מהרגיל.

       

       

        17/8/08 14:58:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 14:53:16

      לפחות אתה נותן קרדיט...שים לב לשיא במ"ול 1,אף מילה של קרדיט מהמ"נכלית...אפילו צ"ג זקוק לפעמים למילה  טובה....בוכה נו מקי טפה....

      על מה קרדיט? מופתע הרי כתבתי לך למעלה שגמרתי לכתוב על זה פוסט!

       

       

        17/8/08 14:53:

      צטט: עמיר 2008-08-17 12:43:22

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 12:30:38

      ועושים פרסומת במיליונים לנעלי זהב, שבגאונות השאירו את השרוכים פתוחים, וכל העולם צילם שוב את הנעליים,שבולט הראה לכל העולם יותר מאשר את דגל ג'מיקה.

      לידיעת ידידי הערבים,אוסיין זה לא חוסן!! לא במקור ולא בכנפים! בדקתי, תרגעו מספיק לכם אובמה.

       

       

      אוי ואבוי! צג כתב משהו שאני מסכים איתו. לאן אוליך את הבושה ...

      (צג, אתה יכול לפרוש). 

       

      לפחות אתה נותן קרדיט...שים לב לשיא במ"ול 1,אף מילה של קרדיט מהמ"נכלית...אפילו צ"ג זקוק לפעמים למילה  טובה....בוכה נו מקי טפה....

       

        17/8/08 14:29:


      גם אם הציבור שילם לעיתונאי ששירת אותו כל כך הרבה - זה הוגן. חברה מהוגנת מחוייבת לגמול לפרטים בתוכה בהתאם למידת התרומה שלהם אליה. חברה שמשלמת לראש ממשלה משכורת של מזכירה בכירה ומטומטמת בניו יורק, מזמינה את השחיתות עליה, בצדק.

       -------------------

      אתה בטח מתכוון ל: אחיות, שוטרים, חיילים, עובדות סוציאליות.... ע י ת ו נ א י ם?! תורמים למדינה מה? הרס, חורבן,השחתת הציבור? הציבור ? הציבור צריך לשלם לעיתונאים?(בעיתון פרטי?) נפלת בסנפלינג בלי כובע?

       

      כל ההבאה, ומבצע צדוק  היה כולו מסחרי, פרסומי, תדמיתי. חב בורוביץ מוזס, רצתה להוכיח לכולם שעל אל זה המוביל של המדינה , מה שכבר מזמן מזמן לא, וקיבלו את התדמית שהשקיעו בה מיליונים בפרסום.

       וכמובן משפ. מוזס יחצנה בידיעות .(עם כמובן בידול מארקיע שלא הייתה מוכנה ל"הרתם")

      הדסה קיבל פרסום שהיה צריך להשקיע בו מליונים , כולל המנכ"ל והבכירים.(מאז שרון כבר שכחנו).

      לא!!! שום "אזרח רגיל" לא היה זוכה לזה.

        17/8/08 13:27:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 12:30:38

      שיא במו"ל 1
      ידיעות (נאוה צוריאל אחת) פירסמה כתבת ענק על אילן לביא "ניצל במינכן ומת בחוסר כל".בתור בעל ידע נרחב בתולדות מדינת הציונים ידעתי מייד שלא היה ולא נברא אדם כזה, היום הם מתנצלים איפשהו בפינה נידחת בעמוד 14 .פדיחה ברמת השרוף !! ל א    פ חות!!. האיש התחזה כניצול מינכן כל השנים גם בפני משפחתו, וילדיו ותורמים ... איפה קצת בדיקה, צוריאל ההבלה מילא, אבל אין איזה מבוגר במוזסיה?

      בדיוק גמרתי לכתוב על זה עכשיו פוסט.

      אם יש לך תוספות, או שאתה יכול לעזור לי, בכיף.

       

       

        17/8/08 13:25:

      צטט: velvet 2008-08-17 12:19:13

      צטט: ניקוליי 2008-08-17 10:51:22

      גם אם הציבור שילם לעיתונאי ששירת אותו כל כך הרבה - זה הוגן. חברה מהוגנת מחוייבת לגמול לפרטים בתוכה בהתאם למידת התרומה שלהם אליה. חברה שמשלמת לראש ממשלה משכורת של מזכירה בכירה ומטומטמת בניו יורק, מזמינה את השחיתות עליה, בצדק.

      אתה מדבר על חברה אוטופית. האם החברה באמת מתגמלת את כל הפרטים החיים בתוכה על פי מידת התרומה שלהם? איפה אתה חי? אפילו בקיבוץ ב-1950 לא האמינו בזה כבר.

      "מזכירה בכירה ומטומטמת"? מאיפה הבאת את זה? למה?
      משכורתו של רה"מ אינה נאה דיה?
       

       

       

       

       

       

      משכורתם של כל נבחרי הציבור בדמוקרטיות (בכל העולם ולא רק בישראל) עלובה ומזמינה את השחיתות בדלת הקידמית ממש.

       

       דמוקרטיה איננה יכולה לטפח קפיטליזם כערך עליון (וזה מה יש) במדינה כולה, ולדרוש שדווקא המנהלים של כל המדינה יתוגמלו פחות ממה שמתוגמלים מרבית הבכירים במגזר העיסקי שבה.

       

      זה מזמין אחד משלוש:

       

      1. שחיתות, לגיטימית (השלמת הכנסה באמצעות "אקטיביזם יצירתי לעשיית צדק במקום שבו החוק נכשל לעשות אותו", כדברי אהרן ברק)

       

      2. עליבות של נושאי תפקידים, שהרי רק הנחותים ביותר ואפסי היכולת לעשות משהו של ממש יפנו לעסוק בעסקנות, קומבינות תככים ומזימות מהסוג שמאפיין את הפוליטיקה בדמוקרטיות כולן אגב ולא רק בישראל.

       

      3. ממשל בובות של בעלי ההון המריצים לשלטון משרתים מטעם במסווה של משרתי ציבור.

       

      את רואה מה שקורה כיום בישראל, לדוגמא: בכל ההיצע שיש, מכל המפלגות, הבחירה היא בין הכלום לשום דבר. אין בראש (וגם לא בזנב) של הפוליטיקה אפילו לו פוליטיקאי אחד שאותו היית משאירה לעבוד על הקופה במכולת שלך ללא פיקוח צמוד והדוק.

       

      לעליבות הזו יש סיבה.

      ולאמירות כי "כסף זה לא הכל בחיים" (וזה נכון) אין משמעות כי אף אחד לא נמצא היום בפוליטיקה כדי לעשות משהו אחר מלבד כסף. כל אחד מתהדר באיזושהי אידאולוגיה, ותמורת הסכום המתאים וטובת ההנאה ההולמת, ישנה את האידאולוגיה מהקצה אל הקצה ללא הינד עפעף בכלל.

       

      לחברה כולה יהיה הרבה יותר זול לשלם לראש ממשלה מכהן מליון דולר בחודש, ולקבל ראש ממשלה ששווה מליון דולר בחודש, וראש ממשלה שלא צריך לבזבז מאה מליון דולר מכספי הציבור רק כדי שעד שהסיבוב של הקומבינה יגיע אליו, יישאר לו מזה בקושי חצי מליון שאותם הוא יוצא על עורכי דין או רופאים.

       

      חברה בריאה ועשירה יכולה להרשות לעצמה שכל שר ירוויח חצי מליון דולר בחודש, ושהממשלה כולה תתנהל כשהציבור הוא הדריקטוריון שלה.

       

      מדינה שהראש שלה שווה פחות מחפציבה, גם נראית ככה.

       

       

        17/8/08 12:43:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 12:30:38

      ועושים פרסומת במיליונים לנעלי זהב, שבגאונות השאירו את השרוכים פתוחים, וכל העולם צילם שוב את הנעליים,שבולט הראה לכל העולם יותר מאשר את דגל ג'מיקה.

      לידיעת ידידי הערבים,אוסיין זה לא חוסן!! לא במקור ולא בכנפים! בדקתי, תרגעו מספיק לכם אובמה.

       

       

      אוי ואבוי! צג כתב משהו שאני מסכים איתו. לאן אוליך את הבושה ...

      (צג, אתה יכול לפרוש). 

       

        17/8/08 12:30:

      שיא במו"ל 1
      ידיעות (נאוה צוריאל אחת) פירסמה כתבת ענק על אילן לביא "ניצל במינכן ומת בחוסר כל".בתור בעל ידע נרחב בתולדות מדינת הציונים ידעתי מייד שלא היה ולא נברא אדם כזה, היום הם מתנצלים איפשהו בפינה נידחת בעמוד 14 .פדיחה ברמת השרוף !! ל א    פ חות!!. האיש התחזה כניצול מינכן כל השנים גם בפני משפחתו, וילדיו ותורמים ... איפה קצת בדיקה, צוריאל ההבלה מילא, אבל אין איזה מבוגר במוזסיה?

       

      שיא במו"ל 2
      אוסיין בולט,תשמע חביבי, זה עוד לא הגיע לג'מיקה המחיר הוא 9.99 הורדתם יותר מידי. ואתם שואלים למה הוא רץ לאט בסיומים? אז הנה: עבור כל שיא עולמי מקבלים סכום ענק ,ואת זה כן למדו בג'מיקה, הוא באימונים כבר ירד מזמן מהזמן (נגיד 9.62) למה לו להרביץ את זה במכה, שכל פעם חוטפים חבילה? ועושים פרסומת במיליונים לנעלי זהב, שבגאונות השאירו את השרוכים פתוחים, וכל העולם צילם שוב את הנעליים,שבולט הראה לכל העולם יותר מאשר את דגל ג'מיקה.

      לידיעת ידידי הערבים,אוסיין זה לא חוסן!! לא במקור ולא בכנפים! בדקתי, תרגעו מספיק לכם אובמה.

        17/8/08 12:19:

      צטט: ניקוליי 2008-08-17 10:51:22

      גם אם הציבור שילם לעיתונאי ששירת אותו כל כך הרבה - זה הוגן. חברה מהוגנת מחוייבת לגמול לפרטים בתוכה בהתאם למידת התרומה שלהם אליה. חברה שמשלמת לראש ממשלה משכורת של מזכירה בכירה ומטומטמת בניו יורק, מזמינה את השחיתות עליה, בצדק.

      אתה מדבר על חברה אוטופית. האם החברה באמת מתגמלת את כל הפרטים החיים בתוכה על פי מידת התרומה שלהם? איפה אתה חי? אפילו בקיבוץ ב-1950 לא האמינו בזה כבר.

      "מזכירה בכירה ומטומטמת"? מאיפה הבאת את זה? למה?
      משכורתו של רה"מ אינה נאה דיה?
       

       

       

       

       

        17/8/08 12:02:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 22:26:55

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 22:05:19

       

      אולי בגלל שהבנות היו יוצאות לכרמים מרצונן, וסביר שאחרי תיאום מי "יחטוף" אותן?

      לא בדיוק "חטיפה ואונס", יותר דומה לפיק-אפ שבסופו יש נישואין.

       

      בנות תל אביב שמבלות בפיק-אפס במטרה להתחתן (טעות!) יכולות רק לחלום על זה.

      אני לא אומר שאני מזועזעת מדברייך, כי כבר שמעתי לצערי אמירות קשות מאלו בחיי. אפשר למצוא את החלקים שהדגשתי בתגובתך, בכתב ההגנה של יותר מאנס אחד או שניים. אולי של אלפים. היא זו שרצתה, זה היה חיזור רומנטי שמטרתו זוגיות, וכו'.

      הלוואי ודברייך היו הופכים בדיעבד את האונס לארוע רומנטי בלתי מזיק ותמים.

      אגב, המחוללות לא יכלו לתאם מי יחטוף אותן - בני בנימין היו מנודים ומוחרמים.

       

       

       

      תגידי לי חנה, את היית שם כשזה קרה?

      מאיפה את יודעת מה בדיוק קרה שם? מזה שקראת על זה?

      הדפוס הרי הומצא הרבה מאוד שנים אחרי שהאירועים האמורים התרחשו (או שלא), והסיפורים עברו מהרבה פיות להרבה אוזניים, עד שהונצחו בדפוס. 

      זאת אומרת שמדובר בעדויות שמיעה על עדויות שמיעה.

      ועדות שמיעה, כידוע לך בוודאי, בדרך כלל לא רלוואנטית ואינה קבילה. אז על מה בדיוק את נלחמת? על משהו שאולי קרה ואולי לא, ואולי רק בערך?

      מופתע 

        17/8/08 11:03:

      בהחלט נהנתי מהרשימה, תודה
        17/8/08 10:51:

      צטט: velvet 2008-08-17 09:16:46

      צטט: ניקוליי 2008-08-17 08:22:20

      צטט: velvet 2008-08-16 10:31:46

      צטט: שוקי99שיר 2008-08-16 10:27:08

      האמת? כן, גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו.

      תרשה לי להטיל ספק. 

      אבל... אז מה?!? האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים זכויות ממון וכו'?

      בוא נהפוך את המשפט:

      האם אדם עני צריך למות בגרוזיה רק כי אין לו קשרים, ממון וכו'?

       

      אדם לא צריך למות, לא בגרוזיה ולא בשום מקום אחר, בין אם הוא עשיר ובין אם הוא עני.

      אבל אדם עשיר (או מקושר) טרח כשהיה בריא בדיוק כדי שהנכסים החברתיים והממוניים שצבר יעמדו לעזרתו בשעת מצוקה. אז המסקנה איננה להשאיר את יחזקאלי למות, אלא לשכנע את הכלומניקים לעשות משהו מועיל לעצמם ולחברה כדי שמעשים אלה יעמדו גם לזכותם בעת מצוקה.

       

      ועוד משהו:

      מי שילם עבור הבאתם של הרופאים הנכבדים הללו, האם הם עשו את זה רק מטוב לב, ומאחר שידעו שיזכו לאזכורים מרובים בתקשורת? ובכלל, כל ההוצאות הכרוכות בטיפול, בניתוח, בהטסה, ובאשפוז: האם ע"ח המדינה הן?

      ע"ח העיתון?

      מכיסה של מש' יחזקאלי?

       

      העיתון שילם, רק לידיעתך הכללית. הוא שילם מחיר מופחת (לידיעתו של מזוז, והיועמ"ש של משרד הבריאות). זה מכוסה על ידי הביטוח (לידיעתם של אלה שהכסף של סל התרופות שלהם בוזבז על ארוחות הפאר של הירשנזון ושות'). ומה זה משנה מי בכלל שילם כל עוד שניצלו חיים?

       

      גם אם הציבור שילם לעיתונאי ששירת אותו כל כך הרבה - זה הוגן. חברה מהוגנת מחוייבת לגמול לפרטים בתוכה בהתאם למידת התרומה שלהם אליה. חברה שמשלמת לראש ממשלה משכורת של מזכירה בכירה ומטומטמת בניו יורק, מזמינה את השחיתות עליה, בצדק.

       

       

       

       

       

       

       

       

        17/8/08 10:17:

       

      אבל... אז מה?!? האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים זכויות ממון וכו'?

      בוא נהפוך את המשפט:

      האם אדם עני צריך למות בגרוזיה רק כי אין לו קשרים, ממון וכו'?

      ועוד משהו:

      מי שילם עבור הבאתם של הרופאים הנכבדים הללו, האם הם עשו את זה רק מטוב לב, ומאחר שידעו שיזכו לאזכורים מרובים בתקשורת? ובכלל, כל ההוצאות הכרוכות בטיפול, בניתוח, בהטסה, ובאשפוז: האם ע"ח המדינה הן?

      ע"ח העיתון?

      מכיסה של מש' יחזקאלי?

       

      לי נראה שמי שמשלם זה הביטוח. לא נראה לי שהעיתון היה נותן לכתביו לצאת לכזה מקום בלי ביטוח טוב שיכסה את כל העלויות.

      אז אולי מישהו אחר עם ביטוח כזה לא היה זוכה לליווי צמוד של הדוקטורים הנכבדים שהטריחו עצמם לגרוזיה, אבל את כל היתר היה מקבל. חוץ מהסיקור התקשורתי המאסיבי, כמובן, שהוא זה שמלכתחילה גרם לדוקטורים הנכבדים למהר לגרוזיה, סליחה גיאורגיה.

      חיוך

       

       

        17/8/08 09:45:

      צטט: שששש...ירלי 2008-08-17 09:40:58

      ....רותו, זוכת הפרס המי יודע כמה בחייה על עבודתה המוערכת וארוכת השנים כאחת מהמאיירות המובילות בארץ והמוערכות בעולם - היא לגמריי עומדת בפני עצמה

      אין חולק

      ויש לא מעט אנשים שעד רגעים אלו ממש לא חשבו לרגע שיש קשר בין שתי המודניות.

      בשביל זה אני כאן

       

       

        17/8/08 09:40:

      מלכת הבועה
      (אחלה כותרת), רותו מודן (אחותשל), זכתה ב"אוסקר של הקומיקס" (צ"ל בפרס אייזנר) על הרומן הגרפי קרוב רחוק,
      ובשער מוסף הארץ.

      אחח, היו ימים, תחילת אמצע שנות ה-90 בזמן תל אביב.

       

      סחטיין על הפרגון אבל עם כל הכבוד לאחותה של (שנעלמה מהמסכים וממצלמות הפפרצי כבר לא מעט זמן) רותו, זוכת הפרס המי יודע כמה בחייה על עבודתה המוערכת וארוכת השנים כאחת מהמאיירות המובילות בארץ והמוערכות בעולם - היא לגמריי עומדת בפני עצמה ויש לא מעט אנשים שעד רגעים אלו ממש לא חשבו לרגע שיש קשר בין שתי המודניות.

        17/8/08 09:37:

      צטט: velvet 2008-08-17 09:33:13

      צטט: פינצטה 2008-08-16 22:50:47

      צטט: twister 2008-08-16 22:42:16

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45
      ....אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

      ואולי הוא מתכוון אבל איזו עוגה טעימה.

      אבל את טובה בפרשנויות, כבר שמתי לב.

      אני גם חושבת שהכוונה כן הייתה "אך איזו עוגה טעימה"
      (העם לא טועה בדר"כ)

       

       

      בדר"כ זה לא "לעולם לא".

        17/8/08 09:36:

      דליה, ריקי, אריאלה, עופר, סנונית, עמיר - תודה.
        17/8/08 09:35:

      צטט: ארול 2008-08-17 08:28:31

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-17 00:11:20

      ועוד משהו, רבקה:

      גם היום, בשנת 2008, עיקר פעילותי הציבורית/חברתית נוגעת למעקפים הלכתיים ומשפטיים מתואמים, שבסופם יוצאת מהמגרסה הזו אשה מוחלשת, מחוללת ושדודה. מה שהיה זה מה זיהיה? כן, כל עוד נשים מתשכנה לתרץ את זה עבור המגרסה שגורסת אותן.

      זה היא אמרה!

      :) לא נראה לי שיש קשר בין שתי המגרסות.

       

        17/8/08 09:33:

      צטט: פינצטה 2008-08-16 22:50:47

      צטט: twister 2008-08-16 22:42:16

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45
      ....אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

      ואולי הוא מתכוון אבל איזו עוגה טעימה.

      אבל את טובה בפרשנויות, כבר שמתי לב.

      אני גם חושבת שהכוונה כן הייתה "אך איזו עוגה טעימה"
      (העם לא טועה בדר"כ)

       

        17/8/08 09:30:

      צטט: sleepy strange 2008-08-16 22:17:1

      ונזכרתי בעורכת הטובה שלי מימי "חדשות", עפרה מזרחי. פעם שאלתי אותה בפליאה גדולה, כשראיתי אותה מנכשת משהו מטקסט של רון מיברג: "מה, את עורכת את מיברג??!"

      ומזרחי ענתה: כל כותב טוב זקוק לעורך.

      הוא שאמרתי.

       

       

        17/8/08 09:20:

      צטט: Tomer_S 2008-08-16 12:25:35

      לדעתי פרס אייזנר צריך לזכות להקבלה עם פרס פוליצר ולא עם פרס האוסקר. אין בו שום דבר "אוסקרי" והמועמדים והזוכים הם לרוב מהחלק הפחות מיינסטרימי של התעשייה, לעומת טקס האוסקר הכה מסחרי.

      (זה לא מופנה נגדך, כמובן, אלא אל כל אמצעי התקשורת שדיווחו על זכייתה של רותו מודן בפרס בשלושת השבועות האחרונים והישוו אותו לאוסקר. דרך אגב, הגדילו לעשות בוואלה כשאת הפרטים על פרסי אייזנר ועל כנס סאן דייגו בו הוכרזו הזוכים שאלו מויקיפדיה אך תרגמו לכדי שגיאות מרגיזות.)

      תודה על התיקון, ואתה צודק כמובן.

       

        17/8/08 09:18:

      צטט: עטרה אופק 2008-08-17 04:03:09

      ...בקשר לטור הנחמד של אריאל הירשפלד על פול טמפל -

      האמנם איש לא נזעק לתקן את הקרדיט השגוי שהעניק לאיש שנתן את קולו למר טמפל?

      הירשפלד כתב בצלאל לוי

      והרי מדובר בבצלאל לונדוןשחקן ואבא של ירון.

      כולי תימהון איך זה שלא תיקנו אותו במערכת (אלא אם פוחדים לגעת לו אפילו בפסיק, לך תדע)

      על מה התימהון? אני מניחה שהירשפלד טעה מסיבה זו או אחרת.

      במערכת איש לא ידע שזו טעות, ולכן איש לא תיקן. לא בגלל פחד או משהו דומה חו"ח.

       

        17/8/08 09:16:

      צטט: ניקוליי 2008-08-17 08:22:20

      צטט: velvet 2008-08-16 10:31:46

      צטט: שוקי99שיר 2008-08-16 10:27:08

      האמת? כן, גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו.

      תרשה לי להטיל ספק. 

      אבל... אז מה?!? האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים זכויות ממון וכו'?

      בוא נהפוך את המשפט:

      האם אדם עני צריך למות בגרוזיה רק כי אין לו קשרים, ממון וכו'?

      ועוד משהו:

      מי שילם עבור הבאתם של הרופאים הנכבדים הללו, האם הם עשו את זה רק מטוב לב, ומאחר שידעו שיזכו לאזכורים מרובים בתקשורת? ובכלל, כל ההוצאות הכרוכות בטיפול, בניתוח, בהטסה, ובאשפוז: האם ע"ח המדינה הן?

      ע"ח העיתון?

      מכיסה של מש' יחזקאלי?

       

       

        17/8/08 09:08:

      צטט: ניקוליי 2008-08-17 08:22:20

      צטט: velvet 2008-08-16 10:31:46

      צטט: שוקי99שיר 2008-08-16 10:27:08

      האמת? כן, גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו.

      תרשה לי להטיל ספק. 

       

       

       

      מצטרף לספק. אם זה לא היה צדוק יחזקאלי עתיר קשרים וזכויות וכו' וכו' - לא היה כל הטראראם המרשים הזה.

       

      אבל... אז מה?!? האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים זכויות ממון וכו'?

       

      החיים אינם שוויוניים, ואין גם סיבה שיהיו כאלה בחברה "דמוקרטית" (קפיטליסטית).

       

      העשירים והמקושרים יקבלו יחס מועדף כי מגיע להם. אלה הם בדיוק הפירות של עבודה קשה, והצלחה.

       

       

       

      קצת מזכיר את הגישה הימי-בניימית לפיה המלך הוא נציג אלוהים עלי אדמות ולכן מגיע לו יותר, רק שאצלך מלך התחלף ב"עשירים".

      אפשר להיות עשיר ומקושר רק כי נולדת במקום הנכון, ואז אלה הם רק הפירות של מזל עיוור, לא יותר.

       

        17/8/08 08:28:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-17 00:11:20

      ועוד משהו, רבקה:

      גם היום, בשנת 2008, עיקר פעילותי הציבורית/חברתית נוגעת למעקפים הלכתיים ומשפטיים מתואמים, שבסופם יוצאת מהמגרסה הזו אשה מוחלשת, מחוללת ושדודה. מה שהיה זה מה זיהיה? כן, כל עוד נשים מתשכנה לתרץ את זה עבור המגרסה שגורסת אותן.

       

       

      זה היא אמרה!
        17/8/08 08:22:

      צטט: velvet 2008-08-16 10:31:46

      צטט: שוקי99שיר 2008-08-16 10:27:08

      האמת? כן, גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו.

      תרשה לי להטיל ספק. 

       

       

       

      מצטרף לספק. אם זה לא היה צדוק יחזקאלי עתיר קשרים וזכויות וכו' וכו' - לא היה כל הטראראם המרשים הזה.

       

      אבל... אז מה?!? האם אדם מקושר צריך למות בגרוזיה רק כדי להשתוות לאדם שאינו עתיר קשרים \ זכויות \ ממון וכו'?

       

      החיים אינם שוויוניים, ואין גם סיבה שיהיו כאלה בחברה "דמוקרטית" (קפיטליסטית).

       

      העשירים והמקושרים יקבלו יחס מועדף כי מגיע להם. אלה הם בדיוק הפירות של עבודה קשה, והצלחה.

       

       

       

        17/8/08 04:28:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-17 00:04:43

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 23:23:33

       

       

      ההיסטוריה חלוקה עלייך: אם היו מוחרמים - כיצד זה תיאמו איתם את ט"ו באב?

      ההסטוריה אינה חלוקה עלי. את חלוקה עלי. זכותך, גם אם זה לא מבוסס הסטורית.

       

      לא ולא, זה מתחיל כך:
      שופטים כא,יג  

      וישלחו כל העדה,  וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון;   ויקראו להם, שלום.     

       

      ומעניין שלא התייחסת לטיעוני זה:                                            

      וטיעון אחרון והגיוני מאוד בעיני - הכיצד זה שעם ישראל שהחרים את שבט בנימין בשל אונס ישתף פעולה עם אונס נרחב?

      שבט בנימין כולו הוחרם בשל אונס של נערה יחידה, ועכשיו בנות ישראל רבות יימסרו לאותו השבט כדי שיאנסו?

      לא נראה לי.

      בעיניי, הנסיון לגייס כל סיפור, או לעוות סיפור הסטורי כך שיתאים לאג'נדה מסוימת, גם היא היא סופּר מוצדקת, דווקא מחליש אותה. גם אם בבסיסה היא אג'נדה שאין עליה חולקים, הרי שעיוות הסיפור כך שיתאים לה, לטעמי, עלול להטיל גם בטיעונים החזקים והמוצקים ביותר שלה ספק. בעיניי זה חבל.

       

       

        17/8/08 04:03:


      לא קראתי את כל התגובות כאן -

      אבל בקשר לטור הנחמד של אריאל הירשפלד על פול טמפל -

      האמנם איש לא נזעק לתקן את הקרדיט השגוי שהעניק לאיש שנתן את קולו למר טמפל???

      הירשפלד כתב בצלאל לוי

      והרי מדובר בבצלאל לונדוןשחקן ואבא של ירון.

      כולי תימהון איך זה שלא תיקנו אותו במערכת (אלא אם פוחדים לגעת לו אפילו בפסיק, לך תדע)

        17/8/08 01:21:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-17 01:03:52

      איזה אומללות זה למצוא רע בכל דבר...

       

      נו, אין חכם כבעל ניסיון.

       

        17/8/08 01:03:

      איזה מזל שחגגנו את ט"ו באב בתופים ובמחולות, (חוץ מכמה כתמים מאשכולות של קברנה על השמלות הלבנות),עד הנץ החמה. 

      ורק היום קראתי את דברי הספוילרית ,הלוחמת, הרואה רוע  בכל מראה....

      בשנה הבאה נוודא שלא יגיע אף אחד משבט בנימין,או מתנועת הרוע ע"ש חב"לה.

      איזה אומללות זה למצוא רע בכל דבר...

       

        17/8/08 00:11:

      ועוד משהו, רבקה:

      גם היום, בשנת 2008, עיקר פעילותי הציבורית/חברתית נוגעת למעקפים הלכתיים ומשפטיים מתואמים, שבסופם יוצאת מהמגרסה הזו אשה מוחלשת, מחוללת ושדודה. מה שהיה זה מה זיהיה? כן, כל עוד נשים מתשכנה לתרץ את זה עבור המגרסה שגורסת אותן.

        17/8/08 00:08:

      צטט: ariela.raviv 2008-08-16 22:54:13

       

       

       זה חמוד, לקרוא את התנ"ך קריאה פמיניסטית, אבל לזעום על זה?

       

      1. אני לא זועמת (לעולם)

      2. אני מגיבה לחגיגות היום , לבעיות בהבנת הנקרא היום ולבורות העכשווית, ההסטוריה היא בלתי הפיכה אולם הנצחתה היום מעוררת השתאות.

      3. הכל בסדר במשפט "זה חמוד..."?

        17/8/08 00:04:

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 23:23:33

       

       

      ההיסטוריה חלוקה עלייך: אם היו מוחרמים - כיצד זה תיאמו איתם את ט"ו באב?

      ההסטוריה אינה חלוקה עלי. את חלוקה עלי. זכותך, גם אם זה לא מבוסס הסטורית.
        16/8/08 23:23:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 22:26:55

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 22:05:19

       

      אולי בגלל שהבנות היו יוצאות לכרמים מרצונן, וסביר שאחרי תיאום מי "יחטוף" אותן?

      לא בדיוק "חטיפה ואונס", יותר דומה לפיק-אפ שבסופו יש נישואין.

       

      בנות תל אביב שמבלות בפיק-אפס במטרה להתחתן (טעות!) יכולות רק לחלום על זה.

      אני לא אומר שאני מזועזעת מדברייך, כי כבר שמעתי לצערי אמירות קשות מאלו בחיי. אפשר למצוא את החלקים שהדגשתי בתגובתך, בכתב ההגנה של יותר מאנס אחד או שניים. אולי של אלפים. היא זו שרצתה, זה היה חיזור רומנטי שמטרתו זוגיות, וכו'.

      הלוואי ודברייך היו הופכים בדיעבד את האונס לארוע רומנטי בלתי מזיק ותמים.

      אגב, המחוללות לא יכלו לתאם מי יחטוף אותן - בני בנימין היו מנודים ומוחרמים.

       

       

       

      ההיסטוריה חלוקה עלייך: אם היו מוחרמים - כיצד זה תיאמו איתם את ט"ו באב?

      והרי זסה ים שתואם מראש!

       

      אכן, הוחרמו מבחינת נישואין של בנות כל השבטים האחרים לבני בנימין, אבל כדי לעקוף חרם זה - מצאו פתרון משותף בדמות ט"ו באב, בדומה למעקפים הלכתיים אחרים כמו מכירת החמץ (משאירם אותו בבית ומוכרים לגוי), שמיטה (מוכרים את הקרקע לגוי ומעבדים אותה) ועוד.

       

      כל אלה מעקפים הלכתיים מתואמים, שיש צורך בהסכמת הצדדים לביצועם ובשיתוף פעולה שלהם.

       

      הבנות שתפו פעולה, למיטב הבנתי, מרצון.הבנות לבשו בגדים מיוחדים ביום זה ויצאו לכרם לרקוד. זה היה יום חג.

       

      עם כל ה"שובניזם" של עם ישראל - יש מספיק תיאורים תנ"כיים לפיהם לא היו נישואין בכפיה "נקרא לנערה ונשאל את פיה").

       

      וטיעון אחרון והגיוני מאוד בעיני - הכיצד זה שעם ישראל שהחרים את שבט בנימין בשל אונס ישתף פעולה עם אונס נרחב?

      שבט בנימין כולו הוחרם בשל אונס של נערה יחידה, ועכשיו בנות ישראל רבות יימסרו לאותו השבט כדי שיאנסו?

       

      לא נראה לי.

       

       

       

       

       

        16/8/08 23:22:

      צטט: twister 2008-08-16 23:04:13

      צטט: פינצטה 2008-08-16 22:50:47

      צטט: twister 2008-08-16 22:42:16

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45

      אני נדהם, ונפעם מהכשרון, והיצירתיות של המגיבים, והכותבים פה,
      אני חושש שלא אתאים עצמי לרמתם של המגיבים לפני,
      לכן אשתדל לצמצם, ובקטן ממש קטן,
      אני אשאל מי הם היצורים אשר קוראים את הגברת ספקטור  ?
      אגב, התערבתי עם ידידתי על כל תגובה משתלחת, או זועמת,
      אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

       

       

       

      ואולי הוא מתכוון אבל איזו עוגה טעימה.

      אבל את טובה בפרשנויות, כבר שמתי לב.

       

      אולי, אולי. אבל לא ככה זה מסתדר כשקוראים את זה.

      התכוונת לעקוץ אותי, כן?

      אני לא מחפשת לפרשן, אני מחפשת להבין. וממך הבנתי שאת חיפשת יותר מידי איך לנגח את ספקטור, עד כדי כך שבסוף יצא לך תלוש במיוחד. אני אומרת את זה רק בגלל שזה כ"כ לא אופייני לך, את תמיד פוגעת בול, ואת חכמה, ואת מתנסחת היטב, ואת רחוקה מלהיות אהבלה או משהו שקרוב לזה, רחוקה ממש. אבל הפעם הצלחת להפתיע אותי, כי ממך לא ציפיתי לתגובה המופרכת הזו.

       

       

      זהו, שאני אולי כתבתי קצת מופרך, אבל האמת היא שהתכוונתי באמת.

      אני כל כך הייתי המומה מהילדות האלה בכיתה א' עם הפרנץ' מניקור ברגליים, ומצורת הדיבור שלהן בכלל, שפתאום הרגשתי מטופשת בכל הויכוח הזה, שנולד אצלי אחרי שראיתי את האחיין שלי בן 12, מתעמק במדור של ספקטור.

      אני ממש לא מחפשת לנגח אותה, אלא מדברת על גבולות..

      ופתאום נקלט אצלי סופית שבעצם אין יותר גבולות, בשום תחום.

      אז אין.

      מופתע

       

        16/8/08 23:04:

      צטט: פינצטה 2008-08-16 22:50:47

      צטט: twister 2008-08-16 22:42:16

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45

      אני נדהם, ונפעם מהכשרון, והיצירתיות של המגיבים, והכותבים פה,
      אני חושש שלא אתאים עצמי לרמתם של המגיבים לפני,
      לכן אשתדל לצמצם, ובקטן ממש קטן,
      אני אשאל מי הם היצורים אשר קוראים את הגברת ספקטור  ?
      אגב, התערבתי עם ידידתי על כל תגובה משתלחת, או זועמת,
      אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

       

       

       

      ואולי הוא מתכוון אבל איזו עוגה טעימה.

      אבל את טובה בפרשנויות, כבר שמתי לב.

       

      אולי, אולי. אבל לא ככה זה מסתדר כשקוראים את זה.

      התכוונת לעקוץ אותי, כן?

      אני לא מחפשת לפרשן, אני מחפשת להבין. וממך הבנתי שאת חיפשת יותר מידי איך לנגח את ספקטור, עד כדי כך שבסוף יצא לך תלוש במיוחד. אני אומרת את זה רק בגלל שזה כ"כ לא אופייני לך, את תמיד פוגעת בול, ואת חכמה, ואת מתנסחת היטב, ואת רחוקה מלהיות אהבלה או משהו שקרוב לזה, רחוקה ממש. אבל הפעם הצלחת להפתיע אותי, כי ממך לא ציפיתי לתגובה המופרכת הזו.

       

        16/8/08 22:58:

      כל מה שטוויסטר כתבה, גם אני מצטרפת לחתימות.
        16/8/08 22:54:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 22:26:55

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 22:05:19

       

      אולי בגלל שהבנות היו יוצאות לכרמים מרצונן, וסביר שאחרי תיאום מי "יחטוף" אותן?

      לא בדיוק "חטיפה ואונס", יותר דומה לפיק-אפ שבסופו יש נישואין.

       

      בנות תל אביב שמבלות בפיק-אפס במטרה להתחתן (טעות!) יכולות רק לחלום על זה.

      אני לא אומר שאני מזועזעת מדברייך, כי כבר שמעתי לצערי אמירות קשות מאלו בחיי. אפשר למצוא את החלקים שהדגשתי בתגובתך, בכתב ההגנה של יותר מאנס אחד או שניים. אולי של אלפים. היא זו שרצתה, זה היה חיזור רומנטי שמטרתו זוגיות, וכו'.

      הלוואי ודברייך היו הופכים בדיעבד את האונס לארוע רומנטי בלתי מזיק ותמים.

      אגב, המחוללות לא יכלו לתאם מי יחטוף אותן - בני בנימין היו מנודים ומוחרמים.

       

       

      זה קצת מזכיר לי, להבדיל (סתם, לא להבדיל, פשוט תמיד רציתי לכתוב להבדיל) כמה זעמתי כשגיליתי אנטישמיות בוטה אצל דיקנס או טולסטוי. אבל אז הבנתי שקצת טיפשי לשפוט היום את דיקנס או טולסטוי על אמות המוסר הידועות והמקובלות בזמנם לעומת המוסכמות של ימינו.

       

       זה חמוד, לקרוא את התנ"ך קריאה פמיניסטית, אבל לזעום על זה? מה הטעם להתרעם על חיפצון בתקופה שנשים אכן נחשבו בה לחפצים? כשכל מושגי האונס, יחסי המין מרצון או מכפייה והיחסים התוך משפחתיים היו שונים לגמרי? זה זעם שמפגר בכמה אלפי שנים. אני מניחה שאפשר גם לכעוס נורא כי סילבסטר היה שונא יהודים ואף לזעום שסנט ולנטיין היה ממש לא בסדר, אבל הרי לא נשאר שום קשר בין משמעות החגים בעבר למה שחוגגים היום.

       

        16/8/08 22:50:

      צטט: twister 2008-08-16 22:42:16

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45

      אני נדהם, ונפעם מהכשרון, והיצירתיות של המגיבים, והכותבים פה,
      אני חושש שלא אתאים עצמי לרמתם של המגיבים לפני,
      לכן אשתדל לצמצם, ובקטן ממש קטן,
      אני אשאל מי הם היצורים אשר קוראים את הגברת ספקטור  ?
      אגב, התערבתי עם ידידתי על כל תגובה משתלחת, או זועמת,
      אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

       

       

       

      ואולי הוא מתכוון אבל איזו עוגה טעימה.

      אבל את טובה בפרשנויות, כבר שמתי לב.

        16/8/08 22:42:

      צטט: העם 2008-08-16 22:39:45

      אני נדהם, ונפעם מהכשרון, והיצירתיות של המגיבים, והכותבים פה,
      אני חושש שלא אתאים עצמי לרמתם של המגיבים לפני,
      לכן אשתדל לצמצם, ובקטן ממש קטן,
      אני אשאל מי הם היצורים אשר קוראים את הגברת ספקטור  ?
      אגב, התערבתי עם ידידתי על כל תגובה משתלחת, או זועמת,
      אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.

       

      אחחח, איזו עוגה טעימה, אתה מתכוון.

      עברית, כן?

       

        16/8/08 22:39:
      אני נדהם, ונפעם מהכשרון, והיצירתיות של המגיבים, והכותבים פה,
      אני חושש שלא אתאים עצמי לרמתם של המגיבים לפני,
      לכן אשתדל לצמצם, ובקטן ממש קטן,
      אני אשאל מי הם היצורים אשר קוראים את הגברת ספקטור  ?
      אגב, התערבתי עם ידידתי על כל תגובה משתלחת, או זועמת,
      אני מקבל כוס קפה עם עוגה,
      אך איזו עוגה טעימה.
        16/8/08 22:26:

      צטט: rivka preisler 2008-08-16 22:05:19

       

      אולי בגלל שהבנות היו יוצאות לכרמים מרצונן, וסביר שאחרי תיאום מי "יחטוף" אותן?

      לא בדיוק "חטיפה ואונס", יותר דומה לפיק-אפ שבסופו יש נישואין.

       

      בנות תל אביב שמבלות בפיק-אפס במטרה להתחתן (טעות!) יכולות רק לחלום על זה.

      אני לא אומר שאני מזועזעת מדברייך, כי כבר שמעתי לצערי אמירות קשות מאלו בחיי. אפשר למצוא את החלקים שהדגשתי בתגובתך, בכתב ההגנה של יותר מאנס אחד או שניים. אולי של אלפים. היא זו שרצתה, זה היה חיזור רומנטי שמטרתו זוגיות, וכו'.

      הלוואי ודברייך היו הופכים בדיעבד את האונס לארוע רומנטי בלתי מזיק ותמים.

      אגב, המחוללות לא יכלו לתאם מי יחטוף אותן - בני בנימין היו מנודים ומוחרמים.

       

        16/8/08 22:22:

      צטט: twister 2008-08-16 22:15:01

      תסלחי לי פינצטה, אבל את מבלבלת את המוח- ספפקטור לא מטיפה לפעילות מינית חריגה או מוקדמת...דנה ספקטור היא הבעיה של דור הילדים הזה, ודאי. היא אחראית להכל, כן?  אני מתפלאה שהמשטרה עדיין מתעכבת עם הניידת והאזיקים.

      .

       

       

      כל מה שטוויסטר אמרה.
      חותם. בשתי ידיים
        16/8/08 22:22:

      צטט: אסקלנטה 2008-08-16 16:29:01

      אך, נראה לי שהפסדתי כאן הרבה אקשן אתמול בעניין הספקטורית,

      ולווט, אסור לעזוב אותך ליום, הא?

      ברור!

       

       

        16/8/08 22:18:

      צטט: פינצטה 2008-08-16 21:59:53

      חמישה עשר באב הוא היום החמישה עשר בחודש האחד עשר (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש החמישי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

      ט"ו באב נחגג כחג הפיוס והאהבה בישראל. הדים לחג זה ניתן למצוא כבר במקרא בספר שופטים.

      המשנה בסוף מסכת תענית, מתארת את החג כך:

      אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹנוֹת בַּכְּרָמִים...
      -- המשנה בסוף מסכת תענית

      בחג זה היו בנות ישראל לובשות בגדי לבן שאולים, והולכות לרקוד בכרמים למצוא בני זוג שהיו באים בעקבותיהן. הבנות היו משתבחות כל אחת במעלות שלה. חלקן השתבחו בייחוס המשפחתי, חלקן ביופין וחלקן היו מבקשות "קחו מקחכן לשם שמים".

       

       

       

      אז מי צודק?

       

       

      בשונה ממועדות השידוכים דלעיל, אסור היה להן לפלרטט ולמצוא בן זוג לרוחן מקרב בני בנימין. ההסכם עם בני בנימין היה במפורש הסכם חטיפה ואינוס. כל מצב נורמטיבי של הכרות הדדית היה מביא לשבירת הנדר שנדרו בני השבטים האחרים, שלעולם לא להתערבב עם בני בנימין. הבנות לא "השתבחו" בכלום - הן נשלחו בתוענת שווא להיחטף ולהיאנס ע"י אויבי השבט שלהן, מתוך ראיה "אסטרטגית" של ראשי השבטים בדבר הצורך להמשיך לקיים את שבט בנימין. המעקף היחידי למימוש הצורך ללא שבירת נדרים היה חטיפה וקידושים בביאה. תמוהה בעיני ההיתממות בעניין זה.

        16/8/08 22:17:

      צטט: sleepy strange 2008-08-16 13:21:20

       

      אני מסכים לגבי רם אוריון.
      ובנוגע לאיתמר בן-כנען: הוא כותב מחונן שחייב מעליו עורך קפדן.  
      יש תחושה שאף אחד לא אומר לו ב"העיר" שכדאי להימנע מזה וזה ולפתח את זה וזה, וחבל. כי בן-כנען מפסיד, ואנחנו מפסידים

      צטט: עמיר 2008-08-16 13:27:24

      דווקא איתמר בן כנען "הצליח" לא לכתוב על עצמו בטור הזה (שהתפספס מסיבות אחרות) .

      יאללה,  הלכתי לשמוע Mother love bone .

       

       

      לא התכוונתי למאמר על הגראנג', אלא לביקורת על פוגל.

      איתמר בן כנען כתב על "בבית המרפא" של דויד פוגל.  חצי טור מביך, חצי טור מעולה. החצי הראשון, שבו הוא כותב על עצמו ועל ספריו שלו שטרם ראו אור - צריך היה ללכת ישר אל הפח. החצי השני היה צריך לקבל יותר נפח, מכיוון שבו הוא מתעסק עם העיקר - דויד פוגל וההוצאה המחודשת של הנובלה המבריקה שלו והכתיבה הספרותית שלו (של פוגל, לא של בן-כנען). 

       

      .

      ונזכרתי בעורכת הטובה שלי מימי "חדשות", עפרה מזרחי. פעם שאלתי אותה בפליאה גדולה, כשראיתי אותה מנכשת משהו מטקסט של רון מיברג: "מה, את עורכת את מיברג??!"

      ומזרחי ענתה: כל כותב טוב זקוק לעורך.

       

        16/8/08 22:15:

      צטט: פינצטה 2008-08-16 21:10:48


      ראיתי עכשיו כתבה בערוץ 2, ואני רוצה להתנצל בפני דנה ספקטור.

      טעיתי. קורה. לא ממש שמתי לב איפה אני חיה.

      זאת אומרת היה לי איזשהו מושג קלוש, אבל לא ממש התעמקתי בו.

      אז עכשיו, אחרי הכתבה מאירת העיניים, אני הרבה יותר חכמה וגם מוכנה להודות בטעויות.

      ראיתי ילדות בנות 6 שעושות תור קבוע למניקור-פדיקור.

      ראיתי ילדות בנות 9 מקפידות על טיפולי הפנים שלהן אצל הקוסמטיקאית.

      וראיתי ילדות בוגרות, בנות 10, עם שולחן טואלט רציני ועם רוטינה יומית של איפור, בישום וטיפוח, שלי יש עוד הרבה מה ללמוד מהן בתחום הזה.

      הבנות האלה נראות בהחלט בשלות ומוכנות להתעמק בטור של דנה, וגם להתחיל ליישם.

      זה רק אני, אהבלה שכמוני, שחשבתי לתומי שיש דברים שילדים לא מוכרחים להיחשף אליהם.

      איזה גולם אני.

      מופתע

       

      תסלחי לי פינצטה, אבל את מבלבלת את המוח-

      איך הצלחת למצוא את הקשר בין זה לבין זה, לא ברור לי.

      מה קשורה דנה ספקטור לילדות בנות 9 שעושות פדיקור מניקור ומקפידות על שגרת טיפוח וטואלטיקה, מה עניינים, חפרת בכוח ובמאמץ כדי למצוא משהו?

       .

      ספפקטור לא מטיפה לפעילות מינית חריגה או מוקדמת, היא לא אחראית על מערכת החינוך, היא לא מסיטה למעשי זנות בגיל הרך והיא לא זו שבגללה מסתובבות פה ילדות בנות 9 שההורים שלהן (בהרבה מקרים, לא מכלילה) לא שמים את הגבולות במקומות הנכונים.

      בפעם אחרונה שבדקתי, מוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות לא היה מיועד לקהל מטרה של ילדים בני 9, זה עיתון של מבוגרים. מלבד הטור החושפני של דנה שכ"כ מסמא את עיניכם הרכות והתמימות, יש בו שבוע אחר שבוע כתבות תחקיר מזעזעות יותר ופחות על פדופילים, על סחר בנשים, על זוועות מלחמה, על פשע מאורגן ועל הבזיונות של ראש הממשלה התורן. כל אלה הם חומרי נפץ הרבה יותר קשים ממה שאת מדביקה לספקטור, שילדים "לא מוכרחים להישחף אליהם", כמו שניסחת זאת את.

      עם כל הכבוד, אני לא מכירה הרבה ילדים בגיל הזה שעיתון יום שישי מעניין אותם, ואם יעניין אותם, לא בטוח שהטורים של דנה, מבחינה ניסוחית, זה משהו שהם מסוגלים להתמודד איתו ברמת ההומור והציניות.

      וגם אם כן, מה קרה.

      כתוב שם יחסי מין? כתוב שם ציצי? נו, אז?

      את מדברת פה על דור שעוקב אחרי נינט עוברת ממיטתו של דנקר היישר למיטתו של יודהלוי, דור של ילדות בנות 7 שדבוקות לכל מיני טלנובלות ישראליות מופרכות שאני בטוחה ש"עלילות" המיניות בהן לא רק שנגישות להן יותר בכל שעות היום בטלוויזיה, אלא גם בוטות יותר, ואת מדברת פה על דור של ילדים שמדברים אליהם כאל שוק צרכני מאסיבי שהמשווקים מתייחסים אליהם כאל פלח שוק סקסי.

      .

      אבל לא, הבעיה שלך היא דנה ספקטור. לא מערכת החינוך, לא דלות הרוח, לא השלולית התרבותית הדלוחה בה הם מתבקשים לשחות, לא היעדר הגבולות, לא היעדר דמות "המבוגר האחראי", לא החיפצון של ילדות קטנות, לא הרעות החולות של החברה הקפיטליסטית הביזיונית שהולכת וצומחת כאן. דנה ספקטור היא הבעיה של דור הילדים הזה, ודאי. היא אחראית להכל, כן? כולל הטואלט של הילדה ההיא, כן? כי אם דנה היתה כותבת טור שמדבר על זכויות האישה באקדמיה (כמו שהציעה שייני, זו שיודעת הכי טוב מכולנו) כל זה ודאי לא היה קורה, וכל הילדים במדינה הזו היו מפסיקים כבר להתאפר, להסניף דבק, להרביץ למורה, להתמכר לג'אנק פוד ולמותגים. אני מתפלאה שהמשטרה עדיין מתעכבת עם הניידת והאזיקים.

      .

        16/8/08 22:05:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 21:23:39


      לגבי ט"ו באב, להלן המייל שהעברתי היום, שלא כהרגלי, בתפוצת נאטו למאות נמענים:


      רק להזכיר לכולנו שט"ו באב אינו חג האהבה אלא חגיגות האינוס של בנות ישראל, ואחד הארועים התנ"כיים המאששים את הדיכוי וההחפצה השיטתית של נשים בתרבות היהודית.
      תזכורת לסיפור האמיתי:
      בני בנימין ביצעו אונס אכזרי בבת שבט לוי ולאחר מאבק עקוב מדם הוכרז עליהם חרם התערבבות עם השבטים האחרים. על מנת שלא יכחד השבט, החליטו בני השבטים האחרים להקריב נשים מבנות שבטי ישראל לחטיפה ואינוס (שיטתי וממוסד, הפעם) ע"י בני בנימין. הנשים נשלחו על ידי משפחותיהם לחולל בכרמים ובני בנימין באו, אנסו וחטפו אותן, על מנת לקדשן בביאה ולשאת אותן לנשים.
      אני נדהמת בכל פעם מחדש מהחגיגה המצמררת הזו, מהיעדר הסקרנות של הקהל הרחב באשר למקורותיו של "החג" הזה ומהאטימות והשטחיות שעולים מהחגיגות. אם כבר - היה צריך ט"ו באב להיות מוכרז כיום המאבק של העם היהודי באלימות נגד נשים ומיגורה מתוכו בכל הבט.
      א/נשים יקרים/ות - תאהבו כל השנה, למעט בט"ו באב. אז, הדליקו נר והזילו דמעה על כל הנערות הללו שהוקרבו חיים על ידי משפחותיהם, ועל החברה היהודית המקדשת עד עצם היום הזה את האינוס ההמוני הזה.
      ככה, אולי נבנה כאן חברה אמפטית, הומאנית ומכבדת יותר.

      לסיפור פילגש בגבעה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A9_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94  שנחיה בכבוד ונאהב,חנה.

       

       

      לא מדויק בכלל!

      אכן מעשה פילגש בגבעה מזוויע. ולא סתם נעשנשו בנימין.

       

      מעניין למה לא הבאת את וויקי על ט"ו באב.

       

      אולי בגלל שהבנות היו יוצאות לכרמים מרצונן, וסביר שאחרי תיאום מי "יחטוף" אותן?

      לא בדיוק "חטיפה ואונס", יותר דומה לפיק-אפ שבסופו יש נישואין.

       

      בנות תל אביב שמבלות בפיק-אפס במטרה להתחתן (טעות!) יכולות רק לחלום על זה.

      וכן, יש בנות שיוצאות לפיק-אפ באר ובלבן תקווה נסתרת למצוא שם בן זוג. יותר מאחת או שתיים.

       

        16/8/08 21:59:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-16 21:23:39


      לגבי ט"ו באב, להלן המייל שהעברתי היום, שלא כהרגלי, בתפוצת נאטו למאות נמענים:


      רק להזכיר לכולנו שט"ו באב אינו חג האהבה אלא חגיגות האינוס של בנות ישראל, ואחד הארועים התנ"כיים המאששים את הדיכוי וההחפצה השיטתית של נשים בתרבות היהודית.
      תזכורת לסיפור האמיתי:
      בני בנימין ביצעו אונס אכזרי בבת שבט לוי ולאחר מאבק עקוב מדם הוכרז עליהם חרם התערבבות עם השבטים האחרים. על מנת שלא יכחד השבט, החליטו בני השבטים האחרים להקריב נשים מבנות שבטי ישראל לחטיפה ואינוס (שיטתי וממוסד, הפעם) ע"י בני בנימין. הנשים נשלחו על ידי משפחותיהם לחולל בכרמים ובני בנימין באו, אנסו וחטפו אותן, על מנת לקדשן בביאה ולשאת אותן לנשים.
      אני נדהמת בכל פעם מחדש מהחגיגה המצמררת הזו, מהיעדר הסקרנות של הקהל הרחב באשר למקורותיו של "החג" הזה ומהאטימות והשטחיות שעולים מהחגיגות. אם כבר - היה צריך ט"ו באב להיות מוכרז כיום המאבק של העם היהודי באלימות נגד נשים ומיגורה מתוכו בכל הבט.
      א/נשים יקרים/ות - תאהבו כל השנה, למעט בט"ו באב. אז, הדליקו נר והזילו דמעה על כל הנערות הללו שהוקרבו חיים על ידי משפחותיהם, ועל החברה היהודית המקדשת עד עצם היום הזה את האינוס ההמוני הזה.
      ככה, אולי נבנה כאן חברה אמפטית, הומאנית ומכבדת יותר.

      לסיפור פילגש בגבעה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A9_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94  שנחיה בכבוד ונאהב,חנה.

       

       

       


      חמישה עשר באב הוא היום החמישה עשר בחודש האחד עשר (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש החמישי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

      ט"ו באב נחגג כחג הפיוס והאהבה בישראל. הדים לחג זה ניתן למצוא כבר במקרא בספר שופטים.

      המשנה בסוף מסכת תענית, מתארת את החג כך:

      אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹנוֹת בַּכְּרָמִים...
      -- המשנה בסוף מסכת תענית

      בחג זה היו בנות ישראל לובשות בגדי לבן שאולים, והולכות לרקוד בכרמים למצוא בני זוג שהיו באים בעקבותיהן. הבנות היו משתבחות כל אחת במעלות שלה. חלקן השתבחו בייחוס המשפחתי, חלקן ביופין וחלקן היו מבקשות "קחו מקחכן לשם שמים".

       

       

       

      אז מי צודק?

       

        16/8/08 21:46:

      צטט: פינצטה 2008-08-16 21:36:12


      את אמרת. זה היה ב'העולם הזה', שבועון מוגבל תפוצה וידוע לשימצה בחוגים מסויימים, לא במוסף שבת של עיתון יומי, מיין סטרים.

      את באמת לא רואה את ההבדל?

       

       

      אוי, השמרנות! מה יהיה עליה?

      הרי זה הרעיון הספקטורי המבריק - הגאוני כמעט - לקחת נושאים שהם על-סף הטאבו ולכתוב אותם דווקא בעיתון עם התפוצה הגדולה ביותר, בדיוק בחתיכת הנייר שמתגלגלת בסלון עד יום ראשון בבוקר.

      הרעיון הזה נהדר בעיני, סיכה קטנה בבלון, הביצוע פחות (לדעתי).

      ובהמשך לאיזו שיחת אופליינ  - אני עדיין, שבועות וחודשים אחרי, מהרהר בטור של ד.ספקטור על האין-תכניות לילד/ה שני/ה. זה היה טור חזק ביותר, נוגע אף הוא בעצב חשוף של החברה (הציווי הישראלי להתרבות), אישי ומצויין.

      וכמה שמחתי אז שהוא מופיע דווקא בעיתון הזה, נניח, ולא באיזה בלוג שכוח-אל.

       

       

        16/8/08 21:36:

      צטט: rikyc 2008-08-16 21:18:40


      היום נזכרתי שבימי חיוו הבריאים יותר של דוד אבידן, הופיעו וידויים שלו ב"העולם הזה" בעריכת אורי אבנרי, על חיי המין שלו עם לילי, שהייתה אשתו ושאר הסטוצים שלו.

      הם היו הרבה יותר הארדקור ממה שדנה כתבה. מעניין אם גם אותו סקלו אז בטוקבקים אשר בדמיון או בשיחות סלון.

       

       


      את אמרת. זה היה ב'העולם הזה', שבועון מוגבל תפוצה וידוע לשימצה בחוגים מסויימים, לא במוסף שבת של עיתון יומי, מיין סטרים.

      את באמת לא רואה את ההבדל?

       

        16/8/08 21:23:


      לגבי ט"ו באב, להלן המייל שהעברתי היום, שלא כהרגלי, בתפוצת נאטו למאות נמענים:


      רק להזכיר לכולנו שט"ו באב אינו חג האהבה אלא חגיגות האינוס של בנות ישראל, ואחד הארועים התנ"כיים המאששים את הדיכוי וההחפצה השיטתית של נשים בתרבות היהודית.
      תזכורת לסיפור האמיתי:
      בני בנימין ביצעו אונס אכזרי בבת שבט לוי ולאחר מאבק עקוב מדם הוכרז עליהם חרם התערבבות עם השבטים האחרים. על מנת שלא יכחד השבט, החליטו בני השבטים האחרים להקריב נשים מבנות שבטי ישראל לחטיפה ואינוס (שיטתי וממוסד, הפעם) ע"י בני בנימין. הנשים נשלחו על ידי משפחותיהם לחולל בכרמים ובני בנימין באו, אנסו וחטפו אותן, על מנת לקדשן בביאה ולשאת אותן לנשים.
      אני נדהמת בכל פעם מחדש מהחגיגה המצמררת הזו, מהיעדר הסקרנות של הקהל הרחב באשר למקורותיו של "החג" הזה ומהאטימות והשטחיות שעולים מהחגיגות. אם כבר - היה צריך ט"ו באב להיות מוכרז כיום המאבק של העם היהודי באלימות נגד נשים ומיגורה מתוכו בכל הבט.
      א/נשים יקרים/ות - תאהבו כל השנה, למעט בט"ו באב. אז, הדליקו נר והזילו דמעה על כל הנערות הללו שהוקרבו חיים על ידי משפחותיהם, ועל החברה היהודית המקדשת עד עצם היום הזה את האינוס ההמוני הזה.
      ככה, אולי נבנה כאן חברה אמפטית, הומאנית ומכבדת יותר.

      לסיפור פילגש בגבעה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A9_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94  שנחיה בכבוד ונאהב,חנה.

       

        16/8/08 21:18:


      היום נזכרתי שבימי חיוו הבריאים יותר של דוד אבידן, הופיעו וידויים שלו ב"העולם הזה" בעריכת אורי אבנרי, על חיי המין שלו עם לילי, שהייתה אשתו ושאר הסטוצים שלו.

      הם היו הרבה יותר הארדקור ממה שדנה כתבה. מעניין אם גם אותו סקלו אז בטוקבקים אשר בדמיון או בשיחות סלון.

        16/8/08 21:10:


      ראיתי עכשיו כתבה בערוץ 2, ואני רוצה להתנצל בפני דנה ספקטור.

      טעיתי. קורה. לא ממש שמתי לב איפה אני חיה.

      זאת אומרת היה לי איזשהו מושג קלוש, אבל לא ממש התעמקתי בו.

      אז עכשיו, אחרי הכתבה מאירת העיניים, אני הרבה יותר חכמה וגם מוכנה להודות בטעויות.

      ראיתי ילדות בנות 6 שעושות תור קבוע למניקור-פדיקור.

      ראיתי ילדות בנות 9 מקפידות על טיפולי הפנים שלהן אצל הקוסמטיקאית.

      וראיתי ילדות בוגרות, בנות 10, עם שולחן טואלט רציני ועם רוטינה יומית של איפור, בישום וטיפוח, שלי יש עוד הרבה מה ללמוד מהן בתחום הזה.

      הבנות האלה נראות בהחלט בשלות ומוכנות להתעמק בטור של דנה, וגם להתחיל ליישם.

      זה רק אני, אהבלה שכמוני, שחשבתי לתומי שיש דברים שילדים לא מוכרחים להיחשף אליהם.

      איזה גולם אני.

      מופתע

        16/8/08 18:51:

      יש כל-כך הרבה עיתונאים מיותרים ושבלוניים. הראשון שבהם הוא דן מרגלית שמאז לכתו של האיש שאסור להגיד את שמו (וולדאלמרט? :) ממש מתקשה בלנסח משפט שמכיל פריט מידע חדש או אומר משהו שאינו נדוש וצפוי לגמרי.

       

      כספית לא הרחק מאחוריו. אני לא מבין למה אין דרישה מעיתונאים לקצת יותר יצירתיות? למה לקחת משהו (שיחת השלוש בבקור) שמעיד על הטמטום האמריקני והקיטשיות האינסופית של המדינה הזו, ואז לעשות על זה אייטם חסר כל טעם חוץ מכזה שאמור ביאזו יקום מקביל ומפגר להעיד על הזקפה של הכותב. איפה ז'קו אייזנברג כשצריך אותו.

        16/8/08 18:00:
      התקשיתי להחליט מי גרוע יותר בהערותיו על ציפי לבני, בן כספית או מנחם בן. אמנם האחרון מקניט את חוטמה, אך בסוף הוא שם את השרה באותה סירה עם אנשי ש"ס באיזשהו עניין של חוק נגד ילדיהם של פועלים זרים, משהו מבוסס על עובדות (אני מניח). בן כספית סתם יצא שוביניסט מגעיל בלי להתבסס על שום עובדה אמיתית (אלא אם הוא שתל אמצעי הקלטה בחדר השינה של הזוג לבני-שפיצר וערך להם תרגולת הקפצה. אני בספק רב.)
        16/8/08 17:44:

      צטט: עמיר 2008-08-16 15:23:0
      מאוד מעניינת ההתגלגלות של "שיחת הטלפון ב-3 בבוקר" , ממערכת הבחירות בארה"ב (היו-טיוב מלא פרודיות) דרך המשפט השוביניסטי של ברק ועד לציטוט העצל של בן כספית .

      מה שכתבת מצויין, דבורית.

      אני רוצה רק לציין שזה נושא המדור שלו, איך יגיבו ברק, מופז, ביבי ולבני לשיחה.

      מה לעשות שאצל לבני זה יצא הכי רע.

       

       

        16/8/08 17:43:

       

       

       

       

       

       

       

       

        רחבעם זאבי כן? ולא מהטמה גנדי, רק שיהיה ברור.

       

       

       

      צוחק
        16/8/08 17:34:

      צטט: rikyc 2008-08-16 16:52:23

      צטט: החגב עומד יציב 2008-08-16 16:14:46

      צטט: סנונית 2008-08-16 15:57:11


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

       

       דווקא הכי הזכיר לי את עזר וייצמן ומה שהוא אמר בזמנו לאליס מילר:"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".(מויקיפדיה)

       

      זוכרת את ההתבטאות הזו. יהיה משעשע לעשות פה את גיליון הקלון, ולהביא את כל הציטוטים השוביניסטים של פוליטיקאים לדורותיהם. לדעתי עייזר יקח, או בעצם המנוח גנדי. פעם פגשתי את גנדי כעיתונאית, והוא נתן לי נאום, באיזה אירוע דוחה כלשהו, על תפקידה של האשה, הוא לא צחק בכלל שאמר שבעיניו אשה אידיאלית היא קולב.

        רחבעם זאבי כן? ולא מהטמה גנדי, רק שיהיה ברור.

       

        16/8/08 16:52:

      צטט: החגב עומד יציב 2008-08-16 16:14:46

      צטט: סנונית 2008-08-16 15:57:11


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

       

       דווקא הכי הזכיר לי את עזר וייצמן ומה שהוא אמר בזמנו לאליס מילר:"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".(מויקיפדיה)

       

      זוכרת את ההתבטאות הזו. יהיה משעשע לעשות פה את גיליון הקלון, ולהביא את כל הציטוטים השוביניסטים של פוליטיקאים לדורותיהם. לדעתי עייזר יקח, או בעצם המנוח גנדי. פעם פגשתי את גנדי כעיתונאית, והוא נתן לי נאום, באיזה אירוע דוחה כלשהו, על תפקידה של האשה, הוא לא צחק בכלל שאמר שבעיניו אשה אידיאלית היא קולב.

        16/8/08 16:29:

      אך, נראה לי שהפסדתי כאן הרבה אקשן אתמול בעניין הספקטורית,

      ולווט, אסור לעזוב אותך ליום, הא?

      טוב, כל מי שנכנס לכאן יותר מפעמיים יודע שאני מת על הכתיבה של דנה,

      ובעניין הזה לא משנה על מה היא כותבת.

      נכון, לפעמים המטאפורות קצת עולות על גדותיהן, ומעייפות, אבל אין ספק שדנה היא כותבת מוכשרת מאין כמוה, המעצבת מחדש את עולם הדימויים העכשוי שלנו.

      צריך הרבה אומץ לחשוף ולהיחשף, כפי שעושה דנה בכתיבתה, ורק מי שכותב בעצמו (מעבר לטוקבקים) יוכל להעריך זאת.

      בעיני באמת אין הבדל אם היא כותבת על חיי הסקס שלה או על תחושתיה של חיפאית שמנסה להיות תל-אביבית, כל עוד היא עושה זאת בכישרון, כפי שהיא יודעת לעשות.

      אז דנה, גם אם לא תקראי את טוקבקי הלזה, אל תקשיבי למלעיזים והמשיכי כך!!!

       

        16/8/08 16:14:

      צטט: סנונית 2008-08-16 15:57:11


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

       

       דווקא הכי הזכיר לי את עזר וייצמן ומה שהוא אמר בזמנו לאליס מילר:"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".(מויקיפדיה)

        16/8/08 16:05:

       

      בפרויקט של "7 לילות" הזדהתי במיוחד עם יהודה נוריאל (על הגששים, על טווין פיקס)

      ויאיר רווה (מונטי פייתון). אכן רגעים ומקומות שהייתי נותן אצבע (ואולי יותר) כדי להיות בהם.

       

      בלי קשר, נראה לי שאריק זאבי יצא גבר כשלא האשים את כל העולם באי הצלחתו, ולקח הכל פנימה.

      יותר מדי פנימה.

       

      ואם כבר אולימפיאדה, אין כמו החמישייה הקאמרית בקטע שבו שני העסקנים מבקשים

      מהמזניק הגרמני לתת פור לאצן היהודי הקטן. כנסו אלי לעמוד, זה שם, למעלה משמאל, מזמן.

       

      חיים

       

        16/8/08 15:57:


      הצדק עם מר כספית, הגיע הזמן לשקול שוב את כל עניין זכות הבחירה לנשים.

      איך לבני תוכל להשכים קום כשעה לפני בעלה כדי להתקין לו ארוחת בוקר עם כל הצלצולים האלו באמצע הלילה?

       ומדאיג אף יותר מתי יש לה זמן לחוגי בית, לרקמה ולניהול משק הבית עם הלו"ז העמוס הזה שלה?

       

      רק שלא תבוא לעבודה עם מיני שיסיט את הדיון המדיני מכיפת הסלע לכפות הרגליים שלה, כמו ההיא, קונדוליסה...

       

      שיחקת אותה ולווט

       

        16/8/08 15:53:

      צטט: sleepy strange 2008-08-16 13:14:06

      צטט: 89 2008-08-16 12:19:39 דנה ספקטור היא טובת הכותבות בישראל היום. המדורים שלה הם מופת שבועי ותענוג צרוף והיא מתנשאת ראש, כתפיים, צוואר, שחי ולחי מעל כל הכותבים בשכבת גילה. ואומץ לב אינו מגרעה לכותב. בעולם שלי, לפחות.

       

      שי

       

       


      הו, תודה לאל על חסדים קטנים.  אני חושב בדיוק כמוך על דנה ספקטור.

      גם אותך הם החזירו מגרוזיה?

       

        16/8/08 15:48:

      צטט: עמיר 2008-08-16 15:23:01


      מאוד מעניינת ההתגלגלות של "שיחת הטלפון ב-3 בבוקר" , ממערכת הבחירות בארה"ב (היו-טיוב מלא פרודיות) דרך המשפט השוביניסטי של ברק ועד לציטוט העצל של בן כספית .

      מה שכתבת מצויין, דבורית.

       

       

       ההתגלגלות הזאת מעידה הרבה על אופיו של השיח הציבורי בישראל, בייחוד בהנהגתם הבלתי ראויה של עיתונאים בזיוניים ככספית. 

       

        16/8/08 15:23:


      מאוד מעניינת ההתגלגלות של "שיחת הטלפון ב-3 בבוקר" , ממערכת הבחירות בארה"ב (היו-טיוב מלא פרודיות) דרך המשפט השוביניסטי של ברק ועד לציטוט העצל של בן כספית .

      מה שכתבת מצויין, דבורית.

       

        16/8/08 15:21:

      תשובה ניצחת ומושחזת לטורו החצוף של מיסטר כספית. (ולא שאני בכלל בעד ציפורה - אבל רבאק, איטס פאקינג 2008).
        16/8/08 14:38:

      צטט: ariela.raviv 2008-08-16 14:04:16

       

       

      ב. שנייה, מה רציתי להגיד... אה, כן, האובססיה של רענן שקד עם הכסף עברה כבר מזמן את גבולות המביך, ועכשיו היא במחוזות הגרוטסקי, יחד עם הגברת המזוקנת עם שלושת השדיים. לטעמי, ההתעסקות האובססיבית והקטנונית הזאת בכסף-כסף-כסף היא הרבה יותר ולגרית ומביכה מאשר כל עיסוק שהוא בסקס, כולל סקס עם חיות.


       

       אני תוהה אם הוא בכלל שם לב לחוסר הפרופורציה בכתיבתו בין כסף לבין נושאים אחרים. יש לי הרגשה שלא.

      וגם תוהה אם אין אף אחד בידיעות אחרונות שיכול להגיד לו: תגיד, לא שמת לב שאתה כל הזמן כותב על ממון?

        16/8/08 14:30:

      מסכימה, הקטע עם ליבני מבריק.
        16/8/08 14:04:


      א. הקטע עם לבני מעולה!

       

      ב. שנייה, מה רציתי להגיד... אה, כן, האובססיה של רענן שקד עם הכסף עברה כבר מזמן את גבולות המביך, ועכשיו היא במחוזות הגרוטסקי, יחד עם הגברת המזוקנת עם שלושת השדיים. לטעמי, ההתעסקות האובססיבית והקטנונית הזאת בכסף-כסף-כסף היא הרבה יותר ולגרית ומביכה מאשר כל עיסוק שהוא בסקס, כולל סקס עם חיות.

       

      ג. גם אני לא ידעתי שרותו אחות של דנה. אבל אני לא יודעת כלום, כל המידע הבאמת שווה נעצר בגבול אשדוד.

       

      ד. אני לא חושבת שאפשר לאכול 12 אלף קלוריות ביום כשאוכלים רק מזונות בריאים. חוץ מזה, קשה לי לחשוב על משהו יותר מעורר קנאה מאשר האפשרות לאכול אוכל משמין וטעים טעים טעים. מבחינתי זה כמעט  גן עדן. אבל אני גרגרנית. מאוד.

       

        16/8/08 13:58:

      צטט: sleepy strange 2008-08-16 13:14:06

      צטט: 89 2008-08-16 12:19:39 דנה ספקטור היא טובת הכותבות בישראל היום. המדורים שלה הם מופת שבועי ותענוג צרוף והיא מתנשאת ראש, כתפיים, צוואר, שחי ולחי מעל כל הכותבים בשכבת גילה. ואומץ לב אינו מגרעה לכותב. בעולם שלי, לפחות.

       

      שי

       

       


      הו, תודה לאל על חסדים קטנים.  אני חושב בדיוק כמוך על דנה ספקטור.

       

      גם אני. גם אני.

      הטור של אתמול היה נפלא בעיני.

        16/8/08 13:27:

      צטט: sleepy strange 2008-08-16 13:21:20

       

      אני מסכים לגבי רם אוריון.
      ובנוגע לאיתמר בן-כנען: הוא כותב מחונן שחייב מעליו עורך קפדן.  
      יש תחושה שאף אחד לא אומר לו ב"העיר" שכדאי להימנע מזה וזה ולפתח את זה וזה, וחבל. כי בן-כנען מפסיד, ואנחנו מפסידים

       

      דווקא איתמר בן כנען "הצליח" לא לכתוב על עצמו בטור הזה (שהתפספס מסיבות אחרות) .

      יאללה,  הלכתי לשמוע Mother love bone .

       

        16/8/08 13:26:

      כיכבתי אותך בכיף בזכות התשובה הניצחת והמענגת לבן כספית בעניין ציפי לבני.
        16/8/08 13:23:

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-08-16 10:33:40


      אה, אופס, היא אחות של דנה?

      אוי, זה היה צריך להיות ברור. אותה קומה, אותה בלורית שיער, אותו חיתוך דיבור. מה יש לומר.  איך לא שמתי לב.

       

       

      מעולם, עד לרגע זה, לא ידעתי שרותו מודן היא אחות של דנה מודן.

       
        16/8/08 13:21:

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05


       

      עיתון העיר בפרוייקט מיוחד על עשרים שנה לגראנג'. פתחתי בהרבה סקרנות, וכמו בפרוייקט טרום-מוריסי, אכזבה גדולה. כל מיני טורים שעוסקים בכותב בלבד, כתיבה גרועה של איתמר בן כנען. היחיד שכתב דברי טעם הוא רם אוריון.

       

       

      צטט: jero-nimo 2008-08-16 12:29:17

      אשכרה. טוב, רם מלך.

      ובן כנען פשוט לא מסוגל לכתוב על איזשהו נושא בלי להתייחס לעצמו ולביוגרפיה שלו

      בלפחות 50% מהטקסט.

       

       

      אני מסכים לגבי רם אוריון.
      ובנוגע לאיתמר בן-כנען: הוא כותב מחונן שחייב מעליו עורך קפדן.  
      יש תחושה שאף אחד לא אומר לו ב"העיר" שכדאי להימנע מזה וזה ולפתח את זה וזה, וחבל. כי בן-כנען מפסיד, ואנחנו מפסידים
        16/8/08 13:14:

      צטט: 89 2008-08-16 12:19:39 דנה ספקטור היא טובת הכותבות בישראל היום. המדורים שלה הם מופת שבועי ותענוג צרוף והיא מתנשאת ראש, כתפיים, צוואר, שחי ולחי מעל כל הכותבים בשכבת גילה. ואומץ לב אינו מגרעה לכותב. בעולם שלי, לפחות.

       

      שי

       

       


      הו, תודה לאל על חסדים קטנים.  אני חושב בדיוק כמוך על דנה ספקטור.
        16/8/08 13:07:

      הפעם נהניתי במיוחד מהאצבעות, והקטע באפעס הרס אותי (אגב לאחרונה צביקה כבר כמעט לא בשטח, כל הזמן שולחים את אוהד חמו, בעוד צ' ספון באולפן של לונדון וקירשנבאום).

       

      מוסף הארץ - התחלתי לקרוא את הראיון עם רותו, מתישהו אסיים. סך הכל לא יצא מוסף להיט הפעם.

      סופשבוע - אני הייתי נותנת את השער ליהלי סובול ורע מוכיח, ואת הכתבה הייתי נותנת לעורך אחר, שיקפיץ אותה למקומות שמגיעים לה.

      תרבות מעריב - זה לא מתרומם הדבר הזה.

      המוסף לשבת של ידיעות - חבל שלא מעלים כתבות לרשת. דווקא הייתי רוצה לקרוא את הראיון עם גברי. עכשיו אצטרך לשנורר מהשכנים.

      7 ימים - אני זוכרת שיש שתי כתבות שרציתי לקרוא, אבל לא כ"כ מה הן היו. אולי רונן ברגמן? (מי שקרא את הרכילות בליאורה לגבי ברגמן - ענק!! ומסכן...)

       

      נראה לי שזהו בינתיים. אולי עוד אצוץ שוב עם תובנות ידיעותיות.

        16/8/08 12:54:

      וסליחה גם על המשפט "שהרוע משמש לו כאבן-בניין עיקרית בכתיבה" . הגזמתי .
        16/8/08 12:32:


      שי ,

      לא יודע מה זה הרבה-הרבה-הרבה זמן (אני דווקא קורא אותך) .

      פיספסתי את ההתנצלות שלך לליאור שליין, ואני מתנצל . 

      בעניין דנה ספקטור שכבר הזכרת - היא באמת וירטואוזית יוצאת דופן. אני גם חושב שהיא בחורה מבריקה ובעלת כשרון כתיבה נדיר. הטור שלה באמת חושפני ואמיץ (קראת אתמול מה כתבתי על הקשר בין חשיפה ואומץ לכל השאר הדברים שחשובים לכתיבה?) , והיא יכולה למדוד את אהבותיה על-פי לוח השנה, שעון עצר או שאר סרגלים שונים .

      משהו מכל זה ניטל כשהיא כותבת על חיי המין שלה, אבל מה אני יכול לעשות. זו רק דעתי.

       

        16/8/08 12:29:

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05


       

      עיתון העיר בפרוייקט מיוחד על עשרים שנה לגראנג'. פתחתי בהרבה סקרנות, וכמו בפרוייקט טרום-מוריסי, אכזבה גדולה. כל מיני טורים שעוסקים בכותב בלבד, כתיבה גרועה של איתמר בן כנען. היחיד שכתב דברי טעם הוא רם אוריון.

       

      אשכרה. טוב, רם מלך.

      ובן כנען פשוט לא מסוגל לכתוב על איזשהו נושא בלי להתייחס לעצמו ולביוגרפיה שלו בלפחות 50% מהטקסט.

        16/8/08 12:25:

      לדעתי פרס אייזנר צריך לזכות להקבלה עם פרס פוליצר ולא עם פרס האוסקר. אין בו שום דבר "אוסקרי" והמועמדים והזוכים הם לרוב מהחלק הפחות מיינסטרימי של התעשייה, לעומת טקס האוסקר הכה מסחרי.

       

      (זה לא מופנה נגדך, כמובן, אלא אל כל אמצעי התקשורת שדיווחו על זכייתה של רותו מודן בפרס בשלושת השבועות האחרונים והישוו אותו לאוסקר. דרך אגב, הגדילו לעשות בוואלה כשאת הפרטים על פרסי אייזנר ועל כנס סאן דייגו בו הוכרזו הזוכים שאלו מויקיפדיה אך תרגמו לכדי שגיאות מרגיזות.)

        16/8/08 12:19:


      "אבן הבניין העיקרית שלו בכתיבה היא רוע". (?)

       

      עושה רושם שלא קראת אותי כבר הרבה-הרבה-הרבה זמן.

      עושה רושם שלא יצא לך גם לקרוא את חמש (אולי 6) הפעמים בהם התנצלתי על הפוסט על שליין - שאגב, הוסר לאחר חמש שעות, בערך - ושאגב, הוא פוסט תשובה (גם אם מכוער) לאקט מכוער לא פחות של שליין כלפיי.

      עושה רושם שאתה לוקה במה שאתה מבקר בו אחרים.

      עושה רושם שאני בחברה טובה - אתמול ספקטור (לאחר טור שכולו מפגן של כתיבה וירטואוזית ממש, לצד עומק ואומץ חשיפה שאין לאף אחד-כולל אף אחד-כולל אף אחד מהכותבים היום בעתונות בעברית, ובטח מהמטקבקים כאן) חוטפת מקלחת צוננים מכוערת, במסווה של "הגנה על גהות הציבור, או משהו". והיום אני מכונה "בכיין דמעות תנין" ו"אדם שאבן הבניין העיקרית שלו בכתיבה היא רוע", מפי גולש.

       

      לזכותך, עמיר, נאמר, שאתה חתום בשמך. עניין לא מבוטל - בעיקר בהתחשב בכך שמרבית המנאצים עושים זאת מאחורי מסיכה שחורה. ועל כך, ידידי, על כך אני קובל בטור ב"עכבר". ועל כך אני מוחה. על הקלות הבלתי נסבלת של לכתוב כל מה שרוצים, על כל מי שרוצים, מבלי לשאת בתוצאות של כתיבתך. הנה, אני, נושא בתוצאות כתיבתי - ליאור שליין אינו מאוהדיי, שלמה ארצי אף הוא לא ייצטרף לחוג בית בהובלתי, ואפילו אתה, עמיר, נוטר לי טינה בדיעבד בדיעבדי שאורכו ארוך מאוד ומבטל את כל פועלי מאז (ומסתמן שאף לעולם). אדרבא - זה חלק מהמשחק. כשאתה כותב בשמך, אתה לוקח בחשבון שלא תיצא ללאנץ' עם ליאור שליין בעתיד הנראה לעין ושעמיר יקרא לך רשע מרושע, צבוע ומתחסד. אבל אלה המכנים את עצמם "סתם אחד" ומנאצים עד שהמסך עולה בלהבות מרוב רשע בלתי מנומק - איזה דין וחשבון, ולמי?, הם נותנים.

      יש רשע ויש פשע, עמיר. אני חושד שאני לא משתייך לאף אחת מהליגות המכובדות האלה. אבל הטוקבקיסטים האנונימיים ללא ספק נטלו כמה קבין מזה ומזה.

      ולמקרה שלא הובהר הדבר די צורכו בפסקה הקודמת - דנה ספקטור היא טובת הכותבות בישראל היום. המדורים שלה הם מופת שבועי ותענוג צרוף והיא מתנשאת ראש, כתפיים, צוואר, שחי ולחי מעל כל הכותבים בשכבת גילה. ואומץ לב אינו מגרעה לכותב. בעולם שלי, לפחות.

       

      שי

        16/8/08 12:10:
      אם למשפחתו וחבריו של משה כהן מעפולה היה כסף כמו לנוני מוזס, סביר שגם אז אפשר היה לארגן משלחת חילוץ כזאת. וגם אם הרופאים הנכבדים לא קיבלו תשלום ישיר (למרות שאני מניחה שעניין ההטסה עצמו עלה לא מעט), האם זה חדש שכדי לקבל את המקסימום ממערכת הבריאות צריך קשרים? זה לא שונה בכלום מכתבת צינתורי המוח שפורסמה לפני כמה שבועות.
        16/8/08 12:09:

      צטט: batia b 2008-08-16 11:59:12

       

      הראשון: גולדן למשל, כותב בשמו המלא. הוא לא מסתתר. המבוקר יודע שאותו שי גולדן חושב עליו כך וכך. שלמה ארצי נניח, יודע שגולדן חושב שארצי נפוח מאגו. טוקבקיסטים כותבים בעילום שם. בדר"כ התגובות המרושעות אינן קשורות למאמר, הן מתייחסות אך ורק לכותב, באופן ישיר ומרושע. על אישיותו (שהם המציאו), על תחביביו (שהם מדמיינים), על מראהו החיצוני ועל כל דבר שהם חושבים שיעשה רע. מה בין זה לבין ביקורת? אלוהים יודע. קל להסתתר מאחורי מסיכה ולצעוק קללות. הבעיה שזה אקט אלים מאוד, בניגוד גמור להעברת ביקורת.

       

      בתיה, את מושכת אותי בלשון ואני מתאפק לא לצטט מעברו של גולדן, אבל מה שתיארת כאן זה אחד לאחד דברים מהכתיבה שלו. הוא בדיוק כתב על מראהו החיצוני של מגיש הטלוויזיה. הוא נכנס בו בשיא הכוח על מחלפות ראשו (!) ובמילים מדהימות למדי, ומקנח בביטוי שלא אכתוב כאן.

      לגבי הכתיבה בעילום שם או בזהות - את צודקת . ואולי צריך בעצם להעריך כותב שהאקט שלו אלים, ולא מאחורי מסיכה?

       

       

        16/8/08 11:59:

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05

       

       

       

      שי גולדן בטור שנחתם במפגן נדיר של דמעות תנין, על הרוע שבטוקבקים:

      "...ועייפתי מזה. שנאה צרופה, טהורה, אמיתית, רותחת, יוקדת – שאין בינה לבין ביקורת ואין בינה לבין חיווי דעה שום דבר".

      ועל כך נאמר: נו.

      כי כותב שהרוע משמש לו כאבן-בניין עיקרית בכתיבה צריך להיזהר באמירות כאלה. וזכור טור של גולדן על ליאור שליין, שגרם להרבה לסתות להישמט, גם כאן אצל ולווט. טור שהוזן משנאה צרופה, טהורה, אמיתית, יוקדת - שאין בינה לבין ביקורת שום דבר.

       

      *

       

      אריאל הירשפלד מעולה, כרגיל.

       

      לפני כמה זמן, ובעצם, אחת לכמה זמן, מתעורר דיון בנוגע לטוקבקים. ואז כולם יוצאים להגן על חופש הביטוי וכו' וכו'. הכל לגיטימי בעיני אנשי החופש, בעיקר אם מדובר בתגובות על אנשים שמעבירים ביקורת. ובכן, יש הבדל עמיר, הבדל גדול. הראשון: גולדן למשל, כותב בשמו המלא. הוא לא מסתתר. המבוקר יודע שאותו שי גולדן חושב עליו כך וכך. שלמה ארצי נניח, יודע שגולדן חושב שארצי נפוח מאגו. טוקבקיסטים כותבים בעילום שם. בדר"כ התגובות המרושעות אינן קשורות למאמר, הן מתייחסות אך ורק לכותב, באופן ישיר ומרושע. על אישיותו (שהם המציאו), על תחביביו (שהם מדמיינים), על מראהו החיצוני ועל כל דבר שהם חושבים שיעשה רע. מה בין זה לבין ביקורת? אלוהים יודע. קל להסתתר מאחורי מסיכה ולצעוק קללות. הבעיה שזה אקט אלים מאוד, בניגוד גמור להעברת ביקורת.

       

      אפילו אני, הקטנה, חסרת טור ביקורת להשחיז בו את שיניי, ספגה לא מעט תגובות שבינן לבין המציאות אין שום קשר ובעיקר - לא קשורות לאייטם לו הגיבו. (או שבכותבי ביקורת, ספורט, רכילות מותר לעלוב בכל נושא? אפשר להמשיך עם הרשימה. והנה, תראה את ספקטור, כותבת על עצמה, על חייה וזוכה למנות רשע מכל מני).

       

        16/8/08 11:52:

      דנה מודן מצחיקה ושנונה, לא מרירה ומרושעת!
        16/8/08 11:46:

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:40:05

      צטט: velvet 2008-08-16 11:27:07

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05

      מי הביא לך העיר?

      אחת שהשחיתה זמנה בתלאביב ביום חמישי והביאה את העיתון כפיצוי (גם כן פיצוי) .

      ותודה על ההתייחסות העניינית חיוך .

      כן, אני תמיד קוראת בין השורות ומחפשת את הדברים שנוגעים אלי, שהרי אני אגוצנטרית ונרקיסיסטית.

      אבל הבנתי את הרמז, כי אני גם קשובה לזולת.

      בכל מקרה: בעניין המלצותיך - אין לי מה לומר.

      בעניין גולדן והטוקבקיסטים, זה פשוט מזכיר לי את עצמי לפני כשנתיים, וברגעים קשים גם היום.

      אבל היום אני יודעת לראות את שני הצדדים של הטקבקת, ועושה מזה עניין רק במקרים קשים במיוחד.

       

       

        16/8/08 11:40:

      צטט: velvet 2008-08-16 11:27:07

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05

       

      מי הביא לך העיר?

       

       

       

      אחת שהשחיתה זמנה בתלאביב ביום חמישי והביאה את העיתון כפיצוי (גם כן פיצוי) .

       

      ותודה על ההתייחסות העניינית חיוך .

        16/8/08 11:33:


      מומלצת הכתבה במוסף ידיעות על אודי חמודי, ילד השמנת המיוחדג' מהרצליה.

      אי אפשר לחשוד בי בעודף ציונות, אבל אנשים כאלה לא הייתי רוצה במדינה שלי.

      לדעתי, הדבר היחיד שיכול לעזור לילד הרגיש הוא דווקא להתגייס.

        16/8/08 11:31:


      ומה בדיוק קרה בחדר השינה של משפ' אולמרט כשצילצל הטלפון האדום?

      מייד הוזעקו מסוקים להיכנס ללבנון כדי שלא נשים לב שעליזה מוציאה סטיפות של כסף מהכספת ומזמינה כרטיס מ"ראשונטורס".

       

      כן, אני יודעת שמה שכתבתי כאן פופוליסטי (וגם לא נכון כרונולוגית) אבל זה פופוליזם דומה לזה של כספית.

       

      טפי...

        16/8/08 11:27:

      צטט: עמיר 2008-08-16 11:24:05

      עיתון העיר בפרוייקט מיוחד על עשרים שנה לגראנג'. פתחתי בהרבה סקרנות, וכמו בפרוייקט טרום-מוריסי, אכזבה גדולה. כל מיני טורים שעוסקים בכותב בלבד, כתיבה גרועה של איתמר בן כנען. היחיד שכתב דברי טעם הוא רם אוריון.

      מי הביא לך העיר?

       

       

        16/8/08 11:26:

      צטט: rikyc 2008-08-16 11:23:10
      אחת מוכשרת באופן פנומנאלי ומעניינת, ונעימה לבריות, ואחותה נפוחה, אובר רייטד, מרירה ומרושעת.

      מופתעריקי!

       

       

        16/8/08 11:24:

       

      (קצת אצבעות משלי)

       

      דורון רוזנבלום בטור מצויין, כולל חץ משונן לכיוון גל הירש האוגדונר הכושל, וקורותיו בהדרכת הצבא הגיאורגי:

      "תא"ל ג' - מהאנשים שכבשו את העיירה בינת ג'בייל שלוש פעמים מבלי שזו הרגישה - יודע שעוד עבודה רבה לפניו: היום מוסקווה, מחר סנט פטרבורג... מאז מלחמת לבנון השנייה זוכים הוא וחבריו למוניטין בינלאומי בעיקר מעבר לנהר הסמבטיון, והם מבוקשים בעיקר על ידי צבאות שלא שמעו רדיו".

      ועוד סאטיריקן שיודע לקרוא היטב את המפה הפוליטית של המזה"ת, הלא הוא חסן נסראללה, ממש באותו הנושא:

      גיאורגיה הפסידה בגלל גל הירש .

       

      *

       

      עיתון העיר בפרוייקט מיוחד על עשרים שנה לגראנג'. פתחתי בהרבה סקרנות, וכמו בפרוייקט טרום-מוריסי, אכזבה גדולה. כל מיני טורים שעוסקים בכותב בלבד, כתיבה גרועה של איתמר בן כנען. היחיד שכתב דברי טעם הוא רם אוריון.

       

      *

       

      שי גולדן בטור שנחתם במפגן נדיר של דמעות תנין, על הרוע שבטוקבקים:

      "...ועייפתי מזה. שנאה צרופה, טהורה, אמיתית, רותחת, יוקדת – שאין בינה לבין ביקורת ואין בינה לבין חיווי דעה שום דבר".

      ועל כך נאמר: נו.

      כי כותב שהרוע משמש לו כאבן-בניין עיקרית בכתיבה צריך להיזהר באמירות כאלה. וזכור טור של גולדן על ליאור שליין, שגרם להרבה לסתות להישמט, גם כאן אצל ולווט. טור שהוזן משנאה צרופה, טהורה, אמיתית, יוקדת - שאין בינה לבין ביקורת שום דבר.

       

      *

       

      אריאל הירשפלד מעולה, כרגיל.

       

        16/8/08 11:23:

      אחת מוכשרת באופן פנומנאלי ומעניינת, ונעימה לבריות, ואחותה נפוחה, אובר רייטד, מרירה ומרושעת.
        16/8/08 10:34:

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-08-16 10:31:51

      ב.  רותו מודן, אחותשל מי? צריך לעזור למי שקורא  אותך בעין בלתי מזוינת. דרך אגב, היא הייתה מתוקה להפליא בהרצאה בפסטיבל הקומיקס. 

      של דנה.

       

       


      אה, אופס, היא אחות של דנה?

      אוי, זה היה צריך להיות ברור. אותה קומה, אותה בלורית שיער, אותו חיתוך דיבור. מה יש לומר.  איך לא שמתי לב.

        16/8/08 10:33:

      צטט: מתגלגלת 2008-08-16 10:30:03

      אני תוהה כמה זמן יוסיפו לומר על רותו מודן 'אחות של'.

      היא כבר כל כך הרבה זמן 'בזכות עצמה'... זמן רב לפני הזכייה הזאת.

      (ונדמה לי שהיא הייתה 'רותו מודן' לפני שמישהו בכלל שמע על דנה...)

      היא מאז מתמיד בזכות עצמה. לא קשור. זו תוספת שלי, כתזכורת. ובכתבה זה מוזכר בגלל אבדות ומציאות ובכלל יש תיאור של כל המשפחה.

       


      א. זוועה הבן כספית הזה.  חלפו הימים בהם הייתה בילי מוסקונה לרמן לוקחת את כספית ומשחקת איתו הדיפת כדור ברזל (כספית בתפקיד הכדור) אחרי טקסט נורא כזה.

       

      ב.  רותו מודן, אחותשל מי? צריך לעזור למי שקורא  אותך בעין בלתי מזוינת. דרך אגב, היא הייתה מתוקה להפליא בהרצאה בפסטיבל הקומיקס. 

       

      ג. סמדר שיר, איך היא הגיעה גם ל"שבעה לילות"?  אחת הכותבות הגרועות בתולדות העיתון. עצוב. 

        16/8/08 10:31:

      צטט: שוקי99שיר 2008-08-16 10:27:08

      האמת? כן, גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו.

      תרשה לי להטיל ספק. 

       

       

        16/8/08 10:30:

      צטט: pea nut 2008-08-16 10:27:07

      בן כספית יכול להירגע. הטלפון האדום לא יצלצל אף פעם...

      אבל לא זו הנקודה.

       

       

        16/8/08 10:30:

       

       

      אני תוהה כמה זמן יוסיפו לומר על רותו מודן 'אחות של'.

      היא כבר כל כך הרבה זמן 'בזכות עצמה'... זמן רב לפני הזכייה הזאת.

      (ונדמה לי שהיא הייתה 'רותו מודן' לפני שמישהו בכלל שמע על דנה...)

        16/8/08 10:27:

      האמת ? כן , גם אם זה לא היה עיתונאי היו מנסים להצילו .

       

      ישראל די רגישה למצבים כאלה.

       

      (גם צריך גם לזכור שלא מי יודע מה טוב לקבל יחס מיוחד בשום תחום - ראה מקרה העודף טיפול באריאל שרון.)

        16/8/08 10:27:

      בן כספית יכול להירגע. הטלפון האדום לא יצלצל אף פעם. מקסימום, הם ייתקעו שם על שיחה ממתינה בזמן שציפי מנצלת את האדום לשיחה אינסופית של 'יחסינו לאן' עם מחמוד עבאס, שתלווה בשיחה עוקבת עם החברה הטובה שלה שתנתח את 'למה הוא התכוון כשהוא אמר שאין עתיד ליחסינו, והאם זה אומר שאני צריכה לפנות לו מגירה בכנסת?'.