0

מרירות

11 תגובות   יום שבת, 16/8/08, 14:31


אסורים חלומותייה

בנשמתה

כיסודות מעורערים

על מפתני ליבה

השבור.

 

חולמת 

באלפי צללים

חשוכים

תשוקתה הנעלמה

רדופת מתת ליבה

העייף.

 

פוסעת בין הבכיות

המדומות,

בים תבונתה המתעתע .

וקולעת צמות אכזבה

שברירות,

הנסדקות בזגוגיות

דמעותיי האינסופיות.

דרג את התוכן: