כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: המוח החברתי

    36 תגובות   יום שבת, 16/8/08, 15:43

    הגידול בנפח מוח האדם (פי שלושה תוך ארבעה מיליון שנים, ראו פוסט קודם על מותר האדם) ממשיך להעסיק אנתרופולוגים ששואלים מהו היתרון האבולוציוני של מוח גדול? השימוש בכלים והתפתחות השפה הן שתי התשובות הפופולריות, אך לאחרונה תיאוריית "המוח החברתי" של Robin Dunbar מאוקספורד זוכה לעדנה.  על-פי דאנבר, הסלקציה על גודל המוח נועדה לשמש יכולות קוגניטיביות כגון אמפאתיה, קרי היכולת לחוש מה מרגיש האחר, שחיוניות לחיים בקבוצות חברתיות גדולות. הממצאים האמפיריים התומכים בתיאוריה: בקרב פרימאטים, המינים שחיים בקבוצות גדולות יותר הם, בממוצע,  בעלי קליפת מוח גדולה יותר.

    הפסיכולוג האבולוציוני  Tim Bates מאוניברסיטת אדינבורג בדק את תיאוריית המוח החברתי בחברה אנושית המונה מאתיים סטודנטים החיים במעונות הקולג'. ההיפותיזה היתה פשוטה:  אם תיאוריית המוח החברתי נכונה, אזי לסטודנטים בעלי ראש גדול יותר (ולכן מוח גדול יותר) יהיו יותר קשרים חברתיים וקבוצות תמיכה וסימפאתיה גדולות יותר.

    ממצאים קודמים הראו מתאם של 60% בין גודל הראש לנפח המוח ומתאם של 30% בין גודל המוח לאינטיליגנציה (המתאם בין IQ לבין גודל הראש הוא כ-20%).  מן הראוי להזכיר שמתאם, גם אם גבוה, אינו קשר סיבתי.

    הסטודנטים (גברים ונשים) שההשתתפו במחקר עברו מבחני IQ וגודל ראשם נמדד על-מנת להעריך את גודל המוח. כמו כן עברו מבחני אישיות ו-Theory of Mind,  על מנת לאמוד את יכולתם לחוש ברגשות האחר.  הנבדקים התבקשו גם לדווח על מספר החברים שיש להם ולדרג את קירבת הקשר והקירבה ביניהם.

    התוצאות איכזבו:  נמצא מתאם נמוך ולא משמעותי סטטיסטית בין גודל הראש לאינטיליגנציה, אך לא נמצא מתאם בין גודל הראש או האינטיליגנציה לבין מספר החברים.  את השונות בגודל הקבוצה החברתית אליה משתייך כל סטודנט הסביר רק משתנה אחד:  אישיות הנבדק.  כלומר, לנבדקים חברותיים ופתוחים היו יותר חברים.  היכולת ליצור רשת חברתית תלויה, אם כן, בתכונות האישיות ולא בפוטנציאל הקוגניטיבי כפי שבא לידי ביטוי בגודל המוח.

    אני מניחה שאין צורך להסביר שהממצאים אנקדוטליים ושאין צורך לערוך ניסוי בקפה דה מרקר כדי לבדוק אם לבעלי הראש הגדול אכן יש יותר חברים :-)


    שאלה נוספת שמעסיקה אנתרופולוגים היא האם איכות זרע הגבר עשויה לנבא את איכות מוח הצאצאים?  חוקרים מלונדון, ניו מקסיקו וניו ג'רזי בדקו את המתאם בין IQ לאיכות הזרע (שמחושבת על סמך כמות וחיות התאים) בקרב 425 חיילים ששירתו במלחמת ויטנאם בטווח הגילאים 31 עד 44. התוצאות: מתאם נמוך של 13% בין איכות הזרע לאינטיליגנציה ומתאם של 15% בין אינטיליגנציה לגובה.  כמו כן לא נמצאה קורלציה בין איכות הזרע לסימטריה בין צד ימין לצד שמאל, המהווה מדד ל"בריאות גופנית".

    ועל ממצאים שכאלה אומר Jay Leno:  דא? בשביל לדעת שאין קשר בין כמות הזרע לאינטיליגנציה צריך מחקר מדעי במימון ממשלתי?

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/08 00:10:

      צטט: רנרט 2008-08-21 10:08:19

      צטט: yishaimar 2008-08-17 11:51:20

      לא הייתי מגיב על הבלוג הזה אילו לא הייתה חתומה עליו פרופסורית באוניברסיטה שוויצרית חשובה. כל כך הרבה דעות ודיבורים ופטפוטים מצויים באויר.

      שלום אלומית,

      לאמר שמוח גדול "נועד ל" זה טעות. לומר שתכונה כלשהי נוצרה משום שהיא נותנת ייתרון זה טעות. שתי האמירות האלה שמצויות בבלוג שלך נפוצות גם בספרות המחקר, ואף פעם הן לא מפסיקות להיות טעויות. מגולמת בהן התפיסה שהתכונה הנידונה התפתחה "כדי", כלומר שיש תכליתיות בהתפתחות האבולוציונית. אבל תכונה מתאבלצת "בגלל", בהינתן מערכת תנאים סבוכה מסויימת. וההתפתחות איטית ובלתי מורגשת. רק אחרי תהליך ארוך מאוד יכולה הצופה, למשל פרופסור למדעי המוח בציריך, לראות את התכונה.

      מכאן שהמוח האנושי גדול לא משום שהוא "נועד" נניח ליכולות חברתיות מסויימות, אלא משום שבתהליך התאבלצותו התקיימו מערכות תנאים סבוכות שבמסגרותיהן פעלה הביולוגיה ההומינידית להגדלת המוח, ותוך כדי גידולו נתאפשרו למוח יכולות שונות, שאחת מהן היא היכולת החברתית. המאמרים שאת סוקרת באמת אין תכליתם אלא לרפד את דרכם של אנשי אוניברסיטה לפרופסורות, וחבל להטריד כל אדם אחר באמצעותם. לעומת זאת הטענה של דנבר שמוח גדול תואם מערכות חברתיות עשירות נכונה, בתנאי שלא נערבב אותה עם "נועד". גם ביונקים אחרים, אנו רואים שבדרך כלל מתפתחות חברות בבעלי מוחות גדולים, אם כי זה רחוק מלהיות כוללני. על כל פנים בהשוואה של חתול (30 גרם מוח) לכלב (70-120) היכולות החברתיות של הכלב בולטות מאוד.

      ההתעניינות שלי בנושאים האלה קשורה לכתיבה שלי על אבולוציית השפה - "קולות מגן עדן - האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה" - ושם כתבתי גם על נושא הבלוג הקודם שלך, מוחותיהם של בני שושלת ההומינידים. את כותבת בכלליות שמוח האדם החושב (הומו ספיינס) גדול בהרבה ממוח ההומינידים שקדמו לו. כמו שזה נכון זה רחוק מדיוק, כיון שנחוץ לראות גם את שלבי הביניים. מוח האוסטרלופיתקוס - שלב ראשון באבולוצית האדם מקוף - 500 גרם, 25% יותר משימפנזה, שהיא ככל הנראה הדומה מאוד לאייפים שמהם הצטאצא האדם.

      השלב הבא - הומו הביליס - 600-800 גרם מוח. הומו ארקטוס - 800 - 1100 גרם. ספיינס (אנחנו) 1200-1400 בממוצע, עם טולרנס גדול. לכן בהשתלשלות ההומינידים ניתן לראות בבירור תהליך גידול מתמיד, וקרוב לודאי שהלחצים העיקריים שדחפו לגידול המוח היו לכתחילה ההעמדות על שתים שנמשכה כ2,000,000 שנים ואחר כך עשייה ושימוש בכלים ותקשורת קולית-דיבורית. הייתרונות שנותנות השפה, והחברתיות, הם בדיעבד, אבל יכולות עיבוד נתונים של מוח גדול - וכאן נחוץ להדגיש שגם 500 זה יותר מ400 (ראו שתי שורות קודם), ו800 זה יותר מ500 וכך הלאה - אלו יתרונות שנוצרו לא "כדי" אלא "כתוצאה מ", והוליכו בתהליך מורכב ליצירת שפה, ולייתרונות הנובעים ממנה, ביחס לאייפים חסרי שפה, אבל לא ביחס לזבובים.

       איזו תגובה מתנשאת,מעצבנת,יהירה, טרחנית ופלצנית.רצית לכתוב מאמר?כתוב אותו בבלוג שלך,לא כספיח לפוסט של כותבת אחרת, ובוודאי ובוודאי לא כספיח ארוך מהפוסט גופו! אני משער ,ללא כל קשר לאינטיליגנציה שלך, שהיא סביר להניח גבוהה למדי,שמספר חבריך מועט.

       

       

      איזה  יופי של תגובה רנרט.  

      מהמפותחת קוגנטיבית בלבד.

        25/8/08 21:39:


      יש די הרבה גאונים בודדים .... שזה עצוב ..

      פופולריות חברתית קשורה לפעמים .. למקום טוב באמצע .

      לכוון אל הממוצא (הנמוך).... מה שנקרא .... עקומת הפעמון ..

       

      כמו כאן לדוגמה .. הפוסטים היותר חכמים ואינטליגנטים ..

      הם לאו דווקא הפוסטים המכוכבים .

       

      ובינינו ... כמה חברים טובים קרובים ללב .....

      עדיף על מעגלים רחבים שלא מכירים אותך בכלל .

       

       

        23/8/08 09:12:

      בוקר טוב

      כמה שעות שינה וכוס מיץ תפוזים על הבוקר מחזירות את התודעה על כנה.

       

      הספר: בני מיננו של מארווין האריס

      +

      עוד פוסט של פסיכולוג אבולוציוני שתומך בכך שבני האדם עוצבו במקור לריצה.

       

      עדן 

       

       

        23/8/08 01:51:

      מעניין

       

      קראתי פעם בספר אבולוציה (דווקא כשצריך אני לא זוכר את השם, אעדכן, שיחזור לי...) שיש השערות שהגידול בנפח המוח האנושי נועד לאפשר ... ריצה למרחקים ארוכים.

      החוקר, (מרווין האריס? אני לא בטוח שזוכר טוב) הסביר כי אותו אדם קדמון בעל מוח גדול מזה של אבותיו, היה כבר צייד מיומן והצליח לרוץ למרחקים שששום חיה אחרת, נגיד אנטילופה, לא היתה מסוגלת לרוץ. הוא לא היה מתחרה איתה במהירות , אולם לטווח ארוך רגליו היו על העליונה, והוא פשוט היה מתיש אותה.

      לטענת אותו חוקר, הריצות הארוכות הללו, בסאוונות הצחיחות, מחייבות מוח גדול - וכאן נתן תיאור על מערכות הגיבוי השונות שיש במוח האדם לביצוע פעולות בסיסיות כגון שווי משקל, הליכה וריצה.

       

      לא יודע עד כמה זה מדוייק, אבל סוג של כוון. 

       

      עדן 

      ואני מצטט: "הגידול בנפח מוח האדם (פי שלושה תוך ארבעה מיליון שנים)".

      אני מכיר כמה שאצלם זה לא קרה חיוך

      כשאקבל פרס נובל על זה, רק זיכרו היכן קראתם זאת לראשונה!

        21/8/08 10:08:

      צטט: yishaimar 2008-08-17 11:51:20

      לא הייתי מגיב על הבלוג הזה אילו לא הייתה חתומה עליו פרופסורית באוניברסיטה שוויצרית חשובה. כל כך הרבה דעות ודיבורים ופטפוטים מצויים באויר.

      שלום אלומית,

      לאמר שמוח גדול "נועד ל" זה טעות. לומר שתכונה כלשהי נוצרה משום שהיא נותנת ייתרון זה טעות. שתי האמירות האלה שמצויות בבלוג שלך נפוצות גם בספרות המחקר, ואף פעם הן לא מפסיקות להיות טעויות. מגולמת בהן התפיסה שהתכונה הנידונה התפתחה "כדי", כלומר שיש תכליתיות בהתפתחות האבולוציונית. אבל תכונה מתאבלצת "בגלל", בהינתן מערכת תנאים סבוכה מסויימת. וההתפתחות איטית ובלתי מורגשת. רק אחרי תהליך ארוך מאוד יכולה הצופה, למשל פרופסור למדעי המוח בציריך, לראות את התכונה.

      מכאן שהמוח האנושי גדול לא משום שהוא "נועד" נניח ליכולות חברתיות מסויימות, אלא משום שבתהליך התאבלצותו התקיימו מערכות תנאים סבוכות שבמסגרותיהן פעלה הביולוגיה ההומינידית להגדלת המוח, ותוך כדי גידולו נתאפשרו למוח יכולות שונות, שאחת מהן היא היכולת החברתית. המאמרים שאת סוקרת באמת אין תכליתם אלא לרפד את דרכם של אנשי אוניברסיטה לפרופסורות, וחבל להטריד כל אדם אחר באמצעותם. לעומת זאת הטענה של דנבר שמוח גדול תואם מערכות חברתיות עשירות נכונה, בתנאי שלא נערבב אותה עם "נועד". גם ביונקים אחרים, אנו רואים שבדרך כלל מתפתחות חברות בבעלי מוחות גדולים, אם כי זה רחוק מלהיות כוללני. על כל פנים בהשוואה של חתול (30 גרם מוח) לכלב (70-120) היכולות החברתיות של הכלב בולטות מאוד.

      ההתעניינות שלי בנושאים האלה קשורה לכתיבה שלי על אבולוציית השפה - "קולות מגן עדן - האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה" - ושם כתבתי גם על נושא הבלוג הקודם שלך, מוחותיהם של בני שושלת ההומינידים. את כותבת בכלליות שמוח האדם החושב (הומו ספיינס) גדול בהרבה ממוח ההומינידים שקדמו לו. כמו שזה נכון זה רחוק מדיוק, כיון שנחוץ לראות גם את שלבי הביניים. מוח האוסטרלופיתקוס - שלב ראשון באבולוצית האדם מקוף - 500 גרם, 25% יותר משימפנזה, שהיא ככל הנראה הדומה מאוד לאייפים שמהם הצטאצא האדם.

      השלב הבא - הומו הביליס - 600-800 גרם מוח. הומו ארקטוס - 800 - 1100 גרם. ספיינס (אנחנו) 1200-1400 בממוצע, עם טולרנס גדול. לכן בהשתלשלות ההומינידים ניתן לראות בבירור תהליך גידול מתמיד, וקרוב לודאי שהלחצים העיקריים שדחפו לגידול המוח היו לכתחילה ההעמדות על שתים שנמשכה כ2,000,000 שנים ואחר כך עשייה ושימוש בכלים ותקשורת קולית-דיבורית. הייתרונות שנותנות השפה, והחברתיות, הם בדיעבד, אבל יכולות עיבוד נתונים של מוח גדול - וכאן נחוץ להדגיש שגם 500 זה יותר מ400 (ראו שתי שורות קודם), ו800 זה יותר מ500 וכך הלאה - אלו יתרונות שנוצרו לא "כדי" אלא "כתוצאה מ", והוליכו בתהליך מורכב ליצירת שפה, ולייתרונות הנובעים ממנה, ביחס לאייפים חסרי שפה, אבל לא ביחס לזבובים.

       איזו תגובה מתנשאת,מעצבנת,יהירה, טרחנית ופלצנית.רצית לכתוב מאמר?כתוב אותו בבלוג שלך,לא כספיח לפוסט של כותבת אחרת, ובוודאי ובוודאי לא כספיח ארוך מהפוסט גופו! אני משער ,ללא כל קשר לאינטיליגנציה שלך, שהיא סביר להניח גבוהה למדי,שמספר חבריך מועט.

       

        21/8/08 00:06:

      איזה יופי!

       *

      תודה רבה חיוך

       

        20/8/08 17:16:

      על איזה ראש אנחנו מדברים?
        17/8/08 23:38:


      "היכולת ליצור רשת חברתית תלויה, אם כן, בתכונות האישיות ולא בפוטנציאל הקוגניטיבי כפי שבא לידי ביטוי בגודל המוח."

      חבל שלא שאלו אותי, בחינם הייתי אומרת להם איפה הגודל כן קובע. למה לחקור דבר כ"כ טריוויאלי, למה?

        17/8/08 22:05:

      האמת שמחת אותי.

      כבר חשבתי שבגלל שאני נמוכה

      המוח שלי קטן.

      אז לא.

      תודה לאל

      *

        17/8/08 20:24:

      צטט: מגית 2008-08-17 19:08:15

      צטט: bfou 2008-08-17 18:35:21

      בהתחשב בזה שלנשים יש מח יותר קטן (פיזית, רק פיזית, ואני משער שכך היות שגם שאר אברי הגוף יותר קטנים) ושנשים יותר חברותיות, היה יותר הגיוני לבדוק יחס הפוך!

       

      כשנאמר וגר זאב עם כבש זה כנראה בא מאדם לאדם זאב, אישה לאישה כבשה  :)

       

      בהתייחס לכך שחיים בעבר היו שבטיים, וכיום הניכור תופס תאוצה, גם לי נראה יותר הגיוני לבדוק יחס הפוך.

       

      חייב להוסיף גם: אדם לאישה - שפן.

       

        17/8/08 19:08:

      צטט: bfou 2008-08-17 18:35:21

      בהתחשב בזה שלנשים יש מח יותר קטן (פיזית, רק פיזית, ואני משער שכך היות שגם שאר אברי הגוף יותר קטנים) ושנשים יותר חברותיות, היה יותר הגיוני לבדוק יחס הפוך!

       

      כשנאמר וגר זאב עם כבש זה כנראה בא מאדם לאדם זאב, אישה לאישה כבשה  :)

       

      בהתייחס לכך שחיים בעבר היו שבטיים, וכיום הניכור תופס תאוצה, גם לי נראה יותר הגיוני לבדוק יחס הפוך.

        17/8/08 18:35:

      בהתחשב בזה שלנשים יש מח יותר קטן (פיזית, רק פיזית, ואני משער שכך היות שגם שאר אברי הגוף יותר קטנים) ושנשים יותר חברותיות, היה יותר הגיוני לבדוק יחס הפוך!

        17/8/08 18:16:


      גם למאמר אנקדוטלי יש מקום.

      מדע ללא הומור יכול לשעמם, לא? :)

       

      חבל שהמגיב שמעלי (שאיבלץ את העברית לרמות לא מוכרות לי) התעלם מהאנקדוטליות המפורשת, והלאה אותי בנסיון להבין אותו.

      אולי משום נפח מוחי הקומפקטי?

        17/8/08 11:51:

      לא הייתי מגיב על הבלוג הזה אילו לא הייתה חתומה עליו פרופסורית באוניברסיטה שוויצרית חשובה. כל כך הרבה דעות ודיבורים ופטפוטים מצויים באויר.

      שלום אלומית,

      לאמר שמוח גדול "נועד ל" זה טעות. לומר שתכונה כלשהי נוצרה משום שהיא נותנת ייתרון זה טעות. שתי האמירות האלה שמצויות בבלוג שלך נפוצות גם בספרות המחקר, ואף פעם הן לא מפסיקות להיות טעויות. מגולמת בהן התפיסה שהתכונה הנידונה התפתחה "כדי", כלומר שיש תכליתיות בהתפתחות האבולוציונית. אבל תכונה מתאבלצת "בגלל", בהינתן מערכת תנאים סבוכה מסויימת. וההתפתחות איטית ובלתי מורגשת. רק אחרי תהליך ארוך מאוד יכולה הצופה, למשל פרופסור למדעי המוח בציריך, לראות את התכונה.

      מכאן שהמוח האנושי גדול לא משום שהוא "נועד" נניח ליכולות חברתיות מסויימות, אלא משום שבתהליך התאבלצותו התקיימו מערכות תנאים סבוכות שבמסגרותיהן פעלה הביולוגיה ההומינידית להגדלת המוח, ותוך כדי גידולו נתאפשרו למוח יכולות שונות, שאחת מהן היא היכולת החברתית. המאמרים שאת סוקרת באמת אין תכליתם אלא לרפד את דרכם של אנשי אוניברסיטה לפרופסורות, וחבל להטריד כל אדם אחר באמצעותם. לעומת זאת הטענה של דנבר שמוח גדול תואם מערכות חברתיות עשירות נכונה, בתנאי שלא נערבב אותה עם "נועד". גם ביונקים אחרים, אנו רואים שבדרך כלל מתפתחות חברות בבעלי מוחות גדולים, אם כי זה רחוק מלהיות כוללני. על כל פנים בהשוואה של חתול (30 גרם מוח) לכלב (70-120) היכולות החברתיות של הכלב בולטות מאוד. 

      ההתעניינות שלי בנושאים האלה קשורה לכתיבה שלי על אבולוציית השפה - "קולות מגן עדן - האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה" - ושם כתבתי גם על נושא הבלוג הקודם שלך, מוחותיהם של בני שושלת ההומינידים. את כותבת בכלליות שמוח האדם החושב (הומו ספיינס) גדול בהרבה ממוח ההומינידים שקדמו לו. כמו שזה נכון זה רחוק מדיוק, כיון שנחוץ לראות גם את שלבי הביניים. מוח האוסטרלופיתקוס - שלב ראשון באבולוצית האדם מקוף - 500 גרם, 25% יותר משימפנזה, שהיא ככל הנראה הדומה מאוד לאייפים שמהם  הצטאצא האדם.

      השלב הבא - הומו הביליס - 600-800 גרם מוח. הומו ארקטוס - 800 - 1100 גרם. ספיינס (אנחנו) 1200-1400 בממוצע, עם טולרנס גדול. לכן בהשתלשלות ההומינידים ניתן לראות בבירור תהליך גידול מתמיד, וקרוב לודאי שהלחצים העיקריים שדחפו לגידול המוח היו לכתחילה ההעמדות על שתים שנמשכה כ2,000,000  שנים  ואחר כך עשייה ושימוש בכלים ותקשורת קולית-דיבורית. הייתרונות  שנותנות השפה, והחברתיות, הם בדיעבד, אבל יכולות עיבוד נתונים של מוח גדול - וכאן נחוץ להדגיש שגם 500 זה יותר מ400 (ראו שתי שורות קודם), ו800 זה יותר מ500 וכך הלאה - אלו יתרונות שנוצרו לא "כדי" אלא "כתוצאה מ", והוליכו בתהליך מורכב ליצירת שפה, ולייתרונות הנובעים ממנה, ביחס לאייפים חסרי שפה, אבל לא ביחס לזבובים.

        17/8/08 10:01:

      מ-ר-ת-ק!
        17/8/08 08:43:
      תודה למגיבים ולמככבים.  על הבסיס העצבי של אמפאתיה ראו פוסט קודם.
        17/8/08 08:36:

      העיסוק שלך בספירות האלה, אלומית,

      פשוט מרתק ומעורר מחשבה באופן תמידי.

       

      תודה לך על השיתוף!

      ללא קשר לתוצאות המאכזבות של המחקר שסיפרת עליו, אלומית, ברור שישנה נטיה בשנים האחרונות לבדוק יכולות חברתיות, ובהן היכולת האמפתית, ולקשרן לתכונות הישרדותיות שונות. היכולת החברתית, כפי שמתאר זאת יפה דניאל גולמן בספרו "אינטליגנציה חברתית", היא מהותית ומובנית לאדם. ככל שיכולתו טובה יותר - כך סיכויי ההישרדות, ההתקדמות והאושר שלו - גבוהים יותר.

        17/8/08 06:32:


      הכתיבה לך מדהימה

       

      וגם הבאת מידע מעניין

       

      אהבתי

        17/8/08 06:26:

      צטט: פתאום 2008-08-16 19:34:58

      הרעיון ברור ולא צריך מחקר מדע כדי להבין את הנתונים האלו. המחקר קצת מזכיר את חוקי הגזע - לא עלינו.

       אממממ.....

      איך בדיוק מזכיר את חוקי הגזע? בשום מקום לא צויין מחקר מוטה גזע, או לצורך העניין המחקר אפילו לא מתייחס למין אחד (גברים או נשים)...

      לגבי אמפתיה, זה ממש לא מדעי אבל כל הכלבים שגידלתי היו בעלי יכולות אמפתיות מרשימות בזיהוי התחושות של בני הבית, אז במקרה זה אני חושב שיש גורמים אחרים לאמפתיה מעבר לגודל המח.

       

      צטט: סגרתי ת'בסטה 2008-08-16 17:25:30

      קראתי שלאדם הניאנדרטלי היה מוח גדול יותר,

      ובכל זאת הוא נעלם, ואנחנו כאן.

       

       קצת סבלנות... וגם אנחנו נעלם.

        16/8/08 19:38:

      "התוצאות איכזבו:  נמצא מתאם נמוך ולא משמעותי סטטיסטית בין גודל הראש לאינטיליגנציה, אך לא נמצא מתאם בין גודל הראש או האינטיליגנציה לבין מספר החברים."

      אותי הן דווקא שימחו, חיוך

      מה אם אין לי הרבה חברים, זה אומר שהמח שלי קטן?מופתע

      טוב שזה לא כך!רגוע

      שבוע טוב!

        16/8/08 19:34:
      הרעיון ברור ולא צריך מחקר מדע כדי להבין את הנתונים האלו. המחקר קצת מזכיר את חוקי הגזע - לא עלינו.
        16/8/08 18:38:

      צטט: סגרתי ת'בסטה 2008-08-16 17:25:30

      קראתי שלאדם הניאנדרטלי היה מוח גדול יותר,

      ובכל זאת הוא נעלם, ואנחנו כאן.

       

       

      אז מתבקשת השאלה הכך-כך לא פופלארית ולא מקובלת: 

      אולי היו לו יכולות אחרות משלנו, שעם הזמן התנוונו?

      מה דעתכם?

        16/8/08 17:57:
      חברותיות, פתיחות ואמפטיה.... המממממ..... ראיתי אנשים שמזייפים את שלושתן בהצלחה. מעניין מה זה אומר על המוח שלהם.
        16/8/08 17:48:


      אלומית

      כך וכך את מרתקת בכתיבתך,

      אגב, בידיעה כללית מאוד, הכהאן שזכה בפרס

      מה היו המסקנות שלו שהיו מדהימות?

      משהו עם הרגש שהוא זה המכריע בסופו של דבר?

      לא ממש זוכרת למרות שקראתי והתרשמתי,

      מנסיוני הדל בעלי הראש הגדול היו רחוקים מלהיות אמפאטטים,

      את יודעת שאין לי להתווכח עם מחקרים,

      אבל נראה לי שהבית, ההורים, וההתפתחות של האדם עצמו בהמשך חייו,

      הם אלה שמשמעותיים מאוד,

      אשמח אם תפני אותי לעניין הכאהן

      תודה, ביי

      יוני

        16/8/08 17:31:

      אלומית,
      הפוסט אכן מעניין מאד.

      העובדות מעניינות לא פחות.

      עדיין מוח האדם משמש וישמש חמר למחקר רב כי רב הנסתר מן הנגלה, ועדיין, כך נראה לי, אין די כלים מדעיים כדי להגיע למלוא ידיעה בנושא. אבל עובדים על זה, ללא ליאות ומתקבלת במרוצת השנים עוד ועוד אינפורמציה.

      תודה, וחג אהבה שמח !

        16/8/08 17:25:

      קראתי שלאדם הניאנדרטלי היה מוח גדול יותר,

      ובכל זאת הוא נעלם, ואנחנו כאן.

        16/8/08 17:02:


      מרתק אלומית,

      מבלי לדעת דבר על כך - נראה לי הגיוני לבדוק את גודל האמיגדלה ו/או חלקים אחרים האחראים על הרגשות יכולים להצביע על תכונות חברתיות אלו - יותר מגודל או היקף כללי של הגולגולת.

      האם ניתן לבדוק פרמטרים אליו בבדיקות fM.R.I ? מה דעתך???

      חוץ מזה,

      פעם שמעתי שככל שיש לאדם מצח גבוה יותר - מצביע על רמת אינטלגטציה או תפיסה גבוהה יותר, כלומר האונה המיצחית הפרה-פרונטלית האחראית על עיבוד המחשבה נמצאת שם, או לחילופין לבדוק את גודל ההיפוקמפוס, הנמצא באונה הטמפורלית, מה את אומרת על זה?

      .

      אוי כמה שהייתי רוצה להיכנס לך לתוך המוח ולדעת את כל מה שאת יודעת...

      או לפחות להיות זבוב על קיר המעבדות בהן את עובדת וחוקרת חיוך

      .

      תודה, ריגשת אותי וגרמת לי לאמפטיה גבוהה כלפייך

      עידית

        16/8/08 17:00:

      מוח גדול נועד לספק תשובות לסביבה הולכת ומורכבת.

      הסביבה של בני אנוש מעוצבת במדה רבה על ידיהם.  על כן מורכבותה הולכת וגדלה.

      מורכבות חברתיח עולה עם קשר למגוון חברים וסוגיהם, ולא למספרם.

      ככל שמגוון החברים גדל, אדם זקוק לתכונות אישיותיות מתאימות: מבחני אישיות הראו קשר בין היכולת לקיים קשרים עם מגוון חברים לבין סוגי אישיות, מוחצנות, כישורי תקשורת בין אישית ואף כישורים "פוליטיים-ארגוניים".

        16/8/08 16:25:

      מה אכפת לי המוח שלי יקירה כשיש לי באמת הרבה חברים
        16/8/08 16:20:

      כאילו   דה....

       

       

      חגיגה  של  אהבה

       כל ימות  השנה

       

        נשיקהרגוע

        16/8/08 16:19:
      אמנם "בשביל לדעת שאין קשר בין כמות הזרע לאינטיליגנציה לא צריך מחקר מדעי במימון ממשלתי" - אבל איזה כיף לא נורמלי לדעת שמשלם המיסים משלם לך בשביל להביא ביד.לשון בחוץ
        16/8/08 16:06:

      הכתיבה שלך מאלפת,

      אני גרופי שלך..

      חייכת אותי,

      שבוע קסום,

      ואנא עדכני אותי בכל מחקר מעניין אותי מאד.

        16/8/08 15:58:


      "...כלומר, לנבדקים חברותיים ופתוחים היו יותר חברים.  היכולת ליצור רשת חברתית תלויה, אם כן, בתכונות האישיות ולא בפוטנציאל הקוגניטיבי כפי שבא לידי ביטוי בגודל המוח"....

      היית שולחת אותם אלי, הייתי חוסכת להם את כספי המחקר. צוחק

      _________________________________________

      אני אוהבת את הפוסטים שלך. מעניינים מאוד.

      *

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין