| 4 לפנות בוקר. נישאת על רוח לילה חמימה במיוחד, התעופפה רקדיאלה לתוך חדר השינה דרך החלון הפתוח, והתמקמה על חזהו הרחב של הגבר הצעיר, השקוע בתרדמה עמוקה. לקול נחירותיו הקצובות פתחה בתרגילי החימום המסורתיים שלה, מסחררת את רגליה בפירואטים מרהיבים, כשאבקת כוכבים ניתזת מכנפיה כמו מזרקת זהב. המשימה האחרונה למשמרת לילה זה עמדה להתחיל.
בעומדה על רגל אחת בנעל הריקוד הוורודה שלה, יכלה לראות בבירור את חלומו של האיש הצעיר עולה כבועה ססגונית מעל ראשו. רקדיאלה כבר התרגלה בשנות עבודתה כרוקדת חלומות בכירה במימד החמישי לחלומות אופייניים לגברים צעירים. אישה, גוף עירום, מוסיקה שמימית, והחולם מככב בתפקיד ראשי ופעיל...
לאט ובעדינות רבה, החלה לרקוד את החלום, מקפידה לכלול בו כל פרט מהחלום. כן, בהחלט, היה זה חלום אופייני לאיש צעיר. רקדיאלה רקדה אותו פוסע באחו ירוק לבדו מחפש את אהובתו המטושטשת באופק. היא רקדה את לבו הפועם בהתרגשות של חיפוש, את רגליו החסונות גומאות את הקרקע, מטפסות על הרים, יורדות לעמקים. היא רקדה את עיניו הירוקות התרות אחר אהובתו במרחק, את מחשבותיו, געגועיו, כיסופיו.
ביראת כבוד חוללה את מוכנותו הנפשית לאהוב, את אופיו נדיב הלב, את יכולת ההענקה שלו לזולת. דקות ארוכות עברו, והאהובה הלכה והתקרבה מהאופק לעבר החולם. פניה הפכו יותר ויותר צלולים וברורים. עוד מעט והמשימה תגיע לשיאה עם האיחוד הנכסף של החולם עם אהובתו, ורקדיאלה תוכל לרשום עוד דיווח מוצלח ביומן המשמרת שלה. רקדיאלה הושיטה את ידיה לעבר האהובה והנחתה אותה בעדינות לעבר הגבר הצעיר לכיוון מה שנראה כהפי אנד המושלם, כשלפתע משהו השתבש! השתבש מאוד!
תחילה סירבה רקדיאלה להאמין למראה עיניה, ונאלצה ליצור "קלוז אפ" מוגדל במיוחד, אך לא רק שזה לא שינה את מה שראתה, זה רק אושש את המראה המזעזע שהתגלה לה. כי מולה, בהגדלה של פי 10 אלפים, צפתה רקדיאלה בפניה שלה...אוי ואבוי! כל הביצוע המעולה של המשימה התאדה כמו אבק כוכבים, וזה מבלי להוסיף את העונש הנורא הצפוי לרוקדת חלומות המפרה את החוק – לעולם לא לערב יחסים אישיים עם החולם בזמן עבודה!
רקדיאלה עמדה ללא נוע, חיוורת ונסערת. ראשה הלם כגלגל, ומחשבות איומות של העפתה מהעבודה והגלייתה למימד השמיני הנחות, חלפו במוחה בזו אחר זו, מרושעות, ושמחות לאידה. לא ייתכן שהקריירה המזהירה שלה כרוקדת בכירה תיקטע בגלל איזה חולם טיפש! רקדיאלה התבוננה באיש הצעיר, שנחירותיו פסקו עם עצירת הריקוד של חלומו. ריסיו זעו. פיו מלמל הברות קטועות. מה עושים כעת? לו רק הייתה יכולה להיראות אחרת מאותו דיוקן של אהובה, אז זו לא הייתה היא...
השניות חלפו במהירות אכזרית. אם תעבור דקה תמימה מרגע הפסקת הריקוד, תהפוך רקדיאלה לאישה בשר ודם, תוצאה מרה ממוות עבור מלאכית בעלת יחוס ומוניטין כמוה. אם תמשיך בריקוד ותרקוד את עצמה מתאחדת עם החולם, תבלה את שארית חייה בין גדולי הפושעים במימד השמיני. כל אפשרות נראית גרועה מהאחרת...השנייה האחרונה עברה. תם הזמן!
רקדיאלה פקחה את עיניה כשתחושות בלתי מוכרות מתפשטות בגופה. גופה הבלתי מוכר, שעליו הומטרו כעת, עם זריחת השמש, נשיקות וליטופים בנדיבות. היא הושיטה יד ענוגה ונגעה בשפתיו החושניות של הגבר הצעיר והחסון שלצדה, במיטה. מי, לכל השדים והמלאכים, המציא את השטות הזאת, שלהיות אישה בשר ודם זה כל כך רע?
* הסיפור נכתב בהשראת ציורה של האמנית "נפרטיטי" (רפאלה) - פיות, מלאכיות, מרקדות בגן קסום (הציור נושא אנרגיה של הגשמת משאלות, אז כדאי להתבונן בו שוב ושוב!) כל הזכויות (לסיפור)שמורות לאלומה עברון (c) |