ילד יקר שלי

מבלי לבקש נכנסת לתוך מערבולת של כאב,של אבלות ואבדון.ואני תועה בין כל הרגשות האלה שמציפים אותי

ביום יום.

לפני כמה ימים הינו המסיבת הסיום שלך,רגע לפני שאתה עולה לגן חובה.ישבנו בגן עדן,אוירה פסטורלית,משחקים פעילויות,כל מה שילד בן 5 יכול לבקש.ובאמת שנהניתי ולרגע קט השארתי את הכאב במקום אחר ונתתי לשמחה לחדור אליי ולשתף איתך פעולה.ואז ברגע של רגשנות אמיתית,הגננת המדהימה שלך נפלה לתוך זרועות אימה,והן התחבקו והתנשקו וראיתי את כל האהבה שיכולה להיול בין אמא לבתה,ואני פרצתי בבכי.אתה הבטת עליי והפנית את ראשך לשבריר שניה ואז הבטת בי שוב,שאלת אותי אם אני בוכה ואמרתי לך שכן,שאלת אותי למה?ואמרתי לך שאני בוכה מהתרגשות,משמחה,שגדלת כל כך ואתה עולה לגן חובה ואתה עשית פרצוף של מבין ושאלת אותי אם אני בוכה בגלל שממה מתה?אמרתי לך שגם , ואתה אמרת בנימה בוגרת שזה בסדר אם אני בוכה כי אני מתגעגעת לאמא שלי ומותר לי לבכות ולהיות עצובה ושגם אתה קצת עצוב ומתגעגע,ובלילה כשהכוכב של ממה מנצנצץ רק בשבילך אתה מדבר אליה ואומר לה שאתה מתגעגע ורוצה שהיא תנוח ותשמור עליך מלמעלה.וגם השנה, יש למדינה שלנו יום הולדת והיא בת 60 ולכן היא יכולה לבקש כל משאלה שתבחר ואתה רוצה שהמדינה תבקש שממה שלך תחזור אלינו...

לפעמים אני תוהה מי בינינו הבוגר והמבין,כי אני מוצאת את עצמי מנוחמת ע"י ילד בן 5 .

אני מנסה למצוא את הדרך חזרה ואתה גורם לי למצוא אותה,לפעמים אני רואה עיגולים של שמחה כמו בשיר ואני יודעת מה הם אומרים.

לראות אותך גדל באושר,מחייך,שן שנפלה,עוד ציור שציירת ומעיד על כשרון יוצא דופן,עוד משהו שבנית או רעיון שהגית,גורמים לי לראות עיגולים של שמחה שעוד מעט יפרצו החוצה ,יגדלו ויהפכו לשמחה אחת גדולה.

אני חושבת על אמא שלי ונזכרת כמה רצתה שיהיה לי טוב ואהיה מאושרת וכמה עשתה בשבילי כדי שארגיש כך,אסור לי לאכזב אותך אמא

אני כל-כך מעריצה אותך על מה שהיית בשביל כולם ועל מה שהארת לנו אחרי לכתך,מפעל חיים.

"מסכן רק מי שמת" נהגת לומר ולא רצית שמישהו יתאבל עלייך

אבל אמא הכאב...הכאב...

לפעמים אני כל-כך מתגעגעת ורוצה לחבק אותך אך הכי קרוב זה לחבק את מקום משכבך הקר, המלנכולי,כמה פרחים ששתלנו אצלך לא יתארו את מה שהיית בשבילנו.

אז אני יכולה לחבק את הכרית שלך או לפתוח את ארון הבגדים שלך ואז עולה גל של ריח שלך מהבגדים שמעביר בי צמרמורת,כל כך חי איך יכול להיות שאת מתה?

הגדולה שלך לא ניתנת לתיאור ואני רוצה שתדעי שאני מעריצה אותך ותמיד אמרתי לך שאת החיים שלי.

כתבנו על מצבתך:"רבות נשים עשו חיל ואת עלית על כולנה"

כל כך את.

ולך בן יקר אומר כמו בשיר:

"יהללו,יהללוך מלאכים"...

מבטיחה לחזור בהקדם,רק צריכה עוד קצת זמן,לאחות שברים,להתמודד.