כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
הסירנה
מי שפוחד משוטרים שלא יסע לבד במכונית.או שלא יסע.ואם את ממהרת לעבודה או ללימודים? הסירנה בקעה ממכונית שנסעה בצמוד אלי.את תנועת היד שרמזה לי לעצור בצד ראיתי. הכובע הסתיר מעט את הפנים.הסירנה פסקה. לרגע, עשיתי עצמי כלא מבינה והמשכתי לנסוע. שוב פצחה הסירנה. הבטתי לצדדים וראיתי שוב את תנועת היד המסמנת לי לעצור בצד.חייכתי. עכשיו, הוא כנראה כעס.עקף אותי, וחסם את דרכי.עצרתי. גם הוא עצר.חיכיתי.גם הוא חיכה.המצאתי לי סיבות מדוע אינני יוצאת מהמכונית ובינתיים חיפשתי את תעודת הזהותשלי ואת רשיון הנהיגה.אלו לא נמצאו באותו רגע ברשותי (או, כך לפחות היה נדמה לי).בעודני ממשיכה לחפש את התעודות כיסה צל את חלוני.הבטתי.הוא סימן לי בידו בתנועות עגולות לפתוח את החלון.-מדוע אינך יוצאת-אני מחפשת את התעודות-עברה שעה. אפשר לקבל את התעודות-איזה תעודות אתה מבקש-את אילו שאת חיפשת-אז זהו, הן אינן בתיק, נדמה לי-אינן, או נדמה לך.-נדמה לי.-או.קי. תחפשי. יש לי זמן.הוא היה יפה. ומעצבן. לא הבנתי מדוע עצר אותי.האמת היא שהדיאלוג הזה כלל לא הרגיע אותי, משום שעיניו הכחולות שלא הרפוממני, ומשום שגלי ים שוצפים, כרישים וחיות טורפות אחרות ניבטו מהן, ונראו מאיימות ומרושעות, וכמי שהיתה מועמדת יותר מפעם אחת לשלילה, היה זהאחד הרגעים המפחידים ביותר בשנים האחרונות לחיי הארוכים......בפעמים הקודמות נחלצתי מעונשו של הקולגה בזכות החיוך הרחב וקולי המתרפס.אולם עיניו של הנוכחי אמרו לי, אין סיכוי.הוא עומד לידי, ממתין ואני מחפשת. שפכתי את כל תכולת התיק על מכנסי, בוררתחפץ אחר חפץ, דבר אחר דבר.לבסוף מצאתי את תעודת הזהות ובתוכה הרשיון. הושטתי לו את התעודה.לקח את התעודה, פתח אותה והביט בה והביט בי והביט בה והביט בי.מאוד, מאוד רציתי לשאול האם קיימת איזו בעיה. והוא מביט בי ומביט בה.פתאום הוא פרץ בצחוק. נבהלתי. צחוק כזה מרושע. או כך היה נדמה לי.הושיט לי את התעודה פתוחה ואמר אם זו אימך - אינך דומה לה.ידעתי שאם התעודה של אימי עימי, גם התעודה שלי תימצא. מצאתי אותהוהושטתי לו. הביט בה והביט בי הביט בה והביט בי.ואמר, לא השתנית. חייכתי חיוך קטן, עדיין מפוחדת מעיניו הבורקות.-דיברת בטלפון בשעת נסיעה-אני אינני מדברת בטלפון בשעת נסיעה (שיקרתי. אולם, באותו רגע – לא דיברתי בטלפון בנסיעה).-תראי לי בבקשה את הטלפון שלך. הראיתי.צדקתי. הצג הראה שיחה שיצאה מהמכשיר שלי לפני שבע עשרה דקות.-אהה. אז לא חגרת חגורה.-מתי-כשעצרתי אותך-מתי היה לי זמן לחגור, אתה רואה שאני חגורה.-אהה. לאן את נוסעת-הביתה-יש לך אויר בגלגלים?-אני נוסעת לא? (אני חושבת שכבר רציתי להתרגז)-או.קי. אז תיזהרי בנסיעה. ותיזהרי לא לדבר בטלפון ולחגור חגורה. ושיהיה לך יום טוב.-ושיהיה לי אויר בגלגלים (צרחתי בחלון סגור) לא לפנישהתבלבלתי. ופתחתי במהירות את החלון.-תאמר לי בבקשה, אדוני השוטר מדוע עצרת אותי?-היה נדמה לי שחברה שלי.-................-סליחה-לא חשוב. נסיעה טובה. בבית, בערב סיפרתי על השוטר האדיב וכולם צחקו. חלפו שבועיים.קטנתנו, חובקת חבר חדש מזה מספר חודשים וממאנת להכירו לנו מחשש שנתמכר,מודיעה שביום שישי, לארוחת הערב המשפחתית, יצטרף חברה החדש.כל בני המשפחה הענפה מתחילים לחבר בדיחות על חשבונה והקטנים מתחיליםלחבר עליה שירים ולהכין הצגות לפני החדש. שישי בערב. כולם ישובים בסלון. בחוץ נשמעת חריקת בלמים. חולפות שניותוהדלת נפתחת. -שלום לכולם, תכירו, חבר שלי, יונתן.התעלפתי.העינים הכחולות אצלי בבית. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מחבקת את כולכם חזק חזק
לא נותנת לאף אחד לפגוע.
תמיד היא עקפה את כולנו בסיבוב
וכשהיינו קטנים אז כל הבנים (של חברים, לה אין יש לה רק בנות) רצו לנסוע איתה באוטו "כי היא לוחצת על הגז..."
יש אצלך יותר מזוג אחד של כחולות
פרטי נמקי והסבירי (איזה באסה שאת אמא שלי ולא אני שלך- הייתי כבר מראה לך מה זה)
זה טוב זה