אופק רחוק
פוסטים אחרונים
- סוף נובמבר 2/12/08
- יום שעובר 11/11/08
- נס 8/11/08
- השמיים הם הגבול 31/10/08
- גורל 22/10/08
- פרידה 6/10/08
ארכיון
השקט שאחרי הסערה
השקט שאחרי הסערה יש בו משהו מיוחד , יש בו משהו שונה בשקט שאחרי הסערה. יש לו אופי משלו וניתן להתחבר אליו בקלות. אסור להלחם בשקט שאחרי הסערה, טוב לקבל אותו להינות מהיחודייות שלו ולאמץ אותו חזק ללב כידיד. בזמן הסערה לא ניתן לראות הרבה, אותה מטריה מתנפנפת או איזה גשם טורדני את הכול מסתירים מעינינו . לפתע העץ השבור, שיחים שנעקרו יוצרים נוף חדש ומסקרן. ריח נקי נישא באוויר וניתן לראות בקלות למרחוק. בל נטעה הנוף אינו משתנה בהרבה אך צלילות האויר מאפשרת לראות מעט אחרת נוף איליו הורגלנו בימים כסדרם, נוף אותו הכרנו כיחיד שקים. לעיתים שינוי קטן שהטבע ייצר מדגים שינויים של עד כדי נוף לא מוכר אך לרוב חשוב בעיקר לנתח לאן תשאף להגיע כך שבסערה הבאה לא תהיה שוב פגיע. יחד עם זאת חברים ידידים אל תחששו בקרבת סערות למצוא מקום פחות או יותר נוח אשר יאפשר למצות את הכוח כן בדיוק של אותן סערות הנותנות אנרגיות לכל הבאות. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה השקט הלוחש באוזני
מילות אהבה חמות
היו גם היו סערות נוראות
אבל עכשיו יש רק
שמחות
ואחרי הסערה
יש שקט שוקק
את לבי הוא לוטף
ומנשק
אני פוחדת מהשקט הזה.........
יודעת שצריכה לחפש לי מחסה,
למרות שמנסה להשתלב בנוף
אך תמיד יש את קריעת הענפים שיש מסביב,
יש את העצים אשר נעקרים ממקומם הטבעי,
יש את הדברים האחרים אשר מתהפכים מסתובבים
ואף פעם לא חוזרים .............
זה מפחיד הדבר הזה....
השקט הזה הינו מתנה , כדי ללמוד להנות ממנו למצותו עד תום
זו מנוחה, שלוה, החלמה, השלמה...
לאחריו גם ניתן להנות מפריחה מחודשת
ההתנסויות בסערות, בשקט שאחרי, בואקום. הפחדים, הטלטלות, איבוד השליטה, השינויים... המצבים שאנחנו בורחים מהם כל כך, ויחד עם זאת מרחיבים את הגבולות שלנו למקומות שלא היינו מגיעים אליהם לבד. התגובה שהינה לא טבעית אבל כנראה הכי מאתגרת ונכונה היא האפשור למצב לקרות, לתת לו להציף אותנו ולשחרר כשסיים, ההבנה שהפחד תמיד יותר גדול מהחוויה עצמה, ההתמסרות להתרחשויות.
כיכבתי!
קריאת הפוסט הזכירה לי את המשפט:
אם אדם עומד על דעותיו בכל תנאי כעץ זקוף עלול להישבר בעת רוח סערה....
לעומתו אדם המתאים עצמו לסביבה... דומה לעץ המתנועע בכוון הרוח... והרוח לא תשבור אותו.....
כמו בסופת טורנדו..... שבאה.... מתקרבת מהר בעוצמה..ענק....מרהיב....מדהים........מרגש.....רואים את ההתחלה.....ולא יודעים את הסוף....את עוצמת ההרס....ונעלם.......
והשקט הזה....השקט.
אחזור ל*תודה !