"המהירות מהשטן" אמר לי פעם סבי ז"ל

אבל אני ראיתי זמן.

שעידן סבי ואבי הפכו עולם נעלם

שהמרחק מחק זמן

פרקתי הבזק ברק

שם נדחק  רטן על פרשת דרכים

ויילל וחרק  מלסת תן

ניצוץ בנוף הגן

לפעמים נסיעה היא חיים ומרחק

בממד המרחב

שזכרון אב עוד נוף קטר מושך

אורך נתון

שעליו רב הנסתר

ויש להציב בנוסחה נעלמים של צליל פעמונים

ולעטר ולכסות בעלים תלויים

כגנים תלושים

כללים להולכים במשעולים 

שפעמוני ענבלים נוטשים צוואר רך של רחלים

והחושים מערפלים כראוי;

צליל שלא נמחק משתיקת הכבשים

שהאנשים לא יבינו אם זה כלל

או בכלל מה נאמר כאן

כמו חריזה שמעיזה לא להגיד ולא להעיד

במשפט המלך דבר

רק להניח אריזה לחתוך בעליל בעולל

ולהכריז על עוד העתק מלל עתיק

המונח לנוכח קיר ושערי העיר

שעל חומת תילה נותרה מילה

כמו שירה

כמו איש שירה מלוע

והותיר אווירה אוורירית וריקה מקליע

שלא אומרת ליודעי דבר

איי מתי הערב יורד

והחרב על מה מתהפכת והופכת

את הבטן

מה פוגע ומי נע בתדר האור

הקול לאמור או רק נוגע

בהד  הקור

במהירות ההיא היה זמן

מרחק מדוד מתו הפן,  שעה מהדעת

דקה מהרקה

שעדר נופל שדוד

מקולות להקות התן 

שהזמן הזה עודו עונד מחוג ודוחס

כוכב קורס

כלועס עשב ומעלה גרה

שדקה אחת חוברת לאחותה

בורא שעה עגולה מרוחה של דמות בוכה

שזמן נכה צחק ודחק מרחק

ורחק במהירות האור

ושב חזר למקור

אל בור אל חור שחור

אל ראשית בראשית

והרשות תוהה בטעייה  

היכן הייתה נתונה

שאלת התכלית

אם מתונה או מפץ מנופץ הייתה

מרסיסי מסיסי הכפור

אם עודה מפשירה על ראשית בראשית

שם אמרתי עד שתחליט

הדעת

שאיש לא יבין מה מוטמן

ומה ניתן בעליל להכיל

ולהציל

אם צליל או אוויר רעיל

שהמרחק ישחק בקו האופק

שהדופק יספוג שמיים ומים

וחיים שלמים

משמיא

בגלים ושמש אדומה

על אותיות מדף גמרא

ועל ועד שהיה או לא היה בדברו

או בדברה יחשיכו או יאירו

על שקרה

בעירפול הזה

שאין בו עוד פילפול

יפול החול על העיניים

ורסיסים יעפעפו יאבקו באבק

שעוד דמות תניח אורה בחשיכה אקראית

אני אגיד שהיית וראית

וראיתי

והייתי

וערתי בנוסחה

שמסכה יום בלילה ולילה רתוק

שזמן שחוק היה הדוק בתוככי מרחק
ומה שנשחק נסחר אחר הדברים

חומרים ממוחזרים

תווי פנים נגיעות זרים

זרמים רטטים  יפרמו

בפשר הקשר הזה גבהים

יניחו רף חדש שישבור

שיאים

מישהו ידחס עיסת תאים

לדף נוסף

מים יציפו איים

אתותים  תת קרקעיים יפגשו את השמש

בנפילות האופקים

נמש כתם אחרון

יפול בוהק מאור

על המרחק

ירצד צהוב על חיוורון העור

בתורת המשחקים

המשבצות יתחלקו למשולשים

חוקי המישור והנדסת המרחבים

יספרו כי דרך שתי נקודות

באין קו רציף

נופלות גם אותיות מתוככי השמות

בסוף הנוסחה המוסכת  

ומוסרת מהות

תעלה  ככלות הכל הזהות

ללא שם וללא תואר

מוהר תניח באין מבקש

שם תאיץ הדעת במהירות

ותבהיר ותגיד ותלעיט על כורח וההכרח

ותעיד שהמרחק מחק זמן

והשטן צחק ולא היה עוד נעלם

בפתגם

בפשטות ניתן יהיה להגיד

שהשחור גמע ולגם בלבן בלהטוט

והיתרון היה מצוי בפתרון אחרון

ששם אפשר לצבוע כל גוון

ולהגיד היה כאן ערפל נופל

היה אד ענן

ומכאן לבאות לבקש  כיוון

אות ומופת

או סימן לופת

ציון  עבר בזמן