"אני מאוד מודע לעצמי" הוא משפט ששמעתי. רבות.
בדרך כלל, זהו משפט חיזוק התקפות של מי שתיכף ומיד ישחרר עדות עצמית.
האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת?
האם ישנה הסכמה בין מי שמעיד על מודעותו העצמית המפותחת לתפישת השומע על מידת המודעות של המעיד?
האם מי שחושף/ת את מה שמייחס לו כשלון, שמייסר עצמו, שמפחית בערכו, מבטא מודעות עצמית? האם מודעות עצמית היא נבירה במצבים רגשיים לא נעימים, שמעצם הנבירה בהם, מופקת ההנאה?
מרץ 2007 |