ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
לאחר שפרש באמצע שנות ה-60 לחייו, דהר הרב בנימין בלך, רב קהילה ומרצה באוניברסיטה, על רכבת ההרים של העושר כלפי מעלה, אל הפסגה, ואז התרסק בתלילות ובאופן מפחיד ביותר בתחתית.
הדיבר האחרון עשרת הדיברות מסכמים את השיעורים החשובים ביותר בתורה כולה. התורה אומרת לנו, כי דיברות אלה ניתנו על שני לוחות, חמישה דיברות על לוח אחד וחמישה על הלוח השני. הסיבה להפרדתם נובעת מהעובדה, שהם עוסקים בשתי קטגוריות שונות. חמשת הדיברות הראשונים מלמדים אותנו על האחריות שלנו כלפי האלוקים, כשהחמישה האחרונים, מסכמים את המחויבויות שלנו כלפי אחינו בני האדם. הדיברות האחרונים מתחילים משלוש אזהרות, הכוללות עברות רציניות ביותר: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב. לאחר מכן, מגיע הדיבר המבטא אחריות מוסרית גבוהה אף יותר: "לא תענה ברעך עד שקר" , המלמד אותנו, שאנו עלולים להיות אשמים בגין דיבורים שהם דיבורי חטא. עם זאת, הדיבר האחרון, לפי הפרשנים, נועד להביא אותנו לדרגת הקדושה הגבוהה ביותר. הוא דורש, שלא נשלוט רק במעשינו ובדיבורינו, אלא גם - במחשבותינו. דיבר זה מתייחס לחולשה אנושית אוניברסלית ומציב את העובדה, כי ללא ספק יש באפשרותנו להתגבר עליה: "לא תַחמוד בֵית רֵעֶךָ, לא תַחמוד אשת רֵעֶךָ, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך".
חמשת החוקים המרכזיים האלה העוסקים ביחסים בין-אישיים, מגיעים ברצף ברור והגיוני. הם מובאים בבירור מן הקל אל הקשה. לא לרצוח? אין בעיה, זה קל למדי. ניאוף? טוב, בשביל זה צריך להתאמץ קצת יותר. לא לגנוב כלום, אפילו לא סיכות לשדכן מהמשרד? זה כבר קשה למדי. אני לא יכול לשתף אחרים ברכילות עסיסית ששמעתי רק בגלל שאני לא בטוח שזה נכון במאת האחוזים? זו בוודאי בדיחה. והאלוקים עוד מצפה שלא אחמוד את ביתו של רעי או את מכוניתו? נו, זה כבר ממש מה שנקרא למתוח את החבל. זה לא מוגזם? חוקים אלה, בדיוק כמו פעילות גופנית, מגיעים לרמות מורכבות יותר. מסיבה זו הם מופיעים בזה אחר זה. לימוד בדרך מעוררת השראה אולם, מלומדים מציעים דרך אחרת להתייחס לרצף זה של דיברות. ניתן להתייחס לדיברות 6-10, המופיעים על לוח הברית השני, כאל ניסיון ללמד רעיון מעמיק, אם נבחן אותם בסדר הפוך, מלמטה למעלה. כדי להבהיר את העניין, נפרט את דיברות 6-10:
כשמתבוננים בדיברות אלה מהסוף להתחלה, מבינים, כי מה שהתורה מלמדת אותנו בדרך מעוררת השראה, היא ההבנה לגבי שורשי הרוע של הטבע האנושי. כיצד מסוגל אדם לרצוח אדם אחר? כיצד ניתן להצדיק חוסר נאמנות ולשכב עם אשת רעך? רצף הדיברות מלמד אותנו, כיצד לרדת לעומקם של מעשים בלתי מובנים לכאורה שכאלה. בדיוק כפי שיסודות של בית נמצאים בתחתית, כך הסיבה לפשעים נגד בני האדם, נמצאת בעשרת הדיברות, המהוות את יסודות המוסר האנושי. שורשי העץ אחראיים לכל מה שמתרחש לאורך הגזע ובהמשך הענפים ובאותו אופן, "שורש הבעיה" של כל החטאים המרכזיים הוא - החמדנות. אתם אומרים לעצמכם, שזה מגיע לכם יותר ממה שזה מגיע לאחרים. הקנאה גורמת לכם לנסות להשיג את מה שאתם רוצים, על ידי מתן עדות שקר בבית המשפט. אם זה לא עובד, אתם מרשים לעצמכם לגנוב. אם מושא תשוקתכם הוא אשתו של מישהו אחר, החמדנות שלכם מובילה לבגידה. ואם אף אחת מדרכים אלה לא מצליחה, הפתרון היחיד לתשוקתכם שאינה יודעת שובעה הוא רצח. מסיבה זו, לא תחמוד הוא הדיבר החותם את עשרת הדיברות. זהו הסוף, כמו גם ההתחלה. זהו הדיבר התובעני ביותר והוא מסכם את הרשימה של כל הדיברות האחרים, כיוון שהוא המפתח להפרתם, ה"יסוד" למניע שעלול להוביל לרצח. האובססיה שלנו לצבירת עושר אינה קשורה כל כך לרצונות האישיים שלנו, כפי שהיא קשורה לסירובנו, לכך שיהיה לנו פחות ממה שיש לאחרים. מסיבה זו קיימת בעולם, תעשייה של מאות מיליוני דולרים, שמטרתה היחידה היא תעמולה למען הקנאה - קבלת הדיבר העשירי החדש, שהתעלם באלגנטיות מן המילה "לא" בדיבר המקורי והפך להיות: "תחמוד!". שם תעשייה זו הוא פרסום. מטרת תעשיית הפרסום, כפי שהודה בכנות ב. ארל פאקט, נשיא רשת חנויות גדולה, היא: "המשימה שלנו היא לגרום לגברים ולנשים להרגיש לא מרוצים ממה שיש להם". "אני חייב שיהיה לי..." מדי מספר חודשים, אופנות משתנות. משהו שהוא "אִין" היום, הופך ל"אאוט" למחרת. שבוע אחד אתה זוכה לקיתונות של בוז אם אינך נועל סוג מסוים של נעלי ספורט ובשבוע שלאחר מכן, אתה זוכה לתואר המפוקפק "חְנוּן", אם לא עברת למותג אחר. מדוע אנו חייבים תמיד להחליף את מה שיש לנו? כיוון שעסקים גדולים זקוקים לצרכנים. לכן, יש ללמד את הצרכנים מה הם צריכים, במקום לענות על הצרכים האמיתיים שלהם. זה לא סוד גדול איזה רגש מנסים לעורר בנו. גוצ'י היה אמיץ דיו להודות בכך, כשהוא קרא לבושם החדש שניסה להפיץ בשם Envy (קנאה). מדהים, הרי מה שהתורה זיהתה כגורם הבסיסי לסבל האנושי - חטא הקנאה - הפך לאותו רגש שעידן הפרסום מנסה בכל כוחו לעודד אותנו לאמץ. כמה פעמים ביום אנו שומעים שאיננו יכולים להיות מאושרים עם מה שיש לנו, כיוון שלאחרים יש יותר? תומס קלאפ פאטון, בספרו "מדיניות הקנאה" מספק את הנתון המדהים, שהאמריקנים נחשפים לכ-3,000 פרסומות ביום. 70% עד 90% מדפי העיתונים הגדולים הם למעשה פרסומות, לא חדשות. המסר התת-הכרתי הוא תמיד זהה: בין אם אתה זקוק לכך ובין אם לא, אל תישאר בלי הדברים שיש לאחרים. מתי מספיק זה באמת מספיק? אם התשוקה למשהו מבוססת על צורך, אז מילוי הצורך יביא לתחושת סיפוק. אולם, אם המטרה היא להתגבר על הצורך לחמוד את רכישותיהם של אחרים, אז אנו נידונים מראש לאכזבה ולחוסר סיפוק שרק ילכו ויגדלו. תמיד יהיה מישהו שיש לו קצת יותר - מספיק כדי לעורר בנו קנאה, שתמנע מאתנו להיות שבעי רצון ממה שיש לנו. הניו-יורק טיימס ערך ראיון עם איש בשם נלסון פלץ. בתור אדם שהשקיע בחברות כושלות בשנות ה-80 של המאה הקודמת, הוא הופיע ברשימת המנהלים העשירים ביותר במשך קרוב לעשר שנים. הונו הוערך בכ-890 מיליון דולר (נטו!) אולם הקשיבו לדברים שאמר בראיון: "בימים אלה אני כמו כסף קטן. אני רואה בחורים צעירים ששווים 3 מיליארד, 4 מיליארד דולר ואני חושב לעצמי, איפה טעיתי?" לא משנה שנלסון פלץ לעולם לא יהיה מסוגל לבזבז את כל הכסף שיש לו. במרוץ אל העושר יש אנשים שעקפו אותו, כך שהקנאה הופכת אותו למפסידן בעיני עצמו. התמכרות לקנאה אם אתם זקוקים להוכחה חותכת נוספת לאופן בו שולטת החמדנות באנשים - אופן המנותק לחלוטין מההיגיון - חשבו על אינספור האנשים המכורים לאתרי קניות באינטרנט ולמכרזי קניות. הם מודים בכנות, שאינם מסוגלים להימנע מקניית דברים שאינם זקוקים להם ושאינם יכולים להרשות לעצמם. מדובר באנשים שכבר אין להם מקום פנוי בבתיהם לאחסון כל הדברים שהם קונים. אין להם אפילו זמן לפתוח את הקופסאות! עליהם לשכור מקומות אחסון למען רכישותיהם. למרות זאת, הם ממשיכים לקנות ולקנות. הבעיה היא, שלאנשים אלה יש הגדרה מוטעית של ערכם העצמי. כאילו תת-המודע שלהם אומר להם, "לעזאזל המחיר. אני רוצה שאחרים ידעו שאני טוב בדיוק כמוהם". אנשים הסובלים מהתמכרות לקנאה, מקפידים להעביר את ההתמכרות בתורשה לדור הבא. הוול סטריט ג'ורנל זועק בכותרת ענקית את החדשות ש"חברה איטלקית מציגה את המראה המחויט להורים מפנקים". המודעה ממשיכה ומספרת לנו שחברה בשם פינקו מייצרת קו של בגדי ילדים שהפך ללהיט באמריקה. שמלות לילדות בנות שש עולות למעלה מ-600$ ותיקי היד התואמים (200$ ליחידה) בקושי נשארים על המדפים יותר מיום אחד. חברת פינקו מבהירה מיהו קהל היעד: "אמהות הרואות את ילדיהן בתור אביזרי אופנה". כלומר, הם לא ילדים רגילים בעלי זהות משלהם. הם השתקפות של מעמד, שווי שוק והמידה בה אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות כמו האנשים שאת חייהם אנו חומדים. סופר אנונימי באינטרנט כתב, ואני מצטט מדבריו, שאילו דוד המלך היה כותב היום את מזמור , קרוב לוודאי שהוא היה נשמע בערך כך:ה' רועי, לא אחסר.
מה בעצם השתנה? להלן סיפור על חבר יקר שלי, שכדי לשמור על פרטיותו, אקרא לו א'. בתור מרצה בקולג' שזכה לאחרונה לקביעות, הוא מרוויח שכר נאה, מאמריו מתפרסמים במספר כתבי עת יוקרתיים וחייו מגרים ומספקים מבחינה אינטלקטואלית. הוא נשוי באושר, יש לו שלושה ילדים נפלאים והוא מתגורר בבית נאה של המעמד הבינוני. 20 שנה לאחר שסיים את התיכון, הוא הוזמן לפגישת מחזור. הוא החליט ללכת ולגלות מה עלה בגורלם של חבריו לכיתה. בשעה שפגש את חבריו הוותיקים, הוא גילה שהוא לא המצליח ביותר מבני כיתתו. לחלקם היה כסף רב יותר, למרות שהוא ידע שהוא חכם יותר מהם. לאחרים היו נשים שנראו מתוחכמות ויפות יותר מאשתו. כשהם דיברו על ילדיהם, נשמע היה שהישגי ילדיהם עולים על הישגי ילדיו. לבסוף, כשעזב את המקום, הוא שם לב לכך, שלרבים יש מכוניות טובות ויקרות יותר משלו. הוא שב לביתו באותו ערב כשכאב מכרסם בלבו, כאב שלא יכול בדיוק להסביר. לפני שעות ספורות בלבד, כשיצא מביתו, הרי היה מאושר ושבע רצון מחייו. וכעת הוא אכול קנאה. הוא הרגיש לא מרוצה מעבודתו, מביתו, מאשתו, מחייו. ומה בעצם השתנה? אף היבט של המציאות לא השתנה! אולם כעת הוא הרגיש לא מרוצה, כיוון שהוא הפר את הדיבר העשירי. חמדנות היא מחלה של הנפש, המביאה עמה תוצאות אוטומטיות של כאב, מרירות ותסכול. החמדן תמיד יהיה עני נניח שהפסדתם הרבה כסף, פוטרתם מעבודתכם וקרן הפנסיה שלכם פשטה את הרגל. האם אתם באמת מתאבלים על מה שכבר אין לכם, או על מה שלאנשים אחרים עדיין יש? האם אתם עצובים כיוון שאין לכם מספיק למלא את צורכיכם או כיוון שאין לכם מספיק לספק את חמדנותכם? אם לא היה לכם למי להשוות את עצמכם, האם עדיין הייתם מרגישים כה מדוכאים? איזה חלק מרגשותיכם הוא תוצאה של שקיעה כלכלית משמעותית ואיזה נובע מהקנאה הבלתי נשלטת באחרים, שהצליחו לחמוק מההשפעות של נפילת הבורסה? פתגם מפורסם ביידיש אומר, שיש אנשים שאינם מאושרים, כל עוד סבלותיהם של אחרים אינם גדולים יותר. לכן, היו כנים עם עצמכם לגבי מה שבאמת מטריד אתכם. אם הבעיה העיקרית שלכם היא קנאה, הקשיבו לעצת המשורר הלטיני המפורסם בן המאה הרביעית, קלאודיו: "החמדן תמיד יהיה עני".
|
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על אבא עשיר אבא עני -סיפור שאבא שלי כתב
trees
בתגובה על חשבון אישי ביום ההולדת שלי- מה למדתי
lyndaoneil0
בתגובה על הקוראת בקפה
הצבעוני השחור
בתגובה על כסף לא קונה אהבה
בתשי אירועים
בתגובה על את מה שהלב שלי בחר
אחת ויחידהההה
בתגובה על היום כבר לא מתים מאהבה
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ליוסי-אני תמיד נהנת מדברי החוכמה והערך שלך, לא תמיד מגיבה ,
אבל תמיד מסכימה עם אמירותיך, ישר כוח והמשך להרביץ בנו תורה ואנושיות.
תודה, וחג שמח-דנה.
קראתי, למדתי ונהניתי
צריך לזכור: "חיים ומוות בידי הלשון..."
לו היו יודעים שקנאה הורסת את עור הפנים...אולי היו מקנאים פחות.
כל אחד טוב במה שיש לו...כל אחד מיוחד בדרך שלו...אז למה לקנא בכלל...?
קנאה...
בסך הכל תכונה אנושית ולנו הזכות אם להשתמש בה או לדחותה
*
אודה לאל כי טוב
דרור יקירתי - את בחורה עם עומק, אוהב את הראש שלך, ותובנות החיים
תודה איריס על התגובה החכמה. לא יודע למה מישהו ציטט אותך וכתב לא מומלץ, מוזר האיש עם היונים, בתגובותיו בכלל.עלמה - על הצרות עין, הקנאה והמלחמה, אנחנו יכולים לפתוח בית ספר, אולי נפרסם רשימה שחורה של צרעות
צודק יוסי - כל דבר צריך שיהיה במידה.
תודה הדס על הכוכב והביקור והתגובה
תודה רוני - אם קראת? אשרייך.
תודה רון, על הביקור והתגובה. צריכים לזכור שאיזה הוא העשיר השמח בחלקו
גליה - לפעמים מאמר ארוך שווה 10 מאמרים קצרים. כדאי לך
תודה רינת על הביקור והתגובה, לפעמים אכן שתיקה שווה זהב
בני תשובה מלומדת, לפעמים קנאה גורמת לתחרותיות, והשגיות.
אין לי ספק שאת בחורה לא רק יפה אלא גם חכמה, תגובה לעינין, אהבתי.
להזכירכם :
לא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר ,
לא כל מי שעשיר - מאושר
לא כל מי שמאושר - עשיר
יום נפלא לכם חברים
קנאה....
לעיתים אני מזהה
קנאה אצלי בקטנה
ואני מיד מסלקת
את המחשבה
בדרך כלל מעדיפה להחמיא ולהלל
יש בנו את הטוב ואת הרע
ואנו צריכים להחליט
מה טוב לנו ,
האם להיות בטוב או ברע,
הדשא של השכן ירוק יותר..
קינאה מקור כל רע..
ראה ק י ן ק י נ -א בהבל
אבל בסיכומו של דבר אף אחד לא יחליף את התרמיל שלו בתרמיל של מישהו אחר גם עם שלו דל ועלוב..
חזרתי *
ש א פ ו
ללא קנאה
יוסי כל הכבוד
קלטתי שלהיות חמדן פירושו לוותר על חופש
זה מחיר גדול מאוד!!!
כוכב כמובן
צודקת יעל - תודה שבאת והגבתידידי
על זה נחרב
בית המקדש
כמה נכון
רק אהבה
אגרת הרמב"ן
"כל הכועס כל מיני גיהינום שולטין בו שנאמר הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשריך "
כנל לגבי קנאה .....כעס, וקנאה (צרות עין ) הורסות את הנשמה.
איריס *
פוסט מדהים ואתה מדהים
מי יתן ותמשיך ככה
זוהי הדרך ואין אחרת ,המשך ותן ללא תמורה:)))
ואלוקים יברך אותך להגיע לארץ זבת חלב ודבש .
אמן
אוהבת אותך מאוד
גלי גולד
תודה, פוסט מושקע ומעניין.*
אוףף, זה היה ארוך
אבל שווה *
כוכב ממני.
אכן קנאה היא אם כל חטאת
ואיש מאתנו לא מצליח
תמיד לא לחוש בתעתועיה
אפרת
פוסט מושקע
**
כיכבתי לו
אשמח לראותך בסיפורי החדש
מרתק!!
אמנם לוקח זמן לקרוא את הפוסט הארוך הזה, אבל שווה!!!
*
אלומה
מי שלא מאושר במה שיש לו,
לעולם לא יהיה לו מספיק.
*
יוסיניו!
הפוסט הזה יותר מדי חשוב מכדי שיופיע בפונט כל כך קטן ולא מודגש.
אני פשוט לא מסוגלת לקרוא את זה!
אנא הגדל הפונט ל-14, ושים את זה מודגש (bald)
אשוב...
אלומה
כל הכבוד ... אין מילים
כוכב
אדם חייב לחפש את אושרו פנימה
כשהאו מלא פנימה גם עוצמת הקינאה היא קטנה,
אדם שופע מבפנים גם מעניק מהשפע שלו לסביבה
בהנאה רבה,
זאת דעתי
לגבי הקינאה בכוס קפה... אספרסו....
נו....
אם תסתכל אל תוך הקפה הרי תראה את ההשתקפות של החיים האמיתיים
תודה יוסי
קינאה היא רגש אנושי
השאלה היא כמה
אנחנו מאפשרים לה להוביל אותנו
ככול שדרך הקינאה קצרה יותר
כך המשעול שלנו נעים יותר
מתוך הכרותי אותך
המשעול שלך מאוד נעים ומזמין(:
מזל שאין בי קינאה
אבא לימד אותי צניעות
ולא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר
יוסי, תודה על רשימה חשובה.*
***
"ראה הוזהרת:
אדם וממונו אינם יכולים להישאר יחדיו לנצח.
או שהממון נלקח מהאדם, או שהאדם נלקח מממונו" ר' נחמן מברסלב
***
הקנאה , התאווה ורדיפת כבוד מעבירין אדם על דעתו ( פרקי אבות)
****
אנחנו חיים בעולם, בו הכסף והסלב...הם קווים מנחים...הם המצפן (שומו שמיים)
ודי לראות כאן, בקפה...מה קורה...כמו עבודת אלילים..חחחחחח
****
אני, שומרת על עצמי מכול משמר. איני נעדרת תשוקה...וגם לכסף
איני נעדרת זרזיפי קנאה פה ושם...(בת-אנוש אנוכי)
אבל רואה, בוחנת ונשמרת...
עוברת אורח אני כאן
ורוצה שאוצרי העיקרי
יהיו מוחי ולבי.
****
ושהפרסומאים ימכרו מצדי קרח לאסקימוסים.
אני- תן לי אוהל/צריף/קראוון על שפת הים.
אין מאושרת ממני!
עלי- לא עושים מניפולציות ...(ואם אוסיף אגרע)
ודי לחכימא ברמיזה....חחחחחחחחחחחחחחח
אגרת הרמב"ן
"כל הכועס כל מיני גיהינום שולטין בו שנאמר הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשריך "
כנל לגבי קנאה .....כעס, וקנאה (צרות עין ) הורסות את הנשמה.
איריס *
טוב, עכשיו אני כבר מומחית לנושא,
והמסקנה שלי:
שיחיו כל הקנאים
לקנא קצת זה בסדר
שמגזימים זה מעיק.
הכל שאלה של מינונים.....
נפלא....
העתקתי לעצמי.
תודה
הדס
*
תודה על שהבאת לנו את הדברים.
הקינאה מושרשת בנו, היא חלק מתהליך החיקוי המתעקש לפעום בנו, הצרה שאין בנו מספיק תבינה צניעות ובינה להסתפק במה שנפל בחלקנו .
תודה על פוסט מאיר ומזהיר.*
יוסקה , תפסת אותי הכי כאובה בעניין . לא קראתי את המאמר ...חסרת סבלנות לאלתר ...אבל אני מבינה מהכותרת .
ואני אומרת ...לעיתים , יש כאלה שהולך להם יותר , וכאלה שפחות .
בן האדם לא יכול להיות עסוק במחשבות על אחרים או בהצלחותיהם ( בכל תחום זה לא משנה )
כי אז הוא מפספס את ההנאה של עצמו מהחיים .
מזרים לתוכו ארס , נקמנות , מרירות ואז.....אז הוא משדר לעולם את האכזבה שלו מעצמו ומהחיים .
יוסי , פוסט מעולה, אהבתי וכל מילה סלע!
יוסי היקר !
חדשות לבקרים אני קוראת פוסטים
עם שטנה וקנאה וחברים שכתבו
דברים מלוכלכים וזה פוגע אפילו
שזה וירטואלי רק אתמול קראתי
פוסט על חברה שכתבה שהיא
לא ישנה כל הלילה בגלל שחברים
באתר כתבו עליה דברים פוגעים
אז הפוסט הזה במיוחד בשביל כל
החברים שנכנסים למלחמות של
צרות עין וקנאה ואוהבים לפגוע
לי בכלל אין עניין להיכנס לאווירה
כזאת מלוכלכת אני באתר בגלל הכייף
בגלל האווירה הטובה מוקירה את החברים
שלי והם אותי ממש לא מוכנה לרדת לרמה
כזאת של מרירות וכעסים בחיים לא חסמתי
ולא נחסמתי כל אחד מכיר את המסוגלות שלו
וכל הקנאים שיקחו אחראיות על המעשים
שלהם. ממני באהבה רינת
לא קראתי הכל
היה ארוך מידי
ההתחלה היתה מעניינת
תודה
עצוב.
אבל כשאתה כותב את זה אני מתעודדת קצת.
המון קצת.
*
פוסט יפהפה, מלא תובנות ומוסר השכל!!
תודה
שי
חחחח אתה מספר לי על קנאה
יש איזה 2 קרציות שלא עוזבות אותי
מרוב קנאה בי
האם לא אמרו חכמינו "קנאת סופרים תרבה חוכמה"?
מן הסתם ניתן לנתב את יצר הקנאה לפסים חיוביים.
לרצות עשות יותר על מנת להשתפר עם השראה של אחר.
בני
איזהו המאושר? השמח בחלקו...
אכן זו מחלה קשה המכרסמת את הנפש,
איני רוצה להשמע מתחסדת ובלתי אנושית בעליל, אני יכולה להעיד על עצמי כי היו בי רגעים שיחלתי לעצמי יותר
אבל לא יותר בהשוואה לאחר אלא יותר מעצמי, יותר מילדי, יותר מבן הזוג, ושים לב לסדר הכרונולוגי של הדברים ראשית דרשתי מעצמי יותר, לא לרצות יותר, זה לא אנושי כי בכל זאת צריך את הכוח המניע.
אך חמדנות צרות עין וקנאה זו התכונה האנושית שהכי מעציבה אותי .
פוסט מעורר מחשבות אין ספק
השארתי כוכב :)
אכן הקנאה מעוורת
וככל שתנסה להשביעה
תרעב יותר
יעל
קנאה מעוורת
עיניי חכמים
יעל
הקנאה היא אכן מחלה והרס עצמי.
הכי טוב להיות שמח בחלקך ,להתפלל שלא יחסר
ושיהיה מספיק בשביל לחיות בכבוד.
אני באופן אישי לא הייתי רוצה להתחלף בשום חבילה.
יש לי את שלי תודה לאל, אני מרוצה.
תודה על הכתוב
הגעתי נטולה אשוב ל *