כותרות TheMarker >
    ';

    על ימין ועל שמאל

    כל מה שמעניין אותי, מרגיז אותי ולפעמים גם מה שקרה לי

    גיאורגיה, הלקח הישראלי

    12 תגובות   יום שני, 18/8/08, 18:29

    הויכוח שמתנהל בימים האחרונים - לא רק אצלנו, אלא במערב כולו - בשאלה מי אשם בהתלקחות המלחמה בקווקז הוא מעניין, אבל דומה שמחמיץ את העיקר. כנראה שאכן, צודקים הטוענים שהגיאורגים הם שהתחילו את ההתלקחות האלימה בכך שניסו לדכא בכח את מרידות הבדלנים באבחזיה ודרום אוסטיה. אז נכון, מסתבר ש"גם הגיאורגים לא צדיקים". עדיין נותרה השאלה האם התגובה הלגיטימית והראויה למדיניות שמנסה לדכא בכח מרידות בדלניות היא פלישה של מעצמה שכנה, פגיעה באזרחים (כפי שראינו כולנו, כולל בעתונאים), תוך כדי כך שהמעצמה הפולשת אינה מסתפקת בכניסה למחוזות הבדלנים אלא פולשת לליבה של "השכנה הסוררת" תוך רמיזות ברורות לסיכון עצם קיומה העצמאי. בקיצור: גם אם הגיאורגים התחילו את מעגל האלימות, נראה שהתגובה הרוסית מבקשת לפתור את המשבר בשיטת "מה שלא הולך בכח, יילך בעוד יותר כח". זו אינה מדיניות שהקהילה הבינלאומית יכולה לקבל.

    גם אין מקום להשוות בין פלישת הרוסים לגיאורגיה לפלישת ארה"ב לעיראק, גם מצד מי שהתנגד לפלישה לעיראק. הסיבה: בפלישה לעיראק ביקשה ארה"ב לכפות בכח מדיניות שהקהילה הבינלאומית תמכה בה - פירוק עיראק מהנשק להשמדה המונית שהעולם סבר שעיראק מחזיקה. בעולם שבו הקהילה הבינלאומית מגלה לעתים קרובות חולשה באכיפת עמדותיה, גם בנושאים קריטיים לשלומו ובטחונו של העולם (כמו סוגיית הגרעין האיראני), יש מקום להתערבות מעצמתית לאכיפת אותה עמדה - במיוחד אם מדובר בנושא קריטי לבטחון העולם. לעומת זאת, הקהילה הבינלאומית לא סברה שעל גיאורגיה לוותר על מחוזותיה הבדלניים (שבהם חיים גם רבים שאינם תומכים בהתנתקות מגיאורגיה), וממילא אין שום לגיטימציה לנסות לאכוף בכח מדיניות שהעולם מתנגד לה.

    וכאן אנחנו מגיעים לחלק החשוב ביותר של הסיפור, מבחינתנו: תגובת הקהילה הבינלאומית, ובהקשר זה בעיקר המערב כשארה"ב בראשו, לפלישה הרוסית. למרות שברור שאין לגיטימציה והצדקה לפלישה כוחנית ואלימה כזו; למרות שברור ששתיקת הקהילה הבינלאומית תעודד את רוסיה עצמה, ובעקבותיה כל מיני מעצמות אזוריות במקומות אחרים בעולם, להמשיך במדינות כוחנית כזו גם במשברים אחרים וממילא הסדר העולמי בסכנה - למרות כל זה המערב מבליג, ומסתפק ב"גינויים חריפים" שהרוסים לא ממש מתרגשים מהם.

    זה הפרדוקס החמור של הציביליזציה המערבית. מצד אחד, זו הציביליזציה הכי ראויה מבין כל הציביזלציות שבעולמנו; התרבות שערכי החופש, כבוד האדם וזכויותיו עומדים במרכזה. מצד שני, דווקא משום כך היא מעמידה גם את אהבת החיים בראש מעייניה, לא ממהרת להתגייס למלחמה בדיקטטורים המסכנים את העולם ובכך מגלה חולשה מסוכנת המעניקה יתרון מובנה לאויבי המערב וערכיו, אלה שאין להם בעיה להקריב את ההמונים על מזבח ערכים מעוותים או שגעון גדלות אישי.

    זה כמובן לא מאפיין מערבי חדש. הדוגמא הבולטת ביותר שלו היא מלחמת העולם השנייה, כאשר מעצמה מערבית אחת (בריטניה) עשתה כל שביכולתה כדי לפייס את היטלר ובלבד שלא להיגרר למלחמה, ומעצמה מערבית אחרת (ארה"ב ) פשוט לא טרחה להיכנס למלחמה עד שהיפנים גררו אותה בכח לזירה. שתי הטעויות האלה עלו לאנושות כולה, ולעם היהודי במיוחד, במחיר כבד. אין ספק שניתן היה להביס את היטלר במחיר נמוך בהרבה, אילו המערב היה מתאושש בזמן.

    שני לקחים מזדקרים מקו האופי הזה, שחוזר על עצמו שוב ושוב מאז ועד היום: האחד - שהמערב חייב למצוא דרך לאזן בין ערכי החופש ואהבת החיים שלו לבין הנכונות להילחם ולמסור את החיים כדי להגן על הערכים האלה. אנחנו זקוקים לקנאות של הומניסטים, שיהיו לא פחות קנאים לערכי ההומניזם מאשר הקנאים הדתיים או הלאומניים קנאים לערכיהם. אם זה לא יקרה, המערב עלול למצוא את עצמו שוב בעמדת חולשה נוראה בקרב מול קנאי האסלאם, או מול התפרצות הר הגעש הרוסי או הסיני. והפעם, בגלל ההתפתחות המבעיתה בעוצמתם של כלי הנשק העומדים לרשות הכוחות השונים, החולשה הזו מסוכנת אפילו יותר משהיתה בעבר.

    הלקח השני הוא לקח כחול-לבן, ישראלי פנימי. לא פעם מציעים לנו הסדרי שלום שונים, שהסיכונים הבטחוניים שלהם אמורים להיות מנוטרלים באמצעות "ערבויות בינלאומיות". כדאי לשאול את הגיאורגים מה ערכן של "ערבויות" כאלה. או במלים פשוטות: כן, הסדרי שלום חשובים לבטחון הלאומי, אבל חשוב שיהיו אלה הסדרים שישראל עצמה תוכל לשלוט ולנטרל את הסיכונים הבטחוניים הגלומים בהם. אי-אפשר לסמוך על שום ערבויות בינלאומיות - לא מול הפלשתינים ולא מול האיראנים, גם אם בפועל כשמדובר בחזיתות גלובליות (כמו מול איראן) אין לנו ברירה אלא לשלב ידיים ולסמוך, לפחות עד שלב מתקדם, על פעילות הקהילה הבינלאומית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/08 17:15:

      יאיר שלום

      אתחיל בנקודת הסכמה: אין לי ויכוח עם הניתוח שלך על "פרדוקס הפייסנות" של הציויליזציה המערבית. אנחנו אכן זקוקים לקנאים להגנה על ההומניזם.

      ומכאן לשלוש נקודות של חוסר הסכמה:

      1 את המלחמה בגרוזיה צריך לראות בהקשר רחב יותר מהמתואר בפוסט שלך. מאז התפוררה ברית המועצות ניהלה ארה"ב (גם תחת קלינטון) מדיניות טיפשית ו/או זדונית של התפשטות השפעתה במרחב הגיאוגרפי הסמוך לרוסיה. זאת, אגב, בניגוד להבטחה מפורשת שנתן בוש האב לגורבצ'וב. הביטוי המובהק ביותר של המגמה הזו היה צירופן לנאט"ו של מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר. אירופה המערבית, כדרכה, הפגינה פסיביות ולא יכלה או לא רצתה להתערב. גם אם כולם יגידו שנאט"ו כיום איננה מכוונת נגד רוסיה הרוסים חשים אחרת. מדיניות חכמה של ארה"ב היתה צריכה להתחשב יותר ברגישויות של הרוסים אבל כולם נסחפו בשיכרון העולם החד קוטבי. ואז, כשרוסיה התאוששה מהמשבר הכלכלי של שנות ה-90וכשפוטין בונה מחדש את הגאווה הלאומית והתודעה המעצמתית נפלה לו הפרובוקציה של סקאשווילי לידים כמו מתנה משמים.

      2 אני לא משווה את גרוזיה לעיראק אבל אני לא מוצא שום הבדל מהותי בין דרום אוסטיה ואבחזיה מצד אחד ובין קוסובו מהצד השני. למה שם המערב מכיר בזכות הקוסוברים לעצמאות וכאן התמיכה הרוסית בבדלנים איננה לגיטימית?

      3 ובאשר לישראל - אין לנו מה ללמוד לגבי תקפותן של "ערבויות בינ"ל" שכן לגרוזיה לא היו ערבויות כאלה. יתכן שהלקח הוא דווקא לדאוג שלנו כן יהיו, בין באמצעות חתימת ברית הגנה פורמלית עם ארה"ב (יעד ניתן להשגה) ובין אם באמצעות חתירה להצטרפות לנאט"ו (יעד קשה להשגה). הממסד הבטחוני אצלנו שולל את שתי האפשרויות בגלל שהן מצמצמות את חופש הפעולה הצבאי שלנו. לאחר שראינו את תוצאת הפעולה האחרונה של צה"ל בחופש צבאי מוחלט (לבנון 2006) אולי זה לא רעיון רע לצמצם אותו קצת. 

       

        20/8/08 10:10:


      "גם אין מקום להשוות בין פלישת הרוסים לגיאורגיה לפלישת ארה"ב לעיראק, גם מצד מי שהתנגד לפלישה לעיראק. הסיבה: בפלישה לעיראק ביקשה ארה"ב לכפות בכח מדיניות שהקהילה הבינלאומית תמכה בה - פירוק עיראק מהנשק להשמדה המונית שהעולם סבר שעיראק מחזיקה"

      אם מותר לכפות מדיניות בכוח, אז מה שמותר לארה"ב מותר לרוסיה.

      (וזה לא מותר לאף אחת משתיהן, אבל לארה"ב אין שום זכות להתאונן על זה אלא קודם כל להפסיק את זה בעצמה).

      אם מותר לכפות "מדיניות" בכוח קטלני כנגד המונים על סמך טענות של "נדמה לי" מופרכות ומשוללות כל יסוד עובדתי (נשק השמדה המונית בעירק...) אז מה רוצים בכלל מאלה שהשמידו המונים על בסיס פרוטוקולים שלא היו ולא נבראו?

      בפלישה לעירק ארה"ב איבדה את הלגיטימציה להאשים אחרים במעשים שהיא בעצמה עשתה ועושה, בחומרה רבה יותר, וממניעים פסולים הרבה יותר.

      את הלגיטמיציה הזו בהחלט ראוי שארה"ב תרכוש מחדש, אבל זה צריך להיעשות באמצעות "מודה ועוזב" את עירק ואת כל מדיניות ההתערבות שלה בעניני הפנים של כל מדינות העולם כמעט. דמוקרטיה איננה לכפות על אחרים אידאולוגיה שהרוב שלנו רוצה, אלא לתת לרוב שלנולהחליט עבורינו ולתת לכל מדינה אחרת להחליט על פי איזו שיטה לנהל את ענייניה. דמוקרטיה איננה הדרך היחידה הראויה לנהל מדינה חופשית, והיטלר כבר לימד אותנו שדמוקרטיה יודעת לייצר גם את הנורא מכל.

      הציקצוקים של יפי הנפש מבטאים בהחלט גם את האני מאמין שלי, רק שאי אפשר לומר שהכל התחיל כשרוסיה החזירה לגרוזיה סטירה. זה עלבון לאינטיליגנציה.

      הכל התחיל כשגרמניה ובריטניה החליטו לתת הפתרון הסופי שנכשל צ'אנס באמצעות הקמת גטו רחוק מהאף שלהן ("אסיר א' משחק שש בש עם אסיר ב' על הנעליים של אסיר ג'", כמאמר מנחם בגין בסיפר חוויותיו מהגולאג).

      אירופה איננה יכולה לכפר על השואה באמצעות "אקציה משופרת", לאיסוף וריכוז היהודים בחצר האחורית של העולם כי הגטו שהיה קל"ב נכשל.

      הכספים שגרמניה משלמת לטובת בניין הגטו היהודי במזרח התיכון מלמדים ששום דבר לא השתנה באני מאמין הבסיסי של היודן-ראוס, אלא רק בשיטה.

      ההתעקשות של העולם להכשיר את הטרנספר של פליטי אירופה למדבריות המזרח התיכון באמצעות תנאי כליאה נוחים יותר (על חשבון ילידי המקום) הצליח לבריטים (באוסטרליה, קנדה, ארה"ב) אבל הפעם זה נכשל כי האינדיאנים והאבורג'ינים למדו גם הם דבר או שניים מן ההסטוריה.

      (לא שיש לי משהו חלילה נגד זכויות היסטוריות מלפני 3000 שנה - אבל לפני ההגיון הזה על ארה"ב להתנתק מטקסס וקליפורניה הכבושות הרבה לפני גוש גוש קטיף...)

      בקיצור: את מדינת ישראל יש להקים מחדש במרחבי גרמניה השוממים, ולהשאיר כאן את אהוד ברק ונילי פריאל, יחד עם אהוד אולמרט ועליזה, ועם דורית ביניש ויחזקאל - שאת הקומבינות שלהם ימשיכו לעשות ביניהם אחד על השני ולא עלינו. זאת תמכור ציורים שההיא תייחצן וההוא ימכור לשניהם שירותי זיכוי או תפירת תיקים למתחרים, ללא שינוי.

       

        20/8/08 00:27:

      לדעתי - אין לנו ברירה - הוא ביטוי המפתח כאן.

       

        19/8/08 22:38:


      מפתיע אותי שהמתקפה הברוטאלית של מדינת ישראל כנגד לבנון, במלחמת לבנון השניה, לא עלתה ולו ברמז , בהקשר למתקפה הרוסית על גיאורגיה. לא במאמר עצמו,  ולא באף אחת מן התגובות.

      בואו ניזכר לרגע, בבוקר 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי הצפון בירי מרגמות וקטיושות כפעולת הסחה. באותו זמן באזור זרעית, בקו דיווח 105, חוליית חזבאללה תקפה בטילי נ"ט שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שהיו בסיור על קו הגבול, והרגה שלושה חיילי צה"ל שהיו בהם. מיד לאחר מכן פרצה חוליית חזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה שני חיילי מילואים מחטיבה 5 של צה"ל, רס"ל אהוד גולדווסר וסמ"ר אלדד רגב, ונסוגה איתם לשטח לבנון.

       ניתן להגדיר את פעולת החיזבאללה בבוקר ה- 12/7/06 כתקרית גבול תוקפנית מתוכננת, אשר תוצאותיה המעשיות מבחינתנו היתה : שלושה הרוגים, שני חטופים ופגיעה מוראלית.

      בתגובה לפעולה זו, פתחה ישראל במיתקפה רצחנית ביותר כלפי לבנון, מיתקפה חסרת פרופורציות לחלוטין שכללה הרג של אלפי לבנונים, הרס של אלפי בתים, גשרים, מתקנים . המיתקפה כללה בעיקר מתקפות אויריות אך גם  חדירה מסיבית לשטח לבנון.

      ניתן להגדיר את התגובה הישראלית ככזו הבאה להגיד: "אנחנו נראה לכם מה זה להתעסק איתנו, אפילו בקטנה"

      לטעמי, היטיב להגדיר זאת הוגו צאבז נשיא ונצואלה שאמר משהו כמו: "הרגו להם חמישה חיילים, והם הורסים מדינה שלמה. מדובר במשוגע עם פצצת אטום".

      נכון, ההקבלה לא מדויקת מבחינת הטריגר, אך לטעמי, מדוייקת מאד מבחינת התגובה.

        19/8/08 22:36:

      "גם אין מקום להשוות בין פלישת הרוסים לגיאורגיה לפלישת ארה"ב לעיראק, גם מצד מי שהתנגד לפלישה לעיראק. הסיבה: בפלישה לעיראק ביקשה ארה"ב לכפות בכח מדיניות שהקהילה הבינלאומית תמכה בה - פירוק עיראק מהנשק להשמדה המונית שהעולם סבר שעיראק מחזיקה."

       

      וכמו שכתב/ה אחד/ת למעלה.איפה אתה חי? האם אתה תמים,או עושה עצמך תמים?

       

      http://video.google.com/videoplay?docid=-4437853756074043715

       

      לא 

      Weapons_of_Mass_Destruction 

       

      אלא,

       

      Weapons_of_Mass_Deception
       

      זה הפרדוקס החמור של הציביליזציה המערבית. מצד אחד, זו הציביליזציה הכי ראויה מבין כל הציביזלציות שבעולמנו; התרבות שערכי החופש, כבוד האדם וזכויותיו עומדים במרכזה."

       

      מה אמר סמואל הנטינגטון על הציביליזציה המערבית?

       

      The West won the world, not by the superiority of its ideas ,or
      values, or religion. But rather, by its superiority in applying
      ORGANIZED VIOLENCE. Westerners often FORGET this fact. Non-
      Westerners NEVER do."

      Samuel P. Huntington

       

      נראה לי שגם שלג שכח.

       

      לצערי,ארה"ב הראתה לרוסיה ולסין את הדרך.שמעצמה יכולה לדרוס את המדינה הקטנה המתנגדת לה.

      הלקח לישראל? נתיני ישראל חייבים לעצור את הסחף של  ההתפוררות החברתית-הכלכלית הפנימית ,הפושה בישראל זה כמה עשורים.שאם לא כן,חבל הזמן.
      אפשר לסגור את הבסטה וללכת מפה.
      איך אמר עומרי שרון בזמן העסקה של האי היווני?
       

      אם תצליח העסקה, הוא אמר, יהיה די כסף כדי לשלם לכולנו "וללכת מפה".

       

      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/970123.html
       
       

        19/8/08 20:35:


      אם למערב הייתה זכות לפלוש לעירק בלי שום סיבה, לרוסיה יש ועוד איך את הזכות לפלוש לגרוזיה עם סיבה.

       

       

        19/8/08 19:15:


      המסקנות שלך יאיר שגויות.

       

      1.המעצמות ו/או העולם המערבי מתערבות בסכסוך מלחמתי רק שיש להם מה להפסיד או שהאינטרסים שלהם בסכנה.ומלחמת העולם השניה היא דוגמא מצויינת.

       

      2.האינטרס הישראלי הוא לא שלום ולא קץ הסכסוך -משום שכל עוד אנו כאן הסכסוך יימשך-אלא להיפטר מהסרטן שנקרא יו"ש,גם במחיר של מזרח ירושליים(רווח של הוצאת 200000 ערבים מתחום אחריותינו)וכן את ערי וכפרי השולש.

      ככה יוותר בידנו מקסימום שטח עם מינימום ערבים.

       

      האלטרנטיווה היא מדינה דו לאומית.

        19/8/08 14:16:


      ל-1, החולשה של המשטרים ה"דמוטרקיים" או "ליברליים" עם דגש על זכויות אדם, מסחר וכ"ו היתה ברורה כבר לפני אלפי שנים

      קרטגו, בעימות עם רומא, נכשלה משום שכל מעייניה היו נתונים למסחר ול"עכשוויזם".

       

      אפשר לראות את זה גם ביחסים בן קהילות שונותבאותה מדינה. בישראל, למשל, חרדים שאינם מאמינים בדמוקרטיה אבל מנצלים כל טיפ טיפה של כוח שהיא מעניקה להם, מתרבם ומתרבים, ויחד עם הירידה בהתרבות החילוניים, עוד מאט יהיה שלום על ישראל הדמוקרטית הומנית וכ"ו.

       

      אוי המערב יתעשת ויתחיל להפחית ב"סופר הומניות" ו/או ליברליות שלו, לפחות באותם תחומים כמו פשיעה, קנאות דתית, ועוד...

       

       

        19/8/08 14:15:


      ל-1, החולשה של המשטרים ה"דמוטרקיים" או "ליברליים" עם דגש על זכויות אדם, מסחר וכ"ו היתה ברורה כבר לפני אלפי שנים

      קרטגו, בעימות עם רומא, נכשלה משום שכל מעייניה היו נתונים למסחר ול"עכשוויזם".

       

      אפשר לראות את זה גם ביחסים בן קהילות שונותבאותה מדינה. בישראל, למשל, חרדים שאינם מאמינים בדמוקרטיה אבל מנצלים כל טיפ טיפה של כוח שהיא מעניקה להם, מתרבם ומתרבים, ויחד עם הירידה בהתרבות החילוניים, עוד מאט יהיה שלום על ישראל הדמוקרטית הומנית וכ"ו.

       

      אוי המערב יתעשת ויתחיל להפחית ב"סופר הומניות" ו/או ליברליות שלו, לפחות באותם תחומים כמו פשיעה, קנאות דתית, ועוד...

       

       

        19/8/08 12:01:
      אין ספק שהעשורים האחרונים היו תור הזהב של הצלוויזציה המערבית, אלא שאתה אכן מפריז במשקל שאתה נותן לערך "החופש" "וכבוד האדם". בבסיס הקיום של הצלווזציה המערבית נמצא הקפיטליזם, השלטון בארה"ב הוא שילטון תאגידי והערך העיקרי של הצלוויזציה המערבית הוא הפרגמטיות. כול זה מבלי לקחת בחשבון שמדובר בצליוויזציה שוקעת, ימיה האחרונים של פומפי. ארה"ב לווה כספים מסין, רוסיה וממדינות המפרץ אז איך בדיוק אתה רוצה שהיא תפעל נגדם? הלקח הישראלי ממה שמתרחש בגיאורגיה לדעתי הוא שבמידת הצורך העולם יהיה מוכן להשלים אם חיסולה של אומה קטנה וקיומה של רודנות כול זמן שהיא מגבילה את עצמה לאזורים מוסכמים. ראה גם מקרה צכוסלובקיה.
        19/8/08 04:59:

      תגיד לי איפה אתה חי?

      ידוע שכל הראיות לנשק השמדה המונית בידי עיראק זויפו. זה גם לא סוד שערכים כשלום, כבוד האדם וחירותו לא נמצאים קרוב אפילו לראש מעייניה של המעצמה ה אמריקאית. אירוני שכל הנשקים שהמערב כל כך פוחד שישתמשו בם נגדו, הינם פרי פיתוחו.  

        18/8/08 23:50:
      הניו יורק טיימס הספיד אתמול בכתבה מרכזית את החזון של עולם דמוקרטי בעקבות חוסר היכולת לרסן את רוסיה, סין וגם זימבבואה. ואני הייתי מוסיפה גם את סודן. המדינות הללו פוגעות בזכויות הפרט, עושות כרצונן והעולם שותק, מה שיש לו היגיון במקרה הסיני והרוסי אבל לא לגבי זימבבואה וסודן שהן מדינות קטנות וחסרות השפעה יחסית.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יאיר שלג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין