שקט בבית. רק אני והאגו יושבים מול המחשב.

פתאום רעש מחריש מהסלון.

חשבתי שאולי זה הנחש שכותבים עליו כל הזמן בעיתון.

אתם בטח מכירים אותו, הנחש הסלב שמסתובב בכל הארץ. נכנס למיטות ולחדרי אמבטיה, ומכיש ילדים

ונשים חסרות ישע עם דד ליין למחר.

הרמתי את כלי הנשק הקרוב ביותר. מיכל גדול של טבליות ויטמין סי.

500 מ"ל כל אחת. אם זה לא יהרוג את הנחש לפחות זה יחסל לו את ההצטננות.

מי אמר לו לצאת להכיש בלי צעיף?

בלב דופק, בולעת שני ויטמנים ככה בלי מים בשביל האדרנלין, פסעתי לסלון. יחפה.

זה לא היה נחש. לא בריח, לא משקפיים ואפילו לא קוברה.

אחד הפמוטים שקניתי לעצמי מתנה לפסח התנפץ על הרצפה.

אני גרה במרתף, אין לי רוחות פרצים בבית, המאוורר היה כבוי וגם המזגן.

איך הפמוט התנדנד לו בחושך בסלון, ומעד על הרצפה בצניחה חופשית מהארון?

יד הגורל? פנטום יחידת הדיור באזור?

סגרתי על רוח רפאים, כיביתי את האור, ובלי לשים לב התחלתי לכתוב פוסט.

בקריאה שניה אולי חבל שלא המשכתי לשמור על דממת מקלדת.