הספר רשימות על אהבה (של דני שיינמן) השאיר אותי מרותקת...... הספר מגולל שני סיפורי אהבה ואורג אותם ליצירה אחת. יש בספר הרבה קטעים שקראתי שוב ושוב והם שבו וטלטלו אותי.... והנה כמה שורות מתוך הספר שגמרו לי לתהות ולחפש את הדבש בכל הדברים הלא טובים שקורים לי לאחרונה.... 

"צייד רודף אחרי צבי ביער. פתאום הוא מבחין שנמר רודף אחריו. כעת הצייד הוא הציד. הוא מתחיל לברוח מפחד בין העצים והנמר הולך ומתקרב אליו. מרוב בהלה הוא מצליח להיאחז בשורש שבולט באמצע הדרך למטה, ונשאר תלוי. הוא מסתכל למטה ורואה עשרה נחשים ארסיים מתפתלים בתחתית הבור. הוא מסתכל למעלה ורואה את הנמר משוטט על שפתו. ואז הוא מרגיש שהשורש מתרופף לאטו וניתק מן הדופן. הוא שומע זמזום ורואה שדבורה מעופפת מעליו. טיפת דבש צונחת אל אחד העלים קרוב לפיו. המוות סוגר עליו מעל ומתחת, אבל הוא מושיט את הלשון ומלקק את מתק החיים. החיים קשים, אבל תמיד יש איפה שהוא טיפת דבש......."  

ואני עדיין מחפשת....את הדבש...