לרגע חשבתי שפגשתי חבר, לרגע הבנתי שלא, לרגע הצטערתי, לרגע הוקל לי שלא אצטרך לחבק איזה גבר מיוזע, חבר או לא חבר!
לרגע פגשתי את אשתי, לרגע היא הלכה עם מישהו אחר, לרגע הצטערתי לרגע לא. אחרת איך אוכל עוד לטוס ככה בקומה ה-31 במגדל לוינשטיין, במסיבה שקוראת (!) אולי פעם בשנה, כן כן.
לרגע פגשתי חברה, נישקתי אותה, היא הייתה מיוזעת. בדרך לבר עברה מולי בחורה יפה וצמוד אחריה גבר מכוער. ברווח שנותר אחריהם מצאתי מקום לנשום.
איזה אומץ יש לדיג'י לשים שיר של בון ג'ובי ואיך הוא תפס המקום ממש עף או אולי זה רק אני.
החדר עפוף עשן והכל סביבי מתערפל. בדרך לבר שוב התאהבתי, היא דומה לזאת הנשואה. ואולי זאת היא ? או אולי זה סתם עוד לילה הזוי בתלאביב.
|