כותרות TheMarker >
    ';

    מה, אני חייב לקרוא לו בשם?

    מקום של מחשבות שמתורגמות למילים. סיטואציות, הגיגים וסתם דברים החולפים בראשי ובחיי.

    Glenfiddich 12

    2 תגובות   יום שלישי, 19/8/08, 22:04

     

    19.8.06

    "דרך היין" ברחוב החשמונאים. אני נכנס, נגש למדף הויסקי ושולף בקבוק  Glenfiddich 12, ארוז בשרוול קרטון יוקרתי. ביקשתי שיארזו לי אותו באריזת מתנה. אחרי הכל, היום הוא יום הולדתה ה-37 והיא אוהבת ויסקי. בתור אחד שלא אוהב אלכוהול, פיתחתי מיומנות והבנה די רחבים במשקאות אלכוהוליים. אבל איתה זה היה אתגר. היא באמת אהבה לשתות. לא להשתכר, אלא לשתות, להתענג על טעמו של המשקה השוטף את הגרון...

    מהחנות נסעתי אליה הביתה. נכנסתי והגשתי לה את השקית. קיבלתי חיבוק ענק ונשיקה. הבקבוק קיבל מקום של כבוד על הבר. בערב, כשחזרנו מארוחת הערב אצל ההורים שלה, היא פתחה אותו ומזגה לשנינו. היא גמעה את הכוס בלגימות עדינות, מתענגת על כל אחת מהן. אני ניסיתי פעם אחת, תקעתי מבט מסכן והעברתי לה את הכוס שלי, שתסיים אותה.

    קניתי לה גם כרטיס ברכה, פו הדב על כרטיס לבן עם מעטפה אדומה.לא יודע להסביר למה, אבל לא הצלחתי לכתוב לה ברכה ליום ההולדת. הבטחתי לה שאכתוב ואתן לה את הברכה, אבל פשוט לא הייתי מסוגל...

    היינו כבר קרוב לחודשיים בתוך הקשר, דיברנו כבר על מעבר לגור ביחד. זה היה נראה כל נכון - ובו-בזמן כל כל מפחיד...

     

     

    19.8.07

    לפני יומיים שלחתי לה בדואר כרטיס ברכה ליום ההולדת ה-38, בתקווה שהיום הוא ינחת בתיבת הדואר שלה. זה היה כרטיס לבן עם ציוד של פו הדב, במעטפה אדומה. אותו הכרטיס שקניתי לה ליום הולדתה הקודם, בדיוק לפני שנה, אבל מאז הוא היה מונח על שולחן הכתיבה שלי, מחכה לזמן המתאים.

    אני לא יודע אם עכשיו היה הזמן המתאים, אבל הייתי חייב לאחל לה מזל טוב, להראות לה שעוד אכפת לי, שאני עדיין חושב עליה, למרות שהיא ניתקה מגע ונעלמה לי לפני 3 חודשים. ליום ההולדת שלי לפני חודשיים, קיבלתי ממנה הודעת טקסט ברבע לשמונה בבוקר. רק סבתא שלי הקדימה אותה. אבל אני לא רציתי להחזיר לה באותו המטבע, זה היה נראה לי מנוכר מדי. אז שלחתי את הכרטיס. הצלחתי בקושי רב לנסח איזו ברכה שלא תשדר את המצוקה שבה אני נמצא ואת הגעגוע שלי אליה. בכל זאת, יש לה עכשיו מישהו אחר. אני מקווה באיזשהו מקום שהם ייפרדו בקרוב ואולי יהיה לי סיכוי לחזור אליה.

     

     

    19.8.08

    כבר שבוע שמערכת התזכורות ב"פייסבוק" מתריאה לי שיום ההולדת שלה מתקרב. אני יודע. לא שכחתי. לא ממש ידעתי מה לעשות. אני בד"כ שולח מזל טוב לאנשים שאכפת לי מהם, קרובים יותר או פחות. הודעת טקסט, איתות ב"פייסבוק", מייל קשר, טלפון, משהו... אבל איתה אני קצת בדילמה. ביום ההולדת שלי, לפני חודשיים, לא שמעתי ממנה דבר. השנה באופן מוזר, קיבלתי מזל טוב מ-4 חברות לשעבר, שזה בערך 300% מאשר בשנים הקודמות. אבל היא לא היתה אחת מהן. חיכיתי עוד כמה ימים ו...כלום. דווקא אחרי החתונה שלה חזרנו להיות קצת בקשר. פה ושם טלפון, שיחות מסנג'ר קצרות ואפילו נפגשנו איזה פעמיים-שלוש. אבל בשלושת החודשים האחרונים היא שוב נעלמה. ניסיתי לאותת לה במסנג'ר, אבל לא זכיתי לשום תגובה. בסוף, בערך שבועיים אחרי יום ההולדת שלי, התקשרתי אליה לעבודה ושאלתי מה קורה. היא אמרה שלא קרה שום דבר, פשוט יש לה עומס בעבודה. טוב. מאז לא שמעתי ממנה יותר. פה ושם עוד ניסיתי את המסנג'ר ואיזה sms אחד או שניים, אבל כלום. אין תגובה.

    אז היום הלכתי נגד ההרגל. לא שלחתי לה מזל טוב.

    איך מרגיש לי? ת'אמת, לא משהו בכלל...

     

    לפעמים הדברים הקטנים, הם אלה שהכי קשה לשחרר.

    אבל אני מניח שצריך לעשות גם את זה לפעמים...

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/8/08 13:01:

      אתה יודע כמה אני מבינה ומזדהה עמך...

      רבות כבר דובר ונכתב על הבעייתיות של להשתחרר מכבלי אהבה ישנה

      כזו שנקטעה בטרם עת, או בצורה קשה, או בלב לא שלם...

      תהליך השחרור הוא אינדיבידאולי. זה קשה. זה מתיש. זה כואב.

      הזמן שזה לוקח משתנה מאדם לאדם. טבעי.

       

      שמחה בשבילך שעשית את הצעד הזה! בטוחה שזה מביא הקלה מסויימת

      עוד טיפונת מקום שהתפנה גם בלב וגם בראש

      מאחלת לך להמשיך ולהתקדם בתהליך עוד ועוד ושתגיע לאושר גדול!

       

      דרך אגב, בהשראתך עשיתי כמה צעדים קטנים משלי (מאוד קטנים אבל צעדים..תמים) אז תודה. 

        21/8/08 09:09:

      הדבר הכי קשה בחיים ...זה לשחרר ו...הנה אתה מצליח !

      מכירה את הדילמה , השנה ניסחתי לעצמי אג'נדה להפסיק עם השיחות מזל טוב , חג שמייח וכו' 

      זה פתאט! פאסה! 

      מתי רוכבים ?? אני כבר כשירה, כשרה ובכושר...

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      @zooeretz@
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין