אימון אישי / טיפול אישי
בלוג מיוחד! על הדברים היותר חשובים בחיים כגון: גישה חיובית, אושר, ניהול נכון, פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד ועוד.
אל תשכחו לספר על האתר לאלו שאותם אתם אוהבים.
בהצלחה.
תגובות אחרונות
-
RONISAGIV
בתגובה על ברית מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי?
-
אחד שיודע77
בתגובה על שירי אהבה, שירים יפים חדשים לשמיעה באנגלית - תהנו ותשתפו
-
אחד שיודע77
בתגובה על אהבה, שירי אהבה בעברית, שירי אהבה באנגלית, שירי אהבה ישנים, שירי אהבה יפים, שירי אהבה בלועזית
-
ItayZohar
בתגובה על תגובה להרצאה + ביקורת על גארי יורופסקי - בעד ונגד צמחונות - טבעונות - אכילת בשר - חלק 4
-
ליעד קופלמאמנת אישית0
בתגובה על NLP - איך לשתול מסרים סמויים? איך לשתול מחשבות? איך להעביר מסרים תת הכרתיים? איך לשתול מסרים בתת מודע?
-
נערת ליווי
בתגובה על מניפולציות בפרסום, טכניקות מניפולציה, מניפולציות במסחר במטח, טכניקות שכנוע, חוסר אמת בפרסום
פוסטים אחרונים
- איך נוצרת התמכרות? איך לא להתמכר? איך ליצור עוגן? איך ליצור התמכרות? איך ליצור לעצמך התניה? איך לגרום לעצמך להתמכר 2/7/16
- איך לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת 2/7/16
- איך לפתח שיחה טובה? איך ללמוד לפתח שיחה? איך ליצור רגש מדויק? איך להגיב למישהו? איך תגובה להגיב? איזה תשובה לענות 30/6/16
- איך לגרום למישהו להתאהב בך? איך לדעת מה מישהו מרגיש, איך לדעת מה מישהו רוצה להרגיש? איך לגרום למישהו להרגיש טוב 30/6/16
- למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה 30/6/16
- איך לגרום לו לאהוב אותך? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לרצות אותך? איך לגרום לה לאהוב אותך? איך 30/6/16
ידע - מאמרים חדשים
ארכיון
חזרה בזמן – האם היא אפשרית ? מה יוצר את תחושת הזמן ? ועוד.
חזרה / מסע בזמן – האם היא אפשרית ? מה יוצר את תחושת הזמן ? ועוד. האם ניתן לחזור אחורה בזמן "בחזרה לעתיד" ? האם ניתן לחזור לעבר ? אז ראשית נדבר מעט על השאלה עצמה. אז כמובן שמשחר ימי האנושות יותר מפעם אחת האדם אמר לעצמו, אילו רק ידעתי זאת מראש, אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה ולשנות לשנות את העבר. אך כמובן שהדבר היה ברור כי לא באמת ניתן להחזיר הגלגל לאחור, כי העבר כבר עבר. ובאמת היה נדמה כאילו לא תתכן שום דרך לחזור לעבר ולשנות אותו. ואז בא המדע הבדיוני בספריו וסרטיו והציג דברים שהלהיבו את הדמיון הפרוע של בני האדם וכביכול גרמו לחזרה בזמן להראות כמשהו אפשרי, כי הרי בדמיון הכל נראה מציאותי. ואילו רק היה ניתן לייצר מכונת זמן, הרי שהכל היה מסתדר. וכמובן שתמיד ריחפה השאלה, האם מבחינה מדעית ומבחינת חוקי הפיזיקה אכן תיתכן "חזרה לעתיד", שהאדם אכן יוכל אולי בעתיד לחזור אחורה בזמן. ומהצד המדעי בא איינשטיין וגילה את תורת היחסות שעל פיה תחושת הזמן שאנחנו חווים היא יחסית. מהי תחושת הזמן ? כאשר אירועים שונים קורים, הם קורים בתוך מימד הזמן, כל שינוי שקורה בעולם הוא מתרחש בתוך ציר ומימד הזמן. התחושה של המימד הזה שבו קורים האירועים היא בעצם תחושת הזמן. איינשטיין בתורת היחסות גילה כי התחושה הזאת של מימד הזמן היא יחסית. למה הכוונה ? הכוונה היא כי כאשר עוברות אצלנו בשעון שלנו לדוגמא 15 דקות, יכול להיות מישהו שהשעון שלו יהיה מדוייק בדיוק כמו שלנו, רק ששם יעברו רק 5 דקות ולא 15. שוב פעם, אצלנו עברו 15 ואצלו עברו רק 5 ! ומה גרם לזמן אצלו לעבור בקצב אחר מהקצב שעובר הזמן שלנו ? התשובה היא כי מהירות התנועה שלו במרחב המקום, היא זו שגורמת לכך שהזמן אצלו יתקצר. דהיינו כי ככל שאדם נע מהר יותר ומהירות התנועה שלו מתקרבת למהירויות גבוהות ביותר כגון מהירות האור (יותר מהר מטיסה במטוס על קולי), במצב כזה הזמן מתקצר ! עד שמגיעים לתנועה במהירות האור (שהיא בלתי אפשרית פיזיקאלית מסיבות שונות) ששם הזמן נעלם לגמרי וכל הזמן שיש בעולם כולו, כאילו נחשב במהירות תנועה כזו לפחות מרגע בודד אחד. ואז חזרה השאלה להישאל, ומה יקרה אם תיאורטית מישהו ינוע במהירות האור ואולי מעבר לה, האם אז אולי תתאפשר חזרה בזמן ? ואז ניסו לענות על השאלה הזאת באמצעות דבר שנקרא "פרדוקסים של מסע בזמן". דהיינו כי ניסו לומר כי דבר כזה לא יתכן מאחר שהוא יצור פרדוקסים שונים שבלתי אפשרית מציאותית שהם יקרו. לדוגמא מסע אחורה בזמן יאפשר שאדם יחזור לעבר ויגרום למות הוריו בטרם יולידו אותו / או למות עצמו בגיל צעיר יותר מאשר הגיל שבו הוא בחר לנוע אחורה בזמן ועוד. וא"כ מאחר שהדבר הוא פרדוקסאלי ובלתי ניתן אפילו לא לדמיון, א"כ כנראה שחזרה בזמן היא בלתי אפשרית מה שנקרא בגלל פרדוקס של מסע בזמן. אך באמת אם נתבונן בעניין נראה כי חזרה בזמן כפשוטה אינה אפשרית מסיבה אחרת לוגית פשוטה ביותר (בלי קשר לפרדוקסים שזה יוצר). כי ננסה לרגע אחד להבין מה הכוונה חזרה בזמן ? חזרה בזמן כוונתה היא ש X בהווה יתקדם בעתיד אל העבר. ומה כאן הכשל הלוגי המציאותי גם בלי עניין הפרדוקסים הנ"ל ? הכשל הוא מאוד פשוט. כי מבחינת אותו X הרי שהוא עצמו לא חזר אחורה בשום ציר זמן. אולי מבחינת הסביבה הוא כאילו חזר בציר הזמן, אך מצד עצמו האדם לעולם לא יוכל לחזור בציר הזמן, כי מבחינת תחושת הזמן של עצמו ומבחינת רצף ההסטוריה והזיכרון האנושי של עצמו, הוא תמיד נע קדימה. וננסה לדמיין לרגע אחד סצנה של חזרה לעבר. מה בעצם קורה שם ? אדם X פותח את העיתון בבוקר ורואה שהשנה היא שנת 2000. אותו אדם מחליט מסיבה כלשהי לחזור לשנת 1900. נכנס אותו אדם למכונת זמן... והנה הוא פותח את העיתון היומי ורואה שהשנה היא 1900. ומה בעצם קרה ? הוא הרי חזר בזמן ! ואיך אנחנו יודעים שהוא חזר בזמן ? לפי זה שבעיתון במקום שאליו הוא הגיע מופיעה השנה 1900. ויתכן גם שישנם עוד דברים שונים שנראים זהים בדיוק למה שקרה בשנת 1900. אך באמת זו כמובן טעות !!! כי האדם עצמו לעולם מתקדם רק קדימה. וזה שהעולם נראה כמו שנת 1900, זה אומר שהוא הגיע לעתיד כלשהו שבו העולם נראה כפי שהוא היה נראה בעבר הרחוק. אולי הוא בשנת 2100 שבה הכל נראה כאילו זו שנת 1900 ?! אך בוודאות שזאת נקודה בזמן העתיד ולא בזמן העבר ! כאשר אדם מרים את ידו מהשולחן ומוריד אותה חזרה למצב ההתחלתי הוא לא חזר בציר הזמן, פשוט העתיד שלו נראה כמו בעבר, אך העבר כבר עבר. רק שבמדע הבדיוני הכל נראה כמו העבר ולכן נדמה כאילו הוא חוזר לעבר, אך באמת מבחינת האדם עצמו הוא תמיד מתקדם קדימה ולעולם הוא לא יוכל לחזור אחורה. ולכן אין צורך לפרדוקסים של המציאות כדי להוכיח שחזרה בזמן בלתי אפשרית, מאחר שטכנית גם בלי פרדוקסים, לא ניתן אפילו להסביר תאורטית כיצד מישהו חוזר בזמן. כי מבחינת האדם עצמו, נפשו, זכרונותיו ותחושותיו הוא, לעולם הוא לא יוכל לחזור בזמן. נמצא אם כן כי לא ניתן לחזור אחורה בזמן ! ובעניין הזה נזכיר כי למרות שחזרה בזמן אינה אפשרית, יחד עם זאת באפשרותו של כל אדם להחזיר את הגלגל אחורה וגם לשנות את העבר, על ידי שינוי בהווה של צורת ההסתכלות שלו על העבר. וכאשר אתה בהווה חווה את העבר אחרת הרי שהוא הסתדר כפי שרצינו שיקרה. וככל שאדם חי יותר רק את הרגע הזה, כך פחות רלוונטי עבורו העבר ו/או העתיד. אבל זה כבר עניין אחר. ונחזור לעניין החזרה בזמן. את העניין הזה שתחושת הזמן היא יחסית גילה הרבה לפני תורת היחסות של איינשטיין ללא שום ניסוי מדעי רבי נחמן מברסלב, באמצעות הניסוי המחשבתי הפשוט הבא. כאשר אדם ישן שינה עמוקה מאוד, הרי שב 15 דקות שעוברות בשעון שלנו, אצל אותו האדם בתחושה שלו כאשר הוא בחלום שלו יכולות לעבור גם 70 שנה. וכאשר האדם מתעורר, הוא מגלה שעברו רק 15 דקות, למרות שבאמת היה נדמה לו כי עברו 70 שנה בחלום. ופשר העניין הוא, כי ככל שהשכל נהיה קטן יותר, כך תחושת הזמן מתארכת וככל שהשכל נהיה גדול יותר כך הזמן מתקצר. כי באמת ההבדל היחיד בין זה שישן לבין זה שהיה ער, הוא ברמת המודעות האישית של האדם עצמו. כאשר האדם ישן, פועל אצלו הדמיון ואז נדמה לו שעובר הרבה זמן. וכאשר האדם ער פועל אצלו יותר השכל וא"כ הזמן קטן. וע"ז כותב רבי נחמן (הציטוט יובא להלן), כי ככל שהשכל גדול יותר, כך הזמן קטן יותר. עד שיש שכל גדול כ"כ שבו בעצם הזמן נעלם לגמרי כאילו אין זמן בכלל. ובשכל הזה כל מה שנדמה לנו שכאילו קורה... חיים שלמים של 70 שנה, זהו באמת רק חלום, אבל באמת שום דבר לא קרה... וכמו שאם יבואו למישהו תוך כדי החלום הוא לא יבין שזה חלום, כך גם אנחנו קשה לנו להבין שכל גדול יותר משלנו שבו כל המציאות שלנו היא בסך הכל חלום (ורצוי שיהיה חלום טוב). וכן הוא כותב עוד, כי גם במרחב המקום קיימת תופעה דומה, כי ככל שיש לגוף הנע יותר כוח, כך מימד המקום פחות מורגש אצלו, עד שישנו כוח כ"כ גדול שבו כל מימד המקום נעלם כלא כלום. וזה בדיוק כמו בתורת היחסות הקשר שבין מהירות התנועה במרחב המקום לבין התקצרות תחושת הזמן. ואם נתבונן בעניין נראה גם, כי ככל שיש לאדם יותר שכל כך טוב לו יותר, ומטרת השכל שיש לאדם היא רק כדי שיהיה לאדם טוב על ידי שימוש נכון בשכלו כמובן. ואכן, כאשר טוב לך יותר (=השכל גדול יותר) תחושת הזמן מתקצרת כידוע. ונמצא אם כן, כי גם אם אי אפשר לחזור בציר הזמן, הרי שניתן לגרום לכך שהזמן עצמו יתקצר על ידי זה שיהיה לאדם כמה שיותר טוב. ונסיים בציטוט המקורי של רבי נחמן כדלהלן: דַּע, שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כּחַ הַמְדַמֶּה [כוח הדמיון], אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת מְאד, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מֻעָט מְאד בֶּאֱמֶת, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאַחַר כָּךְ בְּהָקִיץ אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל, כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ,... וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִּׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא גַם כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה. רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זאת, כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, בְּוַדַּאי לא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל, כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים מַמָּשׁ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה... וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד אֲשֶׁר יֵשׁ שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, שֶׁשָּׁם כָּל הַזְּמַן כֻּלּוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת גּדֶל הַשֵּׂכֶל מְאד, כָּל הַזְּמַן אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעוֹבְרִים בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שֵׂכֶל לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל, עַד שֶׁהַזְּמַן נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי: וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ [היינו מי שהמצב התודעתי שלו הוא הטוב המושלם] שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר... מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאד מְאד, עַל כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאד..., כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּמָקוֹם [היינו מרחב המקום] גַם כֵּן. שֶׁהַבַּעַל כּחַ [מי שיש לו יותר כוח] יָכוֹל לַעֲבר מָקוֹם גָּדוֹל בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת, נִמְצָא שֶׁאֶצְלוֹ כָּל זֶה הַמָּקוֹם הוּא קָטָן. וְאֵצֶל הַחֲלוּשֵׁי כחַ נֶחֱשָׁב זֶה הַמָּקוֹם גָּדוֹל, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וּכְמוֹ כֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, כָּל מַה שֶּׁהַכּחַ גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּקוֹם נִקְטָן אֶצְלוֹ יוֹתֵר, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּחֲלוֹם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּחֲלוֹם אֵינוֹ כְּלוּם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן גַּם אָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ כְּלוּם לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל: ומי יתן והתודעה שלנו תתעורר מהשינה בהקיץ ונשתמש יותר בשכל שלנו כדי לעשות לעצמנו טוב באמת ולא נטעה אחרי הדמיונות שיוצרים אצלנו את הרע. ועל ידי זה נזכה לתחושת התקצרות הזמן באמת. קרא עוד על פרדוקסים של מסע בזמן , עבר , טוב , מדע בדיוני , מימד המקום , עתיד , תורת היחסות , מדע , פיזיקה , עולם , רגשות תחושות , מימד הזמן , הווה , לוגיקה , מהירות האור , חזרה בזמן ועוד ... מאת להצליח בכח המחשבה Daat.EIP.co.il
|
ותוסיף אליך מאמרים חיוביים ...מאמרים - אימון אישי
פרופיל
פוסטים אחרונים
- איך נוצרת התמכרות? איך לא להתמכר? איך ליצור עוגן? איך ליצור התמכרות? איך ליצור לעצמך התניה? איך לגרום לעצמך להתמכר 2/7/16
- איך לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת 2/7/16
- איך לפתח שיחה טובה? איך ללמוד לפתח שיחה? איך ליצור רגש מדויק? איך להגיב למישהו? איך תגובה להגיב? איזה תשובה לענות 30/6/16
- איך לגרום למישהו להתאהב בך? איך לדעת מה מישהו מרגיש, איך לדעת מה מישהו רוצה להרגיש? איך לגרום למישהו להרגיש טוב 30/6/16
- למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה 30/6/16
- איך לגרום לו לאהוב אותך? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לרצות אותך? איך לגרום לה לאהוב אותך? איך 30/6/16
- איך לטפל באוסידי? שיטות לטיפול בהתנהגות טורדנית, טיפים למטפלים, טיפים למאמנים, טיפול קוגניטיבי, שינוי התנהגות 30/6/16
- איך להימנע ממריבה? איך לא להרוס אהבה? איך ליצור אוירה נעימה? איך נמדדת אהבה? איך להימנע מקונפליקט? איך לא להחליש 30/6/16
- איך לפתח שיחה נעימה? איך לא להרוס שיחה? איך לנהל שיחה נכון? איזה נושאי שיחה לבחור? איך להימנע משאלות בעייתיות 30/6/16
- איך למנוע אי נעימות? איך לשאול שאלות בעייתיות? איך להעלות נושאי שיחה בעייתיים? איך לקבל לא? איך לקבל סירוב? איך 30/6/16
- פיתוח יכולת חשיבה אנליטית - איך לשפר את החשיבה? איך לפתח את החשיבה? איך לפתח חשיבה מעמיקה? איך ליצור נושאי שיחה 30/6/16
- אומנות הפיתוי, איך לא להתחיל עם מישהו? אומנות החיזור, איך להתחיל עם מישהו? איך ליצור משיכה רגשית? איך לגרום לה 30/6/16
- איך לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת, שיחה מעניינת 30/6/16
- פוליטיקה ושכנוע - איך פוליטיקאים משכנעים אנשים? 26/12/13
- טכניקות NLP ושיטות שכנוע והעברת מסרים מתקדמות 26/12/13
ארכיון
פוסטים פופולאריים
-
פיתוח יכולת חשיבה אנליטית - איך לשפר את החשיבה? איך לפתח את החשיבה? איך לפתח חשיבה מעמיקה? איך ליצור נושאי שיחה?
13/1/13 | 6286 צפיות
-
להיות אלוהים - הרצאות חדשות לצפייה / שמיעה / הורדה / MP3 - תהנו ...
24/4/11 | 664 צפיות
-
מדוע תכלית הידיעה היא שלא נדע ?
14/8/08 | 1429 צפיות
-
חשיבה מופשטת - מהי ? ואיך לרכוש אותה ?
3/2/10 | 2736 צפיות
-
איזו תכונה הכי כדאי לך לשפר בעצמך ?
4/6/08 | 1132 צפיות
-
איך להימנע ממריבה? איך לא להרוס אהבה? איך ליצור אוירה נעימה? איך נמדדת אהבה? איך להימנע מקונפליקט? איך לא להחליש
30/6/16 | 1020 צפיות
-
OCD אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פרפקציוניזם ילדים
24/3/12 | 11721 צפיות
-
ציטוטים - למאמר: מי אתה ? האם אתה קיים ? איך אתה קיים ? ועוד
28/10/08 | 641 צפיות
-
זוגיות. להיות בקשר זוגי ולהרגיש לבד. הכיצד ?
24/6/09 | 1091 צפיות
-
מה גורם לחוסר הצלחה, ייאוש ועצבות ? כיצד להתמלא בתקווה בכל מצב ?
17/4/08 | 1919 צפיות
-
פילוסופיה ! השלמות המוחלטת היא להיות יכול להיות דבר והיפוכו במקביל !
14/9/07 | 741 צפיות
-
להיות אלוהים - הרצאות חדשות לצפייה / שמיעה / הורדה / MP3 - תהנו ...
18/5/11 | 958 צפיות
-
למה שמחה חשובה לצורך צמיחה אישית ויציאה ממשברים !
6/9/08 | 1153 צפיות
-
מבוי סתום. מהי מהותו ? ואיך לצאת מכל מבוי סתום ?
29/6/09 | 995 צפיות
-
מתי נולדת בפעם האחרונה ? ומתי נפטרת בפעם האחרונה ?
25/8/08 | 879 צפיות
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אומר שוב פעם בקצרה, כל כולל כל מחשבה / דיבור / מעשה - כולם קורים בתוך מימד הזמן.
שתיקה כוללת כזו של המחשבות =מעל הזמן
כל אירוע כולל כל אירוע בחלום או במציאות, הכל קורה בתוך זמן ומקום.
כל שינוי שקורה בעולם ולא משנה אם הוא כפוף לחוקי הפיזיקה או שלא, הוא קורה בתוך מימד הזמן, מאחר שקודם היה X ואח"כ Y וא"כ יש זמן.
זמן = עבר / הווה / עתיד = שינוי
כל שינוי = זמן.
מקום = פה / שם = שינוי
לקריאה נוספת: מושגים: שלמות, אלוהים, מציאות, זמן, מקום, אמת, שקר, רע, טוב, אחד, רצונות ועוד.
תודה
אלעד שלום רב,
ציטוט: "אחרת החלומות היו פרועים ביותר. וגם בחלום עצמו יש דברים שאינם קורים מחמת חוסר ההיגיון שבהם. אך בכל מקרה הכל קורה בתוך מרחב של זמן ומקום."
האמת ניסיתי לדלג על הסבר מפורט בהקשר. אך מאורעות שקוראים בחלום או ב- Lucid-Dreams או במצב טרנס ועוד מצבים נוספים, הם על פי רב נטולי כל מימד זמן-מקום למרות שנראים וכאילו כפופים אליו ומתרחשים בתוכו (יש לי אישית ניסיון רב בתחום היפנו-תרפיה וטיפול במצבי מודעות שונים).
אני בכוונה מעדיף לא להרחיב את ההסבר כי זה נושא למספר פוסטים עצמאיים והוא ארוך מכדי להסבירו בתגובה.
החלומות הם לא תמיד הגיוניים וכפי שהשכל המודע מבין אותם. לא מעט פעמים הם פרועים עד אינספור.
ציטוט: "אציין כי כאשר יוצאים ממימד הזמן, ממילא לא שייך לחזור לעבר, כי אין עבר. אם יש עבר, יש זמן. אם אין זמן אין עבר ואין לחזור / לנוע בין זמנים שונים, כי אין זמן וכולי."
התשובה לא מדויקת. יציאתה של תודעתו של בנאדם ממימד הזמן איננה מבטלת את הזמן. היא בסה"כ מקנה לתודעתו את היכולת לראות את מימד הזמן-מקום בלי להיות תלויה בו.
אני מודע לזה שקשה להבין, לכן אתן המחשה מחיינו. נניח שהחיים שלנו הם סרט של וידאו נע ואנו חווים את המאורעות על גבי מסך טלוויזיה בהתאם למה שמוקלט על הסרט.
מצב המודע בדוגמא של סרט הוידאו הוא כאשר אנו נמצאים על הסרט ובין חלקיקיו המגנטיים ותמיד חווים את הנקודה הספציפית שבאותו רגע ראש הוידאו קורא אותה.במצב הזה, כל מה שהוא כבר קרא נמצא אצלנו בזיכרון בצורה טובה או לא טובה, וכל מה שהוא עדיין לא הספיק לקרוא אנו עדיין לא יודעים עליו דבר, יכולים רק לצפות ולנחש מה יהיה במקרה הטוב.
הסיבה לכך היא פשוטה ונעוצה בזה שאין לנו אפשרות לקפוץ מעד מימד הסרט למשל כמה סנטימטרים קדימה לפני ראש הקריאה ולראות מה יש שם טרם הגיעו לראש הוידאו וקרא אותם.
עכשיו תדמיין לעצמך שאתה יושב ורואה את הוידאו של החיים שלך וחווה אותו במקביל. באותו זמן שאתה רואה וחווה אותו, מגיע אליך ידיד טוב שזכה בלוטו, שמח מאוד ואומר לך ידידי עזוב את הכל ובוא אתי, אני מזמין אותך על חשבוני לחודש טיול בארה"ב.
אתה מחליט ללחוץ על כפתור השהה "Pause" עד אשר תחזור ונוסע לטיול אתו.
כשאתה חוזר, אתה לוחץ על כפתור הפעל והוידאו ממשיך מאותה הנקודה שעצר בה.
פה התחוללו שני דברים.
-
מנקודת מבט מי שקשור לסרט הוידאו מבפנים (קרי מי שכפוף למימד הזמן-מקום ובקרה הזה המודע שלנו או החלקיקים המוקלטים של הסרט והמקובעים עליו) לא הייתה שום הפסקה והזמן המשיך ברצף מכיוון שאת עצם ההשהיה שעשית הם לא חשים. הם ממשיכים מאותה נקודה ללא כל קשר לאורך ההפסקה שעשית. זמן ההפסקה לא קיים אצלם ולא משפיע על המשך התנהלותם (וזה הסבר פשוט). -
הדבר שני שקרה הוא שאתה היית מחוץ למימד הזמן. כלומר יכולת להעביר הרבה זמן בלי שתשנה תוצאות המשכו של הסרט האמיתי. יתרה על זו, יכולת להעתיק את הסרט למשל, לעיין בו אחורה וקדימה בדומה למעבר אחורה וקדימה במכונת הזמן ובמקביל להמשיך בסרט המקורי בלי לתת לחלקיקיו או למודע שהם מייצגים לשים לב שמישהו "שמקיף את מימדו" מציץ בו ויודע עליו הרבה יותר ממה שהוא יודע על עצמו.
ציטוט זאב בן-יוסף " זמן ממשי (אובייקטיבי-מדעי) – חד סטרי, בלתי הפיך, רק מהעבר לעתיד."על פי הדוגמה אנו רואים כמובן שזה נכון למי שנמצא צמוד ומקובע לחלקיקים של סרט הוידאו הנע, אך לא לבנאדם שמפעיל אותו מבחוץ. כלומר לא עבור ה- Ultimate Observer ביחס למימד הנמוך ממנו או המוקף על ידו.
הדוגמא רק להמחשה כמובן. יש הרבה דוגמאות נוספות.
ציטוט: "אכן הנברא אינו יכול להבין את הבורא או את הבריאה עצמה, אלא רק לראות מה קרה לאחר מכן. "
פה אני רק יכול להשכים אתך וגם לתת דוגמא קצרה להמחשה; השכל של בני האדם הוא יותר רחב משכלם של חיות. אם נתייחס למען הדוגמא לבנאדם שמנסה לשעשע את עצמו בפתרון תשבץ או סודוקו ולידו שוכב חתולו, חתולו, שהוא בעל שכל נחות ממנו, לא יוכל אף פעם להבין מה משעשעו בתשבץ או בסודוקו. על מנת להיות מסוגל להבין את זה, יצטרך להגיע לרמת הבנה של בנאדם ורק אז תהיה לו אפשרות הבנת מעשיו.
אם נחל את אותו העיקרון על בני אדם, נמצא גם שבמנת ההבנה או השכל שיש לנו, אנו פיר הגדרה מוגבלים להבנת דברים שמשתווים לרמה של בנאדם, אך אין אפשרות לשכלנו להבין ישות יותר גבוהה ובעלת יכולות מודעות יותר גבוהה (לא במובן של אינטליגנציה פשוטה) אשר מקיפה את המודעות שלנו ולא מוגבלת למימדיה.
ציטוט זאב בן-יוסף: "הזמן היוצר מבטא את הכוח היוצר. בכל נקודת זמן, כל עשירית שנייה – נוצרת בפרט תודעה חדשה..."
אני יכול רק להסכים למלוא דבריך.
מספר הערות בצורת שאלות ותשובות
על הנושא המורכב של הזמן:
שאלה:
מהי התכונה האופיינית ביותר של התודעה?
תשובה:
תודעת הזמן.
שאלה:
מהו בעצם זמן?
תשובה:
יש דרכים שונות להגדיר זמן. דרך פיזיקלית נפוצה היא - מדידת הזמן ע"י חיצים:
1. חץ-זמן תרמודינאמי = זמן נע מהעבר לעתיד בלבד, ללא יכולת לחזור (אנטרופיה).
2. חץ-זמן פסיכולוגי = נע מהעבר להווה, לעתיד וחזרה לעבר, ללא כל הגבלה.
3. חץ-זמן קוסמולוגי = היקום מתפשט כל הזמן ואיננו יכול להתכווץ.
שאלה:
האם יש דרך נוספת לתפיסת ה"זמן"?
תשובה:
1. זמן מדומה (סובייקטיבי-פסיכולוגי) - נע מהעבר להווה, לעתיד וחזרה לעבר, ללא כל הגבלה.
2. זמן ממשי (אובייקטיבי-מדעי) – חד סטרי, בלתי הפיך, רק מהעבר לעתיד.
שאלה:
מהי החשיבות של תודעת הזמן לפעילות הנפשית העיקרית?
תשובה:
הזמן היוצר מבטא את הכוח היוצר. בכל נקודת זמן, כל עשירית שנייה – נוצרת בפרט תודעה חדשה, כי משהו כבר התווסף לה, ולכן היא תודעה אחרת. כלומר: הפרט נשאר אותו פרט לכאורה, אבל עם תודעה חדשה ההופכת את אישיותו כולה למשהו חדש. זהו הביטוי העליון של כושר היצירה והכוח המאפשר לאורגניזם בכלל ולאדם בפרט את היצירה.
שאלה:
כיצד ניתן להגדיר את המושגים
- "כוח יצירה";
- "כושר יצירה"?
תשובה:
בפיזיקה מכאנית מוגדרת אנרגיה פיזיקאלית כ"יכולת לעשות עבודה".
במימד הנפשי – "אנרגיה" יצירתית היא היכולת ליצור באורח אקטיבי.
שאלה:
האם יש קשר בין כוח היצירה לבין תודעת הזמן?
תשובה:
האנרגיה היוצרת היא מקור הקיום וגם תכליתו.ככל שגדל כושר היצירה כך גדלה השליטה בזמן (יכולת הצפייה המדעית למשל).המדע צופה מה יקרה בעתיד.כוח יצירה מנבא מה יקרה בעתיד.
מקווה שסייעתי מעט להבהיר נושא מורכב זה.
זאב בן-יוסף
מספר הארות:
* "המצב השני הוא מצב השינה שבו הלא מודע שולט, ... במצב הלא מודע, אין משמעות לזמן ולמקום. המימדים האלה לא קיימים ... כך יכול להיות למשל שאתה חולם שאתה דוהר על סוס ופתאום אתה נמצא במטוס והלא מודע לא ימצא סתירה לוגית בזה שקפצת מסוס למטוס בלי שהראה לך שלבי המעבר כפי שמקובל בעולם הערנות שהוא עולם החומר. "
גם במצב השינה, ההיגיון / המקום והזמן שולטים !!! כל האירועים שבחלום קורים בתוך מרחב זמן ומקום ובצורה הגיונית לחלום. ההבדל הוא בכך שההיגיון של החלום אינו צריך את כל חוקי הפיזיקה כפי שהם בעולמנו בצורה מושלמת. למרות שהוא עדיין צריך חלק מהם, אחרת החלומות היו פרועים ביותר. וגם בחלום עצמו יש דברים שאינם קורים מחמת חוסר ההיגיון שבהם. אך בכל מקרה הכל קורה בתוך מרחב של זמן ומקום.
* " אך לו יכולנו לשלוט באופן מודע ביכולותיו של הלא מודע, יכולנו בעצם להגיע למצב שנוכל לעקוף את חסם ההיגיון של המודע ולהיות כישות מחוץ למימד הזמן-מקום ומגבלותיו. "
אציין כי כאשר יוצאים ממימד הזמן, ממילא לא שייך לחזור לעבר, כי אין עבר. אם יש עבר, יש זמן. אם אין זמן אין עבר ואין לחזור / לנוע בין זמנים שונים, כי אין זמן וכולי.
* "בעצם, תורת הקוונטים אומרת במפורש שאי אפשר לשפוט מערכת בצורה ניטראלית כאשר אתה חלק ממנה. פה נכנס מושג המשקיף הלא תלוי (Ultimate Observer) לתמונה והוא מסביר שכל עוד ואנו חלק ממערכת היקום החומרי (וכך אנחנו באופן מודע) לא תהיה לנו היכולת לדעת את האמת בקשר אליו. אני לא מרחיב בכוונה."
אכן הנברא אינו יכול להבין את הבורא או את הבריאה עצמה, אלא רק לראות מה קרה לאחר מכן.
* "האפשרות היחידה שנותרה לנו היא לנסות להסתכל באופן יזום ומודע איך נבין הלא מודע שלנו ואיך נצלול למעמקיו."
כנ"ל, המטרה היא להבין את מה שמעל למודע / מעל לשכל כפי שכתבת. אך יש לשים לכך שמצב שינה הוא מצב של פחות מודעות ולא יותר מודעות. אנחנו רוצים להבין את מה שמעבר למודע שלנו ולא את מה שתחתיו. ומאחר ש"תכלית הידיעה היא שלא נדע", הרי שהמודע האמיתי הוא זה שמעבר לשכל שלנו.
* "אי לכך, גם אם מישהו יצליח לשפר את שכלו (או ירחיבו איך שרבי נחמן אומר) הוא יכול ליצור עובדות חדשות לדוגמת ביטול מימד הזמן-מקום אך ורק עבור עצמו שהוא יחווה באופן אישי, ידע בוודאות שזה נכון, אך לא יוכל להציגו למישהו אחר שמקובע בהבנה החומרית ומגבלות הלוגיקה"
אוסיף רק כי כפי שכאשר כואבת לך הרגל, שמצד אחד רק אתה מסוגל להבין (להרגיש) כמה היא כואבת לך, אך עדיין גם אלו שסביבך יכולים לנסות לדמיין כמה כואב לך. אותו הדבר כאן, כל אחד מבין את מה שמעבר לשכל כפי בחינתו הוא. אפילו המילה הנפוצה ביותר "אני", גם היא הרי לא ברורה, כי הרי מיהו האני באמת, הנפש שלי וכולי, ומהי הנפש וכולי, אף על פי כן כל אחד מבין מהו "אני" כפי בחינתו הוא.
כתבה מעניינת. היו כתבות כאלה בעבר (לדוגמה זו של ד"ר גלי וינשטיין: http://cafe.themarker.com/view.php?t=389966 ) התגובה ארוכה ולכן יתכן שאפרסם אותה בפוסט נפרד.
הבנאדם הסטנדרטי (נקרא לו כך למען הפשטות) חי בשתי פאזות קיום; ערנות ושינה. בערנות שולט המודע כשהוא כפוף לחוקי הפיזיקה הפשוטים (פיזיקה ניוטונית ואיינשטיינית) ציינתי איינשטיין ותורת היחסות כפשוטים בכוונה.
המצב השני הוא מצב השינה שבו הלא מודע שולט, שהוא בעצם עדיין בגדר נעלם גדול עבור שכלו של המצב הקודם שהוא המודע. או עבור ההבנה הפשוטה והמוגבלת של המודע שמתבטאת במיטבה בביטוי "מבחינה מדעית".
במצב הלא מודע, אין משמעות לזמן ולמקום. המימדים האלה לא קיימים מפני שאתה מקיף אותם ולא הם מקיפים אותך. כך יכול להיות למשל שאתה חולם שאתה דוהר על סוס ופתאום אתה נמצא במטוס והלא מודע לא ימצא סתירה לוגית בזה שקפצת מסוס למטוס בלי שהראה לך שלבי המעבר כפי שמקובל בעולם הערנות שהוא עולם החומר. בעולם החומר תצטרך לקפוץ מהסוס ללכת לרכב, למשרד נסיעות, לרכוש כרטיס טיסה, להביא את הדרכון, לסוע לנמל התעופה, לעבור את הבדיקות וכל שלבי הביניים עד אשר תשב במטוס ויטוס. אין קיצורי דרך. המודע לא יבין אותם, כי זה סותר את הגיונו.
אכן אני מציין את המלה היגיון. פה גם טמון סוד העניין. היגיון המודע שונה מזה של הלא מודע. במודע אתה לא יכול להיות בשני מקומות שונים באופן חומרי פיזי באותו רגע זמן. בעצם ההגבלה של חזרה בזמן חלה על החומר במצב מודע, כי על פי המגבלה מרגע שאנו עוברים לסטאטוס מודע, כל תנועה שלנו כפופה למימד זמן ומקום. קרי, לא נוכל להעתיק את עצמנו מנקודה א' לנקודה ב' באפס זמן ולא משנה כמה מהר נעשה את זה על פי תורת איינשטיין שגם בה יש אי דיוקים.
אז עוברים מנקודה א' לנקודה ב' צורכים זמן (נסתכל עליו כמצרך) וצורכים אנרגיה שעל מנת שנקבלה ונתחזק את החומר שנקרא גופנו נצטרך לעבוד ולהיות באינטראקציה עם סביבתנו.
כמובן שמתוך ההגבלה של המודע (שהוא בעצם שמנחה העיקרי שלנו) לא יהיה ניתן להבין את סוגיית חזרה בזמן. אך מה לעשות כשכמעט כל המדע וההיגיון שבידנו מבוסס כמעט באופן מוחלט על המדענות שנובעת ממגבלותיו של המודע ובהתעלמות קרוב למוחלטת מהלא מודע!
התוצאה המתקבלת מתוך הפרספקטיבה המוגבלת של המודע והגיונו היא שאין אפשרות לחזרה בזמן. במקרה הטוב יש אפשרות למריחתו של הזמן (מהר יותר או קצר יותר) בהתאם לתורת היחסות של איינשטיין.
אך לו יכולנו לשלוט באופן מודע ביכולתיו של הלא מודע, יכולנו בעצם להגיע למצב שנוכל לעקוף את חסם ההיגיון של המודע ולהיות כישות מחוץ למימד הזמן-מקום ומגבלותיו.
פה מגיעה הפיזיקה הקוונטית לעזרה. בבסיסה של פיזיקה קוונטית נטען והוכח ובעצם פעם ראשונה בהיסטוריה המדעית הידועה הופרך שחומר קיים אונו חיים במגבלותיו, אלא ההיפך, אנו בעצם ובעוצמת מחשבותנו נחשבים לבוראים של החומר. כלומר, החומר שלכאורה סובב אותנו ואנו חיים במגבלותיו קיים כתוצאה ממחשבותנו ולא ההיפך. בעצם על פי התורה הזו, החומר לא קיים והישות היחידה שניתן להוכיח את קיומה היא המחשבה. בהקשר אני ממליץ לראות סרט שמפשט את הדברים ומנסה להבהירם ויזואלית בצורה פחות מורכבת (סרט: What the Bleep Do We know של William Arntz ו- Betsy Chasse).
אם מרחיבים את הראיה שאיינשטיינית לפיזיקה קוונטית מבחינה מדעית או אם מרחיבים את הראיה החומרית לרוחנית, מגלים שבעצם האמת נמצאת בתוכנו ולא מסביבנו כפי שזה מוסבר בראיה מדעית שמתעסקת עם החומר כעובדה קיימת ומחשיבה אותה למקור של הדברים שממנו צריך לקחת כל התייחסות הגיונית. כמובן וכפי שהבהרתי קודם, אין פלא שהגישה "המדענית" המוגבלת להיגיון המודע בהגדרתה לא תגיע לידי הבנת מושג הזמן.
בעצם, תורת הקוונטים אומרת במפורש שאי אפשר לשפוט מערכת בצורה ניטראלית כאשר אתה חלק ממנה. פה נכנס מושג המשקיף הלא תלוי (Ultimate Observer) לתמונה והוא מסביר שכל עוד ואנו חלק ממערכת היקום החומרי (וכך אנחנו באופן מודע) לא תהיה לנו היכולת לדעת את האמת בקשר אליו. אני לא מרחיב בכוונה.
אם כך, אנו מודעים שאין אפשרות חומרית-מדעית-הגיונית (בהתייחס להיגיון המודע) להבין מהותנו או מהות החזרה בזמן.
האפשרות היחידה שנותרה לנו היא לנסות להסתכל באופן יזום ומודע איך נבין הלא מודע שלנו ואיך נצלול למעמקיו. פה אני לא מתכוון ע"י סקירת EEG ולא אקוסטית או אחרת, אלה ע"י יצירת קשר שיוביל לפיתוח יכולת הבנה שמושתת על הלא מודע. מכיוון וכפי שנאמר קודם, שלא מודע אינו כפוף למימד הזמן-מקום, פה אנו יכולים לפתח יכולת עקיפת פרדוקס הזמן שבמודע לבד הוא היה עדיין מעין פרדוקס. חזרה בזמן תהיה אפשרית, אך במובן של צפייה והסתכלות אך לא השפעה. עוצמת חזרה כזו תהיה שונה מחזרה במובן של היזכרות בדברים באופן כזה שבחזרה כזו אנו חווים את הדברים ומרגישים את החוויה מתוך שדה האירוע באותו הזמן.
זה נשמע וכאילו זו לא חזרה אמיתית כפי שצפינו מכיוון שהגוף הפיזי שלנו עדיין נמצא בזמן הנוכחי, אך אם מחברים את הדברים יחדיו; אלה של פיזיקה קוונטית שטוענת שבעצם המודעות שלנו היא בסיס קיומנו ולא ההיפך, שהיא טענה שעומדת בסתירה לא קטנה עם הגישה הנוצרית גרידא שמדגישה שהחיים במובנם החומרי הם המקור, אבל מצד שני היא יותר קרובה לגישת הקבלה, נוסיף על זה את העובדה שהלא מודע איננו כפוף למימד הזמן-מקום ועוד אלמנטים נוספים, נראה שאין זו אפשרות הזויה שאכן הדברת קורה באמת.
פה אני מציין את הנקודה שהדבר אינו קל להסביר, להוכיח או להבהיר מכיוון שאינו תואם את דפוס המחשבה של המודע שלנו שאנו רגילים אליו כה הרבה במצב ערנות וממנו אנו מסיקים את המסקנות של מה הגיוני ומה לא.
הבעיה בדבר הבהרתו בצורה מדעית שהמדע, שהוא תואם אופי והיגיון של מצב ערנות דורש רפלקציה ושחזור דברים באופן "ניטרלי" לכאורה כך שאחרים גם יוכלו לאמתו. מצד שני, הלא מודע שלנו הינו דבר שלא ניצן למדידה במכשירים ואת מה שאנו רואים או חווים דרכו לא ניתן להארות לאחרים או לתת להם לחוות את זה מלבד מלספר להם וזה דבר לא קביל במובן הראשון גם אם הוא נכון.
אי לכך, גם אם מישהו יצליח לשפר את שכלו (או ירחיבו איך שרבי נחמן אומר) הוא יכול ליצור עובדות חדשות לדוגמת ביטול מימד הזמן-מקום אך ורק עבור עצמו שהוא יחווה באופן אישי, ידע בוודאות שזה נכון, אך לא יוכל להציגו למישהו אחר שמקובע בהבנה החומרית ומגבלות הלוגיקה של הערנות, קרי מדע במיטב התגלמותו החומרית.
ונסיים בציטוט המקורי של רבי נחמן כדלהלן: דַּע, שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כּחַ הַמְדַמֶּה [כוח הדמיון], אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת מְאד, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מֻעָט מְאד בֶּאֱמֶת, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאַחַר כָּךְ בְּהָקִיץ אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל, כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ,...
וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִּׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא גַם כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה......
אהבתי מאוד לקרוא כל זאת...
אנו תופסים את העולם רק לפי יכולת החושים שלנו
והעולם והיקום הם הרבה יותר מזה
בתפיסת הזמן, המרחק והקורה בכלל......*
לפני שנים באחד מהפרקים של מסע בין כוכבים הדור הבא. זאן לוק פיקארד (השחקן פטריק סטיוארט) מפקד האינטרפרייז
מושך אל הספינה גשוש אבוד. כשאן לוק מתקרב אליו הוא מקרין עליו קרן אור וזאן לוק מתעלף/נרדם. בשלב הזה בעצם כל הפרק הוא קבלה של חיים חדשים לחלוטין, הוא מתעורר בעולם שהוא אינו מכיר לאוכלוסיה ומשפחה שהוא אינו מכיר, בהתחלה הוא עדיין זוכר את היותו קפטן של ספינת האינטרפרייז, אחר זמן מה הוא מתחיל לחשוב שזה היה רק חלום, הוא מכיר בחורה מתחתן והיותו קפטן של ספינת כוכבים נעלם/נאלם מזכרונו. והוא מנהל חיים שלמים מתחתן אמרתי, יולד ילדים, מגדל נכדיםםם ונינים. ואפילו לומד חליל ועוד ועוד. בסוף כשהוא מת...כן מת מזקנה טובה בחלום/עלפון/רדימות הזו. ואז הוא מתעורר על ספינת האינטרפרייז שלו. ומגלה הכל, כל החיים שלו היו בעצם 5 דקות של עלפון (על תתפסו אותי בזמן הזה ספציפית, כי כמה זמן הוא שהה בעלפון הזה קצת נשכח מזכרוני ועל כך סליחה).
הסיפור הפרק הזה היה שאותה אוכלוסיה אותו כוכב ששלח את הגשוש בעצם נכחד וכל אוכלסיותו נכחדה. והם בשביל שזכרונם ימשיך מצאו דרך מעולה להעביר בדיוק איך הם ומי הם היו ואיך הם חיו מה היו מנהגיהם וכ"ו וכ"ו.
מה שיפה בכל הסיפור הזה שזאן לוק פיקראד בסידרה כולה לא יכל היה מעולם להינשא ולהקים משפחה בגלל היותו קפטן של ספינת חלל. ובעצם מה שהגשוש הזה נתן לו היה מתנה מופלאה מאין כמוה. ובכך נוצר מצב של זוכה/זוכה.
הפרק האהוב עלי ביותר פרק מאוד פילוסופי בעיינן יחסות הזמן. ואיך אנו תופסים את החיים שלנו, מהיא בעצם החיים ולעומתם החלום.
וזה לעוד דיון
את המשל עם הזירות צילום לא הבנתי
אבל לגבי מה שכתבת
"ישנה גם אופציה אחרת שהיא קשה להבנה.
ומה אם כל מה שמתרחש קורה הכל בו זמנית
בנקודה אחת בלבד שהיא נקודת ההווה ? "
זה בדיוק מה שאני כתבתי בסוף המאמר, על כך שבשכל הגבוה משלנו הזמן נעלם לגמרי. דהיינו כל האירועים קורים (או לא) באותו הרגע !
הי
כל מה שכתבת נכון הוא בתנאי שאתה מדבר על כדור הארץ.
תפיסת הזמן בכדור הארץ היא תפיסה לינארית של קו ישר.
כלומר מה שהיה התקיים אתמול ומה שיקרה מחר הוא עתיד.
ישנה גם אופציה אחרת שהיא קשה להבנה.
ומה אם כל מה שמתרחש קורה הכל בו זמנית
בנקודה אחת בלבד שהיא נקודת ההווה ?
דמיין את אולפני יוניברסל. בתוך האולפנים
יש מספר רב של אזורי צילום. בכל אחד ואחד מאזורי הצילום
מצלמים סרט על תקופה אחרת. המשתתפים הם אותם משתתפים
רק הליהוק שונה. באחד אתה מלך מצרים בשני אתה קבצן
ובשלישי גילית את האטום.
איך זה אפשרי שבכולם אתה מופיע ?
התשובה היא הולוגרמה. בהולוגרמה כל אחד מחלקי התמונה
מכיל את כל הידע של התמונה השלמה.
אם יחלקו אותך לחלקים אזי תוכל להיות שחקן בכל אחת ואחת מזירות הצילום.
במצב הזה גורם הזמן נעלם. לשחקן המשחק בסרט גורם הזמן
הוא ממשי. לזה המביט מעל לכל זירות הצילום הכל מתרחש בו זמנית.