שורת גיבורים לא נגמרת,

ואני מביטה לאתר את האופק,

       נראה כחדל,
   נראה מתגבר,
והאין הבטיחו לי אתגר,
       וקבלתי ספר
עם אינספור מחמאות.
אז תדעו, אהובים שלי,
    שהלב שלי רק בגודל אגרוף ידי
ואני מסוגלת להתמודד עם כל

                  האהבה הזו
           והערכה הזו
  הגדולות האלה,
המגושמות.
   תודה על שהייתם לי לחברים,
תודה שהייתם למסר חשוב,
           תודה על כל מה שהיוויתם עבורי.

וכעת,

   החלל גדול,
ולעיתים ריק ואפלולי,
    אולם נשבעתי

                להטות את גורלי.
    אני אתכם
ותמיד אהיה.
לא אוכל להמנע מלומר

שאתם התשובה

למהו קושי אמיתי;

הבטתי בכם חולפים במסדרון הקצר,

גיליתי אחווה והתמודדות,

כאב וצער עמוק,

           אבל גם אושר, וחיוך מתוק

שנצרב.

               תודה

     על שנתתם לי לתת.