| יהלי רצה לכתוב סיפור, אבל לא ממש ידע, מאיפה עליו להתחיל. אז הוא יצא לו לדרכו והחל לחפש.הוא החל מחפש בביתו. נתקל בשולחן. על השולחן מצא בקבוק של יין, ושני גביעים. הבקבוק של היין היה ריק, גביע אחד עודנו נקי, השני דביק מהיין היבש, של לפני שבוע. התיישב על אחד משני הכסאות שמצדו של השולחן, לקח דף ועט, החל כותב. שתי מילים יצאו לו: "היה היה". וישב. וחשב. וכמו הספל הריק, כך עמד מולו דף, ומחשבה אחת, מרוקנת, כמו הכוס. על מה לעזאזל אכתוב?' והמשיך, הגיע לדלת, שם היה כתוב "כאן גרים באושר יהלי וטולי". אולי היתה האחרונה, עברו כבר שנתיים, אבל השלט רעוע, עומד דהוי, עקום. כמו היחסים שלהם. החל מדלג אל חוץ הדלת. בחצר ראה ילד, בגן השעשועים. ילד וכלב. יהלי קינא. לא היה לו כלב שהיה ילד. אמר אכתוב על הילד. ישב, על ספסל, לקח דף ועט, והחל כותב "היה היה.... ילד". לא היה לו המשך, ילדותו לא אפשרה לו. היתה לו אמא ואבא. עסוקים. הרוויחו המון, אבל, ישנו במיטות נפרדות. הוא בסלון. הם גם חזרו מאוחר מהעבודה, וליהלי לא היתה סבלנות. הלך תמיד לישון לפני שחזרו.ילדות מלאה בכסף, ילדות ריקה. המקסימום שיכל היה לצאת מהניסיון הזה זה דף ירוק, עם איזה דמות. בלי סיפור, ובלי עלילה. יהלי המשיך, אל שערי בן גוריון, מצא שם את אותו הבניין בו עשה את התואר הראשון. והשני... נכנס לאחד האולמות. אולם ענק עם איזה 300 מושבים. התיישב על אחד מהם. התסכל על מעבר לצידו השני של האולם. עמד שם לוח, עם תרגיל, לא פתור. הוא פתח המחברת. והחל כותב "היה היה, סטודנט"... חייו הסטודנטיאלים לא ממש היו טיפוסייים. היה לו כסף, ודירה, והיה לו אוטו, חדש. למד במחלקה לפיסיקה, בנות לא היו שם. הוא גם לא היה צריך ללמוד כל כך קשה. הכל בא לו בקלות. ממוצע 98. וניסה, "...סטודנט פשוט, פשוט מידי" אולי. ויצא.הוא המשיך אל עבר, נסע בכבישים, חזר אל ביתו, עבר את דלת הכניסה. הוא התיישב על כיסא מול שולחנו. החל כותב.... "והיתה כוס אחת. אחת ריקה" |