כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאניה

    בלה בלה בלה....

    פוסטים אחרונים

    עוד אבוא אל ספך

    9 תגובות   יום רביעי, 20/8/08, 23:08


    עוד אבוא אל ספך בשפתים כבות.

    עוד אצניח אליך ידיים.

    עוד אמר לך את כל המילים הטובות

    שישנן

    שישנן עדיין.

    כי ביתך העני כה חשך לעת ליל

    ועצוב בו ודאי לאין סוף.

    וחיי שכרעו בלי הגיע אלייך

    הסגרו לחוצות ולתף.

    אך פתאום את נוגעת כיד מבהיקה.

    את פולחת כזכר נשכח.

    הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה

    הדממה הזאת

    היא שלך.

     

     

     

    נ.אלתרמן

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/08 23:26:

      השיר כשיר נפלא. משתי השורות הראשונות הייתי בטוחה שזה אלטרמן. גם מהתוכן. השיר אכן נפלא אך מאוד "אלטרמני". תמיד האשה היא שתמתין להלך, לנווד או המתפרפר. האם אנחנו עדיין פנלופה הממתינה לאדונה?

      שלא אובן לא נכון. ככותב אני אוהבת את כתיבתו אבל כאשה קשה לי עם התכנים שלו.

      שיהיה שבוע נפלא

      לאה HALINKA

        23/8/08 11:29:

      צטט: sweetness 2008-08-23 09:40:28

      יפה, מדויק ופשוט

      בצימאון

       

       


      יקירתי!

      איזה דיוק במילים!

      נהדרת!

        23/8/08 11:28:

      צטט: שרה בכור 2008-08-22 23:06:25

      קודם כל , ממש נפלא.

      האישה מחכה, יושבת ספונה בביתה ומחכה להלך

      ההלך מודע לכך שהוא "מכור" לנדודים

      דמות האישה המחכה, על כל הנורמות שהיא מעוררת

      במה זה כוחה ובמה זו חולשתה?

      בחשיבה הפמניסטית  יש תשובה סדורה

      לי אין.

      ולך?

       

      היי שרה

      כל אחד מביט בשיר ומפרשן אותו לפי האינטרפטציה האישית שלו

      אני חושבת קצת שונה ממה שתארת פה אפשר לומר בדיוק הפוך........

       

       

        23/8/08 09:40:

      יפה, מדויק ופשוט

      בצימאון

        22/8/08 23:06:

      קודם כל , ממש נפלא.

      האישה מחכה, יושבת ספונה בביתה ומחכה להלך

      ההלך מודע לכך שהוא "מכור" לנדודים

      דמות האישה המחכה, על כל הנורמות שהיא מעוררת

      במה זה כוחה ובמה זו חולשתה?

      בחשיבה הפמניסטית  יש תשובה סדורה

      לי אין.

      ולך?

       

        22/8/08 01:40:

      צטט: ליה * 2008-08-21 19:38:56

      ניפלא !

       

       


      אכן!
        22/8/08 01:40:

      צטט: roza y aureola 2008-08-21 17:07:34


      !

       

       


      !!!
        21/8/08 19:38:
      ניפלא !
        21/8/08 17:07:

      !

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כרמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין