במדינה מסויימת היה מלך מאוד קשוח, שהיה ידוע במשפטים הקשים שהיה עושה, כאשר אדם היה מקבל הזמנה אל המלך, יכל לצאת משם עם אוצרות ועושר,יכל לצאת בלי ידים, ויכל גם שלא לצאת.... הכל לפי החלטת המלך... יום אחד קיבל אחד מפשוטי העם הזמנה מהמלך להגיע אליו לארמון, ההזמנה יועדה ליום שלמחרת. הבחור התחיל לבכות ולזעוק, הוא לא חלם שיגיע הרגע שבו הוא יצטרך לעמוד מול המלך! והנה מרוב הבכיות והצעקות הגיע החבר של אותו אדם, החבר הכי קרוב אליו...שאל אותו:מה קרה אחי? אמר לו: אני הסתבכתי בענק, המלך קורא לי אליו לארמון אמר לו: המלך?!? אוי איך שהסתבכת אחי.. אתה בצרות צרורות התחיל הבחור לבקש ממנו ולהתחנן אליו שיבוא איתו אל המלך, שיעזור לו להחלץ מן הצרה, אך לשווא.. אמר לו: היינו חברים טובים זה נכון, אבל אני למלך לא נכנס! אני יש לי את החיים שלי את המשפחה שלי, אני לא יסכן שום דבר בשבילך, מאחל לך הרבה הצלחה שלום ותודה...ועזב אותו לבדו חזר הבחור לבכות ולקונן ולא ידע את נפשו מרוב צער, ופתאום נזכר בעוד חבר טוב שיש לו, עוד חבר שאולי יוכל לעזור לו, התקשר אליו הבחור, סיפר לו את העניין. כששמע החבר כך, אמר לו תחכה לי אני בא אליך עכשיו! תוך שעה הגיע החבר, התחיל לנשק אותו ולחבק אותו, ואמר לו בוא ונלך ביחד לכיוון הארמון, אין ברירה, המלך ציוה.. התחילו הולכים שניהם לכיוון הארמון,כל הדרך מחזיקים ידיים, שניהם בוכים ומקוננים על רוע המצב, כשהגיעו למדרגות של הארמון, נעצר אותו חבר אמר לו תשמע, אתה יודע כמה אני אוהב אותך, כמה אתה יקר לי.. אבל אני יכול להגיע איתך עד פה, עד המדרגות של הארמון, מפה אתה תצטרך להסתדר לבד... הבחור שלנו בוכה ומבוהל ולא יודע את נפשו מרוב צער, התחיל לעלות במדרגות הארמון.. מדרגה אחר מדרגה, לאט לאט ובעצב גדול.. פתאום הוא מרגיש דפיקה על הכתף, הוא מסתובב, רואה מולו חבר אחד מפעם, מיד קפץ עליו החבר חיסק אותו ,נישק אותו, אמר לו אני אוהב אותך...למה אתה עצוב?תספר לי..מה אתה בכלל עושה פה? אמר לו אני קיבלתי הזמנה מהמלך, אני מצווה להגיע אליו לארמון, אני מפחד לעלות.. החבר שמע את זה מיד תפס לו את היד ואמר לו- אם המלך קורא לך אז אני בא איתך לתוך החדר שלו ואני ידבר איתו בשמך, אתה אל תגיד כלום, אני יעשה הכל! אני לא יתן שיפגעו בך לרעה!! מיד נכנס איתו אל חדר המלך, התחיל לסנגר עליו ולשבח אותו בפני המלך ולא הסכים לצאת משם עד שהתבטלה גזרת המלך והמלך שלח את הבחור עם אוצרות!! הנמשל: אדם חי פה בעולם הזה, יום אחד הוא מקבל הזמנה מהמלך, הגיע יום המיתה... ואז הוא מחפש מי יבוא מולו אל הקב"ה לתת דין וחשבון על מעשיו, ידוע שהמלך הזה "לפניו אין שכחה ואין עוולה ואין משוא פנים", כבר למדונו חז"ל הקדושים כלל גדול "האומר הקב"ה ותרן-יוותרו מעיו"... אתה אומר שהקב"ה ותרן? אתה מוותר על המעיים שלך, על החיים שלך!!, זה חז"ל אמרו לא אני.. בקיצור אדם פונה ראשון אל החבר הכי קרוב אליו, החבר שליווה אותו כל חייו-הכסף! וכמובן שהכסף בוגד בו. ניגמר לך הזמן ידידי, אני ליוויתי אותך כל החיים, נתתי לך לרדוף אחרי, עכשיו אני לא מסתכל עליך יותר, שלום ותודה! החבר השני של האדם אלו המשפחה והחברים וכל הקרובים שלו, הם אוהבים אותו, רוצים לעזור לו, אבל הם יכולים לבוא איתו רק עד המדרגות של הארמון-עד הקבר! ואז כשנגיע למעלה פתאום נראה את החבר השלישי שלנו, החבר הנאמן ביותר-תורה ,מצוות ומעשים טובים.. הם ורק הם יבוא לסנגר עלינו בבית הדין בעולם האמת, ושלא יהיו לכם אשליות, לא באנו מהקוף ולא מהשימפנזה,לא פיצוצים ולא פיצוחים... כולנו נגיע לבית הדין בעולם האמת,למשפט האמת.. אתה לא מאמין בזה ? לא מקבל את זה? איך אומרים: זבש"ך ,זאת הבעיה שלך-אתה תגיע לשם אם תאמין ואם לא תאמין! בכל יום כיפור אנחנו אומרים בתפילה: וְאֶעֱמֹד נֶגְדְּךָ עֵרוֹם וּמַה תִהְיֶה תְשׁוּבָתִי בְּיוֹם בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁי וְאֹכַל מִפְּרִי דָתִי וְיָבוֹאוּ יְמֵי שִׁלוּם וְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָתִי וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּ מְאֹד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ וּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי וְאֵיךְ חֶשְׁבּוֹן לְךָ אֶתֵן וְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי כדאי מאוד שנתכונן לרגע הזה שבו נעמוד למשפט לפני השם יתברך, שם אנחנו לבד, בלי חברים בלי משפחה, בלי אף אחד שיגונן עלינו, רק תורה ומצוות... כדאי שנכין לנו סנגוריה ראויה.. אשריכם ישראל מי כמוכם לעילוי נשמת המרוחמת מרת סבתי פרחה בת גורג'יה (כ' באב) רוח השם תניחנה בגן עדן אמן |