| איתך אצפין במילים הנאמרות והנכתבות דו- פנים עם השניםהסתגלתי אם יש דבר מה בנינו אהייה לבדי להבין את פנייך לא אלבין עודני מצפין אין בידיי לשאת גלויות ולא נוף הנשקף מאחור שבחזית התווים והפנים כצילומי הזמן בעונותיו שאני בעוונותי הייתי רך איתך כממרח שוקולד ונמרח על שמלתה של ילדתנו הקטנה היחידה הזילה דמעות על הכתמים והימים מה עוד אגיד אספר לך על מטלית הספוג'ה ההולכת וחוזרת על כל אריח ואריח מלחמות פרש בצריח והנפש נסחטת מטפטפת לדלי אין המיית מים;אוושת רוח עלים מרשרשים רק המקל והמגב היתי מידבר איתך מילין אמות מידה בהברות חשבתי שאת מבינה מהמרת כיוונים נופלת על שולחן הכתיבה שאיש לא כתב עליו מילה מחפשת אולי נפלה לרגליו אינני רומז היום אני מצפין שאי עינייך למרומים לשמייך לכוכבים לחרוזים לרמזים אולי תגלי כיצד חגים במעגלים מתגלגלים דרך כוכבים פעם הייתה בהם תועלת היו אורים ותומים מפרשים לוכדי רוח לרב-חובל קשוח לספינות מפליגות וספנים ושודדי-ים שתומי עיניים עם רגל מעץ ונער עגום פנים מקרצף סיפון מלוח והולכים לישון בהקיץ לילם או בקץ מסעם חוזרים לאהובות אליי חוף או סתם כך לנמל וחבית שכר ומי שלא אהב חבק זונה מלטפת מענגת תמורת מקצת מדגת השלל תחפשי בלשנית תתחפשי בלשית גם אם תלכי בשפות באותיות הסדוקות בלשון המתגלגלת בין סדקים בין מנזרים כנסיות ומסגדים ותשאלי מאמינים, הסוגדים לפרשנויות אלה הנאמנים הקנאים לדתות פרשת דרכנו נותרה חלולה מניבים נשברים ואחר כך הבינה איש לא עקר לך ולא הזכיר ברבים או הלבין גם שבקעה הבינה והחניכים כאבו והרמתי ידיים זה לא הספיק מה עוד את רוצה שואלת משמעויות בהקפה העוברות סחור סחור לסוחרים ממולחים בטרם המליחו ועישנו דגים שתי את כוס הקפה והפכי אני זה המגיש לא בגלל הטעם המתוק בגלל הבוץ המסתיר קוצו של יוד מעלה באוב גם אם עד כלות הימים אהיה האחרון להבין לו גם היה ניתן היישר לתוך דעתך דעתי בראשך לשפוך כתשליך הייתי משליך את יכולה עכשיו לנשוב שוב כמו הרוח ולנשוף ואני אכוף כקני סוף לכשתלכי שוב אעמוד זקוף פעם הייתי עומד מולך עירום ואת ראית גוף |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואת ראית גוף"
אני תמיד רוצה לעמוד מולך ולקרוא את שיריך המדהימים!
היותר אהובים עלי
תודה
}{
הכאב הזה שבשיריך - אדם
אני מתקשה להגיב.
..יפה!
פעם הייתי עומד מולך עירום
.
אחד השירים שלך שהכי אהובים עלי
.
תודה ידידי משכבר הימים
.
}}{{שטוטה
מה אעשה ואתה מרגש בכל פעם מחדש?
עוד אבקש - שלא תרתע.
מירה
מצטרפת למתפעלים
תודה על המילים
Rחל
כוכב לנשמה היפה שלך מדבורה באהבה
את יכולה עכשיו לנשוב
שוב כמו הרוח ולנשוף
ואני אכוף כקני סוף
לכשתלכי
שוב אעמוד זקוף
תעמוד זקוף..
אוהבת את הנשמה שלך.. אתה נפלא (:
אדם
פעם הייתי עומד מול עירום
אף פעם לא ניסית אותי לבלום
נעצמו העיניים ואי שם אמרת שלום
עת נפקחו עינינו חוויתי אז חלום
הערגה אל האידיאל
בברכה - ירמיק.
את יכולה עכשיו לנשוב
שוב כמו הרוח ולנשוף
ואני אכוף כקני סוף
לכשתלכי
שוב אעמוד זקוף
פעם הייתי עומד מולך עירום
ואת ראית גוף
אדם יקר ומוכשר,
אוחחח...
מה שחוללו בי מילותיך
זו
התערטלות לשמה!
התכווצתי לנוכח כמה משפטים
ועדיין וב-עיקר
ראיתי
אומץ עילאי ועוצמה מדהימה...
לא עוד התפתות חסרת-ישע
אלא
תהליך של חוזק פנימי וצמיחה
אחד הטובים שלך (בעיניי ,כמובן)
שאפו!*
חזרתי
ויהי אור
אפרת*
חזרתי לומר
שנגמרו לי המאירים לגבר העומד בעירומו
חייבת לך...
אחזור
כשהאל ירצה שיד האדם תושט
למשהו הזה הגבוה
שהוא רק בחזקתו של האל..
שלך
אפרת
אחד השירים החזקים שלך
חושף את
כל מצוקות הגבר הדובר
המילים עצובות
נוגועת בעמקי הפצעים
של משהו שאבד
בין שניים..
פעם הייתי עומד מולך עירום
ואת ראית גוף
אפרת***
חיבוק
אפשר?
וואו שיר מרגש
חודר עמוק
פשוט נהדר
אהבתי מאוד
לכשתלכי
שוב אעמוד זקוף
פעם הייתי עומד מולך עירום
ואת ראית גוף
אדם קדם
זוכרת ת'שיר המדהים הזה
כמה כייף לשוב אליו שוב -
תודה וסופ"ש נפלא
את יכולה עכשיו לנשוב
שוב כמו הרוח ולנשוף
ואני אכוף כקני סוף
לכשתלכי , שוב אעמוד זקוף
פעם הייתי עומד מולך
ערום ואת ראית
גוף
וואוו!
הסוף של השיר לא יוצא לי מהראש. ואני כועסת עליה. למה היא ראתה רק גוף? מה עם הנשמה?
אוהבת את כתיבתך רבת הרזים והרמזים :)
נפלא כתמיד!!!
שאי ענייך למרומים
לשמייך
לחרוזים
לרמזים
אולי תגלי כיצד חגים במעגלים
מתגלגלים דרך כוכבים
אדם יקירי
אהבתי את הצד הזה שבך
"פעם הייתי עומד מולך
ערום ואת ראית
גוף"
השורות האחרונות סיכמו כל כך את הכל
איפה הנשמה
למה לא רואה היא אותה
בעודך עירום מולה
נוגע מאוד
מרגש
אהבתי עד מאוד מאוד
תודה
יום קסום
שלך