
אני חייבת לדעת האם זו תחושה פרטית שלי או יש עוד אנשים החווים חוויה דומה?..
יום האתמול היה רגיל ושגרתי..ארוחת הערב רגילה למדי..
ובכול זאת הבוקר שלמחרת מלווה במועקה בלתי מוסברת, כזו שמעלה בתוכי תהיות לגבי כול מה שקשור לדבר הזה שנקרא חיים..
לא אל תתהו..אין לי מחשבות אובדניות..ממש לא!! אבל בכול זאת התחושה הזו, ה"ביקור" הזה בבוקר מדי פעם הופך את סדר היום..
יום מלא תשוקות...חוויות ממלאות שיהיה לכולנו..
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה שזה ברור ופשוט וכמה שזה קשה ליישום..
אני לפחות אנסה..זה שווה!
תודות..
משפט פתיחה:
"ברוך השם אני נושם"...
נפסקה הנשימה... הכל כבר לא אקטואלי.
היכולת לנשום באופן עצמאי...
זה עושה כבר בוקר נפלא.
בלי נקיפות מצפון
יש מצב להחליף את הספרים המובילים,
"קפקא" ו"דוסטוייבסקי"...בספרים אחרים... מותר לגוון.
תכתבי עוד ועוד... אל תחכי לאז וכאשר...
החיים הם עכשיו...
המחר בסימן שאלה - יתקיים?
כמו כן... למחוא כפיים בכל בוקר עשר פעמים
לכבוד איזה דבר טוב שבחרת.
היום לדוגמא...
מחיאות כפיים
לשחר צוברי
המשייט מהאולימפיאדה.
אגני לקראת הנחיתה.