עצרה אותי שוטרת הבוקר. כלומר עצרה לפניי, במרחק של כ-2 מטרים, בשביל האפקט המרשים לקרוא לי.

לא באתי. היא נאלצה להתקרב.

"כן אתה. עברת שלא במעבר חצייה," היא אומרת לי.

"אם תשימי לב, יש ניידת משטרה מעבר לכביש שחוסמת את המדרכה," עניתי.

כמובן שהיא מיהרה לגעת בי, וגם אם בנגיעות רכות, הן באו תוך איום באזיקים וקריאה לניידת גיבוי ושאר מונחי משטרה - שכמו האנשים שלובשים את מדיה - זרים לי.

קנס יכאב, אבל אסתדר. חסר לי הרבה, כך שמאה שקלים פחות לא ישנו את התמונה.

מה גם שהיא הציעה לתת לי אזהרה. (אני חושב שהכוונה שהיא תזהיר אותי, בלבד, ואפילו לא ביקשתי הקלה בשום עונש, רק לעזוב אותי לנפשי ולעיתוני..)

אבל הבעיה חמורה יותר, ואם לא אזהר עוד אשמע כמו תיאוריה של פוקו.

פ ת א ו ם  א כ פ ת  ל מ ש ט ר ה  מ י פ ו . תודה רבה.

תשכחו לשעה קלה מהבלאגן החוגג בכל שעות היום והלילה; הזבל שנערם בשל מחסור בפחי אשפה בשדרות ירושלים כמו גם בחצרות הבתים;  הילדים ששוברים בקבוקי זכוכית כבילוי בחופש הגדול, שכן אפילו מגרשי כדורגל מאולתרים אין להם; הכבישים המחוררים והצמיגים המנוקבים; ההשתלטות של השכן מעבר לכביש על רחבה בה הוא בנה שתי יחידות ועליהן הוא משקיף באמצעות שתי מצלמות מעקב; והאדם הזר, ערירי בן כ-40, שנמצא מת לאחר שלושה ימי רקבון באחת הדירות, גם כן ברחוב.

אבל בין 8 ל-9 יש נוכחות משטרה והתעלקות  על אזרחים שומרי חוק ונקיון גם.

לא משלם. שיחפשו אותי.

מוקדש לשוטרת טל קרן.