נכנסתי לשם.

המועדון היה מלא באנשים ומחניק מחום של גופים אנושיים ועשן סיגריות.

והינה במבט הראשון שהניתי למישהו מקרוב היה אותו אחד שראיתי בכניסה למועדון רגע לפני..

אני זוכרת זה היה הלוק המפתה והחושני שהוא השרה עליי, היפנט אותי כמו נחש חנק, 

נשבתי בקסמיו, קרא אותי. אבל ההרגשה סיממה אותי וחיפשתי את הבר בשביל ללגום טיפה של מים 

כדי לא להתעלף. פעם זה כבר קרה לי עם אהובי ולא רציתי להעביר אותו את החרדה הזו שוב.

הגעתי לבר ואהובי ישב שם "שוב את מאחרת, נמאס לי שאת עושה לי את זה שוב". 

אבל את תצומת לבי תפס באותו הרגע משהו אחר לגמריי.

מעל הבר מדגרה אחת למעלה , היא עמדה באמצע השורה, מטבלתת פחות מכולן ומאט שמנמונת באופן ילדותי, לא גבוהה ולא נמוכה. התלולית המלאה בין רגליה בלטה מאחורי המטפחת ההדוקה על יריכיה, והיה ניכר בה בהחלט שהיא מתביישת, אפילו מזיעה בבית השחי מרוב החרדה. "האם זו הפעם הראשונה שלה?" שאלתי את אהובי, אבל הוא כנראה לא שמע אותי, רק שאל "מה?" מספר פעמים, ולי נמאס לחזור על אותו הדבר, אז וויתרתי ואמרתי לו "כלום" וחייכתי אליו חיוך אוהב. כמה אני אוהבת אותו, מכל מיליון האנשים ששררו במקום לא היה אחד שהלב יכאב כמו כמו מכאבו. 

היא המשיכה במלאכה שלה, לא יתכן שזו הפעם הראשונה שלה, חשבתי לעצמי.ואולי היא סתם מטומתמת?אפשר היה לקרוא על פניה שהמעמד הכאיב לה באמת. היא התרגשה והתחרטה, היא לא רצתה להיות על הבמה אבל היה כבר מאוחר מיד, כמו חלום הבלהות שלה. היא נעה כמו קורבן . הקהל היה רעב לגוף שלה. ורק אהובי ישב שם על הבר בכיסא הגבוה והביט בה בסקרנות מרעישה בתמימות ובתהיה, ניכר היה שהוא היה מעוניין לראות מה היא תעשה בהמשך, וכל שניה חייך אליי. 

עכשיו הגיע הרגע שבו היא צריכה לפתוח את החזיה, ולהראות לקהל הצורח את השדיים המלאים שלה. היא הייתה מגרה ומרגשת. היא הייתה הדבר האמיתי. הסתכלתי בה וחשתי כל מהלומת לב שלה בגופי. איך ההרגשה להיות בקמומה? העור שלי הסטמר בהתרגשות, שרירי רגליי ואגרופיי התקווצו, והרוק שלי התחיל לזרום בתוך פי. אבל פתאום הבנתי מה אני חשה, וכמאט קפצתי ממקומי בבהלה. את מטומטמת, צרחתי על עצמי מבפנים. את טיפשה, טיפשה, טיפשה.

בסוף הערב יצאתי מהמועדון משלבת את אצבעותיי באצבעות אהובי, בתקווה שהוא לא הבחין במה שחשתי.

המבוכה דעכה לעיטה. 

בצעידה לעבר החניה ראיתי אותו מרחוק הוא נשען על הרכב שלו והביט בי במבטים נוקבים. אני לפתתי את ידו של אהובי והכנסתי אותו מייד לרכב. התנעתי את הרכב ולחצתי על הגז.

ראיתי אותו במראה הקדמית הופך לרחוק וקטן יותר עד שהפך לנקודה שנעלמה לגמריי.

זהו זה מאחוריינו

מאחוריי.