כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    אחריות חברתית - מקטרים או מפרגנים? תמיד נשארים מרוצים...

    29 תגובות   יום חמישי, 21/8/08, 15:24

    עודכן בתאריך 29/9/08

    מה יוצא לנו מהקיטורים?
    מה יוצא לנו מהפרגונים?


    מה זה יעזור אם נמשיך לבכות, לככב ולפרגן, זו לזה וזה לזו?


    אולי הגיע הזמן שניקח את עצמנו בידיים?

    אם וכאשר זה יקרה

    ( ר' כאן בבלוג - בפוסטים אחרים - הצעות,
    כיצד לממש אחריות חברתית באמצעות
    שינוי חברתי
    )

     

    רק אז אולי,אולי אז,נצליח לפתור בעיות פשוטות יחסית,כגון,העלמו המסתורי של גיא חבר.


    להלן ציטוט של פוסט, המוקדש להיעלמו של גיא חבר
    ואחריו תגובתי לפוסט זה ולתגובות שניתנו לו,
    עם שאלות המופנות אליכם.

    _______________________________________________________________

    ציטוט לדוגמה: .a.m. מזל 15:12:55 2008-08-21

     


    חברים יקרים

     

    ביום ראשון הקרוב 17.8.2008 ימלאו 11 שנים להיעלמותו של החייל גיא חבר. גיא שירת בבסיס ברמת הגולן ונעלם בשעות הבוקר לאחר השמירה בבסיס.

    11 שנים בהם משפחתו וחבריו מחכים למידע ולא יודעים מה קרה באותו בוקר ולאן נעלם.

    מצמרר אך גם ב - 17.8.97 כשנראה בפעם האחרונה, היה יום ראשון,

    מפחיד אך עד היום אין קצה חוט וודאי , ויכול להיות שהוא יושב בשבי וממתין לשחרורו.

    איש לא ראה אותו יוצא מהבסיס בסיום השמירה,אך ידוע שהוא לבש מדי-ב , דיסקית ונשק ארוך,

    ישנן סברות שעבר בטעות את הגבול עם סוריה,אך ישנן גם השערות שנחטף ונלקח לסוריה שם הוא מוחזק.

     

    חברים , יש לכם אפשרות לעזור !

     

    בבקשה העבירו את הסיפור לחבריכם, למשפחה , לשכנים,לרשימות התפוצה שלכם,

    אולי יגיע לידיים הנכונות של משהו שיכול לפעול ולקדם את הנושא.

    עזרו לנו להעלות את המודעות הציבורית שצברה אבק אחרי זמן כה רב .

    עזרו לנו לפתור את החידה הזאת ולתת קצת שקט למשפחתו.

    תודה מראש - מזל


    גיא

     

    גיא - הרבה מילים כבר נאמרו,

    גיא - והשנים אט אט חלפו,

    גיא - געגועים שהשתלטו ,גיא.

     

    נסעת מהבית עם התיק אל הצבא,

    הגעת לבסיס לתורנות ולשמירה,

    מהבסיס יצאת רק עם נשק ומדים,

    מאז עברו שנים ואנו כאן כה מודאגים

    גיא .

     

    פתאום כך נעלמת באמצע החיים,

    אנחנו כאן בבית נשארנו מחכים,

    מאז שנעלמת אין מידע ואין פרטים,

    עבר כבר זמן כה רב ואנו כאן מתפללים ,

    גיא.

     

    החברה בצבא לא הצליחו לברר,

    שנה אחר שנה לא הסכמנו לוותר,

    עצרת מחאה , דיונים בוועדות,

    ואנו כאן בבית לא הפסקנו לחכות,

    גיא.

     

    גיא - הרבה מילים כבר נאמרו,

    גיא - והשנים אט אט חלפו ,

    גיא - געגועים שהשתלטו ,גיא.

     

    אחת עשרה שנים כאן עברו בחרדות,

    ולפעמים בלילה מגיעות הדאגות,

    עבר שלא ידוע, הווה בלי שום תגובה,

    ובעתיד אנחנו כבר רוצים להירגע ,

    גיא

     

    רוצים אותך בבית מחכים כאן ביישוב,

    עוצמים את העיניים וחולמים שכבר תשוב,

    ולא רוצים לשקוט כאן לא שעה ולא דקה,

    אחת עשרה שנים זה כבר מעבר לשתיקה .

    גיא

     

    אנחנו מקווים שיימצא כבר הפתרון,

    שנים שהאמנו למשרד הבטחון,

    עכשיו אותך בבית רוצים בחזרה,

    מקווים שתחזור להיות איתנו במהירה,

    גיא.

     

    גיא - הרבה מילים כבר נאמרו,

    גיא - והשנים אט אט חלפו,

    גיא - געגועים שהשתלטו , גיא

     

    למידע נוסף:

    http://www.aka.idf.il/Eitan/pratim/pirteyChayal/?docId=39293

     

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%91%D7%A8

     

    ( ברצוני לציין ולהבהיר שבלוג זה נכתב לפי הבנתי וריגשותיי ולא קשור לפעילות הרבה שמקיימת משפחתו של גיא )

     

    - סוף ציטוט מהפוסט של .a.m. מזל -
    ____________________________________________________

     

    בנוסף לנ"ל אמליץ לעיין בדיון על איחוד כוחות בחיפוש נעדרים

     


    כעת תגובתי לפוסט הנ"ל ולתגובות לו:

    חברים,

    הכל מתחיל בכסף ונגמר בכסף.

    כל עוד אתם דואגים רק לעצמכם
    וטופחים על השכם של עצמכם ועל השכם של חבריכם,המעודדים אתכם להכנס

    לעוד פוסט, לתת עוד כוכב, לעוד פרגון, כגון:

    "אנחנו כה מודאגים"
    "רוצים אותך כאן"
    "מצמרר זה פשוט נורא ואיום"
    "מקווה שנוכל לעזור"
    "אחזור עם כוכב"
    "מאחלת שהתעלומה תיפתר במהרה"
    "נקווה שקריאת השיר . . .יעלה שביב של תקווה"
    "הוא לא היחיד"
    "כל כך מרגש מה שאת כותבת ואני מאוד אוהבת שאת נוגעת בתכנים שיש בם התבוננות"
    "ליבי עם ההורים"
    "נורא ואיום"
    "פוסט מכובד וחשוב"
    "אעביר. מבטיחה."
    "אני פונה לקדוש ברוך הוא שרובנו מאמינים בו"
    "אני מרגישה שאין מספיק מילים"
    "עניין קשה מאוד , היעלמות, חוסר ודאיות."

     

    אבל בעצם שום דבר לא קורה, אין ולא יהיה שינוי במצב.


    כי אם תמשיכו לקטר, להזיל לדמעה, להצטער, לפרגן, או לשמוח ורק להביע אמפתיה...
     

    אז תוכיחו את מה שכולנו כבר יודעים כי העולם כמנהגו נוהג...
    כולנו מפרגנים או מקטרים, אבל נשארים מרוצים, או לא?

    מה אתם חושבים
    ?
    הרוצים אתם לשנות את המצב?

    _______________________________________________________

     

    הפוסט הקודם:  לטרוף את החיים

    הפוסט הבא:  מלחמת יום כיפור - חשיפה או עוד סיפור?

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/10 06:04:


      סיפור מוזר

      מציק איך שהוא

      לאף אחד אין תשובה מה מי ולמה

      אבל

      לא בכל יום אני חושב עליו

      אבל חושב עליו המון

      איך יכול להיות ,  האדמה בלעה את פיה ?

      עם כל החיישנים שעל הגדרות בין סוריה ישראל , ככה נעלם לו אדם ?

        19/5/09 21:57:

       

      תודה.

      כל אזרח מן השורה יכל לקחת אחריות ולהשפיע על המתרחש במדינה.

       


        25/11/08 14:52:

      אכן אחריות אזרחית ונקיטת פעולה הן הדרכים היחידות לשנות את החברה הישראלית
        2/10/08 15:02:

      רבים חושבים כמוך ואני ביניהם

      תודה

      כתבת ממש לעניין

      טוב לדעת

       

        1/10/08 11:08:


       

      כל הכבוד לעבודתך,

       קישורים לעמותות, ארגונים ורשויון שלטון

       http://doron.a.tal.googlepages.com/Links.htm

      אם התגובות כאן מייצגות את העם 
      אנחנו עדיין לא בשלים
      למהלכים שאתה מציע.


       

        3/9/08 13:34:

      הי דורון,

      כל הכבוד  על האיכפתיות וההרתמות לפעול למען הכלל, באשר לגיא חבר, ליבי ליבי למשפחות, ואני יודעת היטב מה הם חשים באשר לאוזלת היד למצוא את הילד, גדלתי לתוך משפחה שכל חייה מחפשת נעדר, ואני יודעת היטב את המחירים הכבדים שנדרשו לכך בעקבות הצער, לאמי היה אח שנעדר מאז מלחמת העצמאות....  אני מאמינה שעל הממשלה, הצבא, וכל מי שנוגע בדבר אסור להרפות מהחיפושים ומהמאמצים  כדי לדעת ולו קצה חוט...... ואנחנו הציבור חייבים להשמיע את קולנו כל הזמן ולזעוק את זעקת המשפחות,

      תבורך!

        25/8/08 04:00:

       

      אני רגי שזה קורה לי ובכל זאת: באופן מאוד מוזר הגעתי לפוסט הזה....

        25/8/08 03:47:

       

      על פי אמנת ז'נבה, חטיפה היא אקט מלחמתי המחייב את הריבון הנדון (קרי מדינת המקלט) להחזרתו המיידית של החטוף/ה ודאגה לתנאיו הבריאותיים עד לשחרורו.

      במקרה של סירוב "רשאית" המדינה ממנה נחטף או המדינה שהוא אזרח בה לפעול להשבתו אפילו במבצע צבאי (ע"ע אינגריד בטנקור ו"אנטבה").

       

       

      באופן כללי, אינני חושב שאכן הממשלות הן אלו המנהלות את מדינותיהן. השחקנים האמיתיים הם בכירי וצמרת מערכות הבטחון...שאר המשרדים הממשלתיים הם בבחינת "מנצלי שאריות תקציבים"....הוליווד חגגה בבנקים לאחר הפקות סרטים שרמזו או העידו בברור על כך....

       

      לדעתי הלחץ הציבורי צריך להיות על מערכות הבטחון....הם אלו שנשארים תמידבמערכת ואילו ממשלות...מתחלפות.....

      הפרדוקס הוא שגם אם יופעל לחץ, לעולם הציבור לא יזכה לשיתוף פעולה...מה שמחזיר אותנו למגרש הפוליטי. אגב דבריי אלו, באותן מדינות בהן אנו חושדים שחטופינו נמצאים, האמונים על מערכות הבטחון הם גם אותם שליטים שאינם מפנים את כסאם לעיתים קרובות עשרות שנים.

      לשם קידום שחרור החטופים יש להשתמש במנופים הפוליטיים-דיפלומטיים הקיימים ואלו מושפעים מנסיבות שונות. לעיתים נסיבות ניתנות ליצירה....

       

       

        24/8/08 16:34:
      מעניין איך שמו של גיא חבר נעלם מהמודעות הציבורית.
        23/8/08 16:17:

      תגובה ל- דרורג 2008-08-23 02:41:48


      שלום דרור,

      תודה על תגובתך המפורטת.

      אולי לא הבהרתי את הצעתי מספיק טוב.

      מדובר בשיתוף המגזר השלישי בהחלטות, שהיו בעבר נחתם הבלעדית של המגזר הראשון (השלטון) והמגזר השני (בעלי ההון).

      כבר כיום יש ניצנים של השפעה משמעותית של המגזר השלישי (שזה אנחנו) על חלק ממקבלי ההחלטות במדינה.

      במסגרת פעולות התנדבות השתתתפתי לא אחת בישיבות של ועדות הכנסת וזכיתי לראות שיתוף פעולה יוצא מן הכלל מטעמם של חברי כנסת שונים. אמנם עיקר שיתוף הפעולה הוא מטעמם של הח"כים "החברתיים". אבל גם חברי הכנסת "המורמים מעם" - כביכול - לא התעלמו לחלוטין מנציגי החברה האזרחית. יש בכך כדי להוכיח כי לדעת העם יש השפעה על המחוקק ועל השרים, אם כי לא תמיד זה במינון שאתה ואני היינו רוצים.

      גם התקשורת מושפעת מהלך הרוחות בציבור. למשל הרשת החברתית הזו של דה מרקר, אמנם החלה כמיזם כלכלי, עבור החברה המקימה. אולי תסכים עמי שרשת חברתית מעין זו יכולה לשמש כפלטפורמה להתארגנות. ההיית מכיר אותי וקורא את הבלוג שלי אילמלא הרשת הזאת?

      בדבר אחד אני מסכים עמך לחלוטין. "איזה עוד זעזוע צריך העם לחוות בשביל שיפנים שצריך מהפכה שלמה, כאשר המלחמה לפני שנתיים והשחיתות השלטונית, משבר המחירים הנוכחי וכו' עדיין לא מספיקים לו להפנמה זאת? מה כן יוציא אותו באמת לרחובות?"

      בניגוד לדעתך איני סבור שנתן זהבי "העצבני" נכשל במלחמתו התקשורתית. הוא אולי לא השיג דעת קהל מספקת לטעמך ולטעמי. אבל אני בטוח שיש רבדים בחברה שאינם רווים נחת מדבריו וממעשיו. הבה נראה את פועלו כעוד צעד קטן, בדרך לשינוי החברתי המיוחל.

      אהבתי את הציטוט של דברי מאיר אריאל: "מי שנדפק פעם אחת לא יכול להיגמל מזה"

      שבת שלום ומבורך
      לך דרור ולכל המבקרים כאן
       

        23/8/08 02:41:

      שלום דורון ושאר החברות/ים

      חרשתי חריש עמוק בבלוגים שלך,ולצערי לא מצאתי את הפתרון לבעיות שהעלית

      "שלטון העם,אין דבר כזה.עם תמיד נשלט,לכל היותר הוא יכול לבחור במי שישלוט בו..."(מאיר אריאל).

      השינוי המיוחל יבוא רק כאשר המגזר השלישי יפנים שרק ע"י החלפת השלטון באורח דרסטי,לאנשי חברה אמיתיים כמו חיים אורון ועמיר פרץ,שאני מקווה הפיק את לקחיו...כמו כן כאשר אנשי ההון תקשורת יבינו שבסיס פירמידת כוחם קורס לאט לאט ונשחק,והכוונה לציבור המנוצלים...העם ימרוד בסופו של דבר,השאלה אם זה לא יהיה מאוחר מדי בשבילו.

      אני שואל את עצמי איזה עוד זעזוע צריך העם לחוות בשביל שיפנים שצריך מהפכה שלמה,כאשר המלחמה לפני שנתיים והשחיתות השלטונית,משבר המחירים הנוכחי וכו.עדיין לא מספיקים לו להפנמה זאת?מה כן יוציא אותו באמת לרחובות?אפילו נתן זהבי"העצבני"נכשל במלחמתו התקשורתית. אני לא רואה שהארגונים החברתיים מצליחים כל כך.

      אולי פשוט שלמרות הכל,רוב העם פשוט עדיין טוב לו יחסית?האם הפתרון עוד מפלגה חברתית?איחוד כוחות בין מרצ הגמלאים ש"ס לצורך העיניין?האם הם לא שמים לב שהאוצר,נציג ההון שלטון,מצליח מאד ב"הפרד ומשול" שלו?

      האם מסע הסברה אגרסיבי באמצעי התקשורת השונים? הרי העם הולך להצביע שוב לנתניהו"המושיע"!

       

      ואסיים בדברי מאיר אריאל:"מי שנדפק פעם אחת לא יכול להיגמל מזה"

         שבת שלום

      דרור

       

        22/8/08 23:23:

      צטט: שכביץ 2008-08-22 18:05:26

      איך אנחנו מחברים את כל הרצון הטוב שמתגלה כאן לכדי כח מניע?

       

       משה,

       

      א. ר' תשובתי לרפאלה (למעלה).

       

      ב. ע"י הצטרפות לארגונים וולונטריים ושכנוע הקברניטים שלהם להקים קואליציות של ארגונים.

           ר' למשל פוסטים קודמים שלי:

           "הצלע השלישית"
           מעורבות הציבור למען צדק חברתי (שינוי תודעתי)


        22/8/08 23:13:

      תגובה ל- דורון זיו 2008-08-22 21:06:03

      אתה צודק, הכל שאלה של כסף / קירבה / קשרים ו/או תקשורת.

       

      אבל, האם במקרה של שבעת חיילי צה"ל (ר' רשימה להלן)
      הקירבה והקשרים צריכים להיות פרמטר קובע?

       
      אוי לנו שזה המצב!

      חמישה הנעדרים:

      1.  זכריה באומל - קרב סולטן יעקוב - לבנון  11/06/1982

      2.  יהודה כץ    - קרב סולטן יעקוב - לבנון  11/06/1982

      3.  צבי פלדמן   - קרב סולטן יעקוב - לבנון  11/06/1982
       
      4.  גיא חבר - היעדרות ברמת הגולן - 17/08/1997

      5.  מג'די חלבי - נעלם בדרכו מביתו בדלית אל כרמל לבסיס - 24/05/2005

      שני השבויים:

      1.  רון ארד -  קרב אוויר בלבנון  16/10/1986

      2.  גלעד שליט - אירוע חטיפה בכרם שלום 25/06/2006

      לגופו של עניין, עמותת "לחופש נולד" הקציבה פרסים של 10 מליון דולר למי שימצא או למי שיביא קצה חוט. אבל להקצות לצורך החיפוש סכום יזום (לפחות לגבי הנעדרים משטח המדינה) זה לא. להעניק משכורות עתק למנהלי עמותת "לחופש נולד", זה כן.

      עדיין לא כתבתי את כל מה שלבי חש ומה שמוחי חושב בנושא הנ"ל והמבין יבין.

       

       

        22/8/08 21:06:

      הטוחני=בטוחני
        22/8/08 21:06:

      דורון

      הכל שאלה של כסף/קירבה/קשרים

      ותקשורת.

      נערכו סריקות

      נערכו בדיקות

      ואין קצה חבל להתמקד בו

      הטוחני שכאשר יהיה קצה חבל

      נדע לנצל את הפרטים לפתרון התעלומה.

      לא פה אוכל לכתוב את מה שליבי חש וחושב.

      דורון

        22/8/08 18:05:
      איך אנחנו מחברים את כל הרצון הטוב שמתגלה כאן לכדי כח מניע?
        22/8/08 10:59:

      תגובה ל- .a.m. מזל 2008-08-22 01:08:40


      הי מזל

      שמחתי להגביר את החשיפה לפוסט החשוב שלך.

      מהרגע הראשון היה ברור לי כי העיתוי נבחר לרגל יום השנה ה-11 להיעלמו של גיא.

      הנושא עצוב וכואב שבעתיים,

      לנוכח תחושת אזלת היד שלנו כחברה.

      לכן החלטתי להדגיש את נושא התגובות,

      שבאף לא אחת מהן מצאתי הצעה מעשית לשינוי המצב.

      מדוע אנחנו צריכים להישאר מקובעים במחשבותינו ובמעשינו?

      מדוע לא נשנה את המצב?

      זה בידינו!

      שבת שלום
       

        22/8/08 10:56:

      תגובה ל- אפרת jeki 2008-08-21 23:37:55

      אפרת יקרה,

      תודה על תגובתך הבאה מהלב.

      בגוף הפוסט התייחסתי הן לקיטורים והן לפרגונים. אך בכותרת המקורית הודגש (במקור) רק נושא הקיטורים.

      לאור תגובתך המצויינת בצעתי תיקונים בכותרים ובגוף הפוסט.

      הדבר הכי חשוב שציינת בתגובתך הוא: "חינוך ואימון אדם שער לנעשה במעגל המצומצם שלו ליד ביתו
      שכונתו עירו וגם יקח אחריות לגילוי  עוולות הלכה למעשה ויעשה מעשה.... המיומנות תעבור גם לתחומים רחבים יותר
      ."
       
      אכן המפתח ליצירת מודעות בלבבות העם הוא חינוך שמתחיל בגיל הרך (אפילו לפני גיל הגן) ויש לכך, כמובן, תפקיד חשוב בפתוח מיומנויות של איכפתיות ושינוי.

      לדעתי, גם האומנות יכולה לשמש ככלי לחינוך הדור. אשמח אם תרגישי צורך ותשלבי בשיריך המופלאים גם התייחסות לחינוך ערכי, הקשור לנימי נפשנו.

      שלך,
      דורון

       

        22/8/08 10:52:

      תגובה ל- הכי הכי 2008-08-21 22:34:20


      הכי הכי חשוב לזכור שגיא חבר אינו האדם היחיד שנעלם.
      העיתוי לפרסום הוא יום השנה ה-11 להעלמו.
      היעלמו של גיא כרוך בנופך ביטחוני, בשל היותו חייל.
      אבל גיא גם אינו החייל היחיד שנעלם.

      נסיתי לנצל את הפרסום החשוב הזה של מזל ואת התגובות לו
      כדי לחזק מהלך של שינוי חברתי, הנמצא עדיין בחיתוליו.

        22/8/08 01:08:

      הי  דורון

      שמחתי לראות את החשיפה שנתת לפוסט אצלך בבלוג.

      אני מאוד מקווה שעוד ועוד אנשים יראו יקראו ויעבירו הלאה כי הנושא כל כך עצוב וכואב,

      בפוסט מוזכר רק גיא חבר מכיוון שהתאריך ציין 11 שנה להיעלמותו , אך צריך לזכור שיש עוד חיילים שאין לנו מושג היכן הם , ולכל חייל כזה יש משפחה ........ חברים........ שכנים..............

      תודה רבה לך על השתתפותך 

      מקווה לבשורות טובות  ובקרוב  - אמן

      שיהיה לך סוף שבוע נפלא חבר

        21/8/08 23:37:


      היי דורון היקר

      מאחר ואיני בקיאה די בפרשה שהעלת

      רוצה אני להתיחס

      רק לקיטורים

      והנגזרות שלהם

       

       

       

      אני משתדלת לא לקטר

      (משתדלת...)

      אם איני ממש יכולה לשנות

      לקחת אחריות על שינוי תופעה

      ולא חשוב באיזה תחום

       

       

      מאמינה שמעורבות

      אחריות

      שתתן ביטויה גם בהמשך

      בנושאים חברתיים ולאומיים

      היא ענין של חינוך ואימון

      אדם שער לנעשה במעגל המצומצם שלו

      ליד ביתו

      שכונתו

      עירו

      וגם יקח אחריות

      לגילוי  עוולות

      הלכה למעשה ויעשה מעשה....

      המיומנות תעבור גם לתחומים רחבים יותר.

       

       

      לכן לחינוך החל בגיל הגן

      תפקיד חשוב בפתוח מיומנויות של איכפתיות ושינוי..

       

      מעדיפה לשתוק לפעמים

      אם כי 

      בתוכי בוערת אש

      אם זה משמש רק חומר בערה

      לשיחות סלון

      או  קריאות לשינוי בפוסטים או עתונות

       שאין מאחוריהן דבר..

      חבל שכך

      שלך

      אפרת

        21/8/08 22:34:


      בלתי נתפש מבחינתי שהאיש נעלם!!

      איך יכול להיות???

      צריך להפוך עולם כדי למצוא אותו ולתת למשפחה מנוח לנפש הדואבת.

      ובכלל להחזיר את כל השבויים הביתה במהרה.

      כל הכבוד לך על היוזמה.

       

        21/8/08 21:26:

      רפאלה, תודה.

      הנושא של הנעדרים, כגון גיא חבר, הוא רק סמפטום.

      הבאתי אותו כדוגמה ולא כפעילות הדגל.

       

      תודה על ההפנייה לחברה יהודית מליק שירן, שכתבה לא אחת על גיא חבר.

      לעניין הטיפול בנעדרים יש דיון בקפה, כאן,
      איחוד כוחות בחיפוש נעדרים

       

      כל המעוניין מוזמן להצטרף לדיון הנ"ל, אותו יזם חברנו בקפה, עו"ד יואב צח וכס.


      לדעתי השינוי יבוא רק כאשר אנחנו, כבודדים בחברה, לא רק נסכים שצריך לפעול בכוחות משותפים, אלא נתאחד בפועל, לפעילויות למען החברה כולה.

      את יכולה לתרום אישית בכך שתספרי לחברות ולחברים שלך על עצם ההתאגדות, למען מטרות חברתיות כלליות. העברת המסר חשובה!

      לא מדובר בפעילות חד-פעמית, נקודתית, אלא בתמיכה מתמשכת, בתנועות, בעמותות וארגונים, שמבצעים פעילויות למען כלל החברה.

      למשל, כל אחד ואחת יכול למצוא את הארגון שמעניין אותה / אותו.

      ליקטתי קישורים לארגונים כאלו בדף הקישורים הבא,
      http://doron.a.tal.googlepages.com/Links.htm

      תמצאי שם קישורים לרשויות השלטון מחד ולעמותות - המגזר השלישי (מלכ"ר) מאידך.

       

      בתחילת העמוד יש קישורים לשלוש רשויות השלטון למטה יש קישורים לארגוני המגזר השלישי, ארגונים וולונטריים מטעם הציבור הרחב. חלקם בעלי אינטרסים צרים וחלקם בעלי אינטרס כלל לאומי. לומר, פועלים למען הכלל לא רק במתן תרומות חומריות, אלא בפעילות שסופה להביא לשינוי חברתי במדינה.

      אקווה שהבהרתי את המסר לו התכוונתי בפוסט זה חיוך

        21/8/08 20:12:

      דורון היקר,

      תבורך על הפוסט שהבאת.

      לאור כל מה שכתבת..איך אני אישית יכולה לתרום לשינוי...

      אמור לי ואעשה מה שתציע לי שכן אני מסכימה עמך.

      יחד עם זאת רציתי לציין שהחברה יהודית מליק שירן כתבת לא אחת על גיא חבר. היא

      אף בקשר עם אמו של גיא חבר.

      יהודית היא חברה בקפה. הפוסט של מזל A.M. מרגש...

      כל מי שכתב על גיא חבר ריגש ומרגש..

      הנושא חשוב והטיפול בו לקוי.

      תודה שהבאת את הנושא החשוב בפנינו.

      רפאלה *
        21/8/08 18:02:


      מקרה עצוב

      טרגדיה למשפחה

      מקוה ומאמין

      שיגמר בטוב

      תודה

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי