ארוכה ביותר הדרך לשכוח (לסלוח), אהבנו עמוק (קרוב) אהבנו פתוח אבל הכי בטוח, זה מרחוק....
התיסכול הכי גדול, הוא להיות עם מישהו, שהקשר ביננו מדהים, החברות נפלאה - תקשורת פתוחה ואמיתית. כל פעם שאנחנו נמצאים יחד, בבית או יוצאים, זאת חגיגה. התעלות רוחנית שכזאת, תחושה של ביחד, של נכון ובכל זאת - זה לא יכול להיות.
באחד הפוסטים שלי כתבתי את זה ונשארה השאלה הפתוחה של מה זה אומר, לא יכול להיות - אם יש אהבה זה תמיד יכול להיות, כי האהבה הרי מנצחת - אז זהו - שלא...
יש לפעמים שני אנשים - מאד מתאימים - רק שנמצאים בשלבים שונים של המסע -
אין קצורי דרך וזה מתסכל, כי אתה יודע בברור שעם האדם הזה יכולת לחיות באושר והוא יודע, מרגיש ואומר בדיוק אותו הדבר, אבל - ואת האבל הזה הוא צריך לפתור לפני שהוא מגיע לזוגיות ולא בהכרח כשיהיה מוכן ויחזור, השני יהיה פנוי, כי החיים חזקים מאיתנו ואבוי למי שעומד ומחכה...
קוראים לזה תיזמון - טיימינג. פקטור חשוב מאד ביצירת קשר, שלא תמיד אנחנו לוקחים אותו בחשבון. כי לא נוח לנו לראות אותו, הוא כביכול נתון מושכל ואיך נתון מושכל יכול להכנס במקום שהרגש משחק תפקיד?
אפשר לשכוח אותו בכאילו - אבל באיזה שהוא שלב - הוא יצוץ. כי אין קצורי דרך, אז עדיף להתייחס אליו כבר בהתחלה ולשקלל גם אותו.
היה לי בן זוג - 3 שנים, היה גרוש טרי כשהכרנו, האמת שבחצי שנה הראשונה הוא אפילו עוד לא היה גרוש סופית, אלא רק בשלבים אחרונים של מלחמה. תשוש, מובס, חסר אמון, אני לא צריכה לספר לאף אחד שעבר את זה, איך יוצאים משם על ארבע.
נפגשנו. הוא קיבל אותי כמו מתנה שהקדימה את זמנה. היה לנו קשר מדהים, חברות, תמיכה, אהבנו קרוב, אהבנו פתוח. הוא חזר להאמין, חזר להרגיש, חזר לחייך ולהיות מאושר, חזר להגיד: רבות הדרכים לאהוב אותך -
רק שבדרך שאני רציתי והייתי כבר מוכנה לה - הוא לא יכול לאהוב אותי והיה ברור לי שזה יצוץ. כי הרי אני מכירה את הדרכים לאהוב ויודעת...
והרגע כמובן הגיע ובזמן הכי לא מתאים עבורי. מרוב שהיתה אהבה וחברות, הכי בטוח עבורו היה מרחוק... וכמה שיותר. הוא פשוט לא יכול היה לעשות את ההפרדה. להתמודד עם הרגשות שלו, עם הבילבול. הוא לא הצליח להבין את עצמו, למה הוא לא יכול להיות איתי, למה חוסר השקט בבטן שלו. מה דוחף אותו חזרה אל העולם. אני דווקא הבנתי.
הכרנו מוקדם מדי. הוא יצא לחיים חדשים, כשאני מלווה אותו בתהליכים. עכשיו הוא חייב לדעת את ערכו בלעדי. לחפש את עצמו ללא ליווי. ללמוד את עצמו מחדש.
ארוכה ביותר הדרך לסלוח, כי התיסכול גדול, תחושת הפיספוס מנקרת וכי זה קרה מבחינתי בתיזמון הכי רע, בסוף המחלה של אבא שלי, כשהוא היה צריך להיות איתי במקום הקשה שלי והוא לא עמד בזה וברח, זה הפחיד אותו מדי,
היו שיחות פרידה, היו נסיונות להשאר חברים - זה לא היה בום וגמרנו, אבל אני לא הייתי פנויה לזה, הייתי צריכה כתף, לא שיחות פרידה, הכיוון היה ברור והוא פחד מהמוות של אבא שלי יותר ממני, מהאינטימיות של להיות עם מישהו במקום הזה - מהמחויבות - הוא נטש במקום שאני לא הייתי נוטשת כל אדם, לא כל שכן, חבר שאני אוהבת.
זה לא מגיע לך, אני יודע שאני יוצא מאנייק, אבל אני לא יכול אחרת..
זה היה נוסח המסרונית שסיכמה שיחה ארוכה אל תוך הלילה בו אבא שלי נפטר, הוא לא נפרד ממני במסרונית אבל זאת משקפת את מה שהוא הרגיש, אני לא ראיתי אותו לרגע "מאנייק", זה גם לא באוצר המילים שלי, אני ראיתי את הפחד הגדול שלו מלהיות איתי במוות ואכן הוא לא היה - אפרופו תיזמון....
הדרך לסלוח היתה ארוכה, דוקא בגלל צרוף הארועים, אבל סלחתי ולמדתי את השעור. כאשר אני מזהה גבר, שיהיה הכי מדהים בעולם, שהתקשורת איתי תהיה הכי מדהימה - אבל הוא מדבר במילים שכבר שמעתי, אני לא מעוניינת בו יותר. שילך שיגדל בקצב שלו ויעבור את כל התהליך שלו עד שיהיה מוכן, לא קשור אלי.
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
שתהיה לכולנו שבת קסומה, מדהימה, עם האנרגיות הכי טובות בעולם, שבת של חברות ואהבה,
גילה
|
תגובות (125)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואי, עדיין רלוונטי....
איזה כיף שהקפצת לי את הפוסט הזה,
בדיוק בזמן.
האמיץ מתאמץ והגיבור מתגבר....
אני בינתיים גיבורה... ומתאמצת...
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
טיימינג!!!
וכן..שווה לעבור את בית הספר של החיים כדי להעריך את האחד "האמיץ" שהתאמץ עבורך*
גילה יקרה,
אכן מסע לא קל עברת כדי להגיע לתובנות החכמות והנכונות כל-כך שהבאת לכאן.
זה ממש soul searching אמיתי. מאחלת לך שתמשיכי ותתחזקי ושתמיד תוכלי ללכת עם האמת שלך
ולמגנט אליך רק את האנשים הנכונים לך בחייך.
מלי
גילה יקרה,
קראתי אותך ואת התגובות.
מילים שהן אמת אחת גדולה להזדהות ללא יומרות מתייפיפות.
אלה העובדות שלא לומדים בבית הספר והחיים נושאים אותנו לפגוש בהן.
עובדות כאלה יכולות לצמוח מרגישות ורגשות.
היטבת לומר את הדברים ישר לתוך לבי.
תודה
אני מאחלת לך את כל שתבקשי.
תודה על השיתוף והמילים
Rחל
"סלחתי ולמדתי את השעור"
זה בדיוק ההבדל בין מי שתקוע למי שממשיך הלאה.
זה לא פשוט וממש לא מובן מאליו.
בחרת בדרך הנכונה.
כוכב זוהר לך
האמיץ בדרך אלייך
הכי טוב שבוע טוב
מדבורה באהבה
מרגש...מיאש....מתבקש....זה מה יש... :)
את עושה עבודה טובה גילה.
הזמנה נהדרת.
גילוש
כל כך ניכר מהכתיבה שלך, מהשיתוף שבך, שאת אמיצה.
ואם כך הוא, הרי לא ייתכן שלא תמגנטי אליך גבר אמיץ.
לעיתים החיים מזמנים אלינו פיתויים של דפוסים מהעבר -
ששהו בתוכנו, שהביטו אלינו ממי שמולנו.
פיתויים הם רק פיתויים ואם התגברנו על העבר, הרי שהאני האמיץ
והנאמן לעצמו יפגוש את מראת ההווה.
הצלחתך ברורה לי :)
*
פוטס מעניין עם תובנות עמוקות
וזה אכן כך
אין מה לעשות
הכל עיניין של תזמון
אבל
מה שקורה הוא מה שצריך לקרות
וגם אם פוגשים מישהו לכאורה ברגע שאינו מתאים
זה מה שהיה צריך לקרות
וגם למערכת יחסים שלא נגמרת בהפי אנד
יש תפקיד ומשמעות בחיים
יקירה
כל כך נכון
שולחת לך כוכב שיאיר לך את הדרך
למצוא את האהבה עם הטימינג הנכון
כל גילוי דורש גם קרקע פוריה גילה
תיזמון זה הקרקע שעליו לצמוח
לאהבה לזוגיות, לתגליות מדעיות וכולה
התיזמון האו הפקטור המכריע בעיניי הרבה יותר מאשר התגלית עצמה
כתבת נהדר
השאלה היא
למה צריכים לעבור שיעור כל כך קשה בשביל לדעת את זה
תודה יקירתי
*
תיזמון הוא הכל בחיים... מה שמתאים ברגע אחד, עלול לא להתאים ברגע הבא...
מחזקת אותך ושולחת חיבוק :)
שבוע קסום
עלמה
גילוש אהובה שלי -
אני קוראת אירוע מחייך
וזה מעלה בי קצת כעס.
אני לא יודעת איפה את נמצאת ביחס למושג " טיימינג"
אבל אני , אישית, לא מאמינה בו.
אין דבר כזה תזמון - זו המצאה של בני אדם
שלא רוצים להיות מחויבים למשהו. נקודה.
אוהבת אותך, אמרתי כבר?
התזמון לא רק בחיים האלו...
לפעמים פוגש את מי שנראית
כאילו נלקחה מיקום אחר,
או זמן אחר, או שפה אחרת.
גם אם קורה ותחומים מסוימים
של הקשר נכונים כל כך...
ההבדל בין גבר פחדן לגבר אמיץ הוא בעיקר עניין של תזמון
רוברט היינליין:)מיו
התיזמון מבחינתינו לא תניד מתאים..
אבל יש לנו שיעורים בחיים..
סיפור נוגע ללב..
מאחל לך למצוא בדיוק מה שאת צריכה!
המון אהבה!
היי גילה
אכן תיזמון......
אוי התיזמון התיזמון.......
אם היינו נפגשים לפני 15 שנה
לפני ששברו לו את הלב כל כך הרבה פעמים
לפני האחרות
לפני שבירת האמון
אולי היה יכולה להיות אחרת
אם.....
ואם......
ולא סתם אומרים
אם לסבתא היו גלגלים
מאחלת לך,לי ולכולנו
שתמצאי את האחד עם התיזמון המתאים
כשאת נשארת בלי מילים,
נגמר העולם... יאללה, מתי את באה לחופש,
נעשה מסיבה !!
תודה אסתר, את מקסימה במילותיך..
אכן, אין להצטער לעולם על חלב שנשפך,
מנקים ומביאים חדש...
שבוע קסום שיהיה, גילה
חומד, תודה...
בהרגשה שלי - אלה סיכומים
אחרונים של המסע, לקראת
תחילתו של מסע אחר...:))
תודה דורי, על המילים היפות...
באמת הגיע הזמן לאיזו לימונדה בגינה:))
חומד,
אני בינתיים לא כותבת פוסטים על זוגיות,
כמו שאומר הבן שלי, אם תתחילי לתת עצות על זוגיות,
העולם בבעיה...
הזוגיות הבאה תביא איתה את התובנות על זוגיות,
בינתיים המסע שלי היה קשור בערך עצמי ואת ההר הזה -
כבשתי... :))
תודה אפרת,
בעיקר על החיבוק...:))
שיהיה שבוע קסום, גילה
גילוש יקירה,
זה מה שקרה לי עם האקס שלי והאבא של הבת שלי,
אנחנו כל כך מתאימים, אותו ראש משוגע, הכל מושלם!!!!!
ובכל זאת בחרנו לא להיות יחד, לשחרר את הקשר,
הוא ואני בנקודת זמן אחרת במסע הזה,
ואם היקום חושב שאנו צריכים להיות יחד, אני מאמינה שהוא יפגיש ביננו שוב להשלמת השיעור במסע.
מחבקת אותך ומאוד מזדהה עם מילותייך הרגישות
את תמצאי,
חפשי את האמיץ, עשי את מה שיעשה לך טוב
לצערי לא הצלחתי להגיע אתמול נפגש שוב בקרוב
*
תודה ששיתפת. מגיע לך כוכב על פתיחות ושיתוף. מי יתן ולא תדעי עוד צער.
שירה.
מוכר כ"כ מקרוב...
וכן גילוש...טיימינינג זה כל הסיפור!
המשך שבת נפלאה.
גילה
אחד הדברים הכי חשובים בזה הפוסט הוא
שממקום ממש לא טוב , אביך נפטר - זכרונו לברכה
החבר נטש...
ידעת להתגבר להסיק מסקנות נכונות - למרות הכאב
גילוש - מאחל לך שלא תיכנסי למערכת יחסים
שאינה מתוזמנת נכון לך ולבן זוגך
בהצלחה
יללה מותק ...ניוטראל תתניעי
ראשון...תתחילי לנסוע
שני....וקדימה הלאה
הלך הלך
אחסן מינו ראחו(אם לא הבנת מותק זה יותר טובים ממנו הלכו)
עכשיו תלבשי בגדים של ארנבת
ושלא תעיזי לכתוב שירים עם דמעות על איזה זין שהלך
שלא נקבל סחרחורת פה.
תכתבי ארוטית .זיונים....סקס...חגיגות..תתחילי לחיות ..ברור?
יללה לעבודה בייבי
ה-2002...ניסיתי....פיספסתי...
מחר אקרא.
פשוט נהדר/ת.
תודה.
ובעיקר זה:
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
איזה פוסט אמאלה
אני נמצאת בסדנא
בעיצומו של תהליך
ואת באה עם הפוסט הזה
הרגת אותי
נשמה יקרה
זכיתי לתת לך את כוכב ה- 2000 שלך
נשיקות
גילה
קראתי...והתרגשתי איתך.
כן...העיתוי לפעמים כל כך חשוב.
ואת תיבחרי באיזה דרך ללכת.
כל מה שקורה או יקרה לך...מוביל למטרה
מה המטרה?
וולה גמני לא יודע.
חיבוק לך להמשך המסע.
הדברים שלך תמיד מרגישים כמו אגרוף לבטן
ואת נשמעת כבעלת יכולת הכלה גדולה
רק טוב!
גילה
את אישה אמיצה
עם ראיה בריאה
שבת נפלאה
רונית
כל מילה בסלע ומי יתתני טיימינג
גילוש יקרה
התרגשתי מאוד לקרא את דבריך האישיים
תארת בצורה כל כך נכונה את שנדרש
ממערכת היחסים כדי שתצליח,
החבר שקיבל רגליים קרות כנראה לא היה ראוי
לך,
אולי מזלך שהלך ולא סיבך אותך במערכת יחסים שהיית סיבלת בה,
עם אישיות ותובנות כמו שלך את תמצאי את המתאים לך
ואני מאחלת לך בכל ליבי שתמצאי את שחשקה נפשך
קבלי חיבוק גדול והרכה אהבה
סופ"ש נעים
שרה
יפית תודה,
מאז אני למדתי לאהוב את עצמי כמו שמגיע לי,
אז בפחות מזה - אני לא אסתפק:))
שבת קסומה, גילה
יובלי,
פחדנות, שטחיות, הכל שטויות,
אנחנו בוחרים את דרך החיים שלנו,
מאירים אותה וממגנטים אליה את
מי שהולך באותה הדרך...
שבת קסומה, גילה
מרי,
ממשיכים קדימה, חכמים במעט ממה שהיינו...
שבת קסומה, גילה
היי גילוש*
השיר הזה ומה שכתבת
כל כך נכון
הכל עניין של מזל(מקום זמן לעשות)
שבת נפלאה.
קוראים לזה תיזמון - טיימינג. פקטור חשוב מאד ביצירת קשר, שלא תמיד אנחנו לוקחים אותו בחשבון. כי לא נוח לנו לראות אותו, הוא כביכול נתון מושכל ואיך נתון מושכל יכול להכנס במקום שהרגש משחק תפקיד?
וזאת אולי הנקודה המרכזית...
אנחנו, שכל הזמן מלאים במחשבה שאהבה היא ה"משחק ה"גדול"
של הרגש...
אנחנו, אשר תרים אחרי הרגש הנפלא הזה!
אנחנו, שרוצים להאמין שמי שעומד מולנו, הוא נפש תאומה לנו,
כזו אשר אוהבת ומחבקת אותנו...
אנחנו, אשר מאמינים ברגש הזה ועושים (ומוכנים לעשות!) הכול,
על מנת לשמר את הרגש הזה...
ופתאום, בום !
לחשוב?!
מה פתאום?!
להפעיל את ההיגיון??
על שום מה ולמה?
וכך נדונה, לעיתים, האהבה לגווע...
משום שברגע נתון, אנו נדרשים לחשוב באופן אליו לא נדרשנו...
לחשוב הגיוני..., ולשאול עצמנו שאלה קשה:
האם אכן אנחנו, כזוג, הולכים באותה הדרך?
* ממני החבר אלון
ולוואי ותמצאי את מה שאת מבקשת לעצמך.
זה לא פחות פשוט מהסיפור שסיפרת כאן
גווני החיים באנושות
היכרתי אותו מוקדם מדי
זה לא היה הזמן הנכון בשבילנו
הכוכבים בגדו בנו
ביזו את נשמתנו
מבינה לליבך, טיימינג זה חשוב וגם גורל לא פחות
לפעמים היקום אומר "לא" ורק בדיעבד אנחנו
מבינים למה, אבל עד התובנות אנחנו עוברים
מסכת של צער וייסורים...
אלו החיים...
שבת שלום יקירתי
אכן עיתוי ותזמון, הכל בחיים...
מה שטוב לאתמול, אולי פחות טוב להיום
וההיפך הוא הנכון...
אבל, כל דבר קורה בזמנו.
כשהוא צריך לקרות.
כשהוא יכול לקרות.
אנחנו כאן לאפשר, לתת לו את הבמה לקרות.
גילה, את כל כך מודעת שלא יכול להיות אחרת.
סבא זמן יחייך אלייך ואת - אלינו.
שלך, איריס חן.
לבסוף יגיע האחד
ולא ב SMS
להת' בגאיה
השיעור של הסבלנות,
היה אחד הקשים והארוכים :)
אני מאמינה בטוב,
תודה דבי ושבת קסומה, גילה
אתה אחלה...
צודק כמובן - אין לי מה להגיד !
שבת קסומה, גילה
כן איריתה, ספור מוכר
וידוע -
לומדים מנסיון ולצערי,
כל אחד על בשרו...
וכוכבים? אל תדאגי
השמים זרועים בהם
לא פסלתי אותו, הוא זה שניתק כל קשר, לא אני.
ממש לא חשבתי שהוא רע לב או אנוכי,
היה ברור לי שהוא מפחד - רק שאני לא מכריחה אף אחד להיות בקשר איתי
ובכלל - מי רוצה להיות בזוגיות עם פחדן ?
שבת קסומה שתהיה, גילה
תמיד יש שיעור
ובאמת רק צריך להבין מה הוא היה - כדי שלא יצרך לחזור שוב..
את יודעת, אומרים כשהתלמיד מוכן - המורה מופיע
אז במקרה של זוגיות זה צריך להיות הדדי - שכל אחד יהיה גם המורה וגם התלמיד...
תודה, התגובותשלך תמיד מאירות את עיני,
שבת קסומה, גילה
גילוש,סיפור אמיתי שרק מזכיר לנו מי אנחנו באמת
החיים מלאי הפתעות שנופלות עלינו משום מקום.... המפגש עם הבחור הזה רק גרם לך להבין באמת מה שאת צריכה ולהזמין לחייך את:
" האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי "
יקירה אין צורך לחפש ולהמתין....גשי לבית קפה ממול תזמיני קפה ואם אפשר בצד גבר אמיץ
סיפור מהחיים יפה
כוכב על התזכורת
לימור
מה פתאום - לא ברירת מחדל,
לא מספר 2 או 8... רק עם מי שבטוח
שאיתי הוא רוצה להיות...
להתראות :)
גילוש יקירה,
הייתי שם, לכן מבינה על מה את מדברת.
יפה כתבת כי הכל עניין של תיזמון בחיים.
.
שתהיה לכולנו שבת קסומה,
מדהימה,
עם האנרגיות הכי טובות בעולם,
שבת של חברות ואהבה.
.
שרי.
*
תודה עופר,
שבת שלום
גילה יקרה...
מעריכה את ההחלטה שלך ואת התובנה אליה הגעת מהמקרה הפרטי שלך...
אבל לא יכולה לתת לך ללכת מבלי לומר את זאת:
אין מתכון קבוע לאהבה, כמו שאין אדם זהה לאדם אחר. זוגיות זו מערכת יחסים בין שני בני אדם עם מערכת ציפיות שונה, ועם עקרונות וגבולות שכל אחד אימץ לעצמו במהלך החיים והנסיון שהוא צבר לעצמו בחייו. ואם שני הצדדים לא מוצאים או משכילים למצוא את האיזון שמתאים לשני הצדדים גם יחד, סופה - כשלון.
אני באופן אישי, לא מאמינה במושג הזה שנקרא "טיימינג", ולא ממש אוהבת אותו. לדעתי למושג הזה אין לו מקום בזוגיות ובתהליך הבנייה שהיא ארוכה ומפרכת, כזו שעלולה להיות מוצלחת מאוד בהתחלה ואיומה בסופה. גם כך הפוך! זוגיות עלולה להתחיל גרוע ולהסתיים באושר ועושר כמו באגדות... השאלה היא: אם את והאדם שמולך, מסוגלים למצוא את האיזון ואת נקודת ההשקה שתאפשר לכם לבנות זוגיות יפה.
מחבקת אותך חזק, ומאחלת לך זוגיות חזקה ויפה כזו בעתיד!
מרימה אתך כוסית להצלחה במציאת הפרטנר הנכון.
אגב, אם הוא יהיה מאנטש, האומץ כבר יבוא מאליו.
גילוש יקרה,
כתבת מדם ליבך, ועל נסיונך הקשה סיפרת. *
פרידה בנסיבות שתיארת היא קשה, קשה מאד.
אמר פילוסוף מסוים שבכל פרידה יש משהו מן המוות. טוב, לא נרחיק לכת עד כדי כך, אבל רגשית , אין ספק שהכאב רב,
וכן העצב המלווה אותו.
אינני יודע לומר מה הן התובנות או המסקנות אליהן אפשר להגיע על פי הסיפור שספרת, סיפור אהבתך.
שהרי כל גבר שונה מחברו הן בתפישתו את החיים והן באופיו הבסיסי.
המסקנות הן, לפיכך , בינך לבין עצמך.
יכול אני רק לאחל לך את הטוב ביותר, את המסלול שיוביל אותך אל האושר הנכסף. כן, נחוצה המון סבלנות וראייה מחויכת של החיים. להיות תמיד אופטימית ולהאמין.
שבת שלום !
שלך
מיכאל
אם הייתי יודעת אז את שאני יודעת היום,
לא הייתי נכנסת איתו לזוגיות ויכולנו להיות החברים הכי טובים -
עד עם היום הזה - או שלא...
אי אפשר לדעת - אפשר רק להסתכל קדימה.
תודה לך ושבת קסומה, גילה
הכל אמת בנצ'י -
פיספוס רציני - אני סלחתי לגמרי -
ואת כוחותי גבר אספתי,
עובדה שאני יוצאת לגאיה
וירון כרמל? בהרקדות נוסטלגיה
זה כמו תיבת נוח - כולם באים בזוגות...
קצת יצאתי מהמעגל :)
וצריך פשוט לקבל את זה
ולהמשיך הלאה... אדם יכול לתת רק ממה שיש לו -
ולא ממה שאין לו.. :))
אני מאמינה שמכל קשר שהיה לי - צמחתי -
ולמדתי לפחות דבר או שניים על עצמי -
כל אחד מהם היה נכון לזמנו ואין בי חרטה על אף אהבה שהיתה לי -
בטח ובטח לא על זו האחרונה.
וכן - עברתי את תקופת הצינון ועכשיו שיגרתי הזמנה
וזה שיגיע יהיה בדיוק בשבילי..
שתהיה שבת קסומה, גילה
אין גבר מושלם, כמו שאני לא מושלמת...
ממש לא -
אבל יש מי שמוכן לחיות באומץ ולהתמודד
ויש את מי שהפחדים מובילים אותו :))
שבת קסומה, גילה
הוי גילוש גילוש יקרה
קראתי את מילותייך בצמיאון.
כל כך מבינה את הדרך שלך
את המסלול שלך
את מה שעברת
את מה שחווית
מכירה זאת על בשרי.
את יודעת, גילוש,
אני, הייתי צריכה ללכת 40 שנה במדבר
כדי למצוא את האהבה שלי.
מה לא עברתי?!?!?
חשוב לשים הכל בעבר
לכבד כל איש ואת דרכו,
להבין ולדעת שלא כולם באותו שלב, בדיוק הרגע.
וטיימינג. אח טיימניג. אבל למה 40 שנה?
לכן אני תמיד אומרת, ואני מקווה לא לצאת כאן שחצנית: אלוהים אוהב אותי.
למרות כל מה שעברתי והעבר שלי והחוויות שלי, אלוהים רצה שאני אלמד כל שיעור ושיעור שעובר עליי
והוא היה חייב להיות ודאי שהבנתי את השיעור שלי. כשקלטתי - הוא שלח לי את אהבתי.
לכן אני אוהבת את אלוהים, כי הוא האמין בי.
מאיה
סיפור לא קל, אך המסר העמוק חשוב בו. מסר שמלווה בבחירות חדשות
אהבתי את המסקנה הסופית של השיעור הנלמד:"
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
הוא יבוא בעיתוי הלא צפוי, הזמן הוא רופא מצויין. *של אהבה ממני
גילוש יקירה....
ראשית - כל הכבוד על האומץ להביא כאן וידוי כזה, וידוי שבא ממקום נקי: מהלב...
הרגשתי לרגע שזו אני... במקום הזה, במקומך, אם כי הסיטואציות היו שונות, אך הסוף של ה"סיפור" שלי היה גם, כשהחלטתי חד וחלק ואמרתי כמוך: אני מחפשת את ה א מ י ץ הזה... שיידע לקבל אותי ואת עצמו ללא תנאי...וכו' וכו' וכו'...
אני מורידה את הכובע בפניך!! ( למרות שאיני חובשת כובעים...:-) }
על הגילוי, וידוי האמיתי, הכן הזה (ולא אומרים כנה.... כפי שהרבה טועים...) שהבאת באומץ רב כאן.
שבת שלום גילוש וקבלי פרחים לשבת...
פ י ק י
א-למדתי להעריך ולכבד אומץ של בנים מהסוג שלי אין.
ב-לעניות תחושתי ודעתי, כישורי החיים שיש לך אחותי
החכמה והאמיצה,קיימים לרוב[אני נזהרת...אמרתי רוב] אצל נשים.
ג-רגע,את מחפשת תאום שלך? על מה את מוכנה להתפשר?
גילוש, אני אוהבת את כתיבתך.
אני לא מאמינה בתזמון, היקום שלנו מושלם, קרה מה שהיה צריך לקרות בדיוק בנקודת הזמן הכי נכונה עבורכם גם אם זה לקח למקומות כואבים.
הכי חשוב שקיבלת תובנות חדשות לגבי עצמך והקשר שאת רוצה בהמשך.
שבת קסומה *
כתיבה מעולה
מזמן לא קראתי משהו כל כך אמיתי, כן וחזק.....ליבי ליבי איתך,
את ראויה לטוב ביותר והאהבה שבך תנצח.
גילגוש -
אוהבת ת'פוסטים שלך, סיפורי חייך -
ככה מתגלגלים ממך אל לב הקורא -
אהבה -
מהי אהבה?
תודה על שלום חנוך ואהבת נעוריי
לא היתה לי...אהבת נעורים:))
תודה על הפוסט ושבתטובה
timing is everthing
מגלה את זה שוב ושוב. בזכות הטיימינג נפגשתם, בגללו נפרדתם. דרכו של עולם מסונכרן היטב. כל אחד חווה את השיעור שלו והגיע הזמן להמשיך.
כל שנותר לי הוא לאחל לך בהצלחה במציאת האחד בתזמון הנחות !
*
שושי
מתוקה שלי
אין לי מילים לומר לך כמה
התחברתי לפוסט שלך
הייתי בדיוק שם
באותו מקום
אותה גברת בשינוי קל באדרת
זו המציאות
אלה החיים
והלוואי שנתחזק ונחכים...
והמילים של השיר....
מתנגנות אצלי בנייד
בדיוק במקום בו הן צריכות
להשמע....
שבת שלום והרבה כוח *
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
מסכימה לחלוטין.
אהבתי את הפוסט כל הכבוד על הפתיחות.
כמו שאמרתי אני מסכימה איתך רק שלי, זהו, זה נגמר, אין לי יותר סבלנות.
אני הסכנתי עם העובדה שכנראה לי זה לא יקרה.
שבת שלום לך
ותודה על פוסט מעניין.
y
*
היי גילוש!
ראשית תנחומי למותו של אביך
שלא תדעי עוד צער.
שנית הגברים הם בדרך כלל כמו ילדים
טוב להם כאשר הם צריכים אותך
וקשה להם להתמודד עם מצבים של החלטות
ואחריות.
אם נפרדתם עם כל הכאב תשמחי כי כנראה
הוא בכל זאת לא בשבילך
וזה שיהיה שייך לך ידע להתמודד
בכל מצב ועם כל מצב.
החזיקי מעמד יקרה
ושיהיה לך שבת קסומה
בילי
כוכב למציאת האמיץ
צאי לדרך יקירה
מקסימה!
את יודעת... איך שהתחלתי לקרוא,
מדי התגלגלתי למעלה עם העכבר
לבדוק שאני לא נמצאת במקרה בבלוג שלי.... (-:
__
וכן...צדקת... אנחנו כנראה באמת מסונכרנות.
כמוני כמוך... עברתי את התהליכים האלה בעבר
לאחר גירושיי. לא עוד.
יש מסלולים שאדם צריך לעשות לבד,
וזה לא מתפקידינו להיות שם, איתו..
גם אני עשיתי כי רציתי,
עשיתי מתוך ידיעה שאני זורעת ומישהי אחרת תקצור.
ועשיתי זאת באהבה.
לא נותרה בי כזו.. לפחות לא כזו שמשקיעים בשדה מסוג זה.
___________
שבת שלום מותק.
אשתדל... (-:
היי גילוש
אין ספק שם המשחק
טיימינג.
כתבת כל כך נכון.
*
גילוש יקרה
אהבתי את הפתיחות הנפלאה שלך
עד כדי כך שאהבתי את הכאב שבה,, חלק מהמסע שלך מוכר לי מעצמי
את התובנות כל אחד מאיתנו מפנים כפי יכולתו
אינני באה למקום הזה ממקום של שיפוט, אך אוכל לומר לך שבסליחה הראשונה לעצמך
הדברים יובנו יותר לעומק בפשטות מדהימה..
נכון, אין קיצורי דרך ואין אבל, מערכת הכי יפה שיש בה אבל זה מקום לשאול האם באמת??
הלמידה בדרך נפלאה, אומנם רצופה בכאב אך הנגיעה ברגש ברגישות בריגוש היא הכדאית
אסור לנו לשכוח לאהוב.. גם כשזה כואב
חוסר אהבה מולידה מרירות ושיפוט לא נכון של הדרכים.
מנחמת אותך בשל האובדן של אביך הוא לא יחזור
מחבקת אותך בשל למידה נפלאה ממנה רק תצמחי..
שבת של תובנות.
לגילוש היקרה,
כל הכבוד על הדרך שבה את יוצאת מזה ( אם באמת יצאת).
כמי שעבר גם אובדן גדול (מעדיף לא לפרט) למדתי תוך כדי, שאת האבל הפרטי שלי אני שם בצד. מתמודד ומעבד לבד ועם המשפחה הקרובה ( ורק עם מי שבאמת רוצה ומסוגל). ולעולם החיצון והחברים ( כולל הטובים שביניהם) השתדלתי להצניע את האבל ולשים מסכה של חיוכים והכל כרגיל...
לא כולם כמוך, וליהפך הרוב לא מבינים ולא יכולים להתמודד עם שכול ואבל של אחרים, אז פשוט אין לצפות ולא מתאכזבים.
בסיום שלך את מציינת מה יקרה עם האהבה הבא שלך שתבוא. וכאן, אם יורשה לי, אני מזהה מחשלה מסויימת.
אל תסיקי מניסיון לא מוצלח אחד ואל תעמיסי אותו על הבאים אחריו. כי זה יהיה דומה לקופץ מוט אשר לא מצליח לעבור מסוכה מסויימת ואז הוא הולך ומגביה אותה ובעצם מקשה על עצמו.
אנחנו לא נעשים יותר צעירים עם הזמן, כך שלא רצוי להגביה את המוט לקפיצות הבאות...
עדיף אולי להנמיך ציפיות ואז יכולה רק להגיע הפתעה לטובה.
אני בטוח שתצאי מזה מחוזקת ומצויידת באופטימיות הדרושה לכול אחד מאיתנו וכפי שיש בך, במנות גדושות.
בידידות
דני
רבקה זוהר
מילים: קובי לוריא
לחן: יצחק קלפטר
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה,
כל המזן קורים דברים, אין זמן להירגע.
השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום,
אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים,
בתקווה שיום אחד אבין את הכללים,
הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה,
רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב,
פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף.
אך דווקא כשרגליי כושלות והכוחות כלים,
משהו קורא אליי מבפנים:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להיכנע.
גילה יקרה,
כשגבר אומר "מגיע לך מישהו טוב יותר ממני" אולי הוא צודק וזה נכון, אבל מנסיון אישי, זה לא פחות כואב.
אם הוא נפרד ממך, אחרי שלוש שנים, בסמוך לפטירת אביך, באמצעות האס אם אס....
תסלחי לי.
* על השיתוף, על החשיפה, ועל היכולת להסתכל קדימה (כי זה מה שיש לנו...)
מגיע לך יותר טוב ממני -
זה משפט שאין צבוע ממנו. לא שלא נתקלתי בו. שמעתיו - למזלי רק מגבר אחד.
כאילו, מה המשמעות? לך שאתה דפוק, מגיעה פחות טובה ממני?
ואם אתה יודע שאתה לא טוב, למה אתה לא עובד לשפר את עצמך?
בכל דרך שמסתכלים עליו, זה משפט שקרי, צבוע, מתייפייף, פחדני, ומי שאומר אותו הוא טיפוס בהתאם.
הגברים הטובים שהיכרתי, אלה שהיו בחיי לתקופות ארוכות, לא היו מסוגלים להוציא את השטות הזאת מהפה.
אכן סיפור נוגע
קצת קשה
אבל מתוקה הרימי ראש
ישרי הגב
וקדימה
הסבלנות משתלמת
מאחל לך את אותו אחד
שלא יפחד ממך
שידע לתת לך כתף
שיהיה בן אדם ולא בן ****בה
מאחל לך את כל מה שחסר לך כרגע
ליבי לך על האובדן הענק
שי
* למסע המוצלח
בלי מילים בכלל....
היי גילוש!
ראשית צר לי על מותו של אביך, משתתפת עמך בצער. אני חושבת שמות אב זאת אבדה קשה.
אומרים ששמחות באות בבודדים, ואילו צרות באות בלהקות. במקרה של השותף לך, הוא פשוט בחר להתרחק מהצער. לא מפחד, מבחירה. כך האיש בנוי.
חבר אמיתי בוחר להיות במקום שהוא יכול לתמוך. כי מבחינתו הוא לא יכול להמצא בשום מקום אחר.
כל מה שנשאר במקרה זה: להנות מהרגעים שהיו, וללמוד מהם לעשות עוד רגעים יפים עם חבר אמיתי.
ברייקי
אסתר
גילוש ...שיש בה כל כך הרבה אהבה
מתיקות, ואנושיות.....שעור מדוד , באהבה בזמן
וקבלה עצמית...כתוב רגיש , ובהיר
ומכניס את השבת ...לפרופורציה...
נשיקות ----ותודה על כל נתינותיך
גילוש יקרה
פוסט מרגש ובעל הרבה תובנה, ומסכים איתך שיש תפקיד חזק לעיתוי.
הנושא של פרידה בסמס, או התעלמות או כל דרך שהיא שאינה בתהליך של תיקשורת יותר ברור, היא נחלת רבים לצערי ונובעת מפחד להיות "מבשר הרע" וכל הטכניקות כשרות לאותו פחדן... אבל זה נושא בפנה עצמו.
בקשר ליצירת קשר, הרשי לי לחלוק עלייך.
להערכתי לא קיים המרשם הברור לקשר מוצלח, ומדד האומץ ליצור קשר הוא אחד מיני 2000 מדדים לקשר טוב, או לאיתור בן הזוג הפוטנציאלי הנכון.
מרוב מדדים, לא עושים את הצעד הראשון של "נסוי וטעיה", אלא מבססים כל קשר על בסיס הפחדים שרכשנו בעבר, וככל שמתגברים שלל הקריטריונים הולך וגדל, ואז אפילו סופרמן בעצמו לא יכול לעבור בשער.
בהיותי בן עשרים צעיר ונמרץ, ללא קרטיריונים עלה בידי למצוא את אהבת חיי בגלל הניצוץ הראשוני.
את התבונה לזוגיות, רכשתי תוך כדי... וכל פעם הופתעתי ממה יצא מהחתול בשק...
לפעמים הרכות והפירגון, לפעמים הציפורניים ובכל פינה ישבה לה הפתעה, ובמהלך שלבי החיים הצלחנו לעצב את הפלסטלינה השאת של הקשר, ולגשר על פערים תוך כדי תנועה.
השבוע ערכנו יחד שתי סדנאות בחיפה ובתל אביב, אייל סבג ואני, ואהבתי משפט מפתח שאמר אייל במצגת
לקחת צאנס, זה לא תמיד אומר לקחת סיכון...
טכניקה שהייתי ממליץ לרבים מהחברים שמתנסים ביחסים, לאחר התנסות ביחסים קודמים לא מוצלחים, זה ליישם טכניקה של דמיון מודרך, כך שהפחד מפני קשר ויצירת אותם קריטיונים כמנגנוני הגנה, יהיה מלווה ב"לקיחת צאנס" מתוך ידיעה שאתה מגיע בסופו של דבר למה שאתה מחפש, גם אם אתה צריך לעבור כמה תחנות ביניים.
תמיד אוהב לקרוא את הפוסטים שלך גילוש
שיהיה לך שבת שלום וסוף שבוע נהדר
כל טוב
זאב
יש*
חזרתי לחבק על החשיפה
התתבוננות הפנימית
הקבלה
ההכרעה...?
אפרת
כל מילה ממש מיותר
רק אצטט
אבל הוא מדבר במילים שכבר שמעתי,
אני לא מעוניינת בו יותר.
שילך שיגדל בקצב שלו ויעבור את כל התהליך שלו עד שיהיה מוכן,
לא קשור אלי.
אני מחפשת את האמיץ,
שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי
וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי
ויש לי את הסבלנות לחפש אותו ולחכות לו.
אפרת
מאמצת כל מילה כלשונה
***
עצוב שנגמר כך גבר פחדן וילדותי לא בבית ספרנו ,יבוא אחר שידע לאהוב אותך בדיוק
כפי שמגיע לך
מאחלת לך הצלחה צאי לעולם , פיתחי דף חדש, והעיקר לא להתייאש
שבת שלום
יפית
עיתוי, אינספק שעל עיתוי נפלו לא מעט אהבות בעולמנו,אבל זה מסתדר, מתישהו מגיע מי שמוכן ומתאים.
עצוב לדעת שאחרי אהבה גדולה ניתן לסגור פרק בחיים ב-sms, עוד לבנה בקיר השנאה שבניתי למסרונים הללו !
מכוכב נולד ועד ל"זה לא את זה אני", די לשטחיות !
שתהיה שבת שלום !
(מה זה ואיפה זה גאיה ?)
כמה כואב וכמה שזה נכון...
יש לפעמים שני אנשים - מאד מתאימים - רק שנמצאים בשלבים שונים של המסע -
כדי שקשר בין שני אנשים יצליח, ממש יצליח, צריך כל כך הרבה .
גילוש, תיארת היטב מה צריך כדי שקשר יצליח.
הידיעה הזאת והיכולת לחכות שכל מה שצריך יתקיים,
תביא אותך למקום טוב במסע.
(אחזור עם*)
אני לא חושב שזה קשור לתיזמון
הוא היה צריך להתייצב לידך בשעההקשה גם אם זה לא הזמן ....
במקום זה העדיף לסגור ענין בהודעה ... פחדנות
במקומך הייתי אומר תודה שגילית עם מי יש לך עסק
כמה תובנות גילה.
מכירה את הסיפור הזה מהחיים שלי.
אותו מסלול בדיוק.
מדוע אין לי כוכבים כשצריך?
אחזור בטוח.
איריתה
גילה היקרה,
נשים וגברים כאחד, חברות וחברים שאינם מוכיחים את התמיכה והאהדה,
והעזרה בשעה הקובעת אינם חברים אמיתיים.
ולזה קוראים חברות אמת, או אהבת אמת. לצערי אפשר לבחון חברות זו
ברגעים קשים.
והאכזבה גדולה מאד, מן האדם, ממה שייחסנו לו כאדם, מן המקום שנתנו לו
בחיינו, ממה שהקרבנו למענו ועוד ועוד..
האיש הזה הוא חבר "לייט". וצריך לנסות להבין אותו - זו היכולת שלו !
לעיתים זה לא מרוע לב, או מאנוכיות, לעיתים זה מפלצות המוות. אולי
הוא לא בנוי נפשית לרגעים קשים אלו.
אולי טעית כאשר פסלת אותו.
תודה עינת,
הדרך ברורה, אני אופטימית ללא תקנה...
לומדת מכל דבר שקורה -
כמו גדולה. פעם לומדת ופעם מלמדת.
אין לי ספק שיגיע - זה רק ענין
של סבלנות ואמונה.
שבת קסומה לך, גילה
כל כך ריגשת אותי במה שכתבת .
והתזמון - אווווווווווווווווווווווף זה כל כך מתסכל ומעצבן !!!
זה מרגיש כאילו האדם אוהב , מתאהב ואוהבים אותו תמיד ברגע הלא מתאים .
יענו , לא מספיק שסוף סוף הוא מרשה לעצמו לאהוב ושיאהבו אותו , זה גם קורה ברגע לא מתאים ???
מצד שני , אני מאמינה שאין דבר מיותר בעולם הזה .
שהכל קורה ב-ד-י-ו-ק בזמן בו האדם מוכן ללמוד את השיעור .
וכל אדם ( קשר ובן זוג ) הוא שיעור שכזה .
מה שבאמת קשה זה להבין איזה שיעור , איזה מסר האדם הזה מביא איתו .
אצלי , המסר של האדם שאוהב בתזמון הלא נכון ( כביכול ) זה היה המסר לסלוח לאלה שלא אהבו אותי ופגעו בי כשלא ידעתי להגן על עצמי .
ורק אחרי סליחה כזאת , אפשר להיות פנוי רגשית באמת ולאפשר לזמן ( והאדם ) המתאים לבוא .
זה קצת טעות להגיד זמן מתאים או האדם המתאים - זה בעצם "רצוי" - האדם שאנחנו רוצים שיבוא .
בטח מגיעה למסיבה של היום .
את עושה נכון , את לא צריכה להיות במקום של "ברירת מחדל"
ישנה כרוניקה ידועה מראש ...וכזו היא היתה .
בהצלחה
תודה גלי...
האמיץ הזה גם מחפש אותי -
זה רק ענין של סבלנות.
נברך, גם נברך
גילה יקרה
תודה על הפוסט הזה
סיכמת בדרך פשוטה להבנה -גם לאלו מאיתנו עם אינטליגנציה רגשית מינימאלית :)
נקודות חשובות כל כך שכל כך נוח לנו לשכוח כשהכימיה עושה את שלה
חבל על "הפיספוס" הזה!
חבל עוד יותר שלא היה לו הכוח להיות שם עבורך בשעתך הקשה,כמו שהיית את בשבילו בשעות הקשות!
חבל!
אבל, התעלית על עצמך כשאת אומרת שארוכה הדרך לסליחה ומתוך כך אני מבין שלבסוף סלחת..
אספי מחדש את כוחותיך ומצאי לך אחד שלא יחשוש להיות קרוב אליך(גם אם לא במישור הפיזי ,היום יומי)
אני בטוח שתמצאי!
לא!.......אני לא בא לגאיה!
את באה לירון כרמל מחר?!
מסר מעולה, באמת לפעמים אנחנו מתאימים אבל לא באתו טיימינג, וזה מה שמונע מאתנו חיבור.
הי גילוש' אני חושבת שכבר שאלת וענית על הכל.
לא תמיד אנחנו מקבלים את האנשים הנכונים הזמן הנכון.
מה שכן יש לשים לב אם מי אנחנו מתחברים בכדי
לראות אם זה מתאים בכלל. לחיות באשליה עם משהו
שזה לא זה בסופה מביאה לכשלון במערכת היחסים
משהו אחד אני לפחות למדתי גברים שהתגרשו צריכים לפחות שנה
אחת להיות לבד עם עצמם. אבל אני סומכת עליך שבסופו של דבר
האחד שרצית יגיע אליך , אני מאמינה בכך ומחכה לשמוע.......
כושר ההבעה שלך פשוט נפלאה את כותבת בצורה כל כך ברורה
ומרגשת שאפו לך גילה וסושפבוע נעים יקירתי
הי גילה
אני עדיין מזועזעת מהרעיון שאפשר לסיים מערכת יחסים ב...מסרון
ראיתי שאת מחפשת עכשיו :
אני מחפשת את האמיץ, שידע להעריך אותי ואת עצמו כראוי לי וידע שכדאי להתאמץ עבור הקשר איתי.
אם במקרה (הלוואי) תמצאי את הגבר המושלם ,
תבררי בבקשה אם יש לו אח תאום ?
יש לי הרבה חברות שמחכות בתור..........
אורית יקרה,
זאת לא תרבות, זאת פחדנות...
ואת יודעת, אם לא נלמד את השיעור, הוא יחזור שוב ושוב - עד שנלמד -
הידיעה הזאת הפכה אותי לתלמידה מאד טובה - מצטיינת...
לא מסתכלים אחורה, שלא נהפוך לנציב מלח...
שבת נפלאה, גילה
הי גילה
אני כל כך איתך. .. כל מתחברת למה שאת עוברת ועברת...
אני מאמינה שאם תזמני את האדם שמתאים לך.. הוא יגיע ללא ספק!!!
ורק תלמדי ונלמד כולנו מהדברים שקורים לנו כי לא סתם הם קורים בחיים
מאחלת אני לך
שתמצאי את אשר אהבה נפשך ושהאדם שמתמצאי יואהב אותך כפי שאת אוהבת את עצמך
שתהיה שבת מקסימה
מלאת חום ואהבה
עינת
נכון :-)
לכי , מצאי ת'אמיץ הזה }{
ומעתה נברך :
תזמון מוצלח ונעים לכם !
גלי
גילה יקרה - סיפור לא פשוט שהסתיים ביום קשה, ועוד באס.אמ.אס. - זו תרבות שאיני מצליחה להבין אותה !
מה שחשוב הוא, שידעת להפיק מן הפרשה את התובנות הנכונות - והן יהיו לך צידה בהמשך.
תודה - ובהצלחה !