זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
הצד הפלילי של המטבע
מעולם לא הייתי מוכן לעסוק בפלילים. פשוט מתוך תיעוב עמוק של הקליינטורה. כשאנשים קרובים אלי איתגרו אותי בשאלה, תיארתי להם מצב: נכנס אלי צדיק כזה, ומסביר לי שמאשימים אותו בכך שתקף זקנה ושדד את ארנקה. "יפה", אני אומר לו. "יעלה לך ___________ ל"י". "אין בעיה" הוא עונה לי, יוצא החוצה, שודד שתיים אחרות, ומביא לי מקדמה... כשהדוד שלי, שבעצמו לא היה מתקרב לטיפוס פלילי אלא עם מחבט בייסבול ב"היכון" בידיו, חזר באזני על הקלישאה "כל אדם זכאי להגנה" עניתי לו במשפט שאח"כ שמעתיו גם מפי אחרים – "אבל לא כל אחד זכאי להגנה שלי".
אבל, החיים מלאים הפתעות. השותף הראשון שלי, כבר ניהל משרדון, טרם שפתחנו משרד משותף, וגם טיפל במיני עבריינים זעירים, מפסידנים אמיתיים. התנאי שלי לשותפות היה – שהוא ייפטר מן הקליינטורה הזו. כבר בגיל צעיר למדתי שקשה עד בלתי אפשרי לשכנע את הלא-משוכנעים, בטעמי מוסר סתם. תמיד יש להדגיש תועלת או נזק ממשיים. אז מצאתי נימוק מעשי: מאחר שהצלחותיי עם נשים, היו בעיקר עם בנות השבעים ומעלה – הסברתי לו שאיני מוכן שהלקוחות שלו יפחידו את הלקוחות שלי בחדר ההמתנה. למרבה הפלא, לא היתה לו שום בעיה להיפרד מן הקליינטורה הזו. מבחינה כלכלית הם היו כסף קטן, והשותף שלי - גם הוא לא מת עליהם.
בפועל, כפי שגילינו במהרה, יש כמה וריאנטים של לקוחות לא הגונים, ולרובם אין בעיות עם המשטרה: מגיע אלינו אדם שאשתו (בהליכי גירושין) תובעת ממנו את מחצית התמורה ממכירת דירתם המשותפת. נו, ולמה היא תובעת? – משום שהוא קיבל לידיו את מלוא התמורה וחבל לו להתחלק בה עם אישתו. "ואיך אתה מתכוון להצדיק זאת בבית המשפט?" – "אתם עורכי דין – אתם תגידו לי"... מובן ש"הגדתי" לו את הדרך אל הדלת, אבל זה נקרא לקוח בתחום האזרחי...
לילה אחד מתקשר אלי השותף, מסתבר שחבר של מכר שלו הסתבך עם מקום העבודה ונעצר על ידי המשטרה. ההנחה שלנו, המעביד רצה לפטר אותו, וחיפש דרך לחסוך את פיצויי הפיטורין. השותף, שהוא המבין בפלילים משנינו, עסוק במשהו – ואני אמור לחלץ את הלקוח ממעצר, ומן התיק שהופל עליו. (אז יכלה המשטרה לעצור ל-48 שעות לפני הבאת העצור בפני שופט) אני מגיע אליו לתא המעצר, ושואל אותו במה הוא נחשד. מסתבר שבמקביל לו, הם עצרו עוד עובד, שאינו קשור כלל אליו, אך ההאשמות דומות. השאלה הבאה שלי היא מי הם האחרים בסיפור שלו, והיכן אני מוצא אותם. לשמחתי, הוא נותן לי הרצאה סדורה, שיטתית וממצה. דבר דבור על אופניו. אני מתחיל להתרוצץ מעד פוטנציאלי למשנהו, ושואל אותם על נושא החקירה, דבריהם תואמים את שסיפר לי הלקוח. עתה אני בטוח שהמשטרה מונפלה על ידי המעביד. אין עברה על החוק. אני אומר להם בפשטות כי המשטרה תגיע אליהם, ותשאל אותם כשהיא מצפה לתשובות מסויימות, וכי כל עוד ייצמדו לאמת – לא יאונה להם כל רע. אני גם מעלה את האפשרות שהמשטרה תאיים לראות בהם עבריינים, אם לא ישמיעו מה שהמשטרה מצפה מהם – ושב ומדגיש – הסיכון היחיד שלהם להסתבך הוא אם יתרחקו מן האמת. אני גם מדגיש בפניהם שהתרחקות מן האמת יכולה לגרום לכך שחף מפשע ישב במאסר, ואת זה ודאי שאין הם רוצים.
כשמגיע הדיון במעצר, מובאים הלקוח שלנו והעצור השני יחדיו. מולי מופיע תובע משטרה, שהמעצרים הם לחם חוקו. הוא מערבב בכוונה בחשדות ובממצאים לגבי השניים, ועם כל מאמצי לקבל ממנו ממצאים לגבי מרשי בלבד (שאין לו) – הוא מקרקס אותי. הלקוח נעצר לעשרה ימים, כמבוקש. ביומיים הקרובים אני שפוף למדי, אבל אני מקבל טלפון אחר טלפון בו מספרים לי העדים הפוטנציאליים כי המשטרה פעלה בדיוק כפי שהזהרתי אותם שתפעל, והם מודים לי על שחיזקתי אותם לא להיבהל מאיומי השוטרים ולא להעיד שקר. לפני תום המועד, העצור משוחרר.
וגם מן הלקוחות שלי, סוחרים מן המנין, מגיע אלי תיק פלילי. הם מביאים אלי בחור צעיר הנחשד בסיפור מפותל, ופלילי בעליל. הפרשה פורסמה בתקשורת, האשמים העיקריים כבר הורשעו בדין, ואין לי ספק לגבי העובדות. עם זאת, אני מאמין ללקוחות שמדובר בהסתבכות/מעידה חד פעמית של הצעיר (ולכן אני מוכן להמשיך ולדבר עימם עליו). הם מציעים לי קו הגנה מורכב של הכחשה – ואני מסרב. אני מסביר להם שאם הם רוצים ללכת בכוון זה, שילכו לעו"ד שמתמחה בכך. אני לא הולך על דברים שאיני מאמין בהם. אני מוכן רק לרכז את מאמצי בטיעונים לעונש. למרבה הפלא הם מסכימים. טוב, אני מגיע לפרקליטות לבדוק עיסקת טיעון. המחיר שהם מציעים, נראה לי מופקע. שנה וחצי מאסר לא נראה לי מתאים לבן 18 ללא פעילות פלילית קודמת (העברה היא בתחום הניירת, ואינה כוללת אלימות). הם מסבירים לי כי ב"נאגלה" הקודמת של מעורבים ברמה שלו – זה היה העונש הנמוך ביותר, והאחרים קיבלו גם יותר. תודה, בשביל לקבל מה שמקבלים בגזר דין – כבר שווה לי להגיע לגזר דין...
בבית המשפט אני מודה (בשם מרשי...) בעובדות. הלקוח מורשע, ואני טוען לעונש. אני טוען כל טענה שעולה בדעתי, מ"לא עכברא גנב, חורא גנב" – ועד לפערי התרבות בין ישראל לארץ המוצא, והשופט החכם והמנוסה עונה על כולן בגזר הדין, אבל יש ללקוח שלי יתרון אחד שהפרקליטות התעלמה ממנו. הלקוח שלי הוא היחיד שעו"ד אזרחי, כזה שאינו מופיע בתיקים פליליים, מגן עליו. כן, הפרקליטות צדקה – רובם מקבלים שנה וחצי, וכמה מהם גם יותר. כן, הפרקליטות טעתה - הלקוח שלי מקבל רק חצי שנה בפנים.
הענין כמובן אינו נגמר בכך. אחרי ריצוי המאסר מגיע הנאשם אלי, ומבקש שאאמת את חתימתו על תצהיר. אין בעיה – עד שאני קורא את התוכן. מדובר בתצהיר שקר. סוף סוף, אחרי שנה, נופל האסימון למקומו. אני מבין שעבדו עלי. קיבלו בתרמית את היושר וההגינות שלי – כדי שאלה יחפו על מעשי ה"תכשיט" שלהם. זהו. יותר פלילים לא ייצגתי. תודה. |
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
מבינה ומסכימה.
כשמשהו לא מתאים
הוא לא מתאים
ואין טעם לנסות אפילו להתאים.
כל העולם הוא נסיבות שאינן תלויות בי. אני עושה את המיטב בנסיבות. לא בכל תיק שחשבתי שהלקוח שלי צודק - גם זכיתי. לא פעם גם הבחנתי בדיעבד בשגיאות שעשיתי במהלך ניהול התיק. זה חלק מן העבודה.
עו"ד שעיתותיו בידיו, יכול פעמים רבות לעשות מעבר לעבודתו הצרה כעו"ד ולהביא בכך תועלת רבה ללקוח (דוגמא ראית בפוסט עצמו). הבעיה היא שכאשר אינך מעורב בחקירת המקרה - לעולם לא תדע מה יכולת עוד להשיג ללקוח שלך (זיכוי, למשל). גם החקירה שכנגד היא מיומנות שלעתים בכוחה לקבוע גורל התביעה. גם זה הופיע בפוסט דלעיל - כשלוני בה אז - הביא על לקוחי מספר ימי מעצר מיותרים. לעומת זאת - ביותר ממקרה אחד, כאשר הוגשה לי חוות דעת שמאית שנראתה מקצועית ונטולת פגם - הצלחתי במספר שאלות מכוונות להציגה כקש וגבבא - ולמוטט את התביעה.
בדברים אלה - אין תחליף לנסיון. כמות השגיאות פוחתת עם הזמן.
ולשאלתך העיקרית: אם החלטת לעבוד בתחום הפלילי כסניגורית - איני רואה כיצד תוכלי לדחות את הפושעים מדלתך, אחרי הכל, הם הרוב. הייתי מציע לך לא לבסס את הפרקטיקה על פלילים, אלא רק כתוספת, או לנסות להתקבל לפרקליטות. כך תעסקי במה שמענין אותך - אבל "מן הצד הנכון".
כאשר תלמדי משפטים, תיווכחי לדעת שהשטח הפלילי הוא הפשוט יותר מבחינה משפטית. דיני החיובים - הם המסובכים והמענינים.
אני מקווה על כן, שבמהלך לימודייך תגווני את תחומי הענין שלך במשפטים.
תודה רבה על התגובה. ידוע לי שהכשל במערכת נובע מעומס יתר שאין עורכי הדין אשמים בו..אך השאלה היא האם אתה כעורך דין שמעוניין לשמור על צדק,יכול לעשות זאת במסגרת נסיבות שלא תלויות בך?איך אתה נשאר עורך דין ולא הופך לסוחר שמתעסק רוב הזמן בעסקאות טיעון (שלרוב יוצאות ממש מבזות)?
אתה כעורך דין שמתמחה במקרקעין אמרת לא פעם אחת לתיק פלילי אך כעורך דין פלילי כמה תוכל לסרב להצעות עבודה?(כשמדובר באמת בעבריין שפשע ומבקש הגנה) בנוסף רציתי לשאול האם עורך דין טוב הוא עורך דין שחיי המשפחה באים שניים לעבודתו?
pineapple נכבדתי,
בחרתי לענות לך ביחד עם תשובתו של יגאל קרט, כדי שלא אמצא עצמי חוזר על חלק מדבריו.
קודם כל, לעתים הקלישאות פשוט נכונות. אני נמנעתי מלהגן על מי שהפלילים היא דרכו, כי ידעתי שלא אוכל לישון בלילה, אם אדע שבגללי מסתובב פושע חפשי. כפי שראית, הגנתי על מי שחשבתי לחף מפשע, או שמעד פעם אחת. זו היתה הבחירה שלי. עו"ד ציון אמיר, למשל, בחר את הבחירה שלו.
המערכת הציבורית כולה, לא רק המשפטית, קורסת, משום המחשבה המוטעית של האוצר שבכך הוא "חוסך".
מחיר ה"חיסכון" הזה הוא בעומס הבלתי נסבל על הפרקליטות (שאין בעיה אמיתית להוסיף לה פרקליטים נוספים), על בתי המשפט, שגם אותם ניתן לתגבר בקלות, וכו'.
התוצאה היא אכן, עבודה לא שלמה של המשטרה והפרקליטות, ועיסקות טיעון מקילות למי שיש כבר הוכחות לאשמתם.
למצב זה לא אחראים עוה"ד העוסקים בהגנה על נאשמים, אלא הנהגת המדינה.
זיכוי פושעים מפרנס כמה עו"ד - אך גורם נזק למדינה כולה. זו כבר החלטתו של כל עו"ד לעצמו.
אכן - כל אחד אמור להחליט לעצמו. אני מתפרנס לא רע בשטח המקרקעין.
את צודקת בכך שמעטים הם עורכי הדין שלא לוקחים תיקים שמניבים הכנסה.
עורך דין מקצועי חייב לשאול את עצמו שאלה מרכזית והיא: האם ללקוח הזה יש טענות משפטיות אותן הוא יכול להעלות במהלך משפטו? האם יש כאן "קייס" משפטי? "עבריין" כפי שאת מכנה אותו, הוא ככל אדם, יש לו זכויות משפטיות ואחת מהן היא להיות מיוצג על ידי עורך דין ולטעון את טענותיו בפני שופט. איזו בעיה מוסרית צריכה להיות לעורך דין שסבור כי מרשו חף מפשע? או שיש לו הגנה בפני העבירה שביצע? או שיש טיעונים טובים להפחתה בעונש הצפוי לו? תמיד יש את האופציה לא לקחת תיק מסויים, מסיבות אישיות, גם המשפט הפלילי הוא אוקיינוס גדול, עם תת-התחויות רבות.
יכול להיות שכל הענינים האלו יתבהרו מעט, במהלך לימודי המשפטים ותחילת הקריירה המשפטית, ואז יהיה קל יותר לקבל החלטה לגבי תחום ההתמחות.
שיהיה בהצלחה!
קודם תרשה לי לציין שממש שמחתי לקרוא את דבריך שנכתבו מתוך נסיון בתחום(הספר הכי טוב..).
אני כרגע בשלב שדי עשיתי את רוב הדברים שייחלתי לעשות כל עוד אני חופשייה ואין מה שיכביד או ימנע ממני לעשות אותם, ופניי מועדות לתחילת התקופה הסטודנטיאלית בחיי..
כבת שגדלה לאמא שעובדת שנים רבות במשרד המשפטים ביליתי במקום עבודתה המון(פשוט שם היא מבלה את רוב זמנה...אתה בטח מבין על מה אני מדברת..) תמיד היה לי ברור שמשפטים ובפרט התחום הפלילי זהו התחום שמעניין אותי ובו גם אני אעסוק. ככל שגדלתי הבנתי שהכל יפה בסרטים אבל במציאות רוב הדיונים הפלילים מסתיימים בחדרי עורכי הדין על ידי עסקאות טעון שלא תמיד מוצדקות.חידדת את הרגשתי כשסיפרת את הנ"ל.אלו מביאים אותי לפלונטר לא קטן לגבי החלטתי בנושא.עדיין משפט פלילי זה מה שהכי מעניין אותי אך האם זה מחייב אותי לשכוח מוסר מהו ובעת הצורך (כשמגיעה פרנסה לשולחן) להגן על עבריין במודע? יש את יפי הנפש שיגידו לי שזה תלוי רק בי ואני יכולה לבחור לא לעשות זאת..אבל בוא נודה שעריכת דין זה מקצוע שגם ככה קשה לראות ממנו הכנסה גם מבלי לסרב לעבודה כשמציעים לך.. אשמח לשמוע את דעתך בנושא.תודה,ליהי.
בדרך הקשה למדתי שהאיש אותו עליך לחקור חקירה נגדית קשה ביותר - הוא הקליינט שלך. פעם פעמיים שהלקוח הפתיע אותי על דוכן העדים - הספיקו לי לכל החיים.
גם בתיקים אזרחיים אתה לא פעם תוהה עד כמה הקליינט מנצל את החומה שאתה יוצר עבורו, ולא בהכרח מספר לך את כל האמת.
וכרגיל, תענוג לקרוא.
תודה רבה,
""אין בעיה" הוא עונה לי, יוצא החוצה, שודד שתיים אחרות, ומביא לי מקדמה..."
"לא כל אחד ראוי להגנה שלי"
שתי נקודות שאהבתי מאד.
ככל הפוסטים הקודמים, תענוג לקרוא וללמוד.
על שאלה כה רצינית, אין לי אלא לענות ברצינות.
א. כבר מונח בראשי פרק (או שניים...) על קליינטים לסוגיהם. לרבות אותן בנות שבעים ומעלה של אז, שעד שלא נפטרו בעליהן, לא ידעו אפילו כיצד ממלאים צ'ק, ותוך זמן קצר (והדרכה מתאימה, כמובן...) - הצליחו בעסקים יותר מבעליהן.
ב. היו לי קליינטים שחיבבתי מאד. היו כמה אחרים, שקצת פחות...
נו, ואת הקליינטורה האזרחיסטית, כבודו מחבב....?