כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    זכרון הריח פתאום עשה לי געגוע וצביטה בלב

    5 תגובות   יום שישי , 22/8/08, 14:58

    פתאום משום מה, אתמול בעבודה, נזכרתי בריח של הכלבים שלי (זואי ולולי), ועלו לי דמעות לעיניים.

     

    הריחות שלהם שונים, בדיוק כמו אצלנו בני האדם, ואצלם זה תמיד נראה לי משום מה נחמד הרבה יותר.  

     

    אני משערת שבאופן טבעי יש ריח שונה לכלב ולכלבה, ויש לכך סיבות. אומרים שלכלב זכר הריח בדרך כלל יותר חזק מאשר לכלבה. בעבר נוכחתי בזאת מעשית מפני שלכלבי הראשון עליו שלום, בוקסר משגע, היה ריח מורגש מאד, בעוד שלכלבתי השניה הצדקת היה ריח יותר עדין וקל.

    נזכרתי בריח הספציפי המיוחד שלה,שאני עדיין זוכרת בבירור, ולמרות שעברו למעלה משנתיים וחצי מאז "שהחליפה כתובת". פתאום עלה על דעתי שהרבה זמן כבר לא ראיתי את קבוצת הפרווה שנתלשה לה בטעות, אותה שמרתי למזכרת ליד מיטתי ,יחד עם חגורתה הישנה (שהועברה אליה בירושה מכלבי הקודם) .

     

    מוזר, איך אחרי כל כך הרבה זמן, פתאום נזכרים בדברים קטנים, שוליים, ולמה הם עולים פתאום לפני השטח.

     

    פעמים רבות שאנשים מעירים "אוף הכלב מסריח" או "יש כאן ריח של כלב כדאי לפתוח חלון" - ותמיד בלב, בפנים, לעצמי כזה, אני אומרת : מעניין מה אומרים הכלבים בינם לבין עצמם על הריח שלנו. ....(ובלי הומור, מעשית, לפי איך שנראה לי הם מקבלים אותנו איך שאנחנו והריח מהווה עבורם סימן זיהוי נוסף לאדם, לכן אם הוא חזק יותר לא נראה שזה מפריע להם, אבל לך תדע).

    ברור שיש מקרים, במיוחד בתחבורה ציבורית, ביום חמסין - בהם יסכימו הכל שעדיף ריח של כלב.  למען האמת, גם לא במקרים כאלה, משום מה ריח מורגש ברור של כלב נראה לי תמיד עדיף או נעים יותר מריח של אדם. לא סתם בן אדם ממוצע מתקלח לפחות לפחות פעם ביום.....

    אז פתאום נזכרתי בריח של הכלבה שלי הצדקת, שכבר לא כאן כמה שנים, והעובדה שאני עדיין זוכרת את הריח שלה די הדהימה אותי, עשתה לי געגוע וצביטה בלב.

    כאב לי כשהבנתי שאינני זוכרת כבר את הריח של כלבי הקודם, לפניה, שנפטר לפני כמעט 15 שנה, הבוקסר. 

    חבל שאי אפשר לשמר ריח, אבל מצד שני אולי זה מזל גדול....

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/08 18:54:


      הרחתי פוסט מתגעגע,

      אז באתי לתת חיבוק ונשיקה...

      נשיקה

       

      אם יש משהו שדווקא אינני מתגעגעת אליו,

      זה הריח החזק של הכלבים של אבא שלי...

      התמזל מזלי, ושני הכלבים שנחתו עלי הם כלבים לאוהבי חתולים, נטולי ריח גוף לגמרי...

      אין צורך לקלח אותם, כי אין להם ריח של כלב, ובאופן מפתיע, למרות כלביותם, הם אינם חשים צורך להתגלגל בערימות צואה או בגויות מרקיבות...

      כנראה שיש לי מזל של מתחילים...

      :))))))))

        25/8/08 14:02:


      כל כך מרגש!

      אהבתנו לחברינו הפרוותיים

      כלבים וחתולים

      וכשהם מאיתנו הולכים

      תוקפים אותנו הגעגועים

      במשך שנים!!!!!

        23/8/08 10:04:


      אני מאוד מבינה אותך.

      גם אני אפופת געגועים ליולי שלי.

        23/8/08 09:57:
      גם קולות נעלמים מהזיכרון.
        23/8/08 01:26:

      הם תמיד בזכרוננו..

      הפרידות כל כך קשות.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין