כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    אמנון סטרליץ

    0

    כרם יעקב

    148 תגובות   יום שישי , 22/8/08, 17:10

       כשפקחתי עיניי, התקרה הייתה לא מוכרת לי. שכבתי ללא ניע, מביט אל התקרה הגבוהה, רחבת-הידיים, הסדוקה. היא נראתה לי ישנה ומתוחזקת בקושי רב. הקשבתי לעצמי, והערכתי שאני בסדר. אבל המצב היה לא ברור. ניסיתי להיזכר בדבר האחרון שעשיתי, וזה היה מאוד קרוב, זמזם בראשי כמו זבוב עיקש, אך בלתי מזוהה. זכרתי, לעומת זאת, שפעם למדתי בבית-ספר, וגם הייתי משחק ברחוב, והלכתי למסיבות. אלא שבברור זה היה מאוד מזמן, ומן הסתם חסר חשיבות מיידית.

       עצמתי עיניי, ונמנמתי. לאחר זמן מה פקחתי אותן שוב. דרך החלון שממול, הפתוח למחצה, חדר הבוקר. סקרתי את החדר, בו ניצבו שמונה מיטות: אחת – שלי, שש ריקות, ועל המיטה בפינה הנגדית ישב בחור בחולצה בצבע ירוק כהה, ועליה כתובת סתמית מסוג כלשהו. כשחש שאני מעיין בו, סובב אליי את פניו ואמר:

       בוקר טוב. איך אתה מרגיש ?

       תודה. סביר.

       אתה נראה עכשיו הרבה יותר טוב.

       שתקתי.

       דברת מתוך שנה, אמר הבחור.

       מה ?

       דברת רוסית, אמר. אני יודע מעט מאוד רוסית.

       איך דברתי ? מתוך חשש... חולמנות... עצבים ?

       נראה לי, שזה היה שגרתי, כאילו אתה מספר משהו לא חשוב, נגיד, שאתה הולך להתגלח...  

       ואחרי זה הבחור אמר:

       שמי כרם יעקב. החלפתי את השם מיעקב קקיאשוילי.

       נעים מאוד, אמרתי.

       במאמץ קמתי מהמיטה ונגשתי לחלון. הרגליים שלי היו חלשות והראש הסתחרר קלות. הבטתי החוצה, לחצר ובה כמה מכוניות, אחת מהן נשטפת בזרנוק מים ע"י איש צעיר בגופייה. יותר הרחק, ראיתי גדר תיל, ובה שער עם בוטקה לידו. מעבר לגדר עבר כביש, שמדי פעם חלפה בו משאית או מכונית נוסעים.

       יעקב, אמרתי, נעים פה.

       בוא נצא להתאוורר, לשתות משהו.

       אני בפיג'מה.

       זה לא חשוב, אמר.

       יצאנו מהחדר וכשעברנו במסדרון, ראיתי אנשים בחלוקים לבנים, בפיג'מות וגם בבגדים רגילים, כמו יעקב. הסקתי שאני נמצא בבית-חולים או מרפאה כלשהיא, והאנשים בחלוקים, מן הסתם, הם אנשי הסגל. יצאנו לוורנדה שעליה מספר שולחנות  עגולים וכסאות מפלסטיק, וברגע זה הייתה ריקה מאדם. ישבנו ליד אחד השולחנות. דרך הדלת הציצה נערת חמד מהסגל, ושאלה אם נרצה לשתות מים או תה, כאשר כאן האפשרויות הן תה עם נענה, לימון או חלב.

       למה לא, אלך על נענה – אמרתי לנערה, ואחרי זה הסתובבתי ליעקב, ואמרתי: חד משמעית מוצא חן בעיניי להיות פה.

       הסתכלתי על חרק מעופף – שפירית או משהו דומה – שמיהר לחמוק אל עבר תעלת מים מוקפת עשבייה. הרהרתי, שאני לא יודע ממתי אני פה, אבל לא ממש התחשק לי לתחקר את כרם יעקב בעניין זה. הרשיתי לעצמי להרפות, לנוח, מזמין אל דמיוני אסוציאציות לא קשורות, בעדיפות לחזיונות מרחפים של משחק כדור נוצה ורחצה בים. ובינתיים גם הגישו לשנינו תה, לגמתי ברוגע, כשעלי הנענע העדינים מלטפים את חכי.

       היום בערב אני עוזב, אמר יעקב.

       זהו ? לאן אתה הולך ?

       אל ארבעה קירות ביתי. נראה לי, שגם אותך ישלחו מפה, אם לא מחר, אז מחרתיים לכל המאוחר.

       אין דרך להישאר פה יותר ?

       אי-אפשר. את מי שחולה מאוד, מעבירים למרכז רפואי מתמחה. אתה, אם יורשה לי לשער, רק עברת אולי אירוע, ואני לא מחטט, אבל אתה חוזר לקו הבריאות. נדמה לי, שמחר תהייה כמעט מאה אחוז, ואז יימאס עליך כאן ותרצה לחזור לעולם.

       ואתה, יעקב, עליך נמאס ?

       אצלי זה שונה, אמר. 

       יעקב, אמרתי בשקט. מה קורה בעולם ? אני לא זוכר כלום.

       אדם לאדם זאב, ענה לי כרם יעקב.

       יעקב, אמרתי, איך אפשר לחזור לשם ?

       אין ברירה, ענה.וככה ישבנו עוד כמה דקות, זה מול זה.

       יעקב עזב בערב. גם אני, כי הרופאה שבדקה אותי, הניעה כפות ידיה לכיוונים שונים, אמרה לי תסתכל ימינה, תסתכל שמאלה, למטה, למעלה, כמה אצבעות אתה רואה, ובסוף סיכמה, שאני כבר בסדר ומשוחרר.

       לאן אלך, דוקטור ? שאלתי.

       הביאו לי תיק עם בגדים, וזיהיתי שהם באמת שלי. הדברים התחילו לחזור אליי, ואז ידעתי מה קרה, ויותר חשוב, הבנתי לאן אני יכול ללכת. אבל נפרדתי מהמקום הזה ומכרם יעקב, בעצב.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (148)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/13 21:52:
      מפחיד, הייתי שם
        4/5/12 10:54:
      ;)
        27/4/12 20:58:
      וואו.... מתגעגעת לכתיבתך, prince
        4/9/11 20:57:
      נכון, שמעתי פעם שזמן הוא בעצם אשליה..
        2/9/11 19:46:

      אבל הזמן מושג רלטיבי :)

      צטט: אנה כהן 2011-09-01 22:19:29

      היית רוצה לדעת את ההתחלה של זה דווקא :)

       

        1/9/11 22:19:
      היית רוצה לדעת את ההתחלה של זה דווקא :)
        27/8/11 10:10:

      מגניב

      צטט: Haya 2011-08-27 00:16:21

      המשך מתבקש...:) נהנתי לקרוא

       

        27/8/11 00:16:
      המשך מתבקש...:) נהנתי לקרוא
        15/8/11 21:35:

      אהלן קנולר. איפה נעלמת ? :-))

      צטט: קנולר 2011-08-15 10:31:53

      כתוב טוב אפילו שאני מגיבה באיחור

       

        15/8/11 21:34:

      בכיף :)

      תחזרי לבקר בבלוג.

      צטט: יצירתית 2011-08-15 10:10:44

      סיפור מסקרן בהחלט... כזה שגורם לך לרצות לדעת עוד...

       

        15/8/11 10:31:
      כתוב טוב אפילו שאני מגיבה באיחור
        15/8/11 10:10:
      סיפור מסקרן בהחלט... כזה שגורם לך לרצות לדעת עוד...
        8/7/11 14:41:

      שמחתי לביקורך :)

      צטט: Ronit A 2011-07-08 11:31:57

      שבת שלום

       

        8/7/11 11:31:
      שבת שלום
        2/7/11 19:32:

      מגניב

      צטט: ירון גו 2011-07-02 10:19:51

      הכי אהבתי את הוורנדה, אני גם רוצה לצאת לוורנדה, לשבת על הוורנדה לשתות כוס גבוהה עם לימונדה. תודה

       

        2/7/11 10:19:
      הכי אהבתי את הוורנדה, אני גם רוצה לצאת לוורנדה, לשבת על הוורנדה לשתות כוס גבוהה עם לימונדה. תודה
        15/6/11 22:25:

      בוודאי שיש המשך, אלא בשלב הזה איננו ידוע לי :)

      תחזרי לבקר בבלוג.

      צטט: que sera sera 2011-06-14 22:46:36

      שאלה טובה... לאן אלך? שאלה ממש טובה. יש המשך?

       

        14/6/11 22:46:
      שאלה טובה... לאן אלך? שאלה ממש טובה. יש המשך?
        27/5/11 11:46:

      צטט: דויד25פךח 2011-05-27 00:18:19

      סיפור יפה בכתיבה מיקצועית,הרבה ברכה והצלחה בכל התחומים.

      נעים לשמוע. ותחזור לבקר אצלי בבלוג, נכון ?

       

        27/5/11 00:18:
      סיפור יפה בכתיבה מיקצועית,הרבה ברכה והצלחה בכל התחומים.
        31/3/11 19:23:

      צטט: @לאהלה5 2011-03-31 11:24:27

      ברכה והצלחה.

      אכן כתיבה משובחת.

      -

      -

      תודה 

      שהנך משתתף במסע הברכות להחלמתי.

      -

      חברי בקפה

      משיבים לך כוכב* הערכה.

      -

      מי יתן והתפילות תתקבלנה,

      ואשוב במהרה לחיי היום יום.

      אמן.

      -

      שירלי מרדר,

      http://cafe.themarker.com/image/1177179

      -

      ''

      רפואה שלמה !

       

        31/3/11 11:24:

      ברכה והצלחה.

      אכן כתיבה משובחת.

      -

      -

      תודה 

      שהנך משתתף במסע הברכות להחלמתי.

      -

      חברי בקפה

      משיבים לך כוכב* הערכה.

      -

      מי יתן והתפילות תתקבלנה,

      ואשוב במהרה לחיי היום יום.

      אמן.

      -

      שירלי מרדר,

      http://cafe.themarker.com/image/1177179

      -

      ''

        25/3/11 14:49:

      צטט: ירושלמי 2011-03-25 12:13:59

      הפלגתי לסיפורך, כאילו הייתי שם. אביחי

      ותחזור לבקר בבלוג, נכון ?

       

        25/3/11 12:13:
      הפלגתי לסיפורך, כאילו הייתי שם. אביחי
        12/3/11 18:45:

      צטט: pukonit 2011-03-12 18:41:15

      זהו? זה הפוסט האחרון? נדוע אינך כותב יותר? יש לך כתיבה משובחת ונוגעת.

      אני כל-כך מקווה שעוד לא סיימתי...

      תודה. 

        12/3/11 18:44:

      צטט: עמנואלהורי0 2011-03-12 18:38:52

      מקסים!

      :)

       

        12/3/11 18:41:
      זהו? זה הפוסט האחרון? נדוע אינך כותב יותר? יש לך כתיבה משובחת ונוגעת.
        12/3/11 18:38:
      מקסים!
        26/8/10 20:07:

      צטט: ההלך 2010-08-26 18:58:57

      מסקרן מאוד.. אז מיהו? לאן הוא הולך?
      מסופר יפה. כמו תמונה מתוך אלבום חסר.

       

      המחבר נוטה להסכים :)

      תודה.

        26/8/10 18:58:
      מסקרן מאוד.. אז מיהו? לאן הוא הולך?
      מסופר יפה. כמו תמונה מתוך אלבום חסר.
        26/8/10 18:38:

      צטט: חבר של אבו-מישמיש 2010-08-26 18:31:40

      חי זקנו של הנביא, אתה סופר של ממש.

      עושה ככל יכולתי :)

       

      חי זקנו של הנביא, אתה סופר של ממש.
        5/8/10 21:33:

      צטט: צחי ר. 2010-08-05 19:36:04

      יפה מאוד! אהבתי...

      מגניב

       

        5/8/10 19:36:
      יפה מאוד! אהבתי...
        3/8/10 20:47:

      צטט: Anonymisfit 2010-08-03 20:00:39

      האמת הנוראית היא שאין לנו לאן ללכת

      אני משתדל לא לחשוב בכיוון זה.

        3/8/10 20:00:
      האמת הנוראית היא שאין לנו לאן ללכת
        21/7/10 20:15:

      צטט: מישמיש ( יותר טוב ) 2010-07-21 00:45:53

      ''

       

       

      זה אותו יעקב ? מסתדר לי :)

       

      ''

        4/6/10 10:49:

      צטט: innaka 2010-06-04 00:40:21


      קראתי את הסיפור, נעים וקל, ננסה עוד אחרים)

       

      בכיף :)

        4/6/10 00:40:

      קראתי את הסיפור, נעים וקל, ננסה עוד אחרים)
        1/6/10 20:04:

      צטט: prince hamlet 2010-06-01 20:02:13

      צטט: ננה64 2010-06-01 10:24:33

      סיפור יפה ומעניין.אהבתי גם את המילה ורנדה שזה מרפסת בשפת האם שלי.ננה.

       

      רגוע

      ורנדה

       

        1/6/10 20:02:

      צטט: ננה64 2010-06-01 10:24:33

      סיפור יפה ומעניין.אהבתי גם את המילה ורנדה שזה מרפסת בשפת האם שלי.ננה.

       

      רגוע

        1/6/10 10:24:
      סיפור יפה ומעניין.אהבתי גם את המילה ורנדה שזה מרפסת בשפת האם שלי.ננה.
        22/5/10 10:03:

      צטט: רקפת. 2010-05-22 01:11:02


      העיקר שידעת והבנת,

      זה הכי חשוב בחיים.

      משובח!

       

      תודה רקפת.

        22/5/10 01:11:


      העיקר שידעת והבנת,

      זה הכי חשוב בחיים.

      משובח!

        25/4/10 18:38:

      צטט: אולגה ברמסון 2010-04-25 17:11:19


      סיפור פשוט ונוגע!

      אולי

       

      תודה אולי :)

        25/4/10 17:11:


      סיפור פשוט ונוגע!

      אולי

        25/1/10 20:38:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-01-25 19:54:59


      עצוב היה לי לקרוא עליו, הרגיש תלוש ומתנחם בטיפול אקראי של זרים בו...

       

      תודה רויטל. תחזרי לבקר בבלוג.

        25/1/10 19:54:

      עצוב היה לי לקרוא עליו, הרגיש תלוש ומתנחם בטיפול אקראי של זרים בו...
        15/1/10 23:20:

      בטח שיהיה בסדר!

             חיוך 

        15/1/10 22:39:

      צטט: ש פ 2010-01-15 21:12:38

      נהניתי לקרוא.

      עצוב לי קצת בלב..

      מזכיר לי שיר של lady & bird 

       שולחת לך אותו בפרטי

       

      עכשיו גם לי קצת עצוב... אבל יהייה בסדר. לא כך ? חיוך

        15/1/10 21:12:

      נהניתי לקרוא.

      עצוב לי קצת בלב..

      מזכיר לי שיר של lady & bird 

       שולחת לך אותו בפרטי

        29/12/09 08:20:

      צטט: lockoson 2009-12-29 06:34:04


      מזכיר לי חוויות דומות...יפה!

      שמחתי לביקורך בבלוג. תחזור לבקר.

       

        29/12/09 06:34:

      מזכיר לי חוויות דומות...יפה!
        25/12/09 10:45:

      צטט: טולטל 2009-12-25 08:51:24


      העצב מאפיל על החזרה לחיים

       

      אין דבר שלם.

        25/12/09 08:51:

      העצב מאפיל על החזרה לחיים
        18/12/09 17:53:

      צטט: מאיה113 2009-12-18 16:08:26

      כוכב לכתיבה מצויינת.

       

      אשמח שתבוא גם לבקר:-)

      שמח לביקורייך בבלוג שלי.

      ואני גם שמח לבקר אצלך. חיוך

       

        18/12/09 16:08:

      כוכב לכתיבה מצויינת.

       

      אשמח שתבוא גם לבקר:-)

        16/12/09 21:54:

      צטט: alen g 2009-12-16 20:39:11


      נהנה לקרוא והפעם -הסיפור השבועי הקצר יותר,

      קולח וזורם ומעורר מחשבות בסופו,

      בסיפור כזה כול לככב כל אחד מאיתנו כגיבור העלילה ,אילו הם החיים, 

       

      רגוע

        16/12/09 20:39:


      נהנה לקרוא והפעם -הסיפור השבועי הקצר יותר,

      קולח וזורם ומעורר מחשבות בסופו,

      בסיפור כזה כול לככב כל אחד מאיתנו כגיבור העלילה ,אילו הם החיים, 

        26/11/09 19:48:

      צטט: עזרא מורד 2009-11-26 19:43:10


      קראתי בעניין

      הסגנון רהוט ,

      הדו-שיח יפה

       

      עזרא, גרמת לי קורת-רוח רבה כשציינת את יופיו של דו-השיח. אתה יודע, לא תמיד מה שנשמע טבעי ואמיתי למחבר, נשמע כך לקורא. רגוע
        26/11/09 19:43:


      קראתי בעניין

      הסגנון רהוט ,

      הדו-שיח יפה

       

        24/11/09 19:03:

      צטט: סמדר עיצוב in 2009-11-24 18:34:05

      *

      סיפור לכאורה פשוט.

      והמוסר השכל שלמדתי ממנו - שיש אנשים שמעדיפים להשאר סגורים עם עצמם ומפחדים לצאת החוצה לעולם הגדול ולהתמודד.

      תודה.

      האמת, לא חשבתי ללמד, אלא רק לספר. ואם התחברת, זה משמח אותי מאוד (:

       

        24/11/09 18:34:

      *

      סיפור לכאורה פשוט.

      והמוסר השכל שלמדתי ממנו - שיש אנשים שמעדיפים להשאר סגורים עם עצמם ומפחדים לצאת החוצה לעולם הגדול ולהתמודד.

      תודה.

        19/11/09 06:44:

      צטט: ארנון ברק 2009-11-19 00:06:15

      אתה כותב נפלא

      כוכב

      אני משתדל :) תודה.

       

        19/11/09 00:06:

      אתה כותב נפלא

      כוכב

        14/11/09 15:36:

      צטט: *כרמל 2009-11-14 14:16:45


         יעקב, אמרתי בשקט. מה קורה בעולם ? אני לא זוכר כלום.

         אדם לאדם זאב, ענה לי כרם יעקב.

         יעקב, אמרתי, איך אפשר לחזור לשם ?

         אין ברירה, ענה. וככה ישבנו עוד כמה דקות, זה מול זה.

        

      קטע יפה בסיפור אקזיסטנציאליסטי. 

      לפעמים נראה שבסיפורים שלך הדמויות , כמו בחלום, נראות כצדדים שונים של העצמי, שנמצאים בדיאלוג.

      קשה להתעורר, רצוי שיהיה שם מישהו שיעזור להכיל, וישמור ויהיה לו אכפת,

      קשה לזכור,

      מהססים קצת לפני שמעזים לצאת,

      ולבסוף מתאוששים ומוצאים כוח. 

      יפה. 

      כרם יעקב מייצג משהו טוב, מבינה למה היה עצוב לעזוב.

      נהנתי. תודה.  

      כרמל

        

      זאת אומרת, אהבת...

      באופן אותנטי.

      טוב שכתבתי. כי אהבתך והבנתך מרגשות אותי מאוד.

       

       

        14/11/09 14:16:

         יעקב, אמרתי בשקט. מה קורה בעולם ? אני לא זוכר כלום.

         אדם לאדם זאב, ענה לי כרם יעקב.

         יעקב, אמרתי, איך אפשר לחזור לשם ?

         אין ברירה, ענה. וככה ישבנו עוד כמה דקות, זה מול זה.

        

      קטע יפה בסיפור אקזיסטנציאליסטי. 

      לפעמים נראה שבסיפורים שלך הדמויות , כמו בחלום, נראות כצדדים שונים של העצמי, שנמצאים בדיאלוג.

      קשה להתעורר, רצוי שיהיה שם מישהו שיעזור להכיל, וישמור ויהיה לו אכפת,

      קשה לזכור,

      מהססים קצת לפני שמעזים לצאת,

      ולבסוף מתאוששים ומוצאים כוח. 

      יפה. 

      כרם יעקב מייצג משהו טוב, מבינה למה היה עצוב לעזוב.

      נהנתי. תודה.  

      כרמל

        

        7/11/09 18:56:

      צטט: adielba 2009-11-07 18:39:18


      טוב אז זה ביקור ראשון וסיפור ראשון שקראתי כאן. אתה כותב יפה, זורם ומעניין בעיקר מעניין.

      (די קשה לרתק אותי כי אחרי שורה אחת שאני קורא קשה לי להתרכז)

       

       

      בתור אחד, שמכיר את התופעה שתיארת מהצד של הקורא, אתה מחמיא לי מאוד :)

      אתה מוזמן לביקורים נוספים.

       

        7/11/09 18:39:


      טוב אז זה ביקור ראשון וסיפור ראשון שקראתי כאן. אתה כותב יפה, זורם ומעניין בעיקר מעניין.

      (די קשה לרתק אותי כי אחרי שורה אחת שאני קורא קשה לי להתרכז)

       

       

        29/10/09 19:01:

      צטט: גבריאלה1 2009-10-29 17:13:19


      נהדר. אני מצפה לספר. מבטיחה שאקנה.

      תאזור אומץ - יש לך את זה. :)

       

       

      רגוע

        29/10/09 17:13:


      נהדר. אני מצפה לספר. מבטיחה שאקנה.

      תאזור אומץ - יש לך את זה. :)

       

        14/10/09 20:54:

      צטט: תרגום ועריכה לשונית 2009-10-14 20:50:19


      אהבתי את הסיפור הקצר. הוא משרה אוירה מסקרנת, מה קרה קודם, מה הסיטואציה, ומיהו האיש. הכתיבה זורמת יותר מאשר בסיפור נוסף שקראתי: הילד משחק.

       

      תרגום ועריכה 

       

      מקבל ברצון את ההערות.

      שמח שאהבת :)


      אהבתי את הסיפור הקצר. הוא משרה אוירה מסקרנת, מה קרה קודם, מה הסיטואציה, ומיהו האיש. הכתיבה זורמת יותר מאשר בסיפור נוסף שקראתי: הילד משחק.

       

      תרגום ועריכה 

        11/10/09 21:19:

      צטט: חנזיק 2009-10-11 21:11:05

      סיום עצוב ובודד...

      נשארתי סקרנית...

      שתי דמויות שנפגשות במקרה ואז נפרדות.

      מבין את סקרנותך :)

       

        10/10/09 19:31:

      צטט: גי'מל 2009-10-10 19:14:16

      לכמה דקות הרגשתי שאני בתוך ספר...

      מאד יפה

      רגוע

       

        10/10/09 19:14:

      לכמה דקות הרגשתי שאני בתוך ספר...

      מאד יפה

        9/10/09 10:36:


      קר שם בחוץ....

      אבל.. אם תצא תמצא שיש אנשים טובים באמצע הדרך.

      שווה.

       

      סיפור שיש מאחוריו מחשבה. אהבתי.

        8/10/09 16:21:

      צטט: סבתה'לה 2009-10-04 12:19:38


      סיפור עם נופך של עצבות.

      יש פוטנציאל להמשך. מסקרן לדעת מה קרה קודם, ומה בהמשך.

       

      קבל כוכב.

       

      אולי אדע פעם. מבטיח לספר :)

        4/10/09 12:19:


      סיפור עם נופך של עצבות.

      יש פוטנציאל להמשך. מסקרן לדעת מה קרה קודם, ומה בהמשך.

       

      קבל כוכב.

        29/8/09 15:25:

      צטט: לימור_א 2009-08-29 15:04:47


      כתיבה מרגיעה...

      *

       

      תודה על ההזמנה 

      לימור

       

      תודה לימור.

      גם לפי דעתי, יש כאן מהמרגיע, יחד עם המטריד.

        29/8/09 15:04:


      כתיבה מרגיעה...

      *

       

      תודה על ההזמנה 

      לימור

        21/8/09 15:57:

      צטט: הכינוי קיים במערכת . 2009-08-21 12:06:15

       

       

       

      תגיד, הבחורה הצעירה בוורנדה, מגישה מידי פעם אלכוהול?

       

       

      לא במקום הזה קריצה

       

      מה באמת קורה בעולם? עדיין אדם לאדם זאב וביתר שאת ולא ברור לאן ללכת...אם בכלל.

       

      זה לא קשור לימינו המודרניים, נכון ? נבוך

       

      מה פתאום? מה זה עלה על דעתך?...בימינו המודרנים גר זאב עם כבש...לא שמת לב? שלא לדבר על זה שכולם יודעים לאן ללכת, בפרט הזאבים שמובילים את השיירה :)

       

       

       

      תגיד, הבחורה הצעירה בוורנדה, מגישה מידי פעם אלכוהול?

        30/6/09 20:55:

      צטט: אבי אסף 2009-06-30 20:12:42


      יפה.

       

      תודה, אבי.

        30/6/09 20:12:

      יפה.
        30/3/09 19:25:

      צטט: לוסינה לבנדר 2009-03-30 01:21:33


      כייף להתעמק....:}

       

      רגוע

        30/3/09 01:21:

      כייף להתעמק....:}
        29/3/09 20:11:

      צטט: עדית... 2009-03-29 20:07:58


      זה החלום הכמוס של רבים רבים, לא?

      להתעורר במקום מוגן ושמור, כשמישהו דואג ומטפל בנו.

      ולהתחבא שם מהעולם כולו.

      אני - לפחות - מכירה את החלום הזה היטב.

       

      כן, חברה חדשה, ממש כך...

      תחזרי לבקר.

        29/3/09 20:07:


      זה החלום הכמוס של רבים רבים, לא?

      להתעורר במקום מוגן ושמור, כשמישהו דואג ומטפל בנו.

      ולהתחבא שם מהעולם כולו.

      אני - לפחות - מכירה את החלום הזה היטב.

        19/2/09 19:27:

      צטט: מחרוזת 2009-02-19 11:26:36

      שלושה ימים שמונה סיפורים. מעניינים ומהנים

       

      מצאתי בהם תהודות ותעודות מזמן השואה.

       

      אני גאה, שיש לי קוראים כמוך.

       

        19/2/09 11:26:

      שלושה ימים שמונה סיפורים. מעניינים ומהנים

       

      מצאתי בהם תהודות ותעודות מזמן השואה.

        12/1/09 10:28:

      צטט: prince hamlet 2009-01-11 19:32:59

      צטט: 2blog 2009-01-11 16:40:27


      מה באמת קורה בעולם? עדיין אדם לאדם זאב וביתר שאת ולא ברור לאן ללכת...אם בכלל.

       

      זה לא קשור לימינו המודרניים, נכון ? נבוך

       

      מה פתאום? מה זה עלה על דעתך?...בימינו המודרנים גר זאב עם כבש...לא שמת לב? שלא לדבר על זה שכולם יודעים לאן ללכת, בפרט הזאבים שמובילים את השיירה :)

       

        12/1/09 10:24:

      צטט: קלודט עטייה 2009-01-11 23:50:15

      עצוב עצוב

      גם.

      מקווה שאת מסתדרת עם זה.

      תודה.

        11/1/09 23:50:
      עצוב עצוב
        11/1/09 19:33:

      צטט: רוזקוורץ 2009-01-11 18:24:32


      לשכוח מהכל

      להגיע לבית בהרים

      ואז לחזור

       

      זה מביע מה שכתבת

      והרבה לחלום חיוך

       

        11/1/09 19:32:

      צטט: 2blog 2009-01-11 16:40:27


      מה באמת קורה בעולם? עדיין אדם לאדם זאב וביתר שאת ולא ברור לאן ללכת...אם בכלל.

       

      זה לא קשור לימינו המודרניים, נכון ? נבוך

        11/1/09 19:31:

      צטט: liger 2009-01-11 11:11:27

      עכשיו, אני רק מקווה שלא תספר לי שזה הוא תיעודי... :-})

       

      ואת זה נצטרך להשאיר בסימן שאלה קריצה

        11/1/09 18:24:


      לשכוח מהכל

      להגיע לבית בהרים

      ואז לחזור

       

      זה מביע מה שכתבת

        11/1/09 16:40:

      מה באמת קורה בעולם? עדיין אדם לאדם זאב וביתר שאת ולא ברור לאן ללכת...אם בכלל.
        11/1/09 11:11:

      לפעמים, אני מוצא שאנגלית מיטיבה יותר להגדיר דברים... אנסה לתרגם:

      כאן זה חזק מאוד, אבל עתה אני מבין שהרגשתי בכך גם בסיפוריך האחרים שקראתי... גוונים עמוקים מאוד של "איזור הדימדומים" המקורי - רוד סרלינג היה אוהב אותך...

      זה גם גראפי בדיוק במידה הנכונה, וקצר וסוחף כנדרש - אני קראתי בנשימה עצורה שלוש פעמים, טועם את המסתורין כמו בכפית... זה נפלא! זה מושך לקרוא שוב ושוב!

      עכשיו, אני רק מקווה שלא תספר לי שזה הוא תיעודי... :-})

        26/11/08 23:41:

      צטט: רונתי 2008-11-26 15:35:06

      אוהבת מאוד את הסיפורים שלך.

       

       

      לכבוד ולעונג לי.

        26/11/08 15:35:

      אוהבת מאוד את הסיפורים שלך.

       

        2/11/08 21:58:

      סיפורים  נשארים אצלי כסיפורים נחמדים בלבד גם אם הם אמיתיים  או דימיוניים

      הייתי נותנת לך אות היצרן מכוון שיצרת סיפור טוב

        2/11/08 21:50:

      צטט: viki.s 2008-11-02 21:43:37

      סיפור מופלע ספק אם הוא דמיוני או מן מציאות החיים

      הינך מעט מסתורי גם בסיפור וגם במציאות

      במציאות אינך נותן דיי פרטים כדי להכירך

      הינך כותב כסופר ובדימיוני אני משערת שזה כך במציאות

      המקום בו היית בתוך הסיפור נראה לי משהו בסגנון טיפול נפשי

      מכאן צריך לצאת ולהתמודד עם העולם

      חסרים בו הרבה פרטים אבל כנראה שהשארת זאת לקורא

      יפה כתבת תודה

      הנסתר רב על הנגלה ויוצר את המסתורין. אני שמח שהתחברת למסתורין זה.

      לפי תגובתך יש לי הרגשה, שהסיפור השאיר בך משקע משמעותי. מקווה שזה לטובה.

      תודה.

       

        2/11/08 21:43:

      סיפור מופלע ספק אם הוא דמיוני או מן מציאות החיים

      הינך מעט מסתורי גם בסיפור וגם במציאות

      במציאות אינך נותן דיי פרטים כדי להכירך

      הינך כותב כסופר ובדימיוני אני משערת שזה כך במציאות

      המקום בו היית בתוך הסיפור נראה לי משהו בסגנון טיפול נפשי

      מכאן צריך לצאת ולהתמודד עם העולם

      חסרים בו הרבה פרטים אבל כנראה שהשארת זאת לקורא

      יפה כתבת תודה

        19/10/08 13:19:

      צטט: רות המואביה 2008-10-18 10:12:06


      סיפור יפה, עריכה מעניינת ולא מתישה...

      מביא את הדברים בזמן בצורה מעודנת ומעניינת

      סיום קצת בנאלי, הייתי משפרת... (סליחה, קטונטי....)

      ו... נענע... ידידי... שמו ניתן לו על שום שהוא נע ונע בצמיחתו

      מי שקרוב לגינון מבין מה זה נענע, אתה שותל שתיל קטן בפינת הגינה והוא

      מתפשט לך במהירות על כל הגינה, שולח שורשים לרוחב ולאורך ולכל מקום שיש בו מים - והרבה

      ומתוך השורשים יוצאים עלי הנענע הירוקים והריחניים.

      אהבתי

       

       

      היי, רות.

      שמחתי לארח אותך בבלוג. תחזרי לביקור. חיוך

        18/10/08 10:12:


      סיפור יפה, עריכה מעניינת ולא מתישה...

      מביא את הדברים בזמן בצורה מעודנת ומעניינת

      סיום קצת בנאלי, הייתי משפרת... (סליחה, קטונטי....)

      ו... נענע... ידידי... שמו ניתן לו על שום שהוא נע ונע בצמיחתו

      מי שקרוב לגינון מבין מה זה נענע, אתה שותל שתיל קטן בפינת הגינה והוא

      מתפשט לך במהירות על כל הגינה, שולח שורשים לרוחב ולאורך ולכל מקום שיש בו מים - והרבה

      ומתוך השורשים יוצאים עלי הנענע הירוקים והריחניים.

      אהבתי

       

        11/10/08 19:59:

      צטט: אורח_פורח 2008-10-11 19:49:19

      קשת,

      אתה מיטיב לתאר אווירה,

      גם הרעיון חביב.

       

       

      אחי,

      בשבילך אני כותב. חיוך

        11/10/08 19:49:

      קשת,

      אתה מיטיב לתאר אווירה,

      גם הרעיון חביב.

        11/10/08 15:12:

      צטט: רואים רחוק 2008-10-11 12:52:58

      תעוד, דימיון והכתיבה הנקייה שלך משאירים טעם של עוד,

      בכל הפוסטים שלך מושך אותי הטיול בין המציאות ל...מקום אחר..

      אתה מספר, מעורר סקרנות ושאלות על טבע האדם. 

       

      להתראות ב- Cafe ! חיוך

        11/10/08 15:10:

      צטט: דוריתגרוס 2008-10-11 12:28:43


      היי,

      זורם, מעניין ויפה

      תמשיך לכתוב.

      שבת שלום .

      אגב גם התמונה יפהפיה

      תודה על הכל.

      תחזרי לבקר.

       

        11/10/08 12:52:

      תעוד, דימיון והכתיבה הנקייה שלך משאירים טעם של עוד,

      בכל הפוסטים שלך מושך אותי הטיול בין המציאות ל...מקום אחר..

      אתה מספר, מעורר סקרנות ושאלות על טבע האדם. 

        11/10/08 12:28:


      היי,

      זורם, מעניין ויפה

      תמשיך לכתוב.

      שבת שלום .

      אגב גם התמונה יפהפיה

        9/10/08 16:03:

      צטט: ציפי לוי 2008-10-09 15:59:24

       

       

      מ ס ק ר ן .    

       

      רגוע

       

        9/10/08 15:59:

       

       

      מ ס ק ר ן .    

       

        9/10/08 10:25:

      צטט: lorriek 2008-10-09 10:14:10

      ברור לי שיש כאן עניין מאחורי הכתיבה.

      התחברתי לדרך שבה הדברים כתובים.

       

      גרמת לי קורת רוח רגוע . את מוזמנת לקרוא ספורים נוספים.

        9/10/08 10:14:

      ברור לי שיש כאן עניין מאחורי הכתיבה.

      התחברתי לדרך שבה הדברים כתובים.

        9/10/08 10:09:

      צטט: סיני חכם שני 2008-10-09 09:20:56

      מעניין לקרוא. פערים במסופר עושים את הכתוב מעניין.

       

      שוב נפגשתי בזאבים... אצטרך לקרוא גם את שאר הסיפורים, כדי לדעת עם עניין הזאב כמטאפורה, הוא משמעותי לכתיבתך היפה.

      חיוךרגוע

       

      מעניין לקרוא. פערים במסופר עושים את הכתוב מעניין.

       

      שוב נפגשתי בזאבים... אצטרך לקרוא גם את שאר הסיפורים, כדי לדעת עם עניין הזאב כמטאפורה, הוא משמעותי לכתיבתך היפה.

        8/10/08 20:07:

      צטט: רוח גלילית 2008-10-08 19:38:26

      זו פעם נוספת שאני מורשית להסתובב בתוך הסיפור כאוות נפשי, לדמיין מאיפה ולאן הולכים ולהפליג בחלומות. כיף גדול להתארח בסיפורים שלך

      *

       

      לא רק שאת מורשית, אלא את גורמת לי לשמוח בבקורייך.

      ורק חלומות חיוביים ! חיוך

       

        8/10/08 19:38:

      זו פעם נוספת שאני מורשית להסתובב בתוך הסיפור כאוות נפשי, לדמיין מאיפה ולאן הולכים ולהפליג בחלומות. כיף גדול להתארח בסיפורים שלך

      *

        8/10/08 15:05:

      צטט: רוקמת התחרה 2008-10-08 14:50:43

      מאוד נהנתי, הצלחה גדולה בהמשך.

       

      רוצים עוד.

       

      גמר חתימה טובה

       

      תודה, יש עוד כאן באתר. תחזרי לבקר.

      גמר חתימה טובה.

        8/10/08 14:50:

      מאוד נהנתי, הצלחה גדולה בהמשך.

       

      רוצים עוד.

       

      גמר חתימה טובה

        8/10/08 13:14:

      צטט: מ. חבר 2008-10-08 11:34:13


      סיפור פרוץ לחלוטין, כזה שניתן לבסס אותו (כקורא)

      איך שעולה על דעתי וגם לסכם אותו כך

      וכוחו גדול עוד יותר בכמות הסקרנות שהוא מותיר בסופו

       

      מעניין ומסקרן

       

      חתימה טובה

       

      מ. חבר

       

      שמחתי שאהבת, חבר.

      חתימה טובה

        8/10/08 11:34:


      סיפור פרוץ לחלוטין, כזה שניתן לבסס אותו (כקורא)

      איך שעולה על דעתי וגם לסכם אותו כך

      וכוחו גדול עוד יותר בכמות הסקרנות שהוא מותיר בסופו

       

      מעניין ומסקרן

       

      חתימה טובה

       

      מ. חבר

        10/9/08 18:37:

      תודה לקוראים על השבחים
        10/9/08 15:51:


      סיפור מרגש.

       

        10/9/08 08:37:

      יפה ומפתיע.
        28/8/08 20:50:

      דברים יפים נאמרים בתגובות... שוב תודה ותודה.


      קשת,

      אהבתי מאוד מאוד את הסיפור הזה המלא משמעות ואת השם שבחרת לו.

      מעורר השראה,

      תודה לך ואמשיך לקרוא

        28/8/08 13:42:

      סיפור הכתוב בצורה מעודנת, מתאר מצב שלא לכל אחד מוכר.

      משאיר סקרנות למה היה לפני... איך ומה היה אחר כך...

      מפעיל את הדמיון...

       יופי,

      רמי

        26/8/08 21:07:

      תודה לכולן על קבלת הפנים היפה
        26/8/08 10:05:
      מאד אהבתי את הסיפור. גם אני כתבתי על מקום כזה אבל איבדתי אותו.
        24/8/08 08:17:


      בהצלחה עם הספר.

      אמשיך לקרא אותך.

      לורי


      למה בעצב ? לא הכי טוב להיות חופשי מחוץ לבניינים ?
        23/8/08 21:08:

      היי.

      מאד נהניתי לקרוא.

      הסיפור חביב, הטקסט קל לקריאה, בלי התחכמויות, בלי מטאפורות מוגזמות - כמו שאני אוהבת.

      תודה על הזמנתך.

        23/8/08 19:15:


      חברות, אין ספר...

      זה סיפור קצר ויש עוד 7 כאלה .

      מצד, שני.. ספר נשמע כמו רעיון טוב.

        23/8/08 19:12:

      טוב ,

      ניסיתי לקרוא מהמחשב..

      סיפור נחמד

      מה ההמשך?

      אני משום מה מעדיפה את המילה על הנייר .

      אלך לחפש את הספר

      שבת שלום

      זהבה

        23/8/08 19:02:

      כתיבה מדהימה ותורמת השראה.... תודה
        23/8/08 18:50:

      זורם ומהנה. תודה. *
        23/8/08 18:07:


      אם היבנתי את כוונתך, אז - הספר בתיכנון, אבל קודם אני רוצה להתרשם שבאמת יש קהל.

      אגב, מה בקשר לשאר הסיפורים ?

        23/8/08 16:33:

      מענין אשמח לקרוא את כרם יעקב מהוא שמך המלא ..... רוצה להזמין את הספר תודה סמדר.
        23/8/08 15:22:


      כתוב עם המון חן, כיף לקרוא

      תודה על השיתוף

        23/8/08 15:04:

      תודה, ידידות מקסימות.

      תמשיכו לסיפור הבא.

        23/8/08 14:58:


      כתיבה נעימה וזורמת

      כוכב

        23/8/08 14:53:


      סיפור חמוד

       

        23/8/08 10:35:


      כתיבה נעימה

      סיפור מהחיים :)

      שבת קסומה

      שרון

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      prince hamlet
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין