דברי נגה קינן באירוע הפתיחה של הכנס CFO BestPractice 2007:
ערב טוב, לחברי הפורום ובני/בנות זוגם ולאורחינו לערב זה ולכנס כולו. ושוב אנו בכנס השנתי, זו הפעם השלישית, ולא אוכל להתחיל את דברי לפני שאביע את תודת כולנו לגונן ביבר CFO כלל תעשיות ומנהל הכספים של אי.די.בי. על יוזמתו ומנהיגותו.
דומה שייחודו העיקרי של כנס זה, הוא היעדר הממשלה. בשנה האחרונה גדל עד מאוד המרחק בין תל-אביב וירושלים, בין העשייה הכלכלית של המשק והנבצרות המתמשכת של הנהגת המדינה. אני רוצה לנצל במה זו ולקרוא לשינוי. מישהו צריך להתחיל לקחת אחריות. מישהו צריך להתחיל לעשות מעשים. מישהו צריך להנהיג את כלכלת ישראל. אין למדינת ישראל שר אוצר. אין למדינת ישראל מנהל רשות מיסים. מנהל אגף תקציבים – עוזב. מנהל רשות החברות – מתחלף. הטייס האוטומטי הוא שקובע כרגע את המדיניות הכלכלית של ישראל. הצלחתו הכלכלית של המשק מתקדמת על אדי הדלק האחרונים של תקופת בנימין נתניהו למרות ששנתיים כבר עברו מאז. מישהו צריך להתחיל לקחת אחריות. מישהו צריך להתחיל לעשות מעשים. אני רוצה לקרוא לראש הממשלה, למנות לאלתר שר אוצר. נשאלתי האם לדעתי עדיף מינוי של שר פוליטי או שר אוצר מקצועי – ועל כך, ברצוני לאמר כי – יתרונו של שר אוצר מקצועי הוא כמובן במקצועיותו, חסרונו – היעדר עוצמה הנובעת מחוסר נסיון פוליטי. אך בין אם יבחר ראש הממשלה בשר מקצועי או שר פוליטי – אנו קוראים לראש הממשלה ללמוד את לקחי העבר ולהמנע מלמנות שר אוצר על בסיס קונייקטורה פוליטית. שילמנו את מלוא המחיר של הקומבינות. בשנים האחרונות בוצעו רפורמות רבות במשק הישראלי, גם ריאליות וגם פיננסיות, ויש צורך להמשיך בכך. המשק הישראלי ראוי לשר אוצר טוב. נושא חשוב נוסף אליו הפורום מחויב הוא האתגר האתי בפניו ניצבת מדינת ישראל. לא. אין זה מקובל עלינו השפל המוסרי בו אנו נמצאים כשהכל כפוף לאינטרסים אישיים או קבוצתיים. השחיתות איננה מקובלת עלינו, פעולות שכל מטרתן רדיפת כותרות איננה מקובלת עלינו, מאבקי הכוח והקומבינות אינם מקובלים עלינו. אנחנו דורשים הגינות והוגנות ציבורית, שקיפות, לקיחת אחריות ונקיון כפיים מכל אחד ואחד באופן אישי ומגופי הציבור באופן כולל. בבסיס הקשר הפוליטי, קיים הסכם פסיכולוגי שאומר: "אני מאמין ביכולתך לדאוג לי ולכן אני ממנה אותך למנהיג". בגידתה של המנהיגות היא שבירת ההסכם על מזבח הצהרתה המשתמעת של מנהיגות – "אני שווה יותר. אני חזק יותר. אני אקח יותר". ומכאן נובעת מיד אמירתו של העם – "אתה לא שווה יותר, אתה לא חזק יותר, אני אפטר אותך". האמון נשבר. האתגר האתי בפניו ניצבת מדינת ישראל הוא חזרה להסכם הבסיסי – "גבירותי ורבותי המנהיגים – אנחנו מאמינים ביכולתכם לדאוג לנו ולכן אנחנו ממנים אתכם למנהיגים” – כך ברמה המפלגתית, הצבאית, הכלכלית, ברשויות המקומיות וברגולציה הכלכלית. האירוע הכלכלי שעתיד להשפיע ביותר על המשק הישראלי – עבר כמעט ללא תשומת לב ציבורית. ישראל הוזמנה להצטרף כחברה בארגון ה-OECD. וכך, בעוד אנחנו כולנו מרוכזים בקסאמים, ועדות חקירה, שביתת הסטודנטים ותאונות הדרכים, התקבל השינוי המשמעותי, שעתיד, להשפיע לא רק על הכלכלה, אלא על כל אורחות חיינו – הכלכליים, הפוליטיים, המשפטיים ואפילו החברתיים. פתגם שגור הוא בניהול, שמה שאינך יכול למדוד, אינך יכול לנהל. עד כה, השוואתנו למדינות OECD הייתה וולונטרית. החל מהיום – יופיע דירוג ישראל בהשוואה לאחיותינו – המדינות המפותחות – על כל במה בעולם. הדרך מכאן לניהול השינוי – קרובה מתמיד. שקיפות, אתיקה ושיתוף אזרחי בתהליך הדמוקרטי – הוא חלק חשוב במחוייבות המדינות החברות ב-OECD. בנושא זה, ברצוני להדגיש נושא, בו אנו נפגשים לא פעם – שקיפות בנתונים. התחשיבים עליהם מסתמכים גופי הממשל – אינם פתוחים לציבור – והדיון – בין אם הוא בכנסת ובוועדותיה, ובין אם הוא בציבור – אינו לגופם של נתונים אלא מתמקד בסיסמאות. כך לדוגמא – אנו דורשים מרשות המיסים להציג בפני הציבור את התחשיבים עליהם היא מבססת את קביעתה כי העלאת שווי רכב תכניס למדינה 2.5 מיליארד ₪. עמימות יוצרת חוסר אמון ועימות אמוציונאלי מיותר. רק שקיפות תקדם את הדיון לבסיס רציונלי. ממנו ניתן להגיע לפתרונות. מאז התגלית הגדולה של קולומבוס שהעולם הוא עגול ועד תגליתו החדשה של הכלכלן תומאס פרידמן - שהעולם הוא שטוח, קרוב, קטן וצפוף – פרחו שווקי המסחר העולמיים. אנו נמצאים כעת בתקופת ההסתגלות לגלובליזציה של שוק ההון. עבורנו, המשמעות היא למשל במעבר ל-IFRS, במורכבות ההשפעה על שערי מטבעות זרים, בשינוי תפיסת העולם ואופן הפעילות של הרגולטורים והמפקחים, השקעה בעלית הפריון במשק והורדת הסיכון בו. אשר לכן, יהיו אלו מקצוענות ה-CFOs, הגלובליזציה, האתגר האתי והאחריות הלאומית – נושאים שעומדים במרכז פעילותו של הפורום, בכנס זה ומחוצה לו. פורום CFO, מטבעו, עוסק בנושאים של כלכלה, מימון, חשבונאות, ניהול, מדיניות ואסטרטגיה. פורום CFO במדינת ישראל חייב לעסוק גם בנושאים לאומיים-מדיניים ואפילו ביטחוניים. זה מפתה מאוד לשכוח הכל, להתמקד בעבודה הפרטנית והמאתגרת של כל אחד מאיתנו, להתעניין במיזוגים ורכישות ואסטרטגיה ותקציב והנפקות וניהול סיכונים ודיווחים והשקעות וקשרי משקיעים ומיסים – ומה לא? השולחן מלא. כל זה חשוב ביותר, ואפילו קריטי, אך בוודאי שאינו מספיק. לא כאן ועכשיו. לא במדינת ישראל של שנת 2007. לפורום CFO של מדינת ישראל חייבת להיות אחריות לאומית. היום, יותר מתמיד, צריך הפורום להביא ערך למדינה, בתחומים רחבים יותר מאשר אי פעם. דומה שמנהיגות הפורום נדרשת בנושאים נוספים. במקומות נוספים. בשנה שעברה, התגייס הפורום להביא חברות לאמץ גדודי לוחמים. כהוקרה לחברות שתרמו ול-CFOs שהובילו את המהלך הזה בחברות – הקרנו כאן הערב את סרט הפתיחה של "אמץ לוחם".
ומהם נלמד כולנו - אין לנו ברירה אחרת אלא לדבוק בתקוה ולייצר כאן הצלחה. |