כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שווי שוק

    קטעים נבחרים מהטור שווי שוק אותו אני כותב ב\"הארץ\" משנת 94' וב-TheMarker משנת 2000.

    0

    כיצד גאידמק לא צבר את הונו

    0 תגובות   יום שישי , 22/8/08, 20:00

     

    בניגוד לדעה המקובלת, בועות לא תמיד מתפוצצות בבת אחת וברעש גדול.

     

    לפעמים האוויר יוצא מהן בהדרגה, לאט, ואז בוקר אחד אנחנו מתעוררים ומגלים שבאמת לא היה שם כלום, הכל היה אוויר.

    הוצאת אוויר מבועה באטיות היא אמנות בפני עצמה.

     

    בתחילת השבוע הדגים זאת אחד מאנשי העסקים המדוברים ביותר בישראל.

     

    בעמוד 34 של TheMarker ביום ראשון השבוע הופיע ראיון עם אותו כוכב, ובו הוא אמר לכתב: "אני מעורב בעסקים חובקי עולם כבר כמה עשרות שנים, וכנראה שהאווירה העסקית בישראל לא בשבילי. חשבתי שזה טוב להשקיע במדינה של היהודים, אך יכול להיות שצריך לחיות כאן הרבה יותר שנים כדי לגלגל עסקים גדולים. נכון שהעיתוי שלי לכניסה לבורסה לא היה מוצלח במיוחד, אך לא עשיתי כל פעולה לא נורמלית. בגלל התדמית השלילית שלי שווי המניות של החברות שלי נפגע באופן חזק כל-כך. בגלל מחויבותי בעולם אני בוחן כל מיני אפשרויות לגבי אוסיף, וייתכן שאיהפך למשקיע פסיווי בחברה".

     

    כך, במשפט אחד, כאילו אגבי, כאילו מקרי, מכריז ארקדי גאידמק שכל התדמית שהוא בנה לעצמו בישראל בשנתיים האחרונות - של איש עסקים מנוסה, נועז ורב כישרון - אין מאחוריה כלום.

     

    שנה לאחר שהשלים שרשרת רכישות של חברות ישראליות, ובראשן חברת הנדל"ן אוסיף, הוא מודיע שאולי ייהפך ל"משקיע פסיווי בחברה".

     

    גאידמק הצליח לבנות לעצמו תדמית של איש עסקים מצליח, לא קונוונציונלי, חד, שנון ושונה - כל עוד הוא שמר על מסתורין מוחלט בעסקיו.

     

    עד היום איש אינו יודע כיצד בדיוק הוא עשה את הונו ברוסיה או אנגולה, כמה הוא שווה באמת ואם יש לו שותפים נוספים בכסף הזה.

     

    הכוח של גאידמק היה בכך שהוא סירב לאמץ את כללי המשחק המקובלים בזירה הציבורית והעסקית בישראל - הוא לעג, בכישרון, לכל הפוליטיקאים ולמרבית העיתונאים, והיתל בכל מבקריו.

     

    אבל ברגע שגאידמק החליט לרכוש חברה בורסאית גדולה - המשחק נגמר. גאידמק צריך להתנהל לפי כללי המשחק המקובלים והוא מתחיל להימדד כמו כל איש עסקים: תוצאות כספיות, מחיר מניה, יכולת לממן את העסקים ולגייס מנהלים מוכשרים.

     

    17 חודשים חלפו מאז שגאידמק רכש את חברת הנדל"ן אוסיף מידי משפחת אביב - והוא נכשל ברוב הפרמטרים: מניות החברה נפלו ב-65% והן נסחרות במחיר הנמוך ב-80% מהמחיר שהוא שילם תמורתן. בנק מזרחי טפחות תובע ממנו להחזיר את ההלוואה שבעזרתה מימן את הרכישה, והמנהל הבכיר היחיד שאותו הצליח לגייס - אורי שני - עזב.

     

    גאידמק מתח ביקורת חריפה על שני כאשר זה האחרון סיים את תפקידו - אבל הביקורת הזאת היא בומרנג: הוא זה שגייס את שני, הוא זה שהעתיר עליו חבילת הטבות גדולה והוא זה שלא הצליח עד עצם הרגע הזה למצוא לו מחליף.

     

    כל השווקים מפנים את העורף לגאידמק: בשוק המנהלים יש חשש גדול מעבודה עם בעל שליטה קפריזי ולא צפוי; בשוק ההון המשקיעים בורחים ממניותיו ומאיגרות החוב שלו; ובמערכת הבנקאות לא ימהרו כנראה להעמיד לו אשראי לאחר הפיאסקו עם בנק מזרחי טפחות.

     

    גם כיום, שלוש שנים לאחר שגאידמק נהפך לכוכב מדורי הכלכלה, הספורט והפוליטיקה בעיתונים, איש לא הצליח להסביר כיצד הוא עשה את הונו.

     

    אבל כיום, לאחר האירועים סביב חברת אוסיף, כבר אפשר לנחש כיצד הוא לא עשה את הונו:

     

    * לא ביכולת לאתר ולגדל מנהלים מוכשרים

     

    * לא ביכולת לרכוש את אמונם של משקיעים בשוקי ההון ובמערכת הבנקאות.

     

    * לא בזיהוי הזדמנויות עסקיות שנעלמות מעיני משקיעים אחרים.

     

    יש הרבה דרכים אחרות לצבור הון - במדינות כמו אנגולה ורוסיה. חלק מהאנשים שצברו הון במדינות אלה בתחילת דרכם העסקית השכילו לפתח בהמשך כישורים יזמיים וניהוליים אחרים, ולמדו לפעול במסגרות עסקיות יותר מערביות, יותר שקופות, יותר תחרותיות. גאידמק לא הצליח לעשות זאת. אולי בגלל יהירותו, אולי מפני שהתאהב בתדמית הציבורית שהצליח לייצר לעצמו ואולי בגלל שבסיבוב הראשון פשוט היה לו יותר מזל וסט כישורים המתאים רק לסביבה העסקית המיוחדת שבה צבר את הונו.

     

    גאידמק ניסה לשווק לנו השבוע תירוץ חדשני לכישלון שלו באוסיף: "יכול להיות שצריך לחיות כאן הרבה יותר שנים כדי לגלגל עסקים גדולים". אבל ההסבר לא מספיק משכנע: לאנשי עסקים כמו לב לבייב ויצחק תשובה לא היו תנאי פתיחה טובים יותר כאשר רכשו את השליטה בחברה הגדולות שאתן פרצו לשוק ההון. תשובה היה על סף פשיטת רגל כאשר רכש את דלק מידי משפחת רקנאטי וראשי עולם העסקים התייחסו אליו בזלזול, ואילו לבייב נחשב לרוסי מסתורי כאשר קנה את אפריקה ישראל וכל המערכת הפיננסית נזהרה מפניו.

     

    החל מהיום גאידמק הוא גורם שולי בעולם העסקים, וההכרזה שלו כי הוא שוקל להיות "משקיע פסיווי" באוסיף עשויה לאותת שהוא השלים לפי שעה עם היכולות שלו. ייתכן שגם בזירה הפוליטית התהליך יהיה דומה: כאשר יתעורר הצורך להפוך את יחסי הציבור למנגנון פוליטי עובד - העסק יתרסק.

     

    מה שיותר חשוב הוא הלקח למשקיעים ולכל שאר השחקנים: בעקבות מעבר העושר האדיר ברוסיה לידיהם של מעטים יגיעו לישראל בתקופה הקרובה עוד הרבה אנשי עסקים שצברו הון אדיר בפרקי זמן קצרים. השוק העסקי בישראל יצטרך ללמוד לזהות אצל מי מהם הכישורים מוגבלים לסביבות עסקיות ופוליטיות כמו רוסיה ואפריקה, ומי מסוגל להתמודד גם בסביבה עסקית יותר מערבית.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רולניק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין