כותרות TheMarker >
    ';

    Me ואומנות הרכיבה על אופניים

    אופניים, שטח, וכל מה שביניהם

    ארכיון

    0

    ריצתו של העולה דנינו, נתן אלתרמן, הטור השביעי, 1955

    3 תגובות   יום שישי , 22/8/08, 21:56


    לקרוא ולא להאמין, ותודה לרינו צרור שהעלה את השיר מהאוב.


    "דבר" לפני שבוע, כתבה פִרסֵם

    בשבח שלוחינו. אלה הממונים לִבְרוֹר

    ולמיין, בשם שיבת-ציון ובשם-

    חוקהּ, את משפחות גולת מרוקו בתור.



    סיפרה הכתבה, בתוקף ובהבלט,

    על קשי מלאכתם של הממיינים...

    על עשנה וכוויתה...

    על מרי ליבם המתלבט

    והמסב, אפילו, נדודי שינה...



    קראתי הדברים. הבנתי עד מאד

    לקודש עמלם, להקלעם בצר

    בין החובה ובין המרי והדמעות

    ושלל התחבולות של המחכים לגזר...



    ובכל זאת, בקראי את התאור הזה

    הרגשתי: לא הלבט הנפשי הלה

    ראוי לתשומת לב ראשית במחזה...

    הוא, חרף כל, ענין שני במעלה.



    הוא, חרף כל ענין, שני במעלה,

    מצד חשיבותו לפרט ואף לכלל,

    כנגד משמעות המרי והאלה

    של קטע שכזה דרך משל:



    "צריך היית לראות אותנו בעבודה לפני חודשים, בטרם ביטלו את ההגבלה על מספר הילדים. היו הורים שממש לא האמינו כשאמרנו להם כי לא יוכלו לעלות עם יותר מחמישה ילדים. איך זה - בכו בדמעות - את החמישה נוכל לפרנס ואת האחרים לא? והיה שם, באחת העיירות, בחור אינסטלטור, בריא וחבוב, ועמו שבעה ילדים חמודים, מסודרים לפי הגובה, מגיל 12 ועד שנתים. בהתחלה היה בטוח שאני מתלוצץ. פשוט עמד לו וצחק מרוצה על שהבין את המהתלה. אבל מעט מאד החלו הדברים חודרים להכרתו... נורא היה בזעמו... "אתה רואה שנים אלה?" צעק. "אני חונק אותם על המקום. ימותו השנים ויחיו החמישה".



    א. אורן, 'דבר', מפי אחד מאנשי צוות-המיון.





    כן, קטע שכזה. איני יודע מה

    דעתכם על-כך. דעתי על-כך היא שאולי

    בקום חוקנו זה חרדה האדמה

    תחתינו ותקרא: הם - לא אתם - בניי!



    דעתי היא כי בכך שוּנה ויתעות

    יסוד יצרי-אומה ונסתלף טבעה

    ונתבזה כוחה אשר כשל משאת

    את שני התינוקות בין השבעה.



    דעתי היא שאל מול שולחן הדיינים

    בכל אותם חדרי-מיון, עומדה בלי ניד

    שיבת ציון והיא יום-יום מוכה פנים.

    ביד חוקה נוחה ופחדנית.



    "ההגבלה בטלה לפני חודשים"... כן.

    אך אין היא כי אם פרט. לכן יובא נא כאן

    עוד קטע של הווי. כמעט לא יאמן

    דברו, אך לוּ נקשיבה לוֹ בראש מורכן:



    "בכרטיס האישי של דוד דנינו נכתב שאינו מסוגל לעבודה גופנית. לרופא נאמר שהוא צולע במקצת... הרופא מבקש מדנינו לרוץ מספר צעדים אנה ואנה.



    דנינו מבין שלפניו מבחן של חיים ומוות. הוא מנתר במרץ רב מן הדרוש ומשתדל להוכיח שמיטיב הוא ללכת ולרוץ. הוא חוזר ועומד מול הרופא ובעיניו מבט אילם. הרופא סבור שהפגם בדנינו אינו פוסלו....



    - באוּלם, המקושט בתמונות המלך ובדגלוניו, מתיפחות המשפחות שנפסלו. --



    המשפחות שאושרו לעליה מתפזרות בשקט ובביטחון. בציפיה לעתיד הגדול'.



    ש. טבת, 'הארץ'





    כן, קטע שכזה גם הוא בל יעדר.

    גם הוא בל ישכח. דף אלם ואשם.

    דף בזיונו של אב אשר ניתר, ניתר

    ורץ, ותינוקיו רואים דומם.



    דף בזיונו של אב אשר שיבת-ציון

    ציוותה עליו קפץ, והוא, בעיגולו,

    אץ, אץ, ובלבבו תפילה לאל עליון

    כי יעזרו לבל נרגיש חולי רגלו...



    ואל עליון שמע! וכה אמר לו אל:





    רוץ, רוץ, עבדי דנינו...

    רוץ כי לא תמעד.

    אתך אני! אם זה החוק-לישראל,

    יכול נוכל לו שנינו כאחד!



    רוץ, רוץ, עבדי דנינו...

    עזרך אני...

    רוץ, רוץ ואל תחת. כי אכסה מומך.

    אבל לא אכסה עלבון תחיית עמי

    אשר זיוה נוצץ בדמעך."

    מצורף לינק לעיבוד של שלמה בר לחלק מהשיר

    http://www.shlomobar.com/d4.html

    .


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 7:41:
      תודה, זה עזר לי בהכנת תכנית על עולים
        24/1/09 20:01:

      מרגש, תודה!

        27/8/08 22:54:

      אני מכיר את השיר הזה מההופעות של הברירה הטבעית,

      שיר נוקב, אמיץ, בלתי מתפשר.

       

      פרופיל

      מיסטרK
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      אופניים ושאר ירקות