פוצ'יני ביסס את מעמדו כממשיכו של ורדי וחיפש דרך חדשה באופרה וכך בעקבות הנסיון שנעשה לפניו עם קוולריה רוסטיקנה ופליאצ'י החליט להציג שלוש אופרות קצרות משלו בערב אחד.

רעיון זה מומש ב1918 כאשר הן הוצגו במטרופוליטן בערב אחד.

כל אחת משלוש האופרות עומדת בפני עצמה עם שם משלה .השם המשותף''טריטיקו''כאשר מוצגות השלוש ביחד הוסף לאחר מכן.

אלו שלוש אופרות שאין בהן כל דבר משותף.ב''אחות אנג'ליקה''הנושא דתי לירי,ב''הגלימה''-מעמד הפועלים-דרמטי וב"ג'אני סקיקי''מתוארת החברה הגבוהה-קומי.בכל השלוש ביחד בהפקה הנוכחית משתתפים כ 40 סולנים כולם ישראליים.

הבמאי הנו ג'נקרלו דל מונקו שביים כבר שלוש הפקות קודמות כאן והמנצח הוא אשר פיש-מנהלה המוסיקלי של האופרה.

התפאורה המצוינת והמרשימה באנג'ליקה ,פחות טובה בהגלימה וטובה מאוד ומיוחדת בג'אני סקיקי היא של מייקל סקוט.

קשה ביותר לביים ולנצח על הטריטיקו כי אלו בעצם שלוש אופרות שלמות עם אופי שונה ,בהן נדרש בימוי וניצוח שונים.

האופרה עמדה בכבוד בהעלאת הטריטיקו והתוצאה מעולה.

הערב ארוך מעל שלוש וחצי שעות ולא מעטים מהקהל עזבו לאחר האופרה השניה וחבל.

שלא כמקובל בדרך כלל הערב התחיל עם האחות אנג'ליקה.

אנג'ליקה הוכנסה למנזר ע"י בני משפחתה כי ילדה בן מחוץ לנשואין. איש אינו מבקר אותה עד שיום אחד מגיעה דודתה הדורשת ממנה לחתום על מסמך.הדודה מודיעה לה שבנה מת. מרוב יאוש היא שותה רעל אך מבינה ששערי השמיים יסגרו בפניה. לאור תפילתה, המחילה מוענקת לה.

אנו רואים חצר של מינזר בו מתרחשת כל האופרה. הכל שחור. נזירות בשחור עם פסים בלבן. חלקן מציצות מהחלונות. תמונה מקסימה ביופיה.גם הסיום-  המסך השחור מורם- נהדר.

פעמונים ושירת נשים יפה חירשית המתגברת באיטיות. צלב גדול בשיפוע נופל מהתקרה.אנג'ליקה- אירה ברטמן שרה מעולה. הנסיכה-סבטלנה סנדלר טובה מאוד.תענוג לשמוע את שתיהן בשירתן. אמנם אין אריות מפורסמות באופרה אך ההנאה שלמה.

לאחר ההפסקה מוצגת ''הגלימה'' בעל ספינה -מיקלה-ולדימיר בראון ואשתו ג'ורג'טה-לריסה טטוייב נמצאים בספינה העומדת להפליג. לואיג'י-פועל-גבי שדה מתכנן לברוח איתה.  מיקלה החושד אוחז בצוארו של לואיג'י וכשזה מודה ברומן עם ג'ורג'טה חונק אותו למות.בפוגשו את ג'ורג'טה מיקלה פותח את גלימתו והגופה שהוסתרה שם נופלת לרגלי האישה.

זאת האופרה הדרמתית מכולן ולדעתי גם החלשה בהעלתה מבין השלוש.בתפאורה אתה מרגיש קצת מחנק. הכל כמעט סטאטי .הזמרים כולם טובים מאוד.

הטריטיקו מסתיים בג'אני סקיקי-אופרה קומית מבדרת.

קרוב מת ומשפחתו מכונסת.מחפשים את הצואה.רינוצ'ו הצעיר מוצא אותה ומוסרה לדודתו בתמורה לקבל רשות לשאת את בתו של ג'אני סקיקי .לרוע מזלם של הקרובים המת ציווה הכל למנזר.רינוצ'ו אומר כי רק ג'אני סקיקי יכול להציל את המצב.סקיקי מוזמן מתחפש למת שכביכול עדיין חי ומכתיב לנוטריון צואה חדשה בה הוא משאיר את רוב הרכוש לעצמו . אין מה לעשות הוא מגרש את כולם מהבית שהפך לביתו ורינוצ'ו עם אהובתו-בתו של סקיקי מתנשקים.

התפאורה מזכירה את ה"סעודה האחרונה"המפורסמת. שולחן בו כל המשפחה אוכלת כמובן ספאגטי ומיטה מאחוריהם בה שוכב סקיקי-אדוארדו צ'אמה הטוב מאוד הן במשחקו הקומי והן בשירתו.

לראות או לא לראות:ערב אמנם ארוך אך בגלל השוני בין שלוש האופרות,הביצוע הטוב והמוסיקה המעולה הזמן חולף מהר. מומלץ.  

נכתב על ידי elybikoret , 20/6/2007 19:10