בלילה שקט האלים מנמנים

הבודדים מתפללים  לרגעי קסם

לא אוכלים לא שותים  רק מתלוננים

נדודי שינה מנת חלקם

יוצרים בדמיונם  שמש בהירה 

ששורפת כל מחשבה לא טהורה

לפעמים פחד ואימה שולטים

והחשיכה גדולה 

גופי עיי חרבות

נפשי מתעופפת ברוח

עד מתי אני לוחשת

ליבי עורג  לצבע אחר  לטעם שונה

כותשת בדממה את הדם החם

מחכה לשחר חדש

ואולי לא 

הלילה כל כך מוכר

במה חשקה נפשי?

את זה רק אני יודעת.