היום נפגשתי עם חבר טוב, שהוא גם אקס.

הוא סיפר לי שהגיע להחלטה חשובה.

הוא החליט שהוא רוצה להישאר רווק, לתמיד!

הוא גיבש את ההחלטה, אחרי שכבר המון זמן הוא מסתכל סביבו,

וכל מה שהוא רואה זה זוגות אומללים, שמאמללים אחד את השני,

ושעם הילדים האומללות רק גוברת.

הוא אמר שצריך להיות אמיץ וחזק, אבל מוטב להיות לבד.

את האושר והסיפוק צריך ואפשר למצוא במקומות אחרים.

אני מוכרחה להודות, שלא הייתי בשוק, כי אני כבר מכירה אותו היטב,

אבל בכל זאת דבריו העציבו אותי.

ניסיתי לומר לו שזה לא נכון, שיש זוגות שטוב להם, שלא הכל שחור או לבן,

ושהוא אומר את זה ממקום של פחד.

משום שהוא פשוט לא מסוגל להיות בזוג (מי כמוני יודעת).

אין לי מושג למה בכלל ניסיתי "לשכנע" אותו שהוא טועה.

זה גרם לי לחשוב על ההצעה שלו מלפני כמה ימים, שנעשה ביחד ילד, ונחיה לחוד,

שזו הצעה פסימית.

ואני מנסה להיות אופטימית...

אני מאד מקווה שהאופטימיות שלי תוכיח את עצמה.