כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    כל מילה בא יומה

    108 תגובות   יום שבת, 23/8/08, 15:26

    "כל הדברים יגעים
    לא יוכל איש לדבר"

    (כי כמה מילים אפשר עוד למולל?)

    "לא תשבע עין לראות
    ולא תמלא אוזן משמוע"

    (כי גם כשבחילה אוחזת בנו, החמדנות דורשת "עוד!")
    קהלת (שלמה המלך, כך אומרים. החכם באדם, מוסיפים. מדריך לחיים, אני מרשה לעצמי...)

    אני רעואלה, משוררת.
    אני כותבת שירים.
    אני יושבת על ציפורים.
    כשאני יושבת על ציפורים
    אני כותבת את היפים שבשירים.
    לא תמיד אני כותבת שירים.
    לפעמים אני יושבת על דברים אחרים.

    אדגר יקירי,
    את הפואמה לא גמרתי
    (קר, הציפורים קופאות במחצית היאמב),
    אני מתגעגעת.
    אדגר,
    קח אותי, ראשי כבד וחם,
    החורף פה קשה, העצב חם,
    השקט חם, ורק בתחת כפור.
    אני יושבת על ציפור.

    (חנוך לוין, מתוך הספר "מה איכפת לציפור") 

    ואם תהיתם על אילו ציפורים מדובר:

    פעם בעודני ילד, גיליתי במכנסי כפתור,
    כאשר פתחתי אותו, ראיתי תחתיו ציפור,
    ציפור קטנה רטובת מקור,
    "ילד", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".

    אחר-כך נעשיתי נער, וליטפתי בלילות את הציפור,
    היא פרשה כנף כל הלילה, רוטטת מכוח עצור,
    את כל תקוותי תליתי בציפור,
    "נער", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".

    ציפור מכנסי השבת שלי,
    ציפור תחתוני המתוחים,
    זמיר מנגינת הלילות שלי,
    דרור חלומותי הנשכחים.

    בא היום, נעשיתי גבר, יצאתי בלילות עם הציפור,
    והייתי מוצא לה טרף, פה חור וגם שם איזה חור,
    והיא ניקרה ללא מעצור,
    "גבר", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".

    שנים חלפו, הזדקנתי, היא נעשתה קצת עייפה, הציפור,
    פה ושם היה כבר צורך להושיט לה יד ולעזור,
    לפעמים היא היתה מתנמנמת בחור,
    "חבר", היא אמרה לי, "תעיר אותי כשיבוא האושר הגדול".

    ציפור מכנסי השבת שלי,
    ציפור תחתוני המתוחים,
    זמיר מנגינת הלילות שלי,
    דרור חלומותי הנשכחים.

    עכשיו הכל כבר עבר, ובמכנסי עוד רועדת ציפור,
    ציפור קטנה ומצומקת, כל הלילה רועדת מקור,
    ודמעה יבשה בקצה המקור,
    "סבא", היא לוחשת לי, "טעיתי, אתה יכול לסגור את הכפתור".

    (חנוך לוין, מתוך הספר "מה איכפת לציפור") 

     

    אדם זקן, מה יש לו בחייו? בואו נבדוק...

     

    והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסוהו בבגדים ולא ייחם לו
    ויאמרו לו עבדיו "יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סוכנת ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך".
    ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויביאו אותה למלך
    והנערה יפה עד מאוד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה.

    (מלכים א', פרק א', פסוק א')


    וגם אריק איינשטיין לא יכול היה יותר לשתוק:

    אבישג, אבישג
    אני רואה לך הכל
    אבישג, אבישג
    אני פשוט כבר לא יכול

    מה את מחייכת
    ועושה לי סימנים
    מבטך שולחת לעברי
    אבישג אני אוהב אותך כל כך
    אבישג, אבישג

    אבישג או אבישג
    איני יכול עוד בלעדייך
    אבישג אבישג
    אני נכסף להיות איתך.


    ואחד, שהמילים שלו מושתנות ומאובזרות, אף פעם לא מיופייפות, והנמוך והנשגב - חד הם אצלו...

    בוקובסקי, מתוך הספר "רשמים של אשמאי זקן":

    ... בעודו מתעורר בוקר אחד במיטתו אחרי עוד לילה שתוי ומעושן:

    and I looked around me in the bed and there's this human form. some cunt had decided to stay with me - that was love, that was bravery. shit, who could really stand me? anyone who could stand me had a lot of forgiveness of soul. I just had to REWARD this sweet, little dear deer for having the guts and insight and courage to stay with me.
    what better reward than to fuck her in the ass?


    תוך כדי הדפיקה מאחור הוא מגלה שזה גבר בכלל, מזדעזע קלות, מתהפך לצד השני ונרדם שנת שיכורים.

    ובמקום אחר, אבל אותו ברנש, מתוך הספר "אהבה היא כלב מהגיהינום":

    ...as we struggled around the room
    (I'm fucking the grave, I thought, I'm
    bringing the dead back to life, marvelous
    so marvelous...)
    ...you boys can keep your virgins
    give me hot old women in high heels
    with asses that forgot to get old...



    טובים השניים מן האחד,
    אשר יש להם שכר טוב בעמלם.
    כי אם יפולו, האחד יקים את חברו,
    ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו.
    גם אם ישכבו וחם להם, ולאחד איך ייחם?

    קהלת, שלמה, או מי שזה לא יהיה

    אצל אחת הטלתי עוגן,
    אחר-כך אצל אחרת;
    אם תשאלו אותי מדוע,
    אמשוך כתף ללא שיכנוע:
    זו היו לה ירכיים,
    זו היתה לה נקודה,
    לזו פיטמה בצבע יין,
    ולזו - פיטמה ורודה,
    וזו חייכה, וזו נשכה,
    וזו טרחה קצת במטבח,
    וזו האחרונה - סתם כך...

    אצל האחרונה נשארתי,
    לא הפלגתי לאחרת;
    אם תשאלו אותי מדוע,
    אמשוך כתף ללא שיכנוע:
    התבליתי לי כהוגן,
    התייבשה הלחלוחית,
    כבר קשה עניין העוגן,
    פה פרוסטטה, שם שלפוחית,
    וזו דומעת, זו תוקעת,
    וזו או זו - כבר היינו-הך,
    וכך נשארתי לי, סתם כך...

    אצל אחת הטלתי עוגן,
    אחר-כך אצל אחרת;
    אם תשאלו אותי מדוע,
    אענה בקול מהוה:
    כן, היה לנו קצת הו-הא,
    ועכשיו - הכל רגוע.

    (חנוך לוין, מתוך הספר "הג'יגולו מקונגו")

    וכמובן:
    "הבל הבלים, אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל"

    תעבירו את הג'וינט...

     


     

    לכל המתעניינים: הכל בסדר, לא לכל דבר סיבה או תוצאה. אין פה תזה מפותחת, רק מילים רבות על תחת. תגובות כמו "מאמי, הכל בסדר?" לא יתקבלו בברכה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (102)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/09 01:22:

      צטט: ורדית פברן 2009-08-20 01:05:44

      צטט: ורדית פברן 2009-08-20 01:03:26


      ברגע זה ממש החלפת תמונה?

      בקושי הספקתי למצמץ.

       

       

      וזה יפה מאוד. שכחתי לומר.

       

      (התמונה שלי ממש לא רלוונטית יותר. אני מסופרת קצוץ. ואני מתכוונת במלוא מובן המילה).

       

       רגע... עוד יותר קצר ממה שראיתי? ויותר אדום?

      חייבת לראות...

        20/8/09 01:21:

      צטט: ורדית פברן 2009-08-20 01:03:26


      ברגע זה ממש החלפת תמונה?

      בקושי הספקתי למצמץ.

       

      לקח לי שנה המיצמוץ הזה.

      כמה יכולתי לדגור על תמונה אחת?

        20/8/09 01:05:

      צטט: ורדית פברן 2009-08-20 01:03:26


      ברגע זה ממש החלפת תמונה?

      בקושי הספקתי למצמץ.

       

       

      וזה יפה מאוד. שכחתי לומר.

       

      (התמונה שלי ממש לא רלוונטית יותר. אני מסופרת קצוץ. ואני מתכוונת במלוא מובן המילה).

        20/8/09 01:03:


      ברגע זה ממש החלפת תמונה?

      בקושי הספקתי למצמץ.

        20/8/09 00:40:
      ישר לזרועות הזגג השמגג...
        20/8/09 00:32:

      צטט: ארול 2008-08-23 15:51:54


      אבישג.

       שם יפה.

      הייתי יכול ללאוט באזני מישהי:

      "אבישג, אבישג".

       

      ניסיתי עכשיו לחשוב על מילים שנגמרות ב-ג'. אין הרבה.

       

      מורג, עג, בג, זגג,מדורג, זג, זיג, מזג, ברג, דלג, מתג, שלג, לוג, חג, פג, פלג, סרג, ספג, צמג.

       

      אולי בגלל זה השם כל כך מיוחד.

      הלשון לא רגילה לגמור ב-ג'.

       

       

      אבישג, רדי מהגג המזורגג?

        19/8/09 23:34:
      :))))
        19/8/09 22:50:
      מקסים מיכלינקה. ועוד מלפני שנה. גם כישרון גם אוונגרד :-) 
        12/10/08 22:40:

      צטט: מגית 2008-10-12 22:33:46

      הרישום מלא הבעה. לא נראשים אדישים.

      ותודה על כל הצירופים המצוטטים, חייכת לי את הערב.

       

       בכייף. שמחה שנהנית :)

        12/10/08 22:33:

      הרישום מלא הבעה. לא נראשים אדישים.

      ותודה על כל הצירופים המצוטטים, חייכת לי את הערב.

        21/9/08 01:01:

      תודה על הקישור, יגאל, לא הרשיתי לעצמי לחשוף יותר פרטים בלי אישור.

      מתוק החיים הזה. מק'רויאל.

        20/9/08 22:27:
      מאחר ושומר אחי אנוכי, אתנדב להיות הציפור הלוחשת מי הוא המצוייר ברישום הנאה :-)
        19/9/08 11:53:

      צטט: ארז אשרוב 2008-09-19 09:15:58

      פיירפוקס - לחצי קונטרול ומבלי להרפות שחקי עם גלילת העכבר - זה מגדיל!

      אקספלורר - למטה מצד ימין יש אייקון קטן עם זכוכית מגדלת. תקפיצי את האחוזים כרצונך. 

       

      ארז, נשמה, איך אתה משוטט בנט ומורה נבוכים. שתתעלה ותתרומם, אמן

       

        19/9/08 11:52:

      צטט: פ. השקד 2008-09-19 09:07:04

      אני כן אגיד לך מאמי, כי למה את כותבת בפונט כל כך קטן...את שוברת לי את העיניים ככה.

       

      והרישום, הרישום...למה לא הבאת את כולו?

       

      ועד שאת לא מגדילה לי, אני לא יכולה לקרוא.

       

      ורק ממך אני מוכנה לקבל הודעות על פוסטים חדשים. תשלחי לי, פליז.

      לגבי הפונט - בספארי זה נראה גדול, בפיירפוקס כפי הנראה קטן יותר (וגם הבולד לא מופיע). מתנצלת. זה היה כל כך ארוך שלא רציתי להגיע לסין.

       

      לגבי הרישום - הבאתי את כולו בקטן בתגובה לקסיו. אבל הצגתי למעלה את החלק שאותי עניין - הפנים.

       

      ולגבי ספאם - קשה לי. קשה לי. אני שונאת לקבל, איך אשלח?

       

        19/9/08 09:15:

      צטט: פ. השקד 2008-09-19 09:07:04

      אני כן אגיד לך מאמי, כי למה את כותבת בפונט כל כך קטן...את שוברת לי את העיניים ככה.

       

      והרישום, הרישום...למה לא הבאת את כולו?

       

      ועד שאת לא מגדילה לי, אני לא יכולה לקרוא.

       

      ורק ממך אני מוכנה לקבל הודעות על פוסטים חדשים. תשלחי לי, פליז.

      פיירפוקס - לחצי קונטרול ומבלי להרפות שחקי עם גלילת העכבר - זה מגדיל!

      אקספלורר - למטה מצד ימין יש אייקון קטן עם זכוכית מגדלת. תקפיצי את האחוזים כרצונך. 

       

        19/9/08 09:07:

      אני כן אגיד לך מאמי, כי למה את כותבת בפונט כל כך קטן...את שוברת לי את העיניים ככה.

       

      והרישום, הרישום...למה לא הבאת את כולו?

       

      ועד שאת לא מגדילה לי, אני לא יכולה לקרוא.

       

      ורק ממך אני מוכנה לקבל הודעות על פוסטים חדשים. תשלחי לי, פליז.

        29/8/08 18:20:

      צטט: מיכל* 2008-08-26 20:47:54שמחה שנהנית מהציטוטים מפה ומשם.

      לא לגמרי הבנתי את הקשר בין שירה של שימבורסקה לרשימת בדיחות. רוצה להסביר?

      ולגבי הרישום - הוא לא בא להאיר את הכתוב. הוא תוספת עם נופך משלה.

      מה שתפס את עיני היה שלמרות שהוא ישן גביניו מכווצים.

      הכוונה למועדון הבדיחות המוכרות כמו הציטוטים שכמעט מספיק להגיד את שם המשורר ואנחנו יודעים על מה מדובר. מצאתי שהרישום היפה שלך לא מתאים (לפחות לא בהרגשה שלי) לאוסף הציטטות.

       

        28/8/08 21:07:
      תודה איציק :)
        28/8/08 20:57:
      יפה.והרישום תענוג!
        26/8/08 21:56:

      ציטוט: נוריות

      הי מיכל,

       

      שמחתי בתגובה שלך ולא הייתה לי בעייה שלא הגבת מעבר לזה.  לא עולים לי כרגע עוד שמות של יוצרים ציניים.

       

      בכל מקרה ההבדלים הם כנראה בעיקר עניין של תחושה ולא מדע מדוייק. ציניות עבורי מוציאה את החשק מהכל כי היא מאירה באור קיצוני מידי את החולשות האנושיות באופן שמבטל כל דבר אחר ונשארת רק הקריקטורה המיאשת שלנו.

       אירוניה מאירה באור רך יותר את החולשות ומשאירה מקום לחמלה.

       

      הרישום שלך נהדר. את ציירת?

       

      נורית    

        26/8/08 20:47:

      שמחה שנהנית מהציטוטים מפה ומשם.

      לא לגמרי הבנתי את הקשר בין שירה של שימבורסקה לרשימת בדיחות. רוצה להסביר?

      ולגבי הרישום - הוא לא בא להאיר את הכתוב. הוא תוספת עם נופך משלה.

      מה שתפס את עיני היה שלמרות שהוא ישן גביניו מכווצים.

        26/8/08 17:26:
      יפים הציטוטים ויפים הציטוטים שקיבלת בתגובות, את השיר של שימבורסקה שמחתי לקרוא, לא הכרתי. קצת הזכיר לי את מועדון הבדיחות שפעם היו מספרים עליו, על אנשים שכבר מכירים את כל הבדיחות ורק צריך להגיד את מספר הבדיחה כדי שיצחקו.... חנוך לוין, שימבורסקה, אבידן....רק מה? הרישום שלך שהוא יפה כשלעצמו, איך הוא מתחבר?  בכל הטקסטים המילוליים יש קורטוב של מרירות צינית מעודנת (לפעמים פחות ולפעמים יותר) וזה בכלל לא קיים בציור. ואולי ציור לא יכול להיות ציני? ואז זה אומר שהוא פחות מתוחכם מטקסט מילולי? תמהההההתני.
        25/8/08 20:24:

      צטט: נוריות 2008-08-25 19:26:35

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:56:33

      צטט: נוריות 2008-08-25 12:50:42

      צטט: מיכל* 2008-08-25 07:59:49

      נוריות הרבה תודה על המחמאות. נעמו לי מאוד.

      ולגבי הציניות... היא תמיד מכסה על לב רך... ואולי גם פגיע

      אם מתעמקים בכתוביהם ובחייהם של חנוך לוין או בוקובסקי (לציניות הזו כיוונת? או לתגובות המחופפות?), אפשר לגלות די מהר, כמה רגישות וכאב מסתתרים מתחת לקשיחות החיצונית או השנינות המילולית.

      כי כשהאבסורד חוגג (ואני אספנית אבסורד), יש לשמור על התחת. לא כך?

      לפעמים יש גם עונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים.

      וזה ברצינות :))

      אני מבינה על מה את מדברת כשאת כותבת על העונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים. אני ננפגשת בעונג הזה לעיתים קרובות, אבל דווקא לא מול ציניות.

       

      בעיני יש הבדל בין אבסורד לבין ציניות. כפי שיש הבדל בין ציניות לבין אירוניה. אולי זה במינונים של היאוש והרוע או העוקצנות. היצירה הצינית היא יותר קריקטורה ממראָה בעוד שהאבסוד והאירוניה יש בהם מהמראָה ונשאר אוויר למי שעומד מולם.

       

       משפט מאוד יפה ואלך לי לחשוב עליו.

      תוכלי להביא דוגמא לסוג השני?

       

       

       

      אני מנסה. ממש לא נחרצת.

       

      אבסורד טוב הוא הסרט "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון. ציניות נמצאת בכל מה שחנוך לוין כתב ולצורך הספציפיות אפשר לקחת את "מה איכפת לציפור" שהכנסת לכאן. אירוניה אפשר למצוא למשל בשיר "בשבח אחותי" של ויסלבה שימבורסקה:

       

      אחותי אינה כותבת שירים

      וכנראה שכבר לא תתחיל פתאום לכתוב שירים.

      זה בא לה מאמא, שלא כתבה שירים,

      מאבא, שגם הוא לא כתב שירים.

      תחת הגג של אחותי אני חשה בטוחה:

      בעלה של אחותי לא היה כותב שירים בעבור

                                                    שום הון שבעולם.

      ולמרות שזה נשמע כמו יצירה של אדם מצדונסקי,

      אף אחד מהקרובים לא עוסק בכתיבת שירים.

       

      במגרות של אחותי אין שירים ישנים

      ובתיקה אין כאלה שנכתבו זה עתה.

      וכשאחותי מזמינה לצהריים,

      אני יודעת, שלא מתוך כונה לקרא בפני שירים.

      המרקים שלה מצוינים ללא מחשבה תחילה

      והקפה אינו נשפך על כתבי יד.

       

      במשפחות רבות איש אינו כותב שירים,

      ואם כן - אז לעתים רחוקות אדם אחד בלבד.

      לפעמים השירה שוטפת במורד מפלי הדורות,

      דבר שיוצר מערבולות מסכנות ביחסים המשפחתיים.

       

      אחותי מטפחת פרוזה מדוברת סבירה,

      וכל כתיבתה הספרותית הן גלויות מחופשה,

      עם טקסט שמבטיח תמיד אותו דבר, כל שנה:

      שכשתחזור,

      אז הכל

      הכל

      הכל כבר תספר.      

       

      (מתוך אטלנטיס, תרגם רפי וייכרט)

      נוריות, הרבה תודה על השיר המובא

      הוא עדין ומשעשע.

      ומבינה למה את מתכוונת, קצת צחוק עצוב. להגיד באופן לא ישיר מה מציק.

      כשאני קוראת את השיר של חנוך לוין (שמדבר מתוך אישה מכמירת לב בישירותה ותמימותה) אני צוחקת.

      לא בטוחה שהוא לועג לה יותר ממה ששימבורסקה לועגת לאחותה.

      אוסיף עוד מאוחר יותר.

      תודה :)

       

        25/8/08 20:00:
      לא משוררת, אלא חרזנית בינונית. אבל נוגה לעתים, זה כן...
        25/8/08 19:28:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:58:24

      צטט: מיא 2008-08-25 12:56:03

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:45:14

      .....עכשיו נוספה לזה התקשורת האינטרנטית וימבה אפשרויות נפתחו. בעוד זו שולחת קריצה, ההיא שולחת חיוך, וזאת משוררת נוגה ועוד פנים ועוד אפשרויות, ואיפה עוצרים?

       

       

      לא עוצרים.

      מתחזרים ומתבהמים.

      כל יבחוש בן שלולית הופך ללוויתן דה לה שמאטע. 

      ואגב, משוררות, בייחוד הנוגות שבהן, הן חרא זיון. 

      למה את מעליבה אותי ככה? למה?

       

       

       מתוקה, עד שלא תתחילי לנקד, את לא משוררת אמיתית.

        25/8/08 19:26:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:56:33

      צטט: נוריות 2008-08-25 12:50:42

      צטט: מיכל* 2008-08-25 07:59:49

      נוריות הרבה תודה על המחמאות. נעמו לי מאוד.

      ולגבי הציניות... היא תמיד מכסה על לב רך... ואולי גם פגיע

      אם מתעמקים בכתוביהם ובחייהם של חנוך לוין או בוקובסקי (לציניות הזו כיוונת? או לתגובות המחופפות?), אפשר לגלות די מהר, כמה רגישות וכאב מסתתרים מתחת לקשיחות החיצונית או השנינות המילולית.

      כי כשהאבסורד חוגג (ואני אספנית אבסורד), יש לשמור על התחת. לא כך?

      לפעמים יש גם עונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים.

      וזה ברצינות :))

      אני מבינה על מה את מדברת כשאת כותבת על העונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים. אני ננפגשת בעונג הזה לעיתים קרובות, אבל דווקא לא מול ציניות.

       

      בעיני יש הבדל בין אבסורד לבין ציניות. כפי שיש הבדל בין ציניות לבין אירוניה. אולי זה במינונים של היאוש והרוע או העוקצנות. היצירה הצינית היא יותר קריקטורה ממראָה בעוד שהאבסוד והאירוניה יש בהם מהמראָה ונשאר אוויר למי שעומד מולם.

       

       משפט מאוד יפה ואלך לי לחשוב עליו.

      תוכלי להביא דוגמא לסוג השני?

       

       

       

      אני מנסה. ממש לא נחרצת.

       

      אבסורד טוב הוא הסרט "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון. ציניות נמצאת בכל מה שחנוך לוין כתב ולצורך הספציפיות אפשר לקחת את "מה איכפת לציפור" שהכנסת לכאן. אירוניה אפשר למצוא למשל בשיר "בשבח אחותי" של ויסלבה שימבורסקה:

       

      אחותי אינה כותבת שירים

      וכנראה שכבר לא תתחיל פתאום לכתוב שירים.

      זה בא לה מאמא, שלא כתבה שירים,

      מאבא, שגם הוא לא כתב שירים.

      תחת הגג של אחותי אני חשה בטוחה:

      בעלה של אחותי לא היה כותב שירים בעבור

                                                    שום הון שבעולם.

      ולמרות שזה נשמע כמו יצירה של אדם מצדונסקי,

      אף אחד מהקרובים לא עוסק בכתיבת שירים.

       

      במגרות של אחותי אין שירים ישנים

      ובתיקה אין כאלה שנכתבו זה עתה.

      וכשאחותי מזמינה לצהריים,

      אני יודעת, שלא מתוך כונה לקרא בפני שירים.

      המרקים שלה מצוינים ללא מחשבה תחילה

      והקפה אינו נשפך על כתבי יד.

       

      במשפחות רבות איש אינו כותב שירים,

      ואם כן - אז לעתים רחוקות אדם אחד בלבד.

      לפעמים השירה שוטפת במורד מפלי הדורות,

      דבר שיוצר מערבולות מסכנות ביחסים המשפחתיים.

       

      אחותי מטפחת פרוזה מדוברת סבירה,

      וכל כתיבתה הספרותית הן גלויות מחופשה,

      עם טקסט שמבטיח תמיד אותו דבר, כל שנה:

      שכשתחזור,

      אז הכל

      הכל

      הכל כבר תספר.      

       

      (מתוך אטלנטיס, תרגם רפי וייכרט)

       

       

        25/8/08 13:10:

      צטט: מיא 2008-08-25 12:56:03

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:45:14

      .....עכשיו נוספה לזה התקשורת האינטרנטית וימבה אפשרויות נפתחו. בעוד זו שולחת קריצה, ההיא שולחת חיוך, וזאת משוררת נוגה ועוד פנים ועוד אפשרויות, ואיפה עוצרים?

       

       

      לא עוצרים.

      מתחזרים ומתבהמים.

      כל יבחוש בן שלולית הופך ללוויתן דה לה שמאטע. 

      ואגב, משוררות, בייחוד הנוגות שבהן, הן חרא זיון. 

      זו הכללה מאוד קשה- מיא

       

       

        25/8/08 12:58:

      צטט: מיא 2008-08-25 12:56:03

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:45:14

      .....עכשיו נוספה לזה התקשורת האינטרנטית וימבה אפשרויות נפתחו. בעוד זו שולחת קריצה, ההיא שולחת חיוך, וזאת משוררת נוגה ועוד פנים ועוד אפשרויות, ואיפה עוצרים?

       

       

      לא עוצרים.

      מתחזרים ומתבהמים.

      כל יבחוש בן שלולית הופך ללוויתן דה לה שמאטע. 

      ואגב, משוררות, בייחוד הנוגות שבהן, הן חרא זיון. 

      למה את מעליבה אותי ככה? למה?

       

        25/8/08 12:56:

      צטט: נוריות 2008-08-25 12:50:42

      צטט: מיכל* 2008-08-25 07:59:49

      נוריות הרבה תודה על המחמאות. נעמו לי מאוד.

      ולגבי הציניות... היא תמיד מכסה על לב רך... ואולי גם פגיע

      אם מתעמקים בכתוביהם ובחייהם של חנוך לוין או בוקובסקי (לציניות הזו כיוונת? או לתגובות המחופפות?), אפשר לגלות די מהר, כמה רגישות וכאב מסתתרים מתחת לקשיחות החיצונית או השנינות המילולית.

      כי כשהאבסורד חוגג (ואני אספנית אבסורד), יש לשמור על התחת. לא כך?

      לפעמים יש גם עונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים.

      וזה ברצינות :))

      אני מבינה על מה את מדברת כשאת כותבת על העונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים. אני ננפגשת בעונג הזה לעיתים קרובות, אבל דווקא לא מול ציניות.

       

      בעיני יש הבדל בין אבסורד לבין ציניות. כפי שיש הבדל בין ציניות לבין אירוניה. אולי זה במינונים של היאוש והרוע או העוקצנות. היצירה הצינית היא יותר קריקטורה ממראָה בעוד שהאבסוד והאירוניה יש בהם מהמראָה ונשאר אוויר למי שעומד מולם.

       

       משפט מאוד יפה ואלך לי לחשוב עליו.

      תוכלי להביא דוגמא לסוג השני?

       

        25/8/08 12:56:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 12:45:14

      .....עכשיו נוספה לזה התקשורת האינטרנטית וימבה אפשרויות נפתחו. בעוד זו שולחת קריצה, ההיא שולחת חיוך, וזאת משוררת נוגה ועוד פנים ועוד אפשרויות, ואיפה עוצרים?

       

       

      לא עוצרים.

      מתחזרים ומתבהמים.

      כל יבחוש בן שלולית הופך ללוויתן דה לה שמאטע. 

      ואגב, משוררות, בייחוד הנוגות שבהן, הן חרא זיון. 

        25/8/08 12:50:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 07:59:49

      נוריות הרבה תודה על המחמאות. נעמו לי מאוד.

      ולגבי הציניות... היא תמיד מכסה על לב רך... ואולי גם פגיע

      אם מתעמקים בכתוביהם ובחייהם של חנוך לוין או בוקובסקי (לציניות הזו כיוונת? או לתגובות המחופפות?), אפשר לגלות די מהר, כמה רגישות וכאב מסתתרים מתחת לקשיחות החיצונית או השנינות המילולית.

      כי כשהאבסורד חוגג (ואני אספנית אבסורד), יש לשמור על התחת. לא כך?

      לפעמים יש גם עונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים.

      וזה ברצינות :))

       

      אני מבינה על מה את מדברת כשאת כותבת על העונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים. אני ננפגשת בעונג הזה לעיתים קרובות, אבל דווקא לא מול ציניות.

       

      בעיני יש הבדל בין אבסורד לבין ציניות. כפי שיש הבדל בין ציניות לבין אירוניה. אולי זה במינונים של היאוש והרוע או העוקצנות. היצירה הצינית היא יותר קריקטורה ממראָה בעוד שהאבסוד והאירוניה יש בהם מהמראָה ונשאר אוויר למי שעומד מולם.

       

       

        25/8/08 12:45:

      צטט: מיא 2008-08-25 12:22:38

      סליחה - עוד לא גמרתי להגג בעניין החזירים והחמדנים. אני חושבת, שנוסף לתכונות האופי האלה, שהיו מאז ימי אדם הראשון, נוספה לאחרונה גם תרבות הצריכה וההישגיות עאלק והופכת גם את מי שלא חמדן באופיו - לחזיר. אילו זה רק היה בתחום הכלכלי, ניחא, אבל הנורמות הצרכניות חדרו בענק לתחום היחסים הבינאישיים. ואני מדברת על ראיית הזולת ובעיקר המין השני, ובפרט ראיית נשים על ידי גברים כסחורה בת החלפה.

      כמה נכון ככה עצוב.

      בתל אביב, במילא הרגשתי שכמות הנשים פר מטר מעוקב היא כל כך גדולה, שבמריבה הזוגית הראשונה, הגבר פשוט הולך הלאה, כי יש עוד אלף כמוך בחוץ. למה להתאמץ?

      עכשיו נוספה לזה התקשורת האינטרנטית וימבה אפשרויות נפתחו. בעוד זו שולחת קריצה, ההיא שולחת חיוך, וזאת משוררת נוגה ועוד פנים ועוד אפשרויות, ואיפה עוצרים?

      כמו שחנוך כותב, בשיר שם למעלה, על גבר מהסוג הזה שעצר רק כשהתעייף כהוגן:

       

      אצל אחת הטלתי עוגן,
      אחר-כך אצל אחרת;
      אם תשאלו אותי מדוע,
      אמשוך כתף ללא שיכנוע:
      ...
      וזו דומעת, זו תוקעת,
      וזו או זו - כבר היינו-הך,
      וכך נשארתי לי, סתם כך...

       

        25/8/08 12:35:

      צטט: אלת האש 2008-08-25 10:20:06

      צטט: מיכל* 2008-08-25 08:06:21

      אז תראי דבר ששמתי לב אליו.
      אנשים שמשתוקקים להשביח את נפשם ורוחם,
      ומפתחים אובססיה גם בעניין הזה.

      כדי כך שמתנשאים על אותם שאומרים דברים פשוטים וישירים, גם אם ארציים.

      או אלו שמתעסקים רוב היום בטיהור הגוף ומדיטציה כדי להתרחק מהגועל של ה"מערב", והופכים את זה לדת.

      מהו קו הזהב?

       

       

      תראי אני תמיד אמרתי שהכל צריך להיות מאוזן, שום דבר לא בקיצוניות, אנשים עם דעות כל דיעה קיצונית מבחנתי שווים לאנשים שיש להם נטייה להתמכרות..ואם תשימי לב לזה תמצאי שכל אדם בעל מחשבה נוקשה מידי, דיעה קיצונית מידי, אובססיה למשהו אחד {או כמה} אלה אנשים שמכורים.

      ולכן כלכך חשוב האיזון בכל דבר, דיעה, מחשבה, רגש, החיים עצמם.

       תשובה נהדרת, לא פחות. ולרי, זה למ'ש'אני חברה שלך.

       

        25/8/08 12:33:

      צטט: שאינה יודעת לשאול 2008-08-25 09:42:15

      צטט: רוקם 2008-08-23 22:25:44


      איזו תשלובת יפה

      מכתמי חכמה

      ופניני דעת

      בוהקים ועולים

      מבין השורות

      באותה נקודת

      מבט  הספוגה

      בספקנות

      מתבוננת

      ומכוננת

      זה איך שרציתי להגיב לך

      רק הרבה יותר עילג מהרוקם.

       

      וגם צחקתי מהציפור.

      מהציפור הזאת? של חנוך לוין? :

      אני רעואלה, משוררת.
      אני כותבת שירים.
      אני יושבת על ציפורים.
      כשאני יושבת על ציפורים
      אני כותבת את היפים שבשירים.
      לא תמיד אני כותבת שירים.
      לפעמים אני יושבת על דברים אחרים.

       

      נפלא!! באמת מצחיק!

      ותודה שבאת (לא רואים אותך, איפה את?)

      ואת - עילג? מה פתאום?

       

        25/8/08 12:22:
      סליחה - עוד לא גמרתי להגג העניין החזירים והחמדנים. אני חושבת, שסנוסף לתכונות האופי האלה, שהיו מאז ימי אדם הראשון, נוספה לאחרונה גם תרבות הצריכה וההישגיות עאלק והופכת גם את מי שלא חמדן באופיו - לחזיר. אילו זה רק היה בתחום הכלכלי, ניחא, אבל הנורמות הצרכניות חדרו בענק לתחום היחסים הבינאישיים. ואני מדברת על ראיית הזולת ובעיקר המין השני, ובפרט ראיית נשים על ידי גברים כסחורה בת החלפה.
        25/8/08 10:20:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 08:06:21

      אז תראי דבר ששמתי לב אליו.
      אנשים שמשתוקקים להשביח את נפשם ורוחם,
      ומפתחים אובססיה גם בעניין הזה.

      כדי כך שמתנשאים על אותם שאומרים דברים פשוטים וישירים, גם אם ארציים.

      או אלו שמתעסקים רוב היום בטיהור הגוף ומדיטציה כדי להתרחק מהגועל של ה"מערב", והופכים את זה לדת.

      מהו קו הזהב?

       

       

      תראי אני תמיד אמרתי שהכל צריך להיות מאוזן, שום דבר לא בקיצוניות, אנשים עם דעות כל דיעה קיצונית מבחנתי שווים לאנשים שיש להם נטייה להתמכרות..ואם תשימי לב לזה תמצאי שכל אדם בעל מחשבה נוקשה מידי, דיעה קיצונית מידי, אובססיה למשהו אחד {או כמה} אלה אנשים שמכורים.

      ולכן כלכך חשוב האיזון בכל דבר, דיעה, מחשבה, רגש, החיים עצמם.

      צטט: רוקם 2008-08-23 22:25:44


      איזו תשלובת יפה

      מכתמי חכמה

      ופניני דעת

      בוהקים ועולים

      מבין השורות

      באותה נקודת

      מבט  הספוגה

      בספקנות

      מבוננת

      ומכוננת

      זה איך שרציתי להגיב לך

      רק הרבה יותר עילג מהרוקם.

       

       

      וגם צחקתי מהציפור.

       

        25/8/08 08:06:

      צטט: אלת האש 2008-08-25 07:23:16

      צטט: מיכל* 2008-08-25 06:52:50

      צטט: מיא 2008-08-25 00:13:05

      אתן יודעות, התנהגות חזירית לדעתי פוגעת בעיקר בחזיר עצמו. החמדן לעולם לא מסופק. יש לי מזל שאני חמדנית רק  בכל הקשור בשמלות-חולצה ובכפכפי–אצבע. עוד אשוב.

      החמדנות אכן בעוכרינו. ה-must have הזה מפיל אותנו פעם אחר פעם.

      אבל תראי דילמה. בלי רצונות החיים עלובים. יושב אדם ונותן לזרם לסחוף אותו, יבוא מה יבוא.

      אז מה המינון הנכון לרצות? יש דברים שנכון לרצות, ואחרים מגונים?

      ואני לא מדברת כאן על הוא-היא דווקא [ולרי, להתאפק], אלא על אותו דחף שגורם לנו לעשות סיבובים באויר כדי להגיע לשם... לדבר ההוא... להישג הזה... לתואר... למעמד... לשימלה... עוד...

       

      אני חושבת שרצון חזק להגשים מטרות ולהגיע ליעדים הם דווקא טובים, אני מעדיפה בנושאי הרוח והנפש, אחר כך בנושאים של חומר..בהוא והיא..נו טוב אתאפק.

      אני לא מדברת על מצב בו אני במינוס ואני חייבת שמלה, זה קשקוש, מה זה חייבת? חיים ומוות? זה סתם אי יכולת לדחות סיפוקים, זה לא נחשב במאסט הב.

       

      אז תראי דבר ששמתי לב אליו.
      אנשים שמשתוקקים להשביח את נפשם ורוחם,
      ומפתחים אובססיה גם בעניין הזה.

      כדי כך שמתנשאים על אותם שאומרים דברים פשוטים וישירים, גם אם ארציים.

      או אלו שמתעסקים רוב היום בטיהור הגוף ומדיטציה כדי להתרחק מהגועל של ה"מערב", והופכים את זה לדת.

      מהו קו הזהב?

       

        25/8/08 07:59:

      נוריות הרבה תודה על המחמאות. נעמו לי מאוד.

      ולגבי הציניות... היא תמיד מכסה על לב רך... ואולי גם פגיע

      אם מתעמקים בכתוביהם ובחייהם של חנוך לוין או בוקובסקי (לציניות הזו כיוונת? או לתגובות המחופפות?), אפשר לגלות די מהר, כמה רגישות וכאב מסתתרים מתחת לקשיחות החיצונית או השנינות המילולית.

      כי כשהאבסורד חוגג (ואני אספנית אבסורד), יש לשמור על התחת. לא כך?

      לפעמים יש גם עונג לפצח קודים ולגלות רבדים שמסתתרים בין הקפלים.

      וזה ברצינות :))

        25/8/08 07:24:


      באתי בשביל הרישום. הוא נפלא. 

       

      בניגוד למילים בעיני הרישום לא ציני. הוא מביא מבט עשיר מאד על הדמות. הוא חזק ומעורר רצון להישאר ולבחון כל קו וכל הבעה. 

       

      המילים שהבאת חזקות וכך גם הכותבים, אבל אני מאנשי האירוניה וציניות מבריחה אותי בדרך כלל גם כשהיא נכתבת בידי גאונים.

       

      נ.  

       

         

       

       

        25/8/08 07:23:

      צטט: מיכל* 2008-08-25 06:52:50

      צטט: מיא 2008-08-25 00:13:05

      אתן יודעות, התנהגות חזירית לדעתי פוגעת בעיקר בחזיר עצמו. החמדן לעולם לא מסופק. יש לי מזל שאני חמדנית רק  בכל הקשור בשמלות-חולצה ובכפכפי–אצבע. עוד אשוב.

      החמדנות אכן בעוכרינו. ה-must have הזה מפיל אותנו פעם אחר פעם.

      אבל תראי דילמה. בלי רצונות החיים עלובים. יושב אדם ונותן לזרם לסחוף אותו, יבוא מה יבוא.

      אז מה המינון הנכון לרצות? יש דברים שנכון לרצות, ואחרים מגונים?

      ואני לא מדברת כאן על הוא-היא דווקא [ולרי, להתאפק], אלא על אותו דחף שגורם לנו לעשות סיבובים באויר כדי להגיע לשם... לדבר ההוא... להישג הזה... לתואר... למעמד... לשימלה... עוד...

       

      אני חושבת שרצון חזק להגשים מטרות ולהגיע ליעדים הם דווקא טובים, אני מעדיפה בנושאי הרוח והנפש, אחר כך בנושאים של חומר..בהוא והיא..נו טוב אתאפק.

      אני לא מדברת על מצב בו אני במינוס ואני חייבת שמלה, זה קשקוש, מה זה חייבת? חיים ומוות? זה סתם אי יכולת לדחות סיפוקים, זה לא נחשב במאסט הב.

       

       

        25/8/08 06:52:

      צטט: מיא 2008-08-25 00:13:05

      אתן יודעות, התנהגות חזירית לדעתי פוגעת בעיקר בחזיר עצמו. החמדן לעולם לא מסופק. יש לי מזל שאני חמדנית רק  בכל הקשור בשמלות-חולצה ובכפכפי–אצבע. עוד אשוב.

      החמדנות אכן בעוכרינו. ה-must have הזה מפיל אותנו פעם אחר פעם.

      אבל תראי דילמה. בלי רצונות החיים עלובים. יושב אדם ונותן לזרם לסחוף אותו, יבוא מה יבוא.

      אז מה המינון הנכון לרצות? יש דברים שנכון לרצות, ואחרים מגונים?

      ואני לא מדברת כאן על הוא-היא דווקא [ולרי, להתאפק], אלא על אותו דחף שגורם לנו לעשות סיבובים באויר כדי להגיע לשם... לדבר ההוא... להישג הזה... לתואר... למעמד... לשימלה... עוד...

       

        25/8/08 00:39:

      הבנתי. נושא סגור. ממחר דיאטה.

      רק אל תעלמי לגמרי...

        25/8/08 00:34:


      אני מפיקה מספיק נחת מהצופיציק הכי קטן בגופי..והוא לעולם לא משמין או מרזה..והמתג להפעילו הוא הקל שבקלים.

      לוחצים והוא נדלק- פלא כזה.

       

      מכל השאר, את תראי עוד אחזור לכל מכנסיי שלא מסתכלים עלי כרגע..פחחחח

      ולגופיות הצמודות.

      אוףףףף...שונאת את עצמי ככה.

        25/8/08 00:27:

      צטט: מיא 2008-08-25 00:13:05

      אני התחברתי לדממה הזוחלת. אצלי זה אמנם יותר הצעקה הקופצת, אבל לא אתקטנן.


      שלום מכשפה ג'!! חסרת לנו מאוד בהכנת הקדירה...

      נראה שדווקא נושא ההתקטננות או בעצם ההתקטנות הוא מה שמטריד את ולרי.

      היא רוצה להצר היקפים. ואני מנסה להסביר לה שמתחת, קדחת, אפשר להפיק הרבה נחת.

       

       

        25/8/08 00:13:

      אני התחברתי לדממה הזוחלת. אצלי זה אמנם יותר הצעקה הקופצת, אבל לא אתקטנן.

       היה לי יום פורה בטירוף בעבודה, אך כתוצאה מעשרות אלפי המילים שחלפו במוחי הקטן והחמוד, הוא נסתם לגמרי, ואין לי אפשרות מנטלית ואינטלקטואלית לחרוז ולרגש כרגע.

      אתן יודעות, התנהגות חזירית לדעתי פוגעת בעיקר בחזיר עצמו. החמדן לעולם לא מסופק. יש לי מזל שאני חמדנית רק  בכל הקשור בשמלות-חולצה ובכפכפי–אצבע. עוד אשוב.

        25/8/08 00:11:


      הוא חורג מהמותר אצלי, לדעתי..זה נכון שהוא לא גדול, אבל הוא מתמרד..גם הבטן וגם הירכיים..שתיים וחצי קילו על הגובה הגמדי שלי..ישר מרגישים, זו מידת מכנסיים.

      ולכן דיאטה דחוף!!!

        25/8/08 00:03:

      אבל עניתי אצלך, לא ראית?

      מה פתאום מוטרדת מהתחת שלך? הוא לא מתנהג יפה לאחרונה? פולט שטויות? יושב על נקודות? תופס את עצמו מנחת, התחת?

        24/8/08 23:17:

      צטט: מיכל* 2008-08-24 23:12:45

      טוב שהלילה היה שיכור ולא את, תודי

      (ומים זורמים באים טוב עם גבר, לא בכי, להזכירך)

       

      קצת הטריד אותי שפינת הנדירים מלאה. זה עושה אותם קצת שגרתיים, אפעס.

      את נדירה מיי דיר

       

      לפעמים גם אני הייתי צריכה להיות שיכורה כדי להיות עם חלק מהם..איכס

      מים זורמים באים טוב עם סקס במקלחת- אי לאב

       

      וזה היה בדיוק העניין שפינת הנדירים מלאה וכולם הפכו דומים זה לזה...ולא מיוחדים.

      ונדיר מצאה את מינו ..ואני עדיין מוטרדת מהתחת שלי..

       

        24/8/08 23:14:

      צטט: אלת האש 2008-08-24 22:57:39

      צטט: מיכל* 2008-08-24 22:41:53

      ולרי!

      הכל את מוציאה בחוץ?!

      עשינו דיל נשיקה

       

      מה זאת אומרת מוציאה בחוץ?

      להם מותר לשלוף את הציפור ולנו אסור לשלוף את הגרגר?

      אהבתי את ה"לשלוף את הגרגר". מאוד ציורי.

      הלך הגרגר אצל החזרזיר

       

        24/8/08 23:12:

      טוב שהלילה היה שיכור ולא את, תודי

      (ומים זורמים באים טוב עם גבר, לא בכי, להזכירך)

       

      קצת הטריד אותי שפינת הנדירים מלאה. זה עושה אותם קצת שגרתיים, אפעס.

      את נדירה מיי דיר

       

        24/8/08 23:02:

      את השיר הזה כתבתי בתקופה בחיים שהייתי ממש כמו הגבר אחרי הציפור שלו..נודדת..לא טוב לנפש.


       

      שחר אפור מזמזם אל חלון

      אחרי לילה שיכור

      באתי בדלת עירומה

      חיית הזרות שבה עם בוקר

      אוספת עצמי ופירורי אמש

      תמונה שחורה לאלבום האוסף

      פינת הנדירים מלאה

       

      דממה מוכרת חובקת

      זוחלת אל ביתי,

      שוטפת זוהמה מוכרת

      בוכה עם מים זורמים

      שארית  זכר מטפטף עוד

      לא עוד...

      מקיאה.

       

        24/8/08 22:57:

      צטט: מיכל* 2008-08-24 22:41:53

      ולרי!

      הכל את מוציאה בחוץ?!

      עשינו דיל נשיקה

       

      מה זאת אומרת מוציאה בחוץ?

      להם מותר לשלוף את הציפור ולנו אסור לשלוף את הגרגר?

       

      ואת רומזת מהפוסט שלי שהתחת שלי גדול?

        24/8/08 22:41:

      ולרי!

      הכל את מוציאה בחוץ?!

      עשינו דיל נשיקה

        24/8/08 22:31:

      צטט: מיכל* 2008-08-24 21:58:41

      מכשפה א':

      מתי כבר נתראה עוד פעם

      ביום סופה, ברק ורעם?

      מכשפה ב':

      ביום של תוהו, בהלה,

      ניצחון ומפלה.

      ידעתי שבסוף אני אצא המכשפה..אבל זה גם יושב עלי בול..

      ונתראה שוב ממש בקרוב..הנשיקות שלך יקירתי היו נהדרות, בפעם הבאה אני רוצה את כל העיסקה.

        24/8/08 21:58:

      צטט: אלת האש 2008-08-24 21:36:10

      צטט: ארול זריף 2008-08-23 15:51:54

      מורג, עג, בג, זגג,מדורג, זג, זיג, מזג, ברג, דלג, מתג, שלג, לוג, חג, פג, פלג, סרג, ספג, צמג.

       

      ומה אם הדרג והזרג?

      וזירגוג, וזיגוג, ואני אזרגג אותך

      אני אדרג אותך לרמת זירגוג מזורגג..יזרג

       

      חמדתי, את פואטית במיוחד הערב

      ולכן אקדיש לך את הפתיחה של מקבת, כדי להראות שיש לי ספרים בבית:

       

      מכשפה א':

      מתי כבר נתראה עוד פעם

      ביום סופה, ברק ורעם?

      מכשפה ב':

      ביום של תוהו, בהלה,

      ניצחון ומפלה.

      מכשפה ג':

      ובשעת בין השמשות.

      מכשפה א':

      אך היכן?

      מכשפה ב':

      על הגבעות.

      מכשפה ג':

      עם מקבת להתראות.

      מכשפה א':

      שיקוץ, אני באה!

      מכשפה ב':

      קרפד קורא לך.

      מכשפה ג':

      מיד!

      יחד:

      טוב הרע ורע הטוב!

      נרחף בערפל, באויר המטונף.

       

      איפה באמת המכשפה השלישית? מיא! בואי לכאן!

        24/8/08 21:52:


      תשמעי מותק הבאת אותה כאן בסיבוב אסיף, בנגיחה רעננה, כל הציפורים הללו גרמו לי לשיר, וכמו שציפור נודדת ממקום למקום כך הזין של הגברים...בסוף הם מגיעים לגיל הזיקנה שהזין לא עומד ואין אף אחת בסביבה לנחם את הציפור שלהם.

       

      סיכמת כאן מחזורי חיים שלמים.

      הרישום ארוטי משהו...ויפה.

       

      ואהבתי את קובץ המילים ששמת כאן בהרמוניה לתפארת.

        24/8/08 21:51:

      צטט: ארז אשרוב 2008-08-24 19:29:45

      מי שדוגר יוצא לו אלן פו.

      ואם תביני - תודיעי - כי לי עצמי אין מושג מה זה אומר.

      אוהבת אותך לנצח, שתי נשיקות במצח :)

      (התכוונת אלן פוק?)

       

        24/8/08 21:36:

      צטט: ארול זריף 2008-08-23 15:51:54

      מורג, עג, בג, זגג,מדורג, זג, זיג, מזג, ברג, דלג, מתג, שלג, לוג, חג, פג, פלג, סרג, ספג, צמג.

       

      ומה אם הדרג והזרג?

      וזירגוג, וזיגוג, ואני אזרגג אותך

      אני אדרג אותך לרמת זירגוג מזורגג..יזרג

       

        24/8/08 19:29:

      מי שדוגר יוצא לו אלן פו.

      ואם תביני - תודיעי - כי לי עצמי אין מושג מה זה אומר.

        24/8/08 13:56:

      ארז

      אני אשב על זה, אדגור על זה, אחמם את זה...

      ואולי יום אחד גם אבין את זה

      (מאוד מעריכה את המאמץ. ריגשת!)

        24/8/08 13:49:


      C'est pas une mince

      הכינור של שלמה מינץ
      Affaire c't'hippopodame

      לקונצ'רטו מעט מוקדם
      Avec un D

      ברה-מינור נוגה
      Comme dans gigolo

      גם זה מקצוע, לא?
      Lorsqu'elle me coince

      ולי לא נותנת צ'אנס
      Mon hippopodame

      עוצר לי מחזור הדם
      Entre ses deux groseilles à maquereaux

      זו מלחמת אין ברירה.

       

      (מאמץ משותף שלי ושל סרז' גנסבור)

        24/8/08 13:46:

      צטט: בדלי 2008-08-24 13:04:15


      מילים רבות על תחת זה טוב

       

      אהבתי במיוחד את הקטע הלז:

      "אדגר,
      קח אותי, ראשי כבד וחם,
      החורף פה קשה, העצב חם,
      השקט חם, ורק בתחת כפור.
      אני יושבת על ציפור."

      אפשר לפתור את זה בקלות את עניין הכפור בתחת

       

       

      כן, אפשר לשבת על חתול.

      מה פתאום על ציפור? ועוד עם מקור? מזה יצא רק כפור

      התחת שלי דורש כס מלכותי מרופד ומחומם במידה, שיודע לרטוט בחן. או לגרגר...

      יאללה מעניין לי ת'תחת

       

        24/8/08 13:43:

      צטט: אורלי נו 2008-08-24 12:52:22


      הרישום הורג!

      ולאימא שלי קוראים אבישג. הנה, תציצי לה. רואים לה הכול. (אף אחד לא חושב מי יחמם את אבישג כשיגיע תורה. והוא מגיע, למרבה הצער.)

       

      תמונה נפלאה! תודה אורלי

      מאוד סיקסטיז עם כל הקסם שיש בזה.

      וגם שם באמת נדיר.

      חשבתי על זה: אבי-שג (מיהו שג?), למה לא אומשג? או בתשג?

      ובגלל החורף של חיינו שבוא יבוא, אנחנו מנסים להאריך את חום קייצנו קריצה

       

        24/8/08 13:05:
      ושכחתי לציין עובדה חשובה- הרישום נהדר
        24/8/08 13:04:


      מילים רבות על תחת זה טוב

       

      אהבתי במיוחד את הקטע הלז:

      "אדגר,
      קח אותי, ראשי כבד וחם,
      החורף פה קשה, העצב חם,
      השקט חם, ורק בתחת כפור.
      אני יושבת על ציפור."

      אפשר לפתור את זה בקלות את עניין הכפור בתחת

       

       

        24/8/08 12:52:


      הרישום הורג!

      ולאימא שלי קוראים אבישג. הנה, תציצי לה. רואים לה הכול. (אף אחד לא חושב מי יחמם את אבישג כשיגיע תורה. והוא מגיע, למרבה הצער.)

        24/8/08 11:32:


      אווו פוסט חדש, ואני רואה שצריך להקדיש לו תשומת לב.ואני צריכה לצאת לסידורים..ואז אחזור להתעמק..

      נשיקות בנתיים

      הרבה נשיקות

        24/8/08 00:10:

      צטט: מיכל* 2008-08-23 23:48:07

      תודה רינת

      אבל כשהוא כותב: "...משרבבת פימה, ועל הפימה שומה, ומתוך השומה שערה, חסססס, כמה מבחיל הכל..." זו ממש לא המראה שלי!!! רגע, צריך לנקות את המראה הזו, לא רואים כלום...

       

      ברור שלא!!!!

      התכוונתי לפרצופה של המדינה...

        23/8/08 23:48:

      תודה רינת

      אבל כשהוא כותב: "...משרבבת פימה, ועל הפימה שומה, ומתוך השומה שערה, חסססס, כמה מבחיל הכל..." זו ממש לא המראה שלי!!! רגע, צריך לנקות את המראה הזו, לא רואים כלום...

        23/8/08 23:38:

      רישום נפלא!!

      מארג המלל - אף הוא!!

      אפרופו חנוך לוין, הרי הוא היוצר שהתבונן במקומינו במראה והראה לנו את פרצופינו האמיתי...

        23/8/08 23:29:

      צטט: מיא 2008-08-23 21:12:38

      צטט: איתן זקצר 2008-08-23 20:37:34


      מגע  של מחוגה?

       

       איתן, נשמה, אתה נהיה יפה מיום ליום

       

       

       דוריאן  גריי  לא  עוזב  אותי  לרגע.

      גבר.

        23/8/08 23:11:

      צטט: רוקם 2008-08-23 22:25:44


      איזו תשלובת יפה

      מכתמי חכמה

      ופניני דעת

      בוהקים ועולים

      מבין השורות

      באותה נקודת

      מבט  הספוגה

      בספקנות

      מבוננת

      ומכוננת

      התחלתי מעייפות ממילים, אבל האסוציאציות סחפו אותי...

      והגעתי לזיקנה וקור (לא שלי, אני עוד חמה).

       

      מצאתי משהו של רילקה:

       

      גורל אשה

       

      כמלך שבציד כוס יקח,

      איזו שהיא, לגמוע מתוכה,

      וכמו שבעליה אחר-כך

      בחרדה למשמרתה יניחה

       

      כך, אולי, בעת צמא לשתות,

      הגורל הרים אל פיו אשה:

      אחר, חיים קטנים יראו מאוד

      פן תישבר, הרחק משימושה

       

      שמוה, בארון-זכוכית זהיר,

      באשר כל כלי-יקר יוצב

      (או כל-דבר שכלי-יקר נחשב).

       

      עמדה כחפץ שהושאל, זרה,

      והיא זקנה לה כך, והתעוורה,

      לא כלי יקר היתה, לא כלי נדיר
        23/8/08 22:25:


      איזו תשלובת יפה

      מכתמי חכמה

      ופניני דעת

      בוהקים ועולים

      מבין השורות

      באותה נקודת

      מבט  הספוגה

      בספקנות

      מבוננת

      ומכוננת

        23/8/08 21:21:

      צטט: מיא 2008-08-23 21:10:49

      צטט: מיכל* 2008-08-23 20:10:31

      צטט: @אורית 2008-08-23 19:55:52


      מיכלללללל,

      בפעם הבאה תקחי גליון גדול יותר לאייר עליו....מה עם החצי השני?:-)

      מדהים!

      ומי כמוני מחובר יותר למילים של הכי חכם...

      "חיים ומות ביד הלשון"נשיקה

       או כמו שאני אוהבת לומר: חיים וסקס ביד ולשון...

       

       או כמו שאני אומרת - חיים משה ביד הלשון

       

       חיים ומוות ביד הקלשון

      או חיים ומוות ותנו כבר לישון

       

        23/8/08 21:12:

      צטט: איתן זקצר 2008-08-23 20:37:34


      מגע  של מחוגה?

       

       איתן, נשמה, אתה נהיה יפה מיום ליום

        23/8/08 21:12:

      צטט: בלאק סמארה 2008-08-23 17:16:56

      צטט: מיא 2008-08-23 16:10:45

      אדם זקן, מה יש לו בחייו?

      אותי! 

       

      חחחחחחח, איך אומרת חסי? יא קרענית...

      שלחי לי את הנכד שלו.

       

      ולמיכל: מילמלת, שוררת וריגשת.

       

       למה קרענית?

      סתם קרועה....

        23/8/08 21:10:

      צטט: מיכל* 2008-08-23 20:10:31

      צטט: @אורית 2008-08-23 19:55:52


      מיכלללללל,

      בפעם הבאה תקחי גליון גדול יותר לאייר עליו....מה עם החצי השני?:-)

      מדהים!

      ומי כמוני מחובר יותר למילים של הכי חכם...

      "חיים ומות ביד הלשון"נשיקה

       או כמו שאני אוהבת לומר: חיים וסקס ביד ולשון...

       

       או כמו שאני אומרת - חיים משה ביד הלשון

       

        23/8/08 20:44:

      נראה לך?

      אני לא טיפוס דוקר או מעגל

      יותר רושם

      מאמי יאמי

        23/8/08 20:37:

      מגע  של מחוגה?
        23/8/08 20:34:

      איתן איתן

      אלו מילים מחממות לב :)))

      ונכון שקו שווה אלף מילים?

      (גם מגע...)

        23/8/08 20:14:

       

      זהו,  שהרישום  מרשים,  יש  לו  מילות  פחם

      ששמות  בכיס  דיו  את  כל  הבוקובסקים האלו.

       

      מאמי  שלי.

        23/8/08 20:10:

      צטט: @אורית 2008-08-23 19:55:52


      מיכלללללל,

      בפעם הבאה תקחי גליון גדול יותר לאייר עליו....מה עם החצי השני?:-)

      מדהים!

      ומי כמוני מחובר יותר למילים של הכי חכם...

      "חיים ומות ביד הלשון"נשיקה

       או כמו שאני אוהבת לומר: חיים וסקס ביד ולשון...

       

        23/8/08 20:04:

      ברוס ספרינגסטין זרם הלאה...

      למה להתקע עם אישה וילדים כשאפשר לא?

       

      באמת אין לי שום דבר שלו. יש המלצות?

        23/8/08 19:56:
      Got a wife and kids in baltimore jack
      I went out for a ride and I never went back
      Like a river that dont know where its flowing
      I took a wrong turn and I just kept going

      Everybodys got a hungry heart
      Everybodys got a hungry heart
      Lay down your money and you play your part
      Everybodys got a hungry heart

      I met her in a kingstown bar
      We fell in love I knew it had to end
      We took what we had and we ripped it apart
      Now here I am down in kingstone again

      Everybodys got a hungry heart...

      Everybody needs a place to rest
      Everybody wants to have a home
      Dont make no difference what nobody says
      Aint nobody like to be alone

      Everybodys got a hungry heart...
        23/8/08 19:55:


      מיכלללללל,

      בפעם הבאה תקחי גליון גדול יותר לאייר עליו....מה עם החצי השני?:-)

      מדהים!

      ומי כמוני מחובר יותר למילים של הכי חכם...

      "חיים ומות ביד הלשון"נשיקה

        23/8/08 19:51:

      צטט: אורלי שנקר 2008-08-23 19:34:21

      רישום נפלא.

      למילים אצטרך קצת זמן, יש כאן כזה עושר. 

      תודה אורלי, אחכה בסבלנות :)

       

        23/8/08 19:49:

      צטט: ioram 2008-08-23 19:21:07

      Very 70s...

       

      מעלה נוסטלגיה של ימים של פעם, אכן נינוחים בדרכם החתרנית.

      קהלת הוא מאוד 70s:

      "טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להיזהר עוד".

       

      ונינוחות היא סוג של חתרנות, נכון להיום :)))

        23/8/08 19:45:

      צטט: casiopea_s 2008-08-23 18:35:22


      מיכל,

      הרישום פשוט נפלא. הלוואי שיכולתי לראות את כולו.

       

      תודה.

       

      בבקשה:

       

       

        23/8/08 19:39:

      צטט: אילן נ 2008-08-23 17:36:27


      טוב.

      טוב הרישום, וטובות המילים.

      }{

       תודה, יקירי :)

       

        23/8/08 19:39:

      צטט: בלאק סמארה 2008-08-23 17:16:56

       

      ולמיכל: מילמלת, שוררת וריגשת.

       לימלמתי, רוששתי וגישרתי...

       

        23/8/08 19:34:

      רישום נפלא.

      למילים אצטרך קצת זמן, יש כאן כזה עושר. 

        23/8/08 19:21:

      Very 70s...

       

      מעלה נוסטלגיה של ימים של פעם, אכן נינוחים בדרכם החתרנית.

        23/8/08 18:35:


      מיכל,

      הרישום פשוט נפלא. הלוואי שיכולתי לראות את כולו.

       

      תודה.

       

        23/8/08 17:36:


      טוב.

      טוב הרישום, וטובות המילים.

      }{

        23/8/08 17:16:

      צטט: מיא 2008-08-23 16:10:45

      אדם זקן, מה יש לו בחייו?

      אותי! 

       

      חחחחחחח, איך אומרת חסי? יא קרענית...

      שלחי לי את הנכד שלו.

       

      ולמיכל: מילמלת, שוררת וריגשת.

        23/8/08 17:15:

      צטט: מיא 2008-08-23 16:10:45

      אדם זקן, מה יש לו בחייו?

      אותי! 

      מיא, את באמת רוצה לסחוב אותם על גבך המחוטב?

      ודויד אבידן הוסיף:

      אדם זקן- מה יש לו בחייו?
      הוא קם בבקר, ובקר בו לא קם.
      הוא מדשדש אל המטבח, ושם
      המים הפושרים יזכירו לו
      שבגילו, שבגילו, שבגילו
      אדם זקן מה יש לו בבקריו?
      הוא קם בבקר קיץ, וכבר סתיו
      נמהל בערב בנורות חדרו.
        23/8/08 17:13:

      צטט: ארול זריף 2008-08-23 15:51:54


      אבישג.

       שם יפה.

      הייתי יכול ללאוט באזני מישהי:

      "אבישג, אבישג".

       

      ניסיתי עכשיו לחשוב על מילים שנגמרות ב-ג'. אין הרבה.

       

      מורג, עג, בג, זגג,מדורג, זג, זיג, מזג, ברג, דלג, מתג, שלג, לוג, חג, פג, פלג, סרג, ספג, צמג.

       

      אולי בגלל זה השם כל כך מיוחד.

      הלשון לא רגילה לגמור ב-ג'.

       

       שכחת כמובן דג.

      ולכן גם שלדג מעל רגלייך

      וגם מהגג ושמגג

       

        23/8/08 17:10:

      צטט: עמיר 2008-08-23 15:50:40


      הרישום מעולה. יופי של נקודת מבט.

      (וגם את המילים הרבות אהבתי).

      תודה עמיר :) הרישום המלא חושפני משהו

      והיו לי עוד מילים, אבל בלמתי

       

        23/8/08 16:10:

      אדם זקן, מה יש לו בחייו?

      אותי! 

        23/8/08 15:51:


      אבישג.

       שם יפה.

      הייתי יכול ללאוט באזני מישהי:

      "אבישג, אבישג".

       

      ניסיתי עכשיו לחשוב על מילים שנגמרות ב-ג'. אין הרבה.

       

      מורג, עג, בג, זגג,מדורג, זג, זיג, מזג, ברג, דלג, מתג, שלג, לוג, חג, פג, פלג, סרג, ספג, צמג.

       

      אולי בגלל זה השם כל כך מיוחד.

      הלשון לא רגילה לגמור ב-ג'.

       

        23/8/08 15:50:


      הרישום מעולה. יופי של נקודת מבט.

      (וגם את המילים הרבות אהבתי).

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין