| ההתנהגויות הבסיסיות המאפשרות יצירת סבאות קרובה הם: הימנעות ממתן עצות, עד שהן מתבקשות במפורש ע"י ההורים. גם כאשר העצות ניתנות, חשוב ליתן אותן תוך אמירה וניסוח המאפשרים למקבל העצה להשתמש בה או לא וידיעה שכל החלטה של מקבל העצה תהיה נכונה ותתקבל ע"י נותן העצה. הימנעות מביקורת ישירה או עקיפה. ביקורת יוצרת מצב שבו המבקר שם עצמו בעמדה גבוהה ו"יודעת" יותר מהמבוקר. סבים וסבתות ששמים עצמם בעמדה שאיננה בגובה עיני הילדים (הורי הנכדים) יוצרים התנגדות לנאמר גם אם יש בו מן האמת והצדק. דו-שיח בין דורי יכול להתקיים רק כאשר כל המשתתפים נמצאים באותו גובה עיניים. אמירה כמו "אם את מרימה אותו בידיים בזמן שהוא בוכה את מפנקת אותו", "צריך לסגור חלונות כי השארת חלון פתוח ליד תינוק עלולה לגרום לו לדלקת ראות" – אלה אמירות מיותרות לגמרי ומזיקות מאוד ליחסים. תשתקו!! גם כאשר הסבים רואים שההורים מתקשים במשהו, תנו להם לנסות להתמודד. זוזו הצידה ותשתקו. תוכלו להביע את דעתכם אם וכאשר ישאלו אתכם ואם יפנו אליכם, אם ההורים יבחרו לנסות להתמודד בעצמם אין לכם אלא, להמשיך ולשתוק.תחליטו כמה ואיזו עזרה אתם יכולים או רוצים לתת. אחרי שהחלטתם הודיעו להורים כדי שיוכלו להתחשב בכך ולהיערך. התנהגות כזו מראה על כבוד שאתם נותנים לעצמכם, צרכיכם וליכולותיכם ולאלה של ילדיכם.אחרי שאתם מחליטים על צרכיכם שוחחו על כך עם ילדיכם ואפשרו להם לקבל או לדחות את הצעותיכם. בדרך זו יתאפשר לכם ליצור מעין "חוזה" בו יכללו צפיותיכם, צרכיכם, רצונותיכם, תרומתכם וכל מה שמוסכם על שותפיכם לצורך העניין – ילדיכם הם הורי הנכדים לכל חייהם.הכי חשוב זה להשאיר את ערוץ ההידברות פתוח לשני הצדדים. קשר נעים ונינוח עם ההורים הצעירים ומחויבות. |