מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
חי צומח וביניהם
פעם הייתה לי גינה. ביד אוהבת וגב כואב חפרתי בורות עמוקים לנטוע בהם תאנה ופיטנגו ורימון, סחבתי שקי אדמה וקומפוסט, שתלתי צמחי תבלין לתבל אוכל ולהכין מהם תה מבושם.
וזמן ארוך לא היה לי רצון לגנן.
וכשראיתי אותו בכיתי. קתרזיס.
ואהרון השכן, שהוא גנן, אמר לי "מה את מתפלאת, ההדס, כמה שיותר קשה לו ככה הוא יותר מתעקש. לא תתני לו מים-יצמח שורשים עד ללב האדמה, תסתירי לו אור שמש - יתגמש וימצא אותה בעצמו".
החוויה הזו, של ההדס צפוף עלווה ירוקה ופרח אחד, עומד באדמה המוזנחת הזו, מלווה אותי כל יום.
מאז עברו כבר שנתיים. הבית ההוא אינו ביתי עוד. אני נטולת גינה כבר שנה, אבל את בכורו של עץ הלימון קיבלתי מדיירי הגינה הנוכחיים, עטפתי אותו במסמרי ציפורן, והוא מחזיר אותי אל זיכרון של עבודת אדמה.
ההדס עדיין שם.
וכאן.
________________________________________________________________
מין: הדס מצוי משפחה: הדסיים סדרה: הדסאים כ-750 מינים בסדרה, ביניהם האקליפטוסים, פיטנגו, גויאבה, פג'ויה. וכל הנשים הזקנות בארה"ב שקוראים להן Myrtal....כן זה הדס. |
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היו לנו שיחי הדס לאורך הכניסה לבניין, עד שבמסגרת שיפוץ השכנים החליטו שזה סתמי מדי, ועקרו הכל :( ודווקא אהבתי את הריח שלו, הייתי קוטף כמה עלים ומריח אותם
בינתיים, שום דבר אחר לא מצליח להאחז באותו מקום, כבר שתלו צמחים שונים , אבל הם נעשים חולים או שסתם לא נקלטים
זה המשל היפה להדס.מעניין מה המוטיב של הסיד הלא כבוי בחיינו.
אריה
יפה כסיפור ויפה כמשל
יפה לך
אם כבר אולי אני ? , שנולדתי אבי עבד בכיבוי (בבור) סיד , פעם באתי לבקר והצליחו למשות אותי בקושי מהביצה הלבנה
יריב, שם יפה יש לה לקטנה (;
וישר הלכתי לבדוק אם אפשר לקחת חלק מההדס ולהביא בעציץ לכאן. אמרו שכן ובשבת יהיה לי חבר ותיק חדש בדירונת שלי. תביא ענב.
בן-גן, תודה, ישר דמיינתי את הסחלב, ואת העורקים העדינים של הבטטה.
זהמהיש- תודה.
בעיקר על ההזמנה לחוסה.
כן, אבל הוא הופך את האדמה למאד בסיסית ומי שלא רגיל מתבוסס שוקע ומת...
שאני אלך לעשות בדיקות?
כנראה ששפכו לך סיד רדיואקטבי
הסיד הוא לא נשק ביולוגי
רשומה מדהימה ומרגשת!
כן, ה-הדס, למרות שקשה לו הוא ממשיך לפרוח.
נותר רק להתפלל, לאחל מקרב-לב
שבקרוב מישהו איכותי יחסה לצידו ויהנה מריחו...
איזה יופי...
אצלי הסחלב מוציא גבעול פרחים שנתי חדש בשעה שהגבעול הפרחים הנהדים של שמונת החודשים האחרונים קמל לו לאיטו.
הבטטה שתתה ושלחה את נימיה העלוותיים לכל עבר בסטודיו הזעיר,
ביתיינו...
הדס זו גם אחת מבנותי.
ולי יש גפן ניידת. היא חיה בעציץ ענק (בעצם חצי חבית) וזהו ביתה השני.
ויש כל קיץ ענבים שחורים מתוקים ושזזים מעלים אותה על Pickup ומעבירים אותה דירה :-)