0

חי צומח וביניהם

11 תגובות   יום רביעי, 20/6/07, 23:41

פעם הייתה לי גינה.
הגינה הראשונה שלי.
ואהבתי אותה מאד.

ביד אוהבת וגב כואב חפרתי בורות עמוקים לנטוע בהם תאנה ופיטנגו ורימון, סחבתי שקי אדמה וקומפוסט, שתלתי צמחי תבלין לתבל אוכל ולהכין מהם תה מבושם.
ופרחים כמובן, כי אי אפשר בלי פרחים.


 ובנו אצלי  בבית חדר נוסף, ולמרות שביקשתי והתחננתי, שפכו את כל הפסולת עם הסיד בגינה.
וגינתי קמלה ומתה. האדמה קשתה ונחרצה ברשת של חריצים שכמו היו פיות פעורים שביקשו מים.
ואני, ליבי לא שעה לתחינה הזו.
משהו נסגר וזרק מפתח לים.

וזמן ארוך לא היה לי רצון לגנן.
ואחרי חודשים רבים הוא חזר, הרצון.
ובשלב הראשון הוצאתי כמות עצומה של פסולת שהצטברה בשטח הקטן שהיה גינתי.
אבנים, עשבים שוטים, כל מיני ברזלים, מלט קשוי, שק של סיד וגם  סתם כל מיני גרוטאות שזרקתי לשם בחודשים שהאדמה הייתה מזבלה.
וכשהשטח נשאר ערום מהכול,
ראיתי שרק צמח אחד שרד מהגינה הראשונה.
שרד את פסולת הבניין, את האדמה הענייה, את המחסור במים.
ההדס.

וכשראיתי אותו בכיתי.
משהו נשבר ונפתח והתנקה.

קתרזיס.

ואהרון השכן, שהוא גנן, אמר לי "מה את מתפלאת, ההדס, כמה שיותר קשה לו ככה הוא יותר מתעקש. לא תתני לו מים-יצמח שורשים עד ללב האדמה, תסתירי לו אור שמש - יתגמש וימצא אותה בעצמו".

החוויה הזו, של ההדס צפוף עלווה ירוקה ופרח אחד, עומד באדמה המוזנחת הזו, מלווה אותי כל יום. 

מאז עברו כבר שנתיים. הבית ההוא אינו ביתי עוד. אני נטולת גינה כבר שנה, אבל את בכורו של עץ הלימון קיבלתי מדיירי הגינה הנוכחיים, עטפתי אותו במסמרי ציפורן, והוא מחזיר אותי אל זיכרון של עבודת אדמה.

ההדס עדיין שם.

וכאן. 

________________________________________________________________

מין: הדס מצוי

משפחה: הדסיים

סדרה: הדסאים

כ-750 מינים בסדרה, ביניהם האקליפטוסים, פיטנגו, גויאבה, פג'ויה.

וכל הנשים הזקנות בארה"ב שקוראים להן Myrtal....כן זה הדס.    

דרג את התוכן: