דן מרידור הוא אינטלקטואל משכיל, אם אני לא טועה, האינטלקטואל היחידי, שהיה אי-פעם שר בממשלות ישראל. הפוליטיקאים סולדים ממנו כי אישיותו מטילה צל על בינוניותם. ביבי לא רצה בו וגם אולמרט לא רצה בו. זה אומר הכל על אישיותם של שני ראשי הממשלה הפחות מוצלחים שהיו לישראל. דן מרידור ידוע ביושרתו.

דן מרידור היה מזכיר הממשלה בימי ראש הממשלה מנחם בגין ואחר כך שר במספר ממשלות. הוא היה חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וחבר בתת-הוועדה לשירותים החשאיים. בתפקידו זה הוא היה יו"ר וועדה שעסקה בסקירה וניתוח מקיף של מערכת הביטחון. סקירה זו ארכה כשנתיים והוציאה דו"ח שהוא מעין עבודת דוקטורט על מערכת הביטחון: הצלחותיה וכשליה. הידיעות והפרספקטיווה שלו על מערכת הביטחון לא תסולאנה בפז.

ברור מזה זמן שחברי הכנסת הנוכחית כולם דבקים במושביהם המרופדים היטב ולא יתנו לערוך בחירות אלא כעבור יותר משנתיים מהיום, מועד סיומה החוקי של הכנסת הנוכחית. ברור גם שהפריימריז ב"קדימה" לא יאפשרו להקים בכנסת הנוכחית ממשלה חלופית לזו שבראשה עומד אולמרט . על-כן, מתחילים לדבר על הצורך בממשלת חירום. מדברים על ממשלת חירום אך מתכוונים להנהגה קולקטיבית. זה מה שצריכה מדינה בעיתות משבר כאשר אין לה מנהיג טבעי.

בהנהגה קולקטיבית הסמכויות תפוזרנה בין ראשי המפלגות כדי להגיע לאפשרות סבירה למשול. התקווה היא שציפי לבני תבין זאת לפני כל האחרים, החושבים רק על הליטופים שהאגו שלהם דורש, ותיצור מצב מאוזן של הנהגה קולקטיבית. דן מרידור יוכל להשתלב בגוף כזה ויכול לתרום לו מידיעותיו, מנסיונו וממתינותו. מגיע לנו פעם בשישים שנים אינטלקטואל בהנהגה הקולקטיבית שתוביל את ישראל לפתרון סביר לאיומים המצטברים שמאיימים עליה.